ארכיון פוסטים מהחודש "מרץ, 2012"

הספריות באוניברסיטת ושינגטון השיקו מאגר מוסדי בגישה פתוחה

29 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open2ב-28 במרץ 2012 הספריות  באוניברסיטת ושינגטון בסיינט  לואי הודיעו על השקתו של מאגר מוסדי ב"גישה פתוחה". מאגר מוסדי זה יאפשר גישה חופשית לכול לתפוקה המחקרית מדעית של הסגל והסטודנטים באוניברסיטה . צעד זה הוא ברוח מחויבותה של האוניברסיטה למדיניות הגישה הפתוחה כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת הסנט באוניברסיטה במאי 2011

נכון להיום המאגר כולל בעיקר את כל התיזות והדיסרטציות  שנעשו באוניברסיטה מאז שנת 2009 . בעתיד יתווספו למאגר אוספים נוספים.

על מידת השימושיות במאגר תעיד העובדה שעוד לפני השקתו הרשמית של המאגר נרשמו 1200 הורדות.

באתר יש אפשרות לדפדוף במאגר ולחיפוש. החיפוש מאפשר בנוסף לחיפוש במאגר המוסדי עצמו גם חיפוש בכל המאגרים – כלומר גם במאגרים מוסדיים של ספריות אחרות. באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש על פי תקציר, נושא, מחבר, מוסד, כותר, סוג מסמך, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר למיין את התוצאות על פי רלוונטיות או על פי תאריך.

מאגר מוסדי זה מתווסף לרשימה ארוכה של מאגרים בגישה פתוחה ברחבי העולם שברבים מהם מעורבותן של הספריות הייתה גדולה.

למאגר

INTECHopen – הפלטפורמה לספרים בגישה פתוחה ממשיכה להתעדכן

26 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

intechכאשר אנו מחפשים ספרים מדעיים בגישה פתוחה כדאי לא לשכוח את INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

הפלטפורמה אינה חדשה, וכבר כתבתי עליה בבלוג אבל מאחר שלאחרונה נוספו לה הרבה ספרים חדשים בגישה פתוחה כדאי להיזכר בה. 

ב- 23 במרץ הודיע InTech על הוספתם של 91 ספרים חדשים בגישה פתוחה לפלטפורמה בתחומים של מדע טכנולוגיה ורפואה..

ב- 26 במרץ הודיע InTech על 79 ספרים חדשים בגישה פתוחה בתחומים הנ"ל. אפשר לקרוא, לשתף ולהוריד את הספרים . כדאי לעקוב אחרי הבלוג שם הם מפרסמים ומציגים את הספרים החדשים.

לבלוג

Bioscience Reports ומודל הגישה הפתוחה

26 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bioscienceBiochemical Society הודיעה ב- 26 במרץ 2012 שכתב העת שבהוצאתה Bioscience Reports יקבל פרסומים על פי המודל של הגישה הפתוחה החל מתחילת אפריל 2012. גיליון ראשון בגישה פתוחה יתפרסם באוגוסט 2012. 

Bioscience Reports פרסם למעלה מ- 30 שנה מאמרים בנושא מכניזם שמעורבים בביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה ומסייעים בהבנה של התפתחות מחלות.

הפיכתו של כתב העת לחופשי בגישה פתוחה עולה בקנה אחד עם השליחות של Biochemical Society להפיץ את המחקר ולאפשר לכולם ליהנות ממנו. 

להודעה בנושא

 

ספריות ונתונים מקושרים

20 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

trendsלאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. 

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה. 

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים. 

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות .. 

לכתבה

NGA images – אוסף תמונות חדש בגישה חופשית של National Gallery of Art

19 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

National Gallery of Artart השיק לאחרונה אוסף תמונות חדש בגישה פתוחה – NGA Images

האוסף כולל למעלה מ- 20000 תמונות בגישה פתוחה חופשיים להורדה ולשימוש.

האוסף נגיש דרך אתר הבית של National Gallery of Art .

אפשר לחפש באוסף ואפשר גם לדפדף בו. החיפוש המתקדם מאפשר לחפש על פי שם אומן ומלים מהכותר ולהגביל לשנים ולפריטים שניתן להוריד אותם בגישה פתוחה

לאתר

MedWorm – מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה

15 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 medwormMedWorm הוא מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה, אמנם לא חדש אבל כדאי לזכור אותו. נכון להיום על פי מה שנכתב באתר הוא אוסף עדכוני RSS מלמעלה מ- 6000 מקורות מהימנים בנושאים רפואיים .

הרבה עדכוני RSS לקוחים מכתבי עת רפואיים, אתרי חדשות, ארגונים ממשלתיים ואגודות רפואיות.

המטרה כפי שמוצהרת באתר היא לכלול עדכוני RSS מכל כתבי העת הרפואיים המקוונים.

המנוע כולל גם עדכוני RSS מבלוגים רפואיים אך החיפוש בהם הוא בנפרד.

הכללת עדכוני RSS נעשית על פי הצורך בהתייעצות עם מומחה מקצועי.

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות ואפשר לחפש – בחיפוש פשוט ומתקדם. אפשר לצמצם את החיפוש מראש לחדשות, מחקרים, בלוגים, פודקסטים, וידאו, אירועים, ניסויים קליניים ועוד.

מן הראוי לציין שהמפתח של MedWorm הוא Frankie Dolan שפיתח באותה מתכונת את מנוע החיפוש הספרני – LibWorm שכיום מושבת .

למנוע החיפוש

אטלס המגדר ושוויון חינוך בעולם

12 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

atlas2לציון יום האישה הבינלאומי שהתקיים בשמונה במרץ UNESCO  ו- UIS פרסמו לראשונה את World Atlas of Gender Equality in Education. האטלס כולל למעלה מ- 120 מפות, טבלאות וגרפים שמציגים אינדיקטורים בנושא המגדר ושוויון בתחום החינוך. באטלס אפשר למצוא מידע על מגמות בתחום החינוך בכל הקשור למגדר בשלבי החינוך השונים: יסודי, תיכון וגבוה וכיצד המדיניות משפיעה על השוויון בחינוך בין המינים .

המידע המוצג וניתוחו מצביעים על הבדלים בין שני המינים בתחום החינוך .

הנתונים מראים :

שלמרות שהגישה לחינוך נותרה כאתגר בהרבה ארצות, בנות בחינוך היסודי נוטות לעלות בביצועים שלהן על הבנים. שיעורי נשירה של בנים גבוהים יותר מאלו של הבנות ב- 63% מהארצות הנסקרות.

במדינות שבהן יש אחוזים גבוהים של בנות בחינוך התיכוני יש יותר מורות בחינוך היסודי מאשר מורים

גברים עדיין מהווים רוב בשלבי החינוך הגבוהים – 56% מבעלי תואר שלישי ו-71% מהחוקרים.

האטלס בגרסתו האלקטרונית יעודכן באופן קבוע על פי הנתונים של המוסד לסטטיסטיקה של UNESCO . הגרסה המודפסת של האטלס תלווה בכלי מיפוי מקוון שיאפשר למשתמשים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן ולייצא נתונים.

לגרסה האלקטרונית המלאה

Sehrch – מנוע חיפוש סמנטי חדש

11 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 seמנועי חיפוש מסורתיים הם מנועי חיפוש של מסמכים – דפים, תמונות או קובצי וידאו שמובנים לבני אדם אך לא למחשבים. מסמכים אינם מתארים זהויות באופן שמובן למכונות – מחשבים.

Sehrch לעומת זאת כולל אובייקטים. אובייקטים יכולים להיות מגוון דברים אמיתיים – אדם, עיר, אירוע . לאובייקטים יש תכונות כך למשל לאדם יש שם ותאריך לידה, למוסד יש תאריך ייסוד. לאובייקטים יש יחסי שייכות – כך למשל אדם אחד יכול להיות הורה של אדם אחר. 

Sehrch  הוא מנוע חיפוש סמנטי חדש שהחיפוש בו  באובייקטים הוא חיפוש מובנה . המסמכים הרלוונטיים נדלים בעזרת יצירת תבניות שמושתתות על התכונות של האובייקטים. מאחר שחיפוש אובייקטים אינו מתאים לכל השאילתות המנוע משלב בין חיפוש אובייקטים ומסמכים על פי הצורך. 

באתר יש הוראות כיצד ליצור חיפוש מובנה. ונכון להיום הוא כולל רשימה של 130342 תכונות של אובייקטים ו- 249777 סוגי אובייקטים שניתן באמצעותם לבנות שאילתות מובנות. כמו כן אפשר למצוא באתר דוגמאות לחיפוש לא מובנה, חיפוש מובנה למחצה וחיפוש מובנה על פי שדות , כך למשל החיפוש name:Justin type:Person הוא חיפוש מובנה, לעומת זאת החיפוש Justin הוא חיפוש לא מובנה והחיפוש Justin type:person הוא חיפוש מובנה למחצה. 

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות מבטיחות , אך יש לזכור שהמנוע עדיין בגירסת אלפא וניסיון המשתמשים ומשוב מהם יסייע בפיתוחו.

למנוע החיפוש

 

כלים לגילוי ידע – סקירת מקורות מידע

5 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

primoהשימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

Europeana ונתונים פתוחים מקושרים

4 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 europeanaלאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

פרויקט WikiData שכתבתי עליו בפוסט קודם הוא פרויקט עתידי מבטיח בתחום.
לאחרונה גם ספריות מאמצות את נושא הנתונים המקושרים. הספרייה הלאומית בצרפת, באנגליה ובגרמניה מאמצות את הרעיון, ולאחרונה שמענו גם על היוזמה הספרדית. עתה גם Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה – מצטרפת ליזמות אלה.

במסגרת יוזמה זו Europeana בשלב ראשון פרסמה מידע ל- 2.4 מיליון אובייקטים במסגרת רישיון מידע פתוח – CC0 . מידע פתוח ניתן לשימוש חוזר לכול. המידע מועשר בקישורים למידע חיצוני כמו ל- GeoNames ואף הם ניתנים לשימוש חוזר.

האסטרטגיה העסקית של Europeana מאפשרת מידע פתוח לסקטור הציבורי והפרטי כאחד, באופן שהם יכולים לפתח יישומים לטלפונים חכמים ומחשבי לוח וליצור שירותי ווב ופורטלים חדשים.

יוזמה זו ותמיכתה של Europeana בנתונים פתוחים מסבירים את הסכם חילופי המידע החדש של Europeana עליו מחוייבים ספריות, מוזיאונים וארכיונים שמידע העל שלהם נמצא ב- Europeana . על הסכם זה חתומות ספריות לאומיות ומוזיאונים לאומיים מובילים. הסכם זה מייעד את מידע העל לרשות הציבור ויכנס לתוקפו ב- 1 ליולי 2012 אחרי שכל מידע העל ב- Europeana יהיה זמין כמידע פתוח.

לכתבה בנושא

הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי

1 במרץ, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

internetהכינוס השנתי ה- 16 של איגוד האינטרנט הישראלי התקיים השנה ב- 21 בפברואר 2012 בבניני האומה בירושלים.

מסלוולים עיקריים בכנס היו:
• צרכני דור ה- Y
• CYBER – המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה
• טכנולוגיית האינטרנט – עשר שנים קדימה
• מימדים – רואים את האינטרנט אחרת

המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים.

מעיון במצגות עולה שהכנס עסק במגוון נושאים במסלולים אלו.
בין הנושאים שהוצגו מהם עסקו בהיבטים סוציולוגים ופוליטיים של חברת הרשת המקוונת כגון: גל המחאות החברתיות של שנת 2011 משולבות המדיה ומה באמת כוחן של הרשתות החברתיות בהן, כיצד להפוך רשתות חברתיות לכלי אפקטיבי להסתגלות לסביבה ולהשגת מטרות, המחאה החברתית ותפקידה של האמנות הדיגיטלית בהליך המחאה, כיצד קבוצת אמנים ופעילים חברתיים משתמשים בתרבות דיגיטלית כדי לשקף מסרי מחאה, וכוחה הפוליטי והחברתי של האמנות האנרכיסטית והמחאתית ברשת , הסייבר הוא לא טריטוראילי אך אין זה אומר שהוא לא פוליטי. האם הוא מדינה טובה לאזרחיה?

ומי שמתעניין בהיבטים טכנולוגיים של הרשת יוכל אף הוא למצוא מגוון של הרצאות שעסקו בכך כגון: התפתחות האינטרנט הסלולארי בשנים הבאות , המגמות האחרונות בעידן המיחשוב האישי החדש, טכנולוגיות כמו זיהוי קול, מהפכת הטלפונים החכמים והצצה לעתיד, הגנה על ארגונים בסייבר ספייס,רוחב פס ותקשורת נתונים בישראל  ועוד .. וגם את נושא השילוב של הטכנולוגי והחברתי כגון : השפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על פרטים , ארגונים ועל החברה, שימוש בנתונים המצטברים תוך כדי מנשק אדם מחשב לאבחון שינויים במצב הבריאותי, הפסיכולוגי וההתנהגותי של המשתמש ועוד..

לאתר הכינוס כאמור המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים. כמו כן אפשר לראות תמונות מהכינוס