ארכיון פוסטים מהחודש "ינואר, 2012"

Google in Education –ריכוז שירותים וכלים של גוגל בתחום החינוך

30 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

educationלגוגל יש הרבה משאבים ושירותים שתומכים בחינוך ובהוראה . בפוסט בבלוג של גוגל מיום 26 בינואר נכתב על ריכוז כל משאבים אלה באתר אחד Google in Education. המידע באתר מחולק על פי קטגוריות: For teachers, For Organizations, For Students וגם News & Calendar.

באתר זה אפשר למצוא כלים של גוגל לשיתוף, לחיפוש מידע וארגונו ועוד. ריכוז זה של משאבים חשוב שכן הוא חושף את המשתמש לכלים רבים קיימים שלעתים אין לו מידע עליהם, כי לא ניתן לראות אותם ולהגיע אליהם מעמוד הבית של מנוע החיפוש של גוגל..

בבוקלט Google in Education: A New & Open World for Learning" אפשר לקרוא על תרומתה של גוגל לחינוך ואפשר להוריד את כולו או באופן סלקטיבי חלקים שמיועדים לשלבי החינוך היסודי והתיכון, ולחינוך הגבוה.

לפוסט

יום עיון – Research Evaluation Metrics: International and Local Perspectives – סקירה

30 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

researchבזמנו שלחתי דרך הבלוג הזמנה ליום העיון Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives . יום העיון שאורגן על ידי Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן התקיים בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011

יום העיון עסק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן התמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

סקירה על יום העיון אפשר למצוא בגיליון ינואר 2012 של research trends . מטרת הכנס הייתה לעודד דיונים פתוחים ולמידה הדדית בין גורמים ממשלתיים שאחראים על המימון של הפעילות המדעית המקומית והחוקרים באקדמיה. יום העיון התמקד בשלושה היבטים של הנושא: ההיבט התיאורטי, מדיניות המחקר במישור הלאומי והערכה מדעית הלכה למעשה תוך הצגת חקר מקרים ספציפיים. .

מסקנות עיקריות כלליות שנשמעו בכנס: יש תחילה להגדיר את המטרות להערכה מדעית ורק אחר כך לבחור בהתאם את המתודולוגיה המתאימה, ועל פיה לבצע את הניתוח הביבליומטרי לצורך הערכה.

הערכה מדעית במישור הלאומי אינה קלה ואינה יכולה להעשות על פי מדד אחד . בשימוש במתודולוגיות להערכה מדעית יש לקחת בחשבון את היכולות והגישות המדעיות במישור המקומי.

אירועים דומים לכנס זה לעידוד השיח בין גורמים ממשלתיים ואקדמיה מתוכננים לשנת 2012 במקומות אחרים בעולם.

לסקירה המלאה

 

Tech Tools and Instructional Strategies – שירותים וכלים חופשיים בשירות ההוראה

26 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Tech Tools and Instructional Strategies הוא וויקי שכולל רשימה של כלים ושירותים ברובם חופשיים שיכולים לשמש סטודנטים ומרצים לפונקציות שונות במסגרת ההוראה בחינוך הגבוה. הכלים מסודרים באתר ברשימה אלפביתית וליד כל כלי יש תיאור של הכלי וכיצד ניתן ליישמו בכיתה.

 ברשימה נכללים אתרי ווב , רשתות חברתיות, אתרים לבנית אתרים, אתרי וידגטים ומגוון כלים נוספים שמשמשים לפונקציות שונות לדוגמה :

animotoAnimoto – ליצירת סרטי וידאו מקוונים
mendeley BibMe ,Easy Bib ו-Mendeley – תוכנות לניהול רשומות ביבליוגרפיות
cocoaCacoo – ליצירת דיאגרמות
visualFlare – להצגה ויזואלית של נתונים
TipCam/Utipu – תוכנה לצילום מסך ועוד
מבחר כלי ווב 2.0 נוספים אפשר למצוא באתר goGo2WEB20.net שאף הוא נכלל בויקי זה.

על פי מה שנכתב באתר הוויקי ממשיך להתעדכן. 

לאתר

רשתות חברתיות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל – האם הפוטנציאל ככלי ללימודים לא פורמליים ממוצה?

19 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

socialמחקר שפורסם בגיליון ינואר 2012 של כתב העת Internet and Higher Education בדק האם מוסדות החינוך הגבוה בישראל תומכים בלימודים לא פורמליים באמצעות החשבונות הרשמיים שלהם ברשתות החברתיות – פייסבוק וטוויטר.

המדגם כלל סך הכול 73 חשבונות (דפים) של מוסדות אקדמיים בישראל בפייסבוק וטוויטר מהם 47 חשבונות פייסבוק ו-26 חשבונות טוויטר , 29 חשבונות של אוניברסיטאות ו-44 חשבונות של מכללות. 

המחקר בדק את השימוש ברשתות החברתיות מכמה אספקטים – תכנים, דפוסי פעילות, ואינטראקטיביות. בנוסף לסטטיסטיקה התיאורית כל הציוצים בטוויטר נותחו וסווגו לקטגוריות על פי התכנים שלהם כדי להבין עד כמה הם יכולים לשרת את המטרה של לימודים לא פורמליים

נמצא שאחוז קטן של חשבונות נמצאו פעילים מאוד וברובם הפעילות, שנמדדה בשימוש במאפיינים מסוימים של הרשת החברתית שמעידים על מעורבות המשתמשים, הייתה נמוכה

לאור ממצאי המחקר מסקנת המחקר הייתה שהפוטנציאל של רשתות חברתיות בחינוך הגבוה לא מוצה. במקום להתמקד ביתרונות של הרשתות החברתיות , הרבה מוסדות אקדמיים משתמשים בהם כעוד אתר בית רשמי ואינם מנצלים את הפונקציונליות שלהם לשמש פלטפורמה ללמידה לא פורמלית על ידי תקשורת פורה בין הקהילה האקדמית וכלל האוכלוסייה.

למאמר  (הטקסט המלא נגיש למנויים בלבד )

 

אינטרנט 2011 במספרים

19 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

statisticsסקירה סטטיסטית על רשת האינטרנט – משתמשים ויישומים פורסמה בבלוג של חברת הניטור Pingdom. דווח על סקירה זו פורסם בוואלה חדשות.

הסקירה כוללת נתונים סטטיסטיים שקשורים לדואר אלקטרוני, אתרי ווב, שרתי ווב, דומיינים, משתמשים ברשת האינטרנט וההתפלגות הגיאוגרפית שלהם, דפדפנים, השימוש במובייל, וידאו ומדיה חברתית.

מהסקירה עולה שמספר האתרים בווב נמצא בעלייה ,מספר האתרים הוא 555 מיליון , בשנת 2011 נוספו 300 מיליון אתרים .

statistics2מספר המשתמשים ברשת האינטרנט בעולם הוא 2.1 מיליארד מתוכם 922.2 מיליון באסיה, 476.2 מיליון באירופה ו- 271.1 מיליון בצפון אמריקה.

השימוש בדואר אלקטרוני נפוץ – מספר חשבונות מייל בעולם כולו הוא 3146 מיליארד ותוכנת לקוח דואל הפופולרית ביותר היא outlook של מייקרוסופט . שירות הדואל הגדול בעולם הוא Hotmail עם 360 מיליון משתמשים.

גם השימוש במובייל נמצא בעלייה. המספר המוערך של מספר המנויים למוביל בעולם כולו בשנת 2011 הוא 5.9 מיליארד.

בכל הקשור לוידאו – חלקו של יוטיוב בשוק הוידאו בארה"ב הוא 76.4 אחוזים

בתחום המדיה החברתית – מספר החשבונות ברשתות חברתיות בעולם כולו הוא 2.4 מיליארד. מספר המשתמשים בפייסבוק בסוף 2011 הוא 800+ מיליון ובמהלך שנת 2011 נוספו כ- 200 מיליון . 350 מיליון ממשתמשי פייסבוק משתמשים בשירות באמצעות טלפונים הניידים . המספר המוערך של תמונות בפייסבוק במחצית 2011 הוא 100 מיליארד.
מספר המשתמשים הפעילים בטוויטר הוא 100 מיליון. מספר הבלוגים בוורדפרס הוא 70 מיליון

בתחום התמונות- 51 מיליון משתמשים רשומים בפליקר שמארח כ- 6 מיליארד תמונות.

יש להניח שמגמה זו עליה בשימוש ברשת תימשך גם בשנת 2012 .

נתונים מפורטים יותר וגם נתונים סטטיסטיים משנת 2010 , 2009, 2008 אפשר למצוא באתר של Pingdom

לסקירה המקורית

לכתבה בוואלה חדשות 
 

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע

מאגרים לתקופת נסיון – Cambridge Histories Online & Cambridge Companions

15 בינואר, 2012 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית

הספרייה המרכזית קיבלה לתקופת נסיון עד ה – 9 לפברואר 2 סדרות בהוצאת Cambridge.

Cambridge Histories Online – הסדרה כוללת 295 כותרים שיצאו לאור החל מ – 1960בתחומים הבאים : היסטוריה אמריקאית, היסטוריה בריטית, היסטוריה כלכלית, היסטוריה של המדע, תולדות הספר, לשון ולנגויסטיקה, ספרות, פילוסופיה, דת, תיאטרון, אמנויות, סוציולוגיה ופוליטיקה.

ניתן לבצע חיפושים במאגר באמצעות דפדוף חיפוש בסיסי או מתקדם בכל הספרים בו זמנית או בקבוצת ספרים שנבחרו או בפרקים מסוימים מתוך הספרים.

לרשימת הספרים במאגר.

Cambridge Companions Complete Collection – הסדרה כוללת companions בנושאים הבאים : ספרות, דת ותרבות, לימודים קלאסיים ומוסיקה.

ניתן לבצע חיפוש מהיר בכל הכותרים או לפי שדות בחיפוש מתקדם ולהגביל לפי תחומים.

לרשימת הספרים במאגר.

נודה לחוות דעתכם.

גוגל סקולר ככלי ביבליומטרי – תוצאות מחקר

12 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

cgGoogle Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה. 
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה. 

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus 

למחקר המלא 

 

כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה ויזמות של ספריות

12 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כתבי עת בגישה פתוחה שונים במודל הכלכלי שלהם מכתבי העת שנרכשים במנוי. על פי מודל זה הקוראים או המוסדות אליהם שייכים הקוראים אינם משלמים על הגישה לטקסט המלא אלא גורמים אחרים בד"כ המחברים או המוסדות שמייצגים אותו. 

בשל העובדה שכתבי עת אלה חופשיים למשתמש, לעתים נוטים לחשוב שהם איכותיים פחות או אינם עוברים שיפוט לפני פרסומם. עובדה זו אינה נכונה. בספרייה הידועה של כתבי העת בגישה פתוחה DOAJ כלולים רק כתבי עת שעברו מערכת בקרה כפי שנכתב באתר

The journal must exercise peer-review or editorial quality control to be included" . " והספרייה כוללת למעלה מ- 7000 כתבי עת. 

רשימה ארוכה של כתבי עת שפיטים (peer reviewed ) בגישה פתוחה ממוינת על פי נושא אפשר למצוא באתר של אוניברסיטת קולרדו . רשימה זו היא יוזמה של הספריות באונירסיטה והיא מושתתת על רשימת כתבי העת ב-DOAJ וב- BIOMEDCENTRAL

יוזמה זו היא רק אחת מהיוזמות של ספריות בעולם ביחס לגישה הפתוחה. כידוע, מנוע החיפוש לחומרים בגישה פתוחה BASE אף הוא פרי יוזמה של ספריות . על יזמות נוספות , יותר צנועות ופחות ידועות אולי, אפשר לקרוא בכתבה בנושא 

לרשימת כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה של אוניברסיטת קולרדו

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – דוח מ- 31 בדצמבר 2011

10 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 החל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series 

על פי נתוני 31 דצמבר 2011

im1ב- DOAJ יש למעלה מ- 7000 כתבי עת ומדי יום מתווספים למעלה מ- 4 כתבי עת חדשים. למעלה מ- 6000 מהם בשפה האנגלית

im2ב- Electronic Journals Library שכוללת כתבי עת בגישה פתוחה ולא בהכרח שפיטים יש למעלה מ- 30000 כותרים חופשיים

im3ב- OpenDOAR יש למעלה מ- 2,100 מאגרי מידע מוסדיים 

im4BASE מחפש בלמעלה מ- 33 מיליון מסמכים במאגרי מידע מוסדיים 

שיעור הגידול שנרשם ב-2011 במאגרי מידע נושאיים פתוחים : PubMedCentral, arXiv, RePEC, ו- E-LIS נע בין  10%-15% .

למידע נוסף

דרוג Leiden של האוניברסיטאות בעולם

8 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

leidenבזמנו כתבתי פוסט על דרוג האוניברסיטאות . דרוג נוסף – דרוג Leiden זמין כעת. דרוג Leiden של האוניברסיטאות לשנת 2011/2012 מושתת על הפרסומים ב- Web of Sciences. . נכללים בחישוב המדד פרסומים ממדעים ומדעי החברה בלבד. פרסומים במדעי הרוח ואמנויות אינם נכללים מכיוון שבתחומים אלה הדרוג של Leiden אינו מדויק מספיק. בנוסף לכך בחישוב הדרוג נלקחים בחשבון רק פרסומים מסוג article, letter, review . .

הדרוג של Leiden מציע מספר מדדים:

• מדד ממוצע ציטוטים – Mean citation score – MCS – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה

• מדד ממוצע ציטוטים מנורמל – MNCS – Mean normalized citation score – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה מנורמל על פי תחומים, שנת הוצאה, וסוג פרסום. משמעותו של MNCS בערך של 2 למשל הוא שפרסומי האוניברסיטה צוטטו פי שניים מאשר הממוצע בעולם.

• Proportion top 10% publications -PPtop 10% – יחס הפרסומים של האוניברסיטה, בהשוואה לפרסומים דומים, ששייכים ל-10 המצוטטים ביותר. פרסומים דומים הם פרסומים באותו תחום, שנה ושייכים לאותו סוג מסמך.

במדדים שלעיל נמנו ציטוטים עד סוף שנת 2010. ציטוטים עצמיים לא נלקחו בחשבון. מדד ה- Proportion top 10% publications- PPtop 10% בשל יציבותו נחשב למדד החשוב ביותר בדרוג Leiden.

בנוסך למדדים אלו דרוג Leiden מספק גם מדדים של שיתוף פעולה מדעי . דרוג Leiden מאפשר גם להוציא מכלל החישובים הביבליומטריים כתבי עת שאינם בשפה האנגלית ( משום שיש להניח שאינם נקראים באותה מידה כמו פרסומים בשפה האנגלית) .

האתר מציע למשתמש אפשרויות של דפדוף וחיפוש. אפשר לדפדף ברשימת 500 המוסדות האקדמיים בעולם על פי דרוג יורד של מדד Proportion top 10% publications- PPtop 10%, אפשר לחפש דירוג של אוניברסיטאות מתוך ה- 500 הנמצאות ברשימה על פי מספר פרמטרים – אזור, ארץ, מספר אוניברסיטאות, סוג מדד ושיטות חישוב. כאשר בחרתי בכל האוניברסיטאות בישראל קיבלתי את מכון ויצמן בראש הרשימה עם מדד Proportion top 10% publications של 17.2% ואחריו את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון. כמובן שאפשר לבחור דרוג על פי פרמטרים שונים מאלו שבחרתי והדרוג כנראה ישתנה בהתאם. על פי דדד השיתוף לדוגמה אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום ראשון ואחריה אוניברסיטת בר –אילן. וזהו היתרון של המדד שמאפשר לצפות בהישגים האקדמיים מנקודות מבט שונות.

לאתר

פירוט מלא על המדד ואופן חישובו אפשר לקרוא באתר

 

Khan Academy – השקתו של פרויקט ההסבה לעברית

3 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

kahn2בזמנו כתבתי פוסט בנושא Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2700 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול 

shenkarההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית שאותו מוביל פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר מבוצע על ידי שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי:

בימים אלו עלה לאוויר אתר האינטרנט, בו מופיעים כבר 48 סרטוני ווידאו מדובבים לעברית. אפשר למצוא שם הרצאות בנושאים: חשבון יסודי, קדם אלגברה, אלגברה, קדם חדו"א, חדו"א . וזוהי רק ההתחלה . כפי שנכתב בחדשות האינטרנט:
"המטרה של גרינגרד, המסתייע בצוות עובדים ומתנדבים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי, ובהשתתפות מכון דוידסון, היא להשלים בשלב הראשון את דיבובם לעברית של 460 סרטונים, המכסים את מרבית תוכנית הלימודים במתמטיקה לחטיבת הביניים ולתיכון. בעתיד מקווה גרינגרד למצוא מימון ומתנדבים נוספים כדי להמשיך ולתרגם גם מקבצי סרטונים בנושאים נוספים וכן את תוכנת התרגול של קהאן המעניקה ממד נוסף לחוויית הלמידה." 

על פי מה שנכתב באתר של פרויקט ההסבה לעברית אפשר ללמוד ש"פרויקט ההסבה הוא תת-פרויקט של נהרדעא – אתר תשתית שעניינו הוראה וחינוך באמצעים ממוחשבים ומשמש כמאגר תכנים במתכונת קוד ותוכן חופשיים וכפורטל לחומרי הוראה נוספים."

להרצאות בעברית
לחדשות האינטרנט בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע החדשותי

ספריות ודפוסי שימוש של סטודנטים – מודל Rochester

2 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

libraryמחקר מקיף של הספריות באוניברסיטת Rochester בשם Studying Students: The Undergraduate Research Project ,שבדק דפוסי שימוש במידע לצורכי מחקר של סטודנטים, משמש מודל להרבה ספריות אקדמיות ברחבי העולם, ומספק להן מידע כיצד  לנצל את הטכניקות והכלים האתנוגרפיים בהם נעשה שימוש במחקר זה לצורך מחקרים שלהן.  .

לצורך המחקר הספריות באוניברסיטת Rochester שכרו את שירותיה של האנתרופולוגית Nancy Fried Foster מומחית לתרבות הספרייה. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק כיצד סטודנטים כותבים את המחקרים שלהם וכיצד ספרנים יכולים לסייע להם בכך. המחקר איכותני באופיו ניסה להבין את משתמשי הספרייה תוך שימוש בשיטות מחקר לא קונבנציונליות . במסגרת המחקר נעשה שימוש ביומני עבודה, שימוש במצלמות וידיאו ומכשירי הקלטה שמשולבים ביחידה נישאת אחת, תצפיות ועוד.. שיטות אלה תרמו להבנת המשתמשים, סייעו להבין כיצד נתפס תפקיד הספרנים בעיני הסטודנטים וכיצד לספק שירותים שעונים על צרכי הסטודנטים.

world2המחקר Studying Students: The Undergraduate Research Project at the University of Rochester שפורסם ב- 2007 הפך לרב מכר ו- Nancy Fried Foster מעבירה סדנאות ברחבי העולם על השיטה שלה. היום למעלה מ- 40 ספריות בארה"ב, אירופה , אפריקה והמזרח התיכון מעורבים בפרויקטים שמושתתים על מודל Rochester .

פרטים מלאים על המחקר אפשר למצוא בגרסה אלקטרונית שלו שחופשית כיום בווב

למחקר המלא

לכתבה בנושא