ארכיון פוסטים מהחודש "אוקטובר, 2010"

דו"ח ECAR משנת 2010 על סטודנטים וטכנולוגיות מידע

31 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ECAR – Educause Center for Applied Research הוא גוף שלא למטרות רווח שנוסד בינואר 2002 במטרה לחקור ולנתח תופעות ונושאים חשובים שקשורים לטכנולוגיות מידע בחינוך הגבוה.

הדו"ח השנתי של ECAR שמתפרסם מדי שנה מאז 2004 מתאר את תוצאות המחקר שעורך ECAR מדי שנה במטרה לשפוך אור על ההשלכות של טכנולוגיות מידע על החינוך הגבוה, והוא אחד מהאמצעים בהם נוקט המוסד בהגשמת חזונו.

הדוח משנת 2010 , שמשתרע על פני 120 עמודים, מתבסס בעיקרו על סקר שנערך ב- 2010 בקרב 36950 סטודנטים ב- 127 אוניברסיטאות ומכללות. השנה, כבכל השנים הסקר בחן דפוסי התנהגות, ניסיון, העדפות ומיומנויות שקשורות לטכנולוגיות מידע, אך בנוסף לכך בחר להתמקד ביישומי ווב מבוססי ענן

מטרתו של הדוח לספק לאחראים באוניברסיטאות ובמכללות מידע אמין על ההתנהגות , ההעדפות ושביעות רצון של הסטודנטים מהטכנולוגיה

ממצאים בולטים הם שמחשוב נייד נמצא בעלייה ושיישומים מבוססי ענן תופסים מקום בטכנולוגיות המידע בהם עושים הסטודנטים שימוש.

פרטים מלאים בדוח המלא

מאפיינים של חיפוש סמנטי על פי Hakia

27 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בבלוג של Hakia שנחשב מנוע חיפוש סמנטי התפרסם פוסט מעניין שמגדיר 10 מאפיינים של חיפוש סמנטי. מאפיינים אלו נבחנו בהשוואה בין מנוע החיפוש HAKIA ובין מנוע החיפוש שמשמש את  pubmed . לצורך  השוואה זו  נעשה  שימוש ב- hakia’s online demo. דמו זה כולל 20 מיליון מסמכים מ-pubmed. בהזנת שאילתה מסוימת מקבלים במקביל תוצאות משני המנועים שמשתמשים במסמכים מאותו מאגר מידע.  אלא שמנוע החיפוש Hakia משתמש בשיטה המיוחדת לו לאחסון וניתוח סמנטי של מסמכים אלו לצורך אחזורם.

על שיטה זו כתבתי בפוסט קודם.שיטה זו שנקראת QDEX – Query Detection and Extraction מחליפה את השיטה המקובלת ליצירת אינדקס. על פי השיטה המקובלת ליצירת אינדקס שמכונה קובץ מהופך –inverted file – האינדקס כולל את המונחים המופיעים בטקסט, ומצביעים אל מונחים אלה מהווים בתהליך אחזור המידע שערי גישה למסמכים. אם נשתמש בשיטת הקובץ המהופך גם להוספת קשרים סמנטיים ייווצר מבנה שיכביד מאוד על הביצועים. בשיטה החדשה של מנוע החיפוש Hakia, לעומת זאת, שערי הגישה לדפי ה-Web אינם מצביעים למלים אלא לשאילתות. המנוע מנתח באמצעות אלגוריתם מתוחכם את כל השאילתות האפשריות בדפי ה- Web והשאילתות מהוות שערי גישה לדפי ה- Web. באופן זה בעת אחזור המידע המנוע עובד על סטים קטנים יחסית של דפי Web ורק עליהם הוא מבצע את הניתוח הסמנטי. בכך נפתרת בעיית המשאבים הרבים שנדרשים לביצוע ניתוח סמנטי על מספר רב של דפים. על פי התיעוד באתר ביצוע הניתוח הסמנטי ודרוג התוצאות מתבצע באמצעות אלגוריתם מתוחכם שעושה שימוש גם באונטולוגיות.

עשרת המאפיינים שמאפיינים חיפוש סמנטי על פי HAKIA ושנבחנו בהשוואה שעליה דובר לעיל הם:
1. Handling morphological variations- טיפול בוַרְיַאצְיות מורפולוגיות – מנוע חיפוש סמנטי אמור לטפל בכל הוריאציות המורפולוגיות של המונח . באופן זה למשל תוצאות החיפוש צריכות להיות זהות אם מקישים כל אחד מהמונחים הבאים: “improve, improves, improving, improved,
2. Handling synonyms with correct senses- טיפול נכון וסמנטי במלים נרדפות תוך הבנת המשמעות הנכונה של המלה הנרדפת
3. Handling generalizations – טיפול בהכללה בצורה נכונה כך למשל השימוש במונח "מחלה" בשאילתה אמור לאחזר את כל המחלות
4. Handling concept matching – הבנת המשמעות הנכונה של מונחים
5. Handling knowledge matching – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים שיבין למשל ש- swine flu = H1N1, flu=influenza
6. Handling natural language queries and questions – טיפול נכון בשאילתות בשפה טבעית
7. Ability to point to uninterrupted paragraph and the most relevant sentence – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים ליותר מאשר להציג קישורים למסמכים שלמים כפי שעושים מנועי חיפוש מסורתיים אלא גם להציג קטעים רלוונטיים מהמסמך
8. Ability to enter queries freely, no special formats like quotes, or Boolean operators – אפשרות להזנת השאילתה באופן חופשי וללא צורך באופרטורים מיוחדים
9. Ability to operate without relying on statistics, user behavior, and other artificial means – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים לאחזר תוצאות רלוונטיות על סמך ניתוח המסמך ולא על סמך אמצעים מלאכותיים שלא תמיד מצויים במסמך
10. Ability to detect its own performance – ממנוע חיפוש סמנטי מצפים שהאלגוריתם שלו לקביעת הרלוונטיות של תוצאות החיפוש לא יסתמך על אמצעים מלאכותיים כגון מספר הקישורים למסמך אלא על סמך מידת ההתאמה של תוצאות החיפוש למשמעות הנכונה של מונח החיפוש. יכולת זאת מאפשרת למפתחים לקבוע "סף משמעות/רלוונטיות" באופן שהמנוע יוכל לשפר אוטומטית את ביצועיו.

פרטים נוספים בפוסט המלא

ספרי לימוד אלקטרוניים חופשיים

27 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

רשימה של ספרי לימוד חופשיים אפשר למצוא באתר DiplomaGuide.com .
הרשימה מסודרת על פ נושאים וכוללת ספרים אלקטרוניים חופשיים במגוון תחומים:
כלכלה חשבונאות ועסקים, מדעי המחשב וטכנולוגיה, אנגלית וכתיבה, היסטוריה, רפואה ומדעי הבריאות, מדעים – ביולוגיה, פיזיקה וכימיה, והפניות למקורות חופשיים בחינוך כולל קורסים על פי נושא.

מבדיקה שטחית עולה שחלק מהספרים הם מהדורות ישנות אבל בכל זאת הרשימה יכולה להיות שימושית. כך למשל ברפואה היא כוללת גם מהדורה מעודכנת יחסית של Gray's Anatomy , במדעי המחשב וטכנולוגיה אפשר למצוא מדריכים לשפות תכנות ועוד…

לרשימה המלאה

מאגרי הפקדה מוסדיים – אינדיקטורים להצלחה

26 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

חשיבותם של מאגרי הפקדה מוסדיים שכוללים בתוכם את התנובה המחקרית של המוסד אינה מוטלת בספק. למרות זאת מנהלי המאגרים עדיין צריכים להוכיח לחוקרים ולמקבלי ההחלטות את חשיבותם של המאגרים ככלי מחקר אסטרטגי.

העדר ההכרה במאגרים המוסדיים ככלי בעל חשיבות אסטרטגית הופך בעידן של צמצומים כלכליים לעניין קריטי. למרות העובדה שמאגרים מוסדיים משתמשים בתוכנה של קוד פתוח והוצאות הקמתם צנועות יחסית בהשוואה למשאבי ספרייה אחרים , עדיין יש הוצאות תשתית טכנולוגית ותחזוקה.

בעתות של מצוקה כלכלית חשוב להעריך את הצלחתם של המאגרים המוסדיים בעזרת אינדיקטורים רלוונטיים.

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב- Liber Quarterly מנסה לקבוע קריטריונים להערכה של מאגרים מוסדיים. הוא מונה 17 קריטריונים מהם מדדים חיצוניים ומהם מדדים פנימיים. המדדים הפנימיים קשורים לכמה גורמים:
• אינטראקציה בין החוקרים והמאגר כגון מספר הפריטים המופקדים על ידי כל חוקר, מספר פריטים שמורידים .
• השירותים המוספים של המאגר כגון : מספר פריטים שמופקדים במאגר מדי שנה, מדי יום, נגישות לטקסט המלא, מספר שירותים נלווים כגון סטטיסטיקות , מדריכים, שאלות נפוצות.
• מדדים שקשורים להיבט הפיננסי – כגון: מחיר להפקדה, מחיר להורדה
• ומדדים שקשורים לאספקט הלימודי כגון הוצאות על הדרכה

המדדים החיצוניים להערכת מאגרים מוסדיים קשורים לאינטראופרביליות, מימון חיצוני, והשתתפות בפרויקטים לאומיים ובינלאומיים.

פירוט מלא אפשר למצוא במאמר

Aquaring – פורטל עולם המים ושימוש בטכנולוגיות סמנטיות

20 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

aquar Aquaring הוא פורטל של מקורות מידע באירופה על עולם החי והצומח במים.
המטרה של הפורטל היא לספק נקודת גישה לאוסף ההטרוגני של מקורות דיגיטליים בנושא זה.
האוספים שמשמשים את הפורטל הם של מוזיאונים, אַקְוַרְיוּמִים ומוסדות מחקר באירופה.

המידע באוסף דינמי באופיו בשל תוצאות של המחקר המדעי. כך לדוגמה FishBase  שכולל מידע על מיני הדגים שידועים למדע, כלל 25000 מינים באוקטובר 2006 , ושנתיים וחצי לאחר מכן המספר הגיע ל- 32200 .

מה שמייחד את הפורטל הוא השימוש בטכנולוגיות סמנטיות על מנת לשפר את החיפוש. נעשה שימוש ב-7 אונטולוגיות ופותח עורך מידע-על שאפשר שימוש באונטולוגיות ובתיוג חופשי .

השימוש בטכנולוגיות סמנטיות מאפשר לנהל את האוסף ההטרוגני ביתר קלות, מאפשר שיתוף נתונים בין מקורות המידע ואת התאמת המידע בהתאם למאפיינים של המשתמש – שפה, קהל יעד והעדפות.

אפשר לחפש ולדפדף בנושאים רחבים : Biological species, Marine Biology, Vessels, Fishing Areas, Land Areas, Habitats , Education ולצמצם את החיפוש על פי תתי נושאים נוספים, סוג מסמך, קהלי יעד ועוד.. המנשק הויזואלי תורם לחווית המשתמש.

לפורטל
על הפורטל והטכנולוגיות הסמנטיות בהן נעשה שימוש

ספריות והוצאה לאור – טכנולוגיות חדשות והתפקיד המשתנה של יצרנים וצרכנים

18 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

printing-machineמאמר מעניין שהתפרסם בעלון של OCLC – NextSpace, עוסק בעתיד של ההוצאה לאור וכיצד ספריות יכולות להשתלב בתהליך זה.

במאמר מובאים דבריהם של שני בעלי תפקידים מובילים בתחום, על יוזמות של ספריות בתחום ההוצאה לאור.
האחת – Catherine Mitchell מ- California Digital Library שספרה על היוזמה "the University as Publisher" באוניברסיטת קליפורניה, ועל מאמציה לתאם בין שירותי הספרייה הדיגיטלית בקליפורניה וההוצאה לאור האוניברסיטאית כדי לנהל טוב יותר את התנובה המחקרית של אוניברסיטת קליפורניה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בתכנית – UC  Publishing Services-  UCPubS-. שכוללת פלטפורמה להוצאה לאור ושירותי ייעוץ לחוקרים. על חשיבותה של היוזמה יעידו דבריה:

"We have an opportunity here as a community to put a stake in the ground, to work to protect our institutions’ investments in academic research by inserting ourselves, wherever possible, into the flow of scholarly communication.”

Andrew Pate ותיק בתעשיית ההוצאה לאור בעל תפקיד בכיר ב- On Demand Books הוא השני שדבריו מובאים במאמר. Andrew Pate דיבר על טכנולוגיות חדשות שיאפשרו ביתר קלות לספריות לקחת חלק בתהליך ההוצאה לאור. התמקד בתיאור EBM – Espresso Book Machine – מכונה שמסוגלת לבצע את כל תהליך ההדפסה והכריכה במספר דקות ונמצאת בשימוש בספריות . על האופן בו ספריות מסוימות – New Orleans Public Library University of Michigan , University of Utah ו- University of Pittsburgh משתמשות במכונה זו אפשר למצוא במאמר המלא. כמו כן מעניין לקרוא את הכתבה על השימושים ב- EBM באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה – שימושים שמלמדים על יחסי הגומלין בין האלקטרוני למודפס.

למאמר 

 

ערכן של ספריות אקדמיות – דו"ח מקיף

17 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

דו"ח מקיף בן 172 עמודים של ACRL בנושא ערכן של ספריות אקדמיות התפרסם בספטמבר 2010 . היום ספריות אקדמיות יותר מאי פעם נדרשות וצריכות להדגיש ולהוכיח את ערכן ותרומתן למוסד יעדיו ומטרותיו. . מטרתו של המסמך היא לסייע לספריות לעשות זאת.

הדוח עוסק ב-10 תחומים בהקשר המוסדי בהם לספרייה תפקיד . התחומים נוגעים להישגים של הסטודנטים והצלחתם ולהישגי המחקר וההוראה. מטרתו של הדוח לסייע לספרנים להבין על סמך ספרות מחקרית כמותית ואיכותנית, את התשובה לשאלה כיצד הספרייה מקדמת את מטרות המוסד. בהסתמך על ספרות, הדוח כולל המלצות לספריות כיצד להדגיש את ערכן, והתקווה היא שספריות ישתמשו בדוח לפתיחת דיאלוג עם האדמיניסטרציה בקמפוס בנושא ערכן של הספריות בחינוך הגבוה.

לדו"ח המלא

Association of College and Research Libraries. Value of Academic Libraries: A Comprehensive Research Review and Report. Researched by Megan
Oakleaf. Chicago: Association of College and Research Libraries, 2010.

OAPEN LIBRARY – מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה"

13 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

oa2OAPEN -Open Access Publishing in European Networks היא יוזמה משותפת באירופה לפיתוח מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה" בתחום מדעי הרוח והחברה. OAPEN LIBRARY הושקה בהצלחה ב- 6 באוקטובר ביריד הספרים 2010 בפרנקפורט.

אירוע זה מציין את ראשיתו של אוסף ייעודי ראשון של ספרים במדעי הרוח והחברה ברחבי אירופה ב"גישה פתוחה".

המטרות של OAPEN LIBRARY הן:
• לקדם הוצאה לאור של ספרים שפיטים ב"גישה פתוחה"
• להגדיל את הנראות של המחקר באירופה
• לכונן סטנדרטים לספרים ב"גישה פתוחה"

ההשקה הרשמית של הספרייה מהווה גם הזמנה למו"לים שמעוניינים להפיק תועלת, בעיקר מבחינת הנראות, מהשילוב של התכנים שלהם בספרייה זו.

אפשר לחפש בספרייה בחיפוש פשוט ומתקדם, אפשר גם לדפדף בה. מהדפדוף בספרייה עולה שאמנם רוב הספרים הם בתחום מדעי החברה והרוח אבל יש לא מעט ספרים גם בנושאים אחרים כגון: מתמטיקה, משפטים, טכנולוגיה וחקלאות, מידע ונושאים רב תחומיים. קיימות אופציות להגבלת החיפוש על פי כותר מחבר נושא ושנה. כמו כן קיימות אופציות לעידון תוצאות החיפוש על פי מו"ל, נושא ותאריך ומיון התוצאות על פי רלוונטיות , כותר, מחבר, ותאריך. חבל שאין אופציה להגבלת החיפוש על פי שפה כי ממעט החיפושים שערכתי נוכחתי לדעת שיש לא מעט ספרים שאינם בשפה האנגלית.

לספרייה
פרטים נוספים על הפרויקט

שבוע הגישה הפתוחה – אוקטובר 2010

13 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

oaשבוע הגישה הפתוחה מצוין/ יצוין החודש ברחבי העולם בשורה של אירועים . ברוב המקומות בעולם השבוע יחל ב- 18 לחודש. במקומות מסוימים השבוע החל ב- 11 לחודש. מטרתו של שבוע זה הוא לקדם את המודעות ל"גישה הפתוחה". מהדיווח על האירועים בשבוע זה עולה שהספריות באוניברסיטאות ברחבי העולם נוטלות חלק נכבד בפעילויות. הפעילויות כוללות סדנאות, סמינרים, דיונים, כנסים ופעילויות נוספות . שבוע זה שנחוג זו השנה הרביעית מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל והתועלת ב"גישה הפתוחה" .

לאתר שבוע ה"גישה הפתוחה"
רשימת האירועים והפעילויות במסגרת שבוע זה

DeepDyve , מו"לים ומודלים עסקיים חדשים

12 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

deepהמו"ל Wiley-Blackwell הודיע בימים אלה שהוא יאפשר גישה זולה לכתבי עת בתחום הביוטכנולוגיה דרך מנוע החיפוש DeepDyve . בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על מנוע החיפוש DeepDyve.- מנוע חיפוש שדולה מידע מהרשת הלא נראית.

מאז חלו מספר התפתחויות וכיום ייחודו של המנוע הוא במודל העסקי שלו – Research. Rent. Read. -  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, כפי שכתוב בעמוד הבית של האתר :
The largest online rental service for scientific
technical, medical, and scholarly research articles

אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

על פי מודל זה, במסגרת יוזמה זו שעליה הודיע לאחרונה המו"ל Wiley-Blackwell תתאפשר גישה למאמרים מ-26 כתבי עת יוקרתיים כגון: Journal of Pharmaceutical Science, American Journal of Medical Genetics, Biotechnology and Bioengineering and Cell Proliferation

שירות כזה שמבוסס על שיתוף פעולה בין המו"לים והמנוע מאפשר לענות על צורכי חוקרים שמסיבות שונות לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים.

לידיעה על יוזמתו של המו"ל Wiley-Blackwell
למנוע החיפוש

האם הווב בנסיגה? ומהן ההשלכות לגבי מנועי חיפוש?

11 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

webמתנהלים היום ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש. הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע.אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים כאלה עדיין לא נגישים למנועי חיפוש שנועדו בעיקר לאנדקס דפי html . רשתות חברתיות מסוימות סגורות ומבוססות אפליקציות אף הן אינן נגישות למנועי חיפוש.

גורמים אלה ואחרים מהווים בעיה לנגישותם של מנועי החיפוש למידע, ובעיה זו נגישות למידע ולא מנועי חיפוש מתחרים היא על פי Jeroen van Eck הבעיה שמאיימת על גוגל .

מעמדם של מנועי חיפוש תלויים במעמדו של הווב ולכן אין פלא שגוגל משתדלת לשמור על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט. פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון זה , ו HTML5 and CSS3 הם אמצעים לכך, וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע.

לכן אין פלא שגוגל תומכת בהם במסגרת מאמציה לשמור על מעמדו המרכזי של הווב ברשת האינטרנט. האם זה יצליח – על כך יענה העתיד.

כתבה עיקרית עליה הסתמכתי בהצגת הדברים

CWTS Journal Indicators ומדדים להערכת כתבי עת

11 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

indicatorsCWTS Journal Indicators הוא אתר שיועד לפיתוח, הפצה ודיונים בנושא מדדים להערכת כתבי עת. לאחרונה Centre for Science and Technology Studies – CWTS של אוניברסיטת ליידן שבהולנד פיתח מדד בשם Source Normalized Impact per Paper – SNIP, שמודד את אימפקט הציטוטים הקונטקסטואלי של כתב העת – המדד לוקח בחשבון מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ויכול להוות אלטרנטיבה ל- Impact factor של ISI . פרטים על המדד אפשר למצוא במסמך בשם :
Measuring contextual citation impact of scientific journals

באתר CWTS Journal Indicators אפשר לחפש על פי כתב עת מסוים ושנה מסוימת ולקבל מדדים שונים של כתבי עת : מספר פרסומים שפיטים שפורסמו בשלוש שנים קודמות, אחוז מאמרי סקירה בכתב העת (מתוך הנחה שמאמרי סקירה נוטים להיות מצוטטים יותר ובעלי אימפקט פקטור גבוה יותר), מדד SNIP ,מדד RIP  - מספר ציטוטים בשנה מסוימת של מאמרים שפורסמו ב- 3 שנים קודמות באותו כתב עת, לחלק במספר הפרסומים בכתב העת באותן שלוש שנים, ציטוטים עצמיים ועוד ..

כמו כן באתר אפשר למצוא מדדים שונים שמתייחסים לקטגוריות הנושאיות ב- Scopus

לאתר 

על המדדים שמספק האתר והמשמעות שלהם 

תיאור מדד SNIP

דףדף – אתר לעידוד הקריאה ולאוהבי הספר

4 באוקטובר, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

האתר דףדף מיועד לגולשים בכל גיל, החל בילדים צעירים וכלה במבוגרים. יש בו קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות, ללא סיווג גילי, כדי שילדים בעלי יכולות מגוונות יוכלו למצוא בו עניין. כמו כן מיועד האתר להעשרת מבוגרים המתעניינים בספרות ילדים וכאמצעי עזר למתווכי תרבות  לילדים: מורים, הורים ואחרים.

האתר נוסד על ידי הסופרת והעורכת נירה הראל  ומאייר ספרי הילדים, דני קרמן. החל משנת 2000 תומך מרכז הספר והספריות באתר.
מטרת האתר: הרחבת ההיכרות עם סופרים, משוררים ומאיירים היוצרים לילדים ; העשרה בתחום ספרות הילדים הקלאסית ,העברית והלועזית ; חיזוק מרכזיותה של ספרות ילדים בתרבות בישראל.

dafdaf
האתר בנוי במתכונת של ירחון מאוייר, שגדל בהדרגה, וכלולים בו שבעה מדורים, חמישה מהם מיועדים לילדים ושניים למבוגרים.
חמישה מדורים לילדים: 
ספרים: כולל קטעים מתוך ספרים מובחרים ומציע פעילויות והמלצות
סופרים:  מציג סופרים ומשוררים לילדים, מהארץ ומהעולם
מאיירים:  מציג תערוכות של מאיירים וציירים
פנאי : מציע לילדים מבחר פעילויות בתחומי עניין שונים.     
עניין : מיועד להעשרת ספרנים, הורים, מורים ומבוגרים אחרים

בקטגוריה של ספרים, ניתן לקבל רשימה א-ב של הספרים באתר, כשלצד כל ספר מוצג תקציר, קטע קריאה ל"טעימה", מידע על הסופר והצעה לפעילויות. בין הספרים נוכל למצוא קלסיקות כמו: היידי בת ההרים, רובינזון קרוזו, הלב, לצד ספרים כמו: ארץ יצורי הפרא, הכבש ה-16 ועוד.

בקטגוריה של סופרים נוכל למצוא את: אזופוס, אריך קסטנר, גונתן סויפט, וכן  סופרים כמו: אנדה פינקרפלד, פוצ'ו, דבורה עומר וגדי טאוב. המידע אודות הסופר כולל מלבד ביוגרפיה גם סיפורים שמאחורי הספרים וכן שאלות ותשובות.

בקטגוריה של מאיירים נוכל למצוא מידע ביוגרפי עליהם וכן קישור לתערוכה. בין המאיירים: יוסי גבע, דודו אבולעפיה, מישל קישקה ועוד רבים אחרים.
כמו כן, קיימת קטגוריה של ספרים מומלצים על פי נושאים כגון: הורים וילדים, אחים, התבגרות, פחדים, שואה ועוד.

שני מדורים נוספים:
מדור למורים ולספרנים – מציע הפעלות בבית הספר ומידע בתחום ספרות הילדים.
מדור להורים – כולל רשימות ומאמרים בענייני ספרות ילדים וחינוך.

האתר מושקע מאד וכולל מידע רב ואיכותי. האתר אמנם לא חדש אך מומלץ בחום לכל אוהבי הספרים ולכל מי שמאמין בחשיבות הגברת המודעות לספרות ילדים איכותית!

דפדף – אתר בסימן קריאה !

הווב הסמנטי מהו?

3 באוקטובר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מהו הווב הסמנטי ?   הסבר בהמשכים, ב"מלים פשוטות"  מתפרסם לאחרונה בטכנורטי .הווב  הסמנטי הוא צעד לקראת ווב  3.0 שמטרתו הפיכת התכנים בווב לידידותיים למכונות ..

הווב הסמנטי מתבסס על שפות שמתמקדות בתיוג התכנים  על פי משמעותם.

ווב  סמנטי יותר יאפשר למנועי חיפוש לאחזר תוצאות רלוונטיות יותר מכיוון שהתכנים יהיו מסומנים בצורה כזו שמכונות יוכלו להבין ביתר קלות את משמעות הדברים ולא רק להציג את המידע אלא גם לעשות בו שימוש.

2 דרכים להשגת מטרה זו היא באמצעות נתונים מובנים  ונתונים מקושרים.

לפוסט  זה יש המשך  בשבועות הבאים וכדאי לעקוב..

הבהרות נוספות בנושא הווב הסמנטי עקרונותיו ויישומים שעושים שימוש ב- RDF – אבן הבניין של הווב הסמנטי,  אפשר לשמוע בהרצאה המוקלטת של איל סלע מפעיל משרד ה-W3C הישראלי,אותה נשא ביום ד' ב-23 ביוני 2010  באוניברסיטת בר אילן ושהתפרסמה  באתר משרד ה-W3C הישראלי.

לפוסט

להרצאה

למצגת ההרצאה

הערה: המידע על ההרצאה לקוח מתוך ידיעון יולי – ספטמבר 2010 של W3C הישראלי