ספריות ורשתות חברתיות – Facebook Groups כאמצעי לשיווק הספרייה – ממצאי מחקרים

10 באוגוסט, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

אחת השאלות העומדות בפני ספריות היום היא האם וכיצד לנצל רשתות חברתיות דוגמת Facebook לטובת הספריות. שיווק שירותי הספרייה היה מאז ומתמיד אינטרס של ספריות.
באמצעות אסטרטגיות שיווק יעילות ספריות יכולות לשפר את הנראות והתדמית שלהן ובאופן זה לאפשר למשתמשים רבים יותר לנצל את שירותי הספרייה ואוספיה.

היום בעידן האינטרנט שיווק הספרייה עומד בפני אתגרים חדשים נוכח הירידה בתלות בספרייה. מצד שני, עידן האינטרנט מספק דרכים חדשות לשיווק הספרייה. הגדלת הנראות של הספרייה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות הפך להיות בראש סדר העדיפויות של הספרייה. הרשת החברתית Facebook היא אחת מטכנולוגיות מתקדמות אלה שיכולה להשתלב במאמצי השיווק של הספרייה, במיוחד לאור הפופולריות שלה בקרב סטודנטים. על פי דיווחי Facebook מ- 2008 – חברים בה 80 מיליון משתמשים.

אחד המאמרים שהוגדרו החודש כ- feature article" " ב- Informed Librarian – שירות עדכון בנושאי ספרנות, עליו אני מנוייה, עוסק בנושא זה.
המאמר Xia, Z. D. (2009). Marketing library services through Facebook groups. Library Management, 30(6/7), 469 – 478
מתאר מחקר שבדק את הפוטנציאל של מאפיין הקבוצות ב- Facebook – Facebook groups לשווק את הספרייה, ותוצאותיו ומסקנותיו אופטימיות למדי.

מאפיין ה-groups ב- Facebook משמש אמצעי לשיתוף החברים בקבוצה בנושאי עניין משותפים. בעת ההרשמה כל משתמש יכול ליצור קבוצה ולהזמין חברים שהם חבריו מרשת מסוימת לדוגמה אוניברסיטה או קבוצה שפתוחה לכל. חברי הקבוצה יכולים להוסיף קובצי וידאו ותמונות, לערוך דיונים בנושאים שמעניינים אותם או לכתוב ב- Wall באופן שכל אחד יכול לקרוא. חברי הקבוצה יכולים להזמין אנשים אחרים לקבוצה ובאופן זה להרחיבה.

ישנם מספר קבוצות גלובליות שהנן פרי יוזמה של ספריות או סטודנטים כגון הקבוצה שיזם ארגון הספריות האמריקאיות, שבה החברים יכולים להחליף מידע ולשוחח על עניינים שקשורים לפעילויות ארגון הספריות האמריקאיות וענייני ספריות בכלל. אבל רוב הקבוצות ב- Facebook הם במישור מוסדי ופתוחות רק לחברי אוניברסיטה מסוימת. אשר לענייני ספריות, קבוצות מקומיות אלו מתמקדות בספריות המיוחדות בקמפוס שלהן ובפעילויות היום יומיות בקמפוס.בהשוואה לקבוצות הגלובליות, קבוצות אלו קטנות יותר מבחינת המשתתפים אבל מספקות מידע טוב יותר בכל הקשור לספריות האקדמיות האינדיבידואליות.

מטרתו של המחקר הייתה להתחקות ולבדוק את כל הקבוצות שנוגעות לענייני ספרייה שאורגנו על ידי ספרנים וסטודנטים בשתי אוניברסיטאות מחקר גדולות בארה"ב –Indiana University ו- Rutgers University. כל הודעה במסגרת הדיונים בקבוצות אלו נקראה כדי לדעת עד כמה נדונו ענייני הספרייה בקרב הסטודנטים. המטרה של המחקר הייתה לחפש פתרונות לספרנים לשווק את הספריות דרך שימוש טוב יותר ב- Facebook .

המחקר מצא שלמרות שרוב הקבוצות נלחמו כדי לשרוד בשל הנושאים הצרים שלהם והניהול הלא אקטיבי, הרי קבוצות אחרות הצליחו לשמור על שיח ער בנושאי ספרייה, באופן שהביא לחשיפה טובה של הספרייה בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל.

מממצאי המחקר ומסקנותיו:
• מפתח להצלחה היה יצירת קבוצה בנושא רחב ושמירה על סגנון ניהול אקטיבי.
• ספרנים יכולים למלא תפקיד פונקציונלי בארגון הקבוצות ב- Facebook באמצעות הודעות על שירותי ספרייה, אירועים וספרים חדשים.
• הקבוצות ב- Facebook יכולות גם להוות פלטפורמה לתמיכה בהוראה ובמחקר של אנשי סגל שמגלים התלהבות להתחבר למשאבי הספרייה. הקבוצות ששרדו יותר היו אלו שבהם הייתה יותר השתתפות של אנשי הסגל.
• הקבוצות יכולות לספק הזדמנות לספריות אקדמיות לקדם אמצעים חדשים של תקשורת מדעית scholarly communication כגון מאגרים מוסדיים.
• Facebook יכולה לספק דרך קלה לקדם את שירותי הספרייה ולעודד אנשי סגל להשתמש במשאבי הספרייה.
• י ש ליחד תשומת לב רבה יותר לסוג זה של טכנולוגיה.

מחקר אופטימי זה מצטרף למחקרים קודמים אופטימיים אף הם, כמו זה שנערך באוניברסיטת קליפורניה. שם מצאו ש-90 אחוז מהסטודנטים משוחחים עם חבריהם ב- Facebook על הקורסים שלהם, שיעורי הבית, והמרצים. רבים מהם תכננו קבוצות לימוד. מאפיין נוסף שיכול להיות מנוצל על ידי סטודנטים ב- facebook הוא ה"חברים" . להיות חברים של ספרנים יכול להיות יתרון, שכן סטודנטים יכולים ללכת לפרופיל האישי של הספרן ולשאול שאלות דרך Facebook.

אך מסקירת הספרות במאמר, שעוסקת בניסיונות שנעשו מצד הספריות לגייס את הרשתות החברתיות עולה שלא כל הניסיונות מעודדים, והרבה מחקרים חשפו בעיות יותר מאשר תועלת. כך למשל אוניברסיטת מישגן מצאה שמרבית הסטודנטים שלה מהססים להתקשר עם ספרנים באמצעות Facebook
(Chapman, S., Varnum, K., & Creech, M. (2007). Library web survey: University of Michigan Libraries, Ann Arbor, MI.)

מעניין במיוחד מחקר אחרון משנת 2007 של OCLC , פסימי במידת מה, בשם: sharing , privacy and trust in our networked world
שמשתרע על פני 280 עמודים ואשר מצא שרשתות חברתיות אינן שימושיות לספריות . מחקר זה זמין לכול בטקסט מלא,שלא כמחקר "Marketing library services through Facebook groups", שזמין בטקסט מלא רק למנויים.
מממצאי המחקר:
• מנהלי ספריות חשים תחושה חזקה של אחריות מקצועית לשמור על פרטיות המידע של המשתמשים, ותחושה זו מסבירה את ההססנות של הרבה ספרנים להיכנס לרשתות החברתיות.
• רוב הציבור ומנהלי הספריות אינם מאמינים שזה תפקיד הספריות לבנות אתרים חברתיים. הציבור הרחב רואה ברשתות החברתיות מרחב אישי, וספרנים סבורים שיש מספיק אתרים חברתיים ומביעים דאגה בכל הקשור למשאבים ולממון.
• היישום בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה באתרים חברתיים, על פי דעת הנחקרים, הוא "מועדוני ספרים".

שני מחקרים אלה – האחד אופטימי והשני פסימי יותר מספקים לנו חומר למחשבה ויכולים לסייע לנו בבואנו להחליט האם לגייס את Facebook לטובת הספרייה, ואם כן, כיצד?

למחקר של OCLC
לתקציר המחקר "שיווק שירותי ספרייה באמצעות Facebook groups"
לטקסט המלא של המאמר למנויי Informed Librarian

תגובה אחת לפוסט "ספריות ורשתות חברתיות – Facebook Groups כאמצעי לשיווק הספרייה – ממצאי מחקרים"

  1. מאת קובי:

    הספריות הקיימות באוניברסיטאות הן ברובן מסורתיות (עותקים קשיחים) ועל-כן קהל היעד שלהן בהכרח קרוב אליהן גאוגרפית. רשת חברתית כמו פייסבוק נהנית מיתרון מרכזי של חוסר גבולות פיסיים ולכן ההגבלה לקבוצה עם שייכות גאוגרפית מורידה את היתרון של פייסבוק.
    אם ממילא הפניה היא לסגל ולסטודנטים, מדוע לא לבצע "קמפיין" לשיווק הספריה בתוך האוניברסיטה עצמה ובכך להתמקד בקהל היעד באופן "מפולח"?
    כך או אחרת, היה משמח אם יותר חומר היה הופך לנגיש דרך האינטרנט, כדי לשמש יותר אנשים מאשר לנוח במדפי הספריה.

כתיבת תגובה