ארכיון פוסטים מהחודש "אוקטובר, 2011"

ארכיון כתבי העת של Royal Society בגישה פתוחה

31 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

royal2ב- 26 באוקטובר Royal Society הצהירה על פתיחתו לציבור הרחב בגישה פתוחה של ארכיון כתבי העת ההיסטורי שלה .
royal3Royal Society נחשבת למו"ל מדעי ותיק ביותר בעולם. המהדורה הראשונה של כתב העת שבהוצאתה Philosophical Transactions of the Royal Society פורסמה בשנת 1665.

עם פתיחתו של ארכיון כתבי העת שלה כ- 60000 ניירות עבודה מדעיים, חלקם פורסמו לפני למעלה מ- 70 שנה , יהיו נגישים בגישה פתוחה לכול.

פתיחתו של הארכיון לציבור הרחב פותח צוהר להבנת ההיסטוריה של המדע במאות האחרונות והתפתחותו , כפי שיעידו על כך דבריו של Uta Frith FRS מי שעומד בראש Royal Society library committee

"The release of these papers opens a fascinating window on the history of scientific progress over the last few centuries and will be of interest to anybody who wants to understand how science has evolved since the days of the Royal Society’s foundation.”

מן הראוי לציין שבאוצרות הארכיון כלולים עבודותיהם הראשונות של ניוטון, דרוין ובנימין פרנקלין

צעד זה של Royal Society שנעשה בצמוד לשבוע הגישה הפתוחה , הוא במסגרת מחויבותה של Royal Society לגישה הפתוחה , לאחר שהצהירה לא מכבר על כתב העת Open Biology ככתב עת בגישה פתוחה .

לחיפוש בארכיון

להצהרה של Royal Society

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

31 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

rights2 קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "

המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.

ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.

כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:
• פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
• אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.

בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:
א. רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
ב. רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת www.opendoar.org
ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo 

נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.
מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:
א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי
ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
ג. באתר www.arl.org/sparc/author

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.
מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר  www.righttoresearch.org
לפרטים נוספים במדריך 

מודל ה- P.D.A ברכש של ספרים כאמצעי לחיסכון בספריות

30 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

educationדוח של Advisory Board שהתפרסם לאחרונה ועוסק במגמות בספריות בעידן הדיגיטלי חוזה שינויים ברכש של ספרים בספריות אקדמיות.

הדו"ח מציג את מודל ה- P.D.A – Patron-Driven Acquisition ברכש של ספרים. על פי מודל זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים.  עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

מודל זה יושם בספרייה Grand Valley State University במישגן. הספרייה הגיעה להסכם עם Ebook Library -EBL, אגרגטור של ספרים אקדמיים. במסגרת הסכם זה לסטודנטים הייתה אפשרות לדפדף בכל 50000 הספרים של הקטלוג של EBL. המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים, והספרייה הייתה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש הצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרכשה הספרייה והמחיר ששלמה נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים.

על פי מודל זה החיסכון של הספרייה היה גדול – רכש של 50000 ספרים היה עולה לספרייה 3 מיליון דולר. רכש של הכותרים שהיו בשימוש (6239) היה עולה 550000 דולר, אבל מאחר שרק 343 ספרים היו בשימוש מספיק כדי להצדיק את רכישתם על פי ההסכם, הספרייה שלמה בסופו של דבר רק 69000 דולר.

מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים כפי שנכתב בדוח:

“P.D.A. offers the opportunity to provide a much larger collection of books to patrons at a small fraction of what it would cost a library to put every item on its shelves,”
“It also corrects the library’s fundamentally inefficient delivery model in which librarians guess at what patrons will need, rather than allowing the patron to guide the provision and acquisition process.”

 

פרטים נוספים בכתבה בנושא

 

חיפוש תמונות ב- Compfight וב- PictureSandbox

30 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

compבזמנו כתבתי על Wylio מנוע לחיפוש תמונות ברישיון גמיש ועריכה מהירה כמנוע חיפוש מומלץ לתמונות לבלוגים. מנוע דומה שמשתמש אף הוא כמו Wylio ב- API של flickr הוא Compfight  .Compfight מאפשר את עידון תוצאות החיפוש על פי מספר קריטריונים כולל תמונות ברישיון הגמיש Creative Commons וחיפוש בטוח.

באתר יש הוראות למשתמש כיצד לתת  קרדיט וליחס את התמונה לבעליה אם נדרשים לעשות זאת במסגרת הרישיון הגמיש.

בתוצאות החיפוש בצד מוצגות גם תמונות רלוונטיות מאתר התמונות בתשלום shutterstock

picturesandמנוע חיפוש נוסף שמציג אף הוא תמונות מ- flickr אך במקביל גם תוצאות מ- Fotolia הוא PictureSandbox . בתוצאות מתוך flickr אפשר על ידי העברת העכבר על פני התמונה לקבל מידע מפורט על התמונה. לחיצה על התמונה תציג מידע נוסף ואופציות להורדת התמונה בגדלים שונים .

ל- Compfight

ל- PictureSandbox

Web 2.0 Summit ומגמות בווב

25 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

web2 Web 2.0 Summit הוא כנס שמתקיים מאז 2004 מדי שנה בו נפגשים מומחים בתחומים שנוגעים לעתיד הווב ונציגי חברות מובילות באינטרנט ודנים באסטרטגיות ובנושאים חשובים שקשורים בכלכלת הווב ועתידו.

השנה כנס זה התקיים ב- 17-19 באוקטובר 2011 בסן פרנסיסקו .

ביו הנושאים שנדונו בכנס מגמות באינטרנט, גוגל פלוס, מנועי חיפוש חדשים ועוד..

wireאחת ההרצאות המעניינות לדוגמה , שזמינה לצפייה , הייתה הרצאה בה הוצג מנוע החיפוש Wirdoo שנמצא כיום בגרסת טרום ביתא אך אפשר להירשם כדי לקבל אליו גישה. . Wirdoo הוא מנוע חיפוש לרשת הלא נראית שמתבסס על קשרים ביו המונחים. המרצה MC Hammer הדגים חיפושים במנוע והראה כיצד תוצאות החיפוש מתבססות על קשרים . כך למשל חיפוש מספר מיקוד מסוים הניב תוצאות שכללו בתי ספר, מידע על הקהילה, קניות, שיעורי פשיעה ועוד.

קובצי וידאו מעניינים נוספים של הנושאים שנדונו בכנס אפשר למצוא באתר. כמו כן אפשר למצוא קישור להרצאות משנה שעברה.

OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard 2011

24 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

oecdOrganisation for Economic Co-operation and Development- OECD ,ארגון ששם לו למטרה פיתוח גלובלי ושיפור המצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העולם , מאגד בתוכו היום את רוב המדינות המפותחות בעולם .

אחת לשנתיים הארגון מפרסם את STI Scoreboard ובו אינדיקטורים משווים ברמה הבינלאומית בתחומים: מדע, טכנולוגיה ותעשייה.

השנה מהדורה עשירית של OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard התפרסמה  בספטמבר 2011. מהדורה זו כוללת כ-180 אינדיקטורים שמספקים תמונה על כלכלת הידע ומצביעים על מגמות עולמיות עיקריות בתחום הידע והחדשנות. האינדיקטורים מספקים תמונה על כלכלת הידע – מגמות ומאפיינים, בנית הידע, קשר לידע ושיתוף, חדשנות בחברות, תחומים חדשים ותחרות בעולם הגלובלי. אפשר למצוא מידע על מחקר ופיתוח – הוצאות, שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החידושים, גודל חברות ודינמיקה, מסחר אלקטרוני ופטנטים, השקעות, אוניברסיטאות, בוגרי אוניברסיטאות ובעלי תואר שלישי, משאבי אנוש במדע וטכנולוגיה, תעסוקה של בוגרים ובעלי תואר שלישי, ביוטכנולוגיה ועוד

מהדורה אלקטרונית חופשית של ניתוח זה זמינה בווב ומספקת גישה לפרקים השונים ולמאגרי הנתונים שעליהם התבסס הניתוח. כל אחד מהאינדיקטורים זמין גם כקובץ PDF נפרד.

לגירסה האלקטרונית

דירוג האוניברסיטאות בעולם – Times Higher Education/Thomson Reuters World University Rankings 2011-2012

11 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

rankingדירוג האוניברסיטאות של Times Higher Education/Thomson Reuters לשנת 2011- 2012 התפרסם. דירוג זה נעשה על ידי Times Higher Education בתיאום עם Thomson Reuters שסיפק נתונים לצורך כך.

הדירוג התבסס על 13 אינדיקטורים שמייצגים את פעילות האוניברסיטאות בכל תחומי הפעילות שלה והעיקריים בהם : הוראה , מחקר וציטוטים . כל אחד משלושת תחומי פעילות עיקריים אלה הווה 30% מהציון הכללי המשוקלל לו זכה המוסד.

דירוג זה הוא כלי חשוב ושימושי – לסטודנטים לבחירת קורסים, לאקדמאים לקבלת החלטות שקשורות לקריירה, לקבוצות מחקר לצורך בחירת עמיתים, למנהלי אוניברסיטאות לצורך הערכת הפעילות ולהחלטה על סדר עדיפויות אסטרטגיות, וגם כלי לממשלות להתווית מדיניות לאומית.

באתר אפשר לצפות ברשימת 400 האוניברסיטאות המובילות בעולם, כמו כן אפשר לקבל את דירוג האוניברסיטאות בעולם על פי אזור גיאוגרפי  – אירופה, אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוקיאניה ואפריקה ועל פי נושא –  הנדסה וטכנולוגיה, מדעי החיים, בריאות (קליני ופרי קליני) , מדעי הפיסיקה, מדעי החברה , רוח ואמנויות.

אפשר לקבל מידע כללי על כל אחד מהמוסדות המדורגים, את הציון שלו זכה בחמשת האינדיקטורים העיקריים ואת הציון המשוקלל .

על פי דירוג זה חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם הן : California Institute of Technology , Harvard University , Stanford University , University of Oxford , ו – Princeton University .

בישראל – על פי דרוג זה האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב נמצאות ברשימת 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם. האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום ה- 121 עם ציון משוקלל של 50.4 ואוניברסיטת תל-אביב נמצאת במקום ה- 166 עם ציון משוקלל של 45.4

מן הראוי לציין שבאתר יש קישור  להורדת אפליקציה חופשית ל- iphone שמאפשרת למשתמש לעשות מניפולציות שונות על הנתונים כגון שינוי השקלול של האינדיקטורים העיקריים להערכה, וסינון תוצאות על פי ארץ ועוד.

לאתר

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2011

11 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open-access2שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה ב- 24 – 31 באוקטובר. שבוע זה הוא מאורע שנתי גלובלי שמעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר, וזו השנה החמישית בו הוא מתקיים ברציפות. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה – הגדלת ההשקעות במחקר והגדלת הנראות של המחקר ועידודו. אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא. .

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה , נותני החסות, קבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה למען הגישה הפתוחה ועוד..

מן הראוי לציין שאחת הקבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה היא קבוצת הסטודנטים The Rrights to Research Coalition . במדריך שפרסמה הקבוצה סטודנטים יכולים לקבל רעיונות כיצד הם יכולים לתרום לשבוע זה.

עוד מן הראוי לציין שאחד מבעלי החסות לשבוע זה הוא המו"ל SpringerOpen כאות הבעה למחויבתו למודל של הגישה הפתוחה.

בהקשר זה כדאי לציין מספר אירועים שקרו לאחרונה ומצביעים על ההכרה שהולכת וגוברת בחשיבות התנועה כגון הצטרפותה של אוניברסיטת פרינסטון בספטמבר 2011 לשורת המוסדות שמאמצים את מדיניות גישה הפתוחה וההצהרה האחרונה של EPSRC בספטמבר 2011 על מדיניותה החדשה. יוזמות מסוג זה יעודדו מו"לים שעדיין אינם תומכים בגישה הפתוחה לפעול אף הם בכיוון זה.

לאתר שבוע הגישה הפתוחה

להצהרה של אוניברסיטת פרינסטון

להצהרה של EPSRC

 

תיאורית ה"חדשנות המשבשת" והגישה הפתוחה – הגישה הפתוחה ככורח המציאות

10 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מאמר מעניין בשם "The Inevitability of Open Access" התקבל לאחרונה לכתב העת College and research Libraries והוא זמין חופשי כ- preprint.

בגישה הפתוחה מבחינים ב- 2 מסלולים עיקריים– מסלול הזהב והמסלול הירוק. במסלול הזהב הכוונה למודל עסקי אלטרנטיבי להוצאה לאור של כתבי עת מדעיים. על פיו המאמרים חופשיים למשתמש והוצאות הפרסום ממומנות  שלא באמצעות מנויים לכתבי העת אלא בדרכים אחרות. במסלול הירוק הכוונה לארכוב עצמי של פרסומים, לעתים לא הגרסה הסופית שלהם, באתר אישי או במאגרים מוסדיים .

 המאמר " The Inevitability of Open Access" מתמקד במסלול הזהב ומדגיש את חשיבות האבחנה בין שני המסלולים. המסלול הירוק מתקיים לצידה של מערכת המנויים ולא מתיימר להחליף אותה. זוהי תוספת שמספקת גרסה של תכנים למי שבאופן אחר לא הייתה מתאפשרת לו גישה אליהם. לעומת זאת מסלול הזהב משתמש במודל עסקי שונה.

נשאלת השאלה האם הגישה הפתוחה במסלול הזהב תקרא תיגר ותביא לערעורה של מערכת המנויים כשיטה העיקרית להפצה של מאמרים מכתבי עת מדעיים, על כל ההשלכות שיש לכך לספריות ולמשתמשים , ואם כן מתי זה יקרה? ועל כך משתדל המאמר לענות תוך שימוש בתיאורית ה"חדשנות המשבשת" ( disruptive innovation) של התיאורטיקן קלייטון כריסטנסן כבסיס לחיזוי .

"חדשנות משבשת" על פי קלייטון כריסטנסן היא המכניזם שהופך מוצרים לזולים וקלים יותר לשימוש. למרבה האירוניה "חידושים משבשים" בראשית דרכם הם מוצרים נחותים יחסית לאלה שנמכרים על ידי חברות מבוססות. הם מתאפיינים ב- 2 מאפיינים – הם מביאים ערך חדש לשוק, ערך זה הוא לרוב טכנולוגיה חדשה שעושה שימוש במודל עסקי חדש. שנית , "חידושים משבשים" מאפשרים לצרכנים להשיג מוצר או שירות שלא הייתה להם קודם גישה אליו. במרוצת הזמן החידוש המשבש משתפר ולבסוף מושך יותר ויותר צרכנים והופך לדומיננטי בשוק.

בהסתמך על הגדרה זו ומאפיינים אלו של "חדשנות משבשת" , בתנועת הגישה הפתוחה במיוחד במסלול הזהב שלה אפשר לראות "חדשנות משבשת" – היא משלבת טכנולוגיה חדשה , הפצה דיגיטלית של תכנים באמצעות האינטרנט עם מודל עסקי חדש , תפוצה חופשית לקורא כאשר עלות ההוצאה לאור ממומנת על ידי המחבר או בדרכים אחרות.

ומכאן, בהסתמך על שיטות ניתוח המתייחסות לתיאוריה זו של ה"חדשנות המשבשת" , הצפי הוא שתנועת הגישה הפתוחה תהפוך למודל דומיננטי להפצה של תכנים של כתבי עת בעשור הבא. הצפי הוא שבנקודה מסוימת בטווח השנים 2017-2021 50% מהמאמרים המדעיים יתפרסמו במסגרת הגישה הפתוחה ובנקודה מסוימת בטווח השנים 2020 – 2025 – 90% מהם יתפרסמו במסגרת זו.

פרטים נוספים על הניתוח שהיה בבסיס צפי זה , ועל ההשלכות שתהיינה לכך על המחברים, הספריות והמו"לים אפשר לקרוא במאמר המלא

למאמר

יום עיון – Research Evaluation Metrics: International and Local Perspectives

6 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bibliometricsElsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

TeachAde – רשת חברתית למורים

5 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

wבמפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

במפגש השנתי של National Education Association ב- 4 לאוקטובר 2011 הרשת עוררה עניין בקרב אנשי החינוך שהשתתפו במפגש ואלפי חברים חדשים הצטרפו לשורותיה.

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

לפרטים על הרשת במפגש השנתי

התנודות במצבי הרוח – מדוע ? Twitter ומחקרים מדעיים – דרך חדשה להבין אנשים

4 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

happinessהמיקרובלוג טוויטר – בן 5 השנים משמש היום כ- 100 מיליון משתמשים שמפרסמים כ- 230 מיליון ציוצים ביום. באופן זה הוא יכול להוות אמצעי טוב לקידום מוצרים, לקשר עם חברים ועמיתים אך מעבר לכך לאחרונה חוקרים בתחום מדעי החברה רואים בו אמצעי חשוב וחדש למחקר, כפי שיעידו על כך דבריו של מיכאל מסי סוציולוג באוניברסיטת קורנל
" “Human beings around the globe are now communicating with each other using devices that record those interactions and have open access I think this is an extraordinarily exciting moment in the behavioral and social sciences.” 

גם Nicholas Christakis פרופסור לסוציולוגיה רפואית בבית הספר לרפואה בהרווארד סבור כך . לדבריו:
"Instead of talking to tiny numbers of subjects, researchers can follow the digital expressions of millions of people. It's a whole new way for social scientists to understand human beings,” 

מחקר מעניין שמחזק את הדברים הוא מחקרו של מסי ותלמידו סקוט גולדר שהתפרסם בגיליון 
Science 30 September 2011 .  המחקר השתמש בטוויטר כדי ללמוד על התנודות במצבי הרוח באוכלוסיית העולם בזמנים ובהקשרים שונים. גולדר ומסי השתמשו בפרוטוקול חופשי שמספק טוויטר כדי להוריד למעלה מ- 500 מיליון ציוצים בשפה האנגלית של כ- 2.4 מיליון אנשים מ- 84 ארצות בתקופה 2008 ועד ינואר 2010. הם בדקו בציוצים אלה מילים שקשורות לרגשות חיוביים כגון : agree, fantasic,happy, super ומילים שקשורות לרגשות שליליים כגון: afraid, mad, panic, anxiety . 

הממצאים של המחקר מציירים פּוֹרְטְרֶט של תנודות במצב רוחו של האדם. בדרך כלל בבוקר מצב הרוח הוא טוב, ישנה ירידה במצב הרוח במהלך היום ושיפור לקראת ערב. דפוס דומה של תנודות במצבי הרוח נמצא גם בסופי שבוע שבהם נמצא מצב רוח מרומם יותר. באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלשינה ולשעון הביולוגי השפעה חזקה על מצב הרוח . המחקר בחן גם את הקשר בין מצב הרוח ועונות השנה ומצא שאורכו של היום יותר מאשר כמות האור כפי שסברו עד כה הוא שמשפיע על התנודות במצבי הרוח.

מחקרים נוספים השתמשו בטוויטר למחקרים חברתיים אחרים כגון התפשטות רעיונות והשפעה במישור הפוליטי והאם התנועה בטוויטר יכולה לשמש לחיזוי מאורעות לפני התרחשותן.

דוגמאות למחקרים נוספים שעשו שימוש בטוויטר אפשר למצוא במאמר מכתב העת Science שהתפרסם ב- 30 לספטמבר 2011 

לאור הדברים נראה שהמדיה הדיגיטלית החברתית היום משנה דברים גם בתחום המחקר, דברים מעניינים קורים ומה שהיה עד כה בלתי נראה הופך להיות נראה

Google Developer Day 2011 בישראל

3 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

google-developerGoogle Developer Day הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

 

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010