ארכיון פוסטים מהחודש "אוגוסט, 2010"

מאפיין "text to speech" במנשק החדש של מאגרי Ebscohost

31 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

listen

מעתה אפשר לא רק לקרוא אלא גם לשמוע את הטקסט של המאמרים במאגרי EBSCOHOST שזמינים בטקסט מלא בפורמט html מתוך המאגר עצמו.

במסך שמציג את הטקסט המלא של המאמר יש סרגל שבאמצעותו המשתמש יכול להפעיל מאפיין זה או לעצור אותו, לשלוט בקצב השמעת הטקסט ולבחור בין אקסנט אמריקאי, אנגלי ואוסטרלי .

פסקת הטקסט הנקרא מוארת בצהוב, והמילה המושמעת מוארת בכחול.

כאשר בדקתי את המאפיין במספר מאגרים נוכחתי לדעת  שהוא עובד במאמרים שזמינים בטקסט מלא בפורמט html מתוך המאגר עצמו, כמו ב-Academic ,   אך, כצפוי, לא במאגרים אחרים שהטקסט המלא זמין דרך המו"לים השונים כמו ב- Medline .

בכל מקרה, מאפיין זה, כאשר הוא עובד,  עוזר מאוד להנגשת האתר לבעלי מוגבלויות ויכול גם לשמש כלי עזר ללימוד השפה האנגלית.

לכתבה בנושא

גיל החומר המצוטט כמדד לדילול וחישוב חללי הספרייה

31 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בעידן בו ספריות נאלצות להתמודד עם בעיות תקציביות והתאמת הספריות לצרכים המשתנים על כל הכרוך מכך : החל מארגון מחדש של חללי הספרייה וכלה בצורך המתעורר לעתים למיזוג ספריות , כדאי להכיר ניסיונות של ספריות אחרות בנושא .

אחת הבעיות שעל הספריות להתמודד עימן היא ארגון מחדש של האוספים ודילולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון קיץ 2010 של כתב העת :
Issues in Science and Technology Librarianship
בשם:
How Much Space Does a Library Need? Justifying Collections Space in an Electronic Age
מתוארת שיטה לחישוב גודלה של ספרייה באוניברסיטת פנסילבניה, שהייתה אמורה להוות מיזוג של שתי ספריות קיימות – ספרייה למדעי הפיזיקה וספרייה למתמטיקה – מיזוג שהצריך דילול אוספים.

השיטה התבססה על גיל החומר המצוטט כמדד לדילול. גיל הציטוטים התבסס על בדיקת הציטוטים בפרסומים האחרונים של אנשי הסגל בהסתמך על Web of Sciences ופרסומים באתרי הבית של החוקרים. המטרה הייתה לקבוע עד כמה אחורנית בזמן צריך ללכת כדי לכלול 70% 80% ו- 90% מהציטוטים. מהבדיקה עלה, בין היתר, שיש קשר בין משתנה הדיסציפלינה וגיל החומר המצוטט ובמתמטיקה נוהגים לצטט חומר ישן יותר.

למדד גיל הציטוטים יש כמובן מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שהוא משקף את צורכי החוקרים ולא את הצרכים של כלל משתמשי הספרייה. לכן לאיזון התמונה נלקחו בחשבון, לצורך הדילול, גם מדדים נוספים וכמובן, כבמקרים אלה, גם הפוליטיקה הפנימית שיחקה תפקיד…

על כל אלה במאמר המלא

Yottalook – מנוע חיפוש חופשי לרדיולוגיה ודימות רפואי

30 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

yotaYottalook הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לדימות רפואי שפותח על ידי רדיולוגים למען רדיולוגים.

על פי מה שמתואר באתר מנוע החיפוש משתמש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות של שפה טבעית ואונטולוגיות רפואיות כמו Radlex כדי לנתח את השאילתה ולספק תוצאות רלוונטיות.

מנשק החיפוש כולל 5 לשוניות: אתרי ווב, תמונות, כתבי עת , ספרים ואנטומיה. המנוע מאחזר אתרי ווב בתחום הרדיולוגיה ודימות רפואי, תמונות בתחום ממקורות שפיטים, מאמרים מכתבי עת רפואיים, מקורות באנטומיה שמתבססים על אטלסים באנטומיה ורדיולוגיה, וספרים בנושא מתוך גוגל ספרים.

לאתר המנוע

Proquest Dissertations & Theses Full text

30 באוגוסט, 2010 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית

ספריות אוניברסיטת ת"א רכשו מנוי ל – Proquest Dissertations & Theses Full text

המאגר כולל עבודות לתואר שני ושלישי בכל תחומי הלימוד לפי החלוקה הבאה :
+ פרטים ביבליוגרפיים של עבודות החל מ – 1861.
+ תקצירים של עבודות  לתואר שלישי החל מ – 1980.
+ תקצירים של עבודות לתואר שני החל מ – 1988.
+ עבודות בטקסט מלא החל מ – 1997.  

למידע נוסף

Scientometrics 2.0 – גישה חדשה להערכה מדעית

29 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

הגל הגואה של ספרות מדעית חושף את נקודות התורפה של השיטות מבוססות הציטוטים להערכה מדעית שקיימים היום..

מאמר שהתפרסם ביולי 2010 מציג גישה חדשה להערכה מדעית.
גישה חדשה ויתכן גם מבטיחה היא לבדוק את השימוש והציטוטים של מאמרים בפורום חדש – שירותי Web 2.0 כגון: אתרי סימניות חברתיות ומיקרובלוגים. מדדים שמבוססים על נתונים אלו מהווים את מה שנקרא במאמר Scientometics 2.0 .

המאמר מציג רשימה כוללת של שירותי Web 2.0 ומעריך את הפוטנציאל של כל אחד מהם ככלי להערכה מדעית. כמו כן המאמר מעלה הצעות נוספות לבניה והערכה של מדדים מבוססי  Web 2.0.

מוצגים במאמר 10 קטגוריות של כלי Web 2.0 :
• אתרי סימניות דוגמת CiteULike
• כלים לניהול רשומות ביבליוגרפיות דוגמת Zotero
• אתרי חדשות ומאמרים עדכניים מומלצים דוגמת Faculty of 1000
• הערות ותגובות על מאמרים באתרי מו"לים דוגמת PloS
• מיקרובלוגים דוגמת Twitter
• וויקיפדיה ואתרי אנציקלופדיה נוספים בפורמט וויקי דוגמת Encyclopedia of Life
• בלוגים דוגמת Research Blogging
• רשתות חברתיות דוגמת Nature Networks
• מאגרי נתונים פתוחים דוגמת GenBank
• ואתרי וידאו חברתיים דוגמת SciVee. .

בכל אחת מהקטגוריות מדווח על המחקר בתחום, מאוזכרים כלים ספציפיים, והערכה של זמינות הנתונים.

המדדים שמבוססים על כלים אלה יוכלו לשמש להערכה מדעית, לסינון מאמרים לצורך שירותי אלרט, ולמיפוי המחקר המדעי בתחומי המחקר השונים .

למרות המגבלות של מדדים אלו,  נראה שהם מתאימים יותר לעולם המדע היום בו הספרות המדעית גואה במהירות ואשר בו מדדים מבוססי ציטוטים נתפסים כאיטיים מדי וצרים מדי.

למאמר
 

 

לקראת החופשה … כדאי להכיר .. תרבויות שונות וכללי התנהגות שונים ..

16 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

הספריות תהיינה סגורות בתאריכים 22.8 – 27.8 (כולל) לרגל חופשה מרוכזת באוניברסיטה.
והפעם … לקראת החופשה פוסט שלא בענייני ספרנות.

התרבויות , כללי ההתנהגות והמנהגים שונים מארץ לארץ .. קודים של התנהגות מקובלים במדינה אחת ייתפסו כמוזרים ועלולים להביא למצב מביך במדינה אחרת.

האתר International Etiquette Guide מספק מידע על כללי התנהגות ומנהגים במדינות השונות. אז לקראת הנסיעה לחו"ל, ובכלל, לא יזיק להכירו …

חופשה נעימה

לאתר

ספריות והנתונים המקושרים

16 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

להרצאות

IILRESEARCH וחקר אוריינות מידע

15 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מחקרים בנושא אוריינות מידע נערכים ברחבי העולם כולו. IIRESEARCH מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום – מאפשרת חילופי ניסיונות, רעיונות ומידע ותומכת בכנסים, סדנאות וסמינרים בתחום.

אחת היוזמות במסגרת זו היה סמינר חקר אוריינות מידע שהתקיים ביוני 2010 כחלק מ- CoLIS 7 - The Seventh International Conference on Conceptions of Library and Information Science שהתקיים בלונדון.

ניירות העבודה בסמינר עסקו בהיבטים שונים של אוריינות מידע ונדונו בו נושאים שונים כגון:מדוע יש צורך במחקר בתחום, מי יערוך את המחקר מה נכלל באוריינות מידע. המסקנה הייתה שרוצים לראות באוריינות מידע לא רק חיפוש מידע, איסופו והערכתו אלא גם ארגון המידע, ניהולו וייצורו. הסמינר הדגיש את הצורך בקיומו של פורום ייעודי לנושא והווה למעשה נקודת התחלה לפורום כזה. בינתיים אפשר להתעדכן בנושא דרך IIRESEARCH והקבוצה הייעודית בפייסבוק –  “International Information Literacies Research Network”..

בימים אלו עלו לאתר ניירות העבודה שהתקיימו בסמינר ואפשר למצוא שם את הטקסט המלא שלהם

לטקסט המלא של ניירות העבודה שהוצגו בסמינר

ד"ר Ben Shahshahani מיאהו על המדע מאחורי החיפוש

15 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ראיון עם ד"ר Ben Shahshahani שעומד בראש מדעי החיפוש במעבדות יאהו, אשר מתמקדים בהיבט המדעי של אחזור מידע, כרית טקסט ושפה טבעית.

בראיון דיבר על השינויים שחלו בגישה לחיפוש מידע ומשפיעים על תוצאות החיפוש.
לא עוד חיפוש אחר 10 התוצאות הרלוונטיות ביותר אלא שילוב מידע ממקורות שונים – מאגרי מידע וחדשות, אתרי חברתיים תמונות ווידאו.

נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה שמנסה להבין את האובייקטים , תכונות וקשרים ואת כוונת החיפוש של המשתמש. זה בא לידי ביטוי גם במאפיין search assist שמציע למחפש המידע אסטרטגיות חיפוש מהן הוא יכול לבחור את המתאימה לו ביותר. לאחרונה ההצעות במאפיין זה רגישות לזמן בו מתרחשים אירועים מסוימים שקשורים לנושא החיפוש.

אשר לחיפוש חברתי – נעשה שימוש במקורות מידע מאתרים חברתיים כדי להבין יותר את המשתמש אבל גם זה מותאם לשאילתה ולמשתמש. לא לכל משתמש האלגוריתם יציג מידע מאתרים חברתיים.

ד"ר Ben Shahshahani רואה בתהליך החיפוש דיאלוג מתמשך בין המשתמש והמערכת . מנוע החיפוש משתדל להבין בה בעת את התכנים ואת המשתמש וזה מה שתורם לתוצאות החיפוש ולחווית המשתמש.

לראיון המלא

 

קטלוג הספרייה כחלק מהווב הסמנטי

11 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

ספרים אלקטרוניים במדעי החברה והרוח- מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה", וצורכי המשתמשים

10 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open5במסגרת המאמצים של אוניברסיטות באירופה להפוך חומר דיגיטלי באירופה לנגיש ומנוצל יותר, מתנהל פרויקט לפתח מודל של גישה פתוחה לספרים שפיטים במדעי הרוח והחברה.

במסגרת פרויקט זה התפרסם דוח שמשתרע על פני 73 עמודים וכולל סקירה של מודלים קיימים של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה.

הדוח כולל סקירה של מו"לים שעוסקים היום בספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה. הוא מתאר את המודלים של ההוצאה לאור שלהם , מודלים כלכליים והדרכים בהם הם נוקטים כדי לגיס משאבים, תהליכי ההוצאה לאור, בקרת איכות וזכויות יוצרים.

הדוח מתאר מגוון של יוזמות: יזמות של מו"לים מסחריים, אגודות, ספריות ,אוניברסיטאות ועוד. מודלים שכיחים הם אלה שמושתתים על שיתוף פעולה של ספריות. צורות חדשות של שיתוף פעולה במישור הקמפוס ומחוצה לו הפכו לתופעה שכיחה. לצד מודלים חדשים אלה מודלים מסורתיים יותר עדיין ממשיכים להתקיים. הסיבות לבחור בהוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נעות בין מניעים אידיאולוגיים למניעים כלכליים.

המודלים הכלכליים הם פשוטים אך גם אֶקְלֶקְטִיים,כמעט כל הניסיונות עד כה מושתתים על סוג מסוים של מימון. יתירה מזו כולם מקווים להרוויח מהמודל ההיברידי אשר מציע את הגרסה האלקטרונית חינם וגובה תשלום על הגרסה המודפסת. האופי האקלקטי של המודלים נזקף בעיקר לסוגים שונים של דרכי מימון.

למרות שההוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נמצאת עדיין בשלבים ראשונים, הגידול במספר היזמות מצביע על צורך במודלים כלכליים חדשים. גישה משלימה שתראה בהוצאה לאור כחלק אינטגרלי מהעלויות של תהליך המחקר, חיונית להוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה במדעי הרוח והחברה.

כמובן שבפיתוח מודל מתאים יש לקחת בחשבון גם את צורכי המשתמשים. דוח מפורט בן 144 עמודים בנושא זה בשם :
Digital Monographs in the
Humanities and Social Sciences: Report on User Needs
אפשר למצוא באתר הפרויקט. הדוח הסתמך על דעות של מומחים, ספרות וסקר וחלק נכבד ממנו עוסק בספריות כצרכנים.

לדוח המלא – מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה"

לדוח המלא – צורכי המשתמשים

 

 

Facebook Questions ו- Ask.com – פרדיגמת חיפוש חדשה בווב?

9 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ככל שהווב גדל, קשה יותר לברור את הבר מכלל תוצאות החיפוש. אחד הכיוונים המתפתחים בחיפוש בווב כדי להתמודד עם הבעיה הוא תשובות לשאלות. פוסט מעניין של וודי אוונס מ- 9 באוגוסט 2010 סוקר שתי התפתחויות אחרונות שמייצגות כיוון זה:
• Facebook questions – מאפיין חדש ב- facebook שמאפשר לכל חבר ב- facebook לשאול שאלות את כל 500 מיליון משתמשי פייסבוק ולענות לשאלותיהם של האחרים

המאפיינים החדשים של Ask.com שזמינים בגרסת הביתא הסגורה שלו שהופכים אותו לאגרגטור של תשובות יותר מאשר יצרן תשובות. את התשובות הוא דולה ממגוון מקורות: בלוגים, עדכוני חדשות, והוויקיפדיה אותה השכיל לייבא בשלמותה לתוך הדומיין שלו .

בפוסט מדובר גם על שחקנים נוספים בתחום תעשיית החיפוש שפונים לכיוון זה – כגון bing של מיקרוסופט באמצעות “Bing and Decide” ו- hunch שעונה תשובות בהתאם לפרופיל האישי של המשתמש.

פרטים מעניינים נוספים בכתבה המלאה

Antropologi.info – מנוע חיפוש ייעודי לאנתרופולוגיה

9 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Antropologi.info הוא מנוע חיפוש חדש ייעודי לאנתרופולוגיה . המנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל. מאחוריו עומד אנתרופולוג, עיתונאי באוסלו Lorenz Khazaleh. מנוע החיפוש מחפש רק בכתבי עת חופשיים באנתרופולוגיה. אפשר לראות באתר את רשימת כתבי העת שבהם נערך החיפוש ולגשת לאתר של כל אחד מכתבי העת . רוב כתבי העת הם בשפה האנגלית. בנוסף לכתבי עת בשפה האנגלית המנוע מחפש גם בכתבי העת בשפות שונות אחרות: גרמנית, סקנדינבית, ספרדית, פורטוגזית, סלובנית, קרואטית, סרבית, פולנית, צ'כית וצרפתית.

למנוע החיפוש

Researcha – מידע על חברות

5 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

researchaResearcha הוא אתר מסחר אלקטרוני שמספק דו"חות על חברות בכל רחבי העולם ממספר רב של מאגרי מידע ומקורות אחרים ממו"לים בתחום.

החיפוש באתר הוא חופשי, מידע אינפורמטיבי קצר על החברות, התעשיות וכו' אף הוא חינמי, את הדוחות הפיננסיים על החברות והתעשיות שמתקבלים בתוצאות החיפוש אפשר לרכוש דרך האתר . כך למשל כאשר חיפשתי חברות בתחום החקלאות בישראל קיבלתי רשימה של 87 חברות. לחיצה על שם החברה מובילה למידע כללי אינפורמטיבי חינמי על החברה, ולרשימת דוחות פיננסיים על החברה אותם אפשר לרכוש בתשלום באתר.

באתר יש כמה מנשקי חיפוש:
• מנשק חיפוש על פי מלות מפתח שמאפשר לחפש על פי מלות מפתח תוך הגבלת החיפוש מראש לתאריך, תעשיה וארץ.
• מנשק חיפוש על פי חברות שמאפשר את הגבלת החיפוש לתעשייה וארץ .
• דף עם רשימת המו"לים שמספקים את מקורות המידע
• מנשק חיפוש על פי ארצות
• מנשק חיפוש על פי תעשייה (כ- 100 תעשיות)

לאתר

אדם כותב ים; ים כותב אדם: הפלגה בהיסטוריה הספרותית של דימוי הים

2 באוגוסט, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

להזמנה
לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

"אל תיגע בזמיר" – יובל לצאת הספר בארה"ב

1 באוגוסט, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

harperKillבארצות הברית מציינים בימים אלה 50 שנה ליציאת הספר "אל תיגע בזמיר" שראה אור ב-11 ביולי 1960 .
הספר "אל תיגע בזמיר" (באנגלית: To kill a mockingbird), זוכה פרס פוליצר שתורגם לכ-40 שפות זכה מיד עם צאתו להצלחה אדירה, נמכר עד היום בכ-30 מליון עותקים  ואף עובד לסרט.
מאז פרסומו, "אל תיגע בזמיר" נחשב לקריאת חובה בבתי-ספר רבים בארץ ובעולם. הספר נבחר ב-1999 כספר המאה של ירחון הספריות בארצות הברית. בבריטניה בחר בו איגוד הספריות כספר האחד החשוב ביותר לקריאה בידי מבוגרים. הסרט שנעשה לפיו נבחר לשימור בספריית הקונגרס.
הרומן עוסק בבעיית הגזענות בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 במחוז "מיקום" שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של שני אחים ילדיו של עורך-דין, המייצג גבר שחור הנאשם ללא עוול בכפו באונס צעירה לבנה. על רקע המשפט, אשר חושף את הגזענות והדעות הקדומות של החברה כלפי שחורים, חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה. באמצעות כתיבה רגישה וכנה הטיחה הרפר לי בפני תושבי ארצות-הברית את חוליי החברה ובמרוצת השנים הפך הספר לאבן דרך במאבק לשוויון וזכויות-אדם.

שנת ה-50 ל"אל תיגע בזמיר" מאת הארפר לי צויין בארצות הברית בכבוד ובהיקף השמורים לקלסיקות מכובדות.
זהו ספרה היחיד של הרפר לי, שמאז פרסום הספר נמנעה מלהופיע בראיונות, היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך סירבה לנאום בטקסים שבהם קיבלה אותם.

harperKill1
לציון המאורע, הוקם אתר אינטרנט מיוחד ובו לוח אירועים המתוכננים לכמה חודשים. באתר ישנה אף אפשרות להאזין לספר. 
ברוח ימינו אלו אף נפתח דף פייסבוק לאוהדים (מונה למעלה מ-11 אלף אוהדים).

זהו אחד הספרים שהשפיעו על דורות של אמריקאים כמו גם על קוראים בכל העולם, אחד הספרים שיש האומרים שהיתה לו אפילו איזושהי השפעה על מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית.
הספר משאיר את הקוראים עם תהיות הרלוונטיות גם לזמננו: האם גם אצלנו קיימות דעות קדומות המעוורות את עינינו? האם גם אנו נוהגים על פי מוסכמות חברתיות החזקות מאיתנו?

הספר נמצא בספרייה המרכזית ב-3 עותקים בעברית (813.54 לי), ועותק אחד באנגלית (813.54 lee)