ארכיון פוסטים מהחודש "אפריל, 2010"

שבוע תנועת ה"גישה הפתוחה" הבינלאומי 2010 בסימן השפעת ה"גישה הפתוחה" על המחקר והקריאה לכריית טקסט

29 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

openweekשבוע ה"גישה הפתוחה" הבינלאומי יתקיים השנה בתאריכים 18-24 באוקטובר 2010.

שבוע ה"גישה הפתוחה" שם לו למטרה לקדם גישה חופשית למחקר והשנה תהיה זו השנה הרביעית לקיומו. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ולקהילת המחקר ברחבי העולם להמשיך וללמוד על הפוטנציאל והתועלת שטמונים ב"גישה הפתוחה", ולהצעיד את תנועת ה"גישה הפתוחה" לנורמה במחקר.

האירוע מאורגן השנה על ידי SPARC בסיוע מומחים. ההכנות לאירוע החלו בקריאתו של Dr. Philip E. Bourne פרופסור מאוניברסיטת San Diego שבקליפורניה והעורך הראשי של PLoS Computational Biology לגייס את הטכנולוגיה על מנת לאפשר כריית טקסט בספרות ההולכת וגדלה של ה"גישה הפתוחה ".

בוידאו באתר של שבוע ה"גישה הפתוחה" קורא Dr. Philip E. Bourn לחשוב כיצד לגייס את הטכנולוגיה למחקר מתקדם, שיושתת על כריית טקסט אמיתית בספרות החופשית ההולכת וגדלה. השאיפה היא שהטקסטים החופשיים יהיו בפורמט XML באופן שיאפשר את ניתוחם על ידי מחשב. כדי לאפשר שימוש יעיל בספרות יש לפתח כלים מתאימים דוגמת SciVee ו- BioLIT שאי אפשר היה לפתחם ללא גישה חופשית לספרות.

כלים אלה מדגישים את כוחה ותרומתה של תנועת ה"גישה הפתוחה" למחקר. ישנם הרבה דרכים להשתתף בשבוע ה"גישה הפתוחה" – החל מלבישת חולצה כתומה של ה"גישה הפתוחה" וכלה בהצגת מדיניות "גישה פתוחה" חדשה, והצגת ניסיונות ופרויקטים מהסוג שאוזכרו לעיל שמדגישים את כוחה של ה"גישה הפתוחה" ותרומתה למחקר.

ארגונים ואנשים פרטיים שמתכננים להשתתף או מעוניינים במידע נוסף על שבוע ה"גישה הפתוחה" נקראים להירשם באתר

לאתר שבוע הגישה הפתוחה
להצהרה על שבוע הגישה הפתוחה

דו"ח ALA לשנת 2010 על מצב הספריות

26 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ala2010דו"ח בן 66 עמודים של ALA שמדווח על מצב הספריות השונות בארה"ב התפרסם באפריל 2010. הדו"ח עסק במגוון נושאים – ספריות בעתות משבר, ספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, ספריות וטכנולוגיה, בניית ספריות ושיפוצן, חקיקה פדרלית, זכויות יוצרים ועוד.

מסקנה עיקרית ומעודדת של הדו"ח היא שהחשיבות של הספריות נמשכת בעתות מיתון למרות הירידה במקורות המימון.

מספר מגמות מסתמנות על פי הדו"ח הן :

• השימוש באינטרנט ממשיך להתרחב בספריות ציבוריות. מרבים להשתמש בשירותי הספרייה לחיפוש מקורות בנושאי תעסוקה, חינוך משלים ומקורות ממשלתיים.
הספרייה המקומית משמשת חבל הצלה – מציעה הכשרה טכנולוגית וסדנאות בנושאים שונים החל בכתיבת קורות חיים וכלה במיומנויות לראיונות עבודה
• 96 אחוזים מהאמריקאים חשים שספריות בתי הספר ממלאים תפקיד חשוב בחינוך
• השימוש הפיזי והוירטואלי בספריות האקדמיות גדל. כך למשל 95% מהסטודנטים משתמשים באתר הספרייה לפחות אחת לשבוע ומספר הסטודנטים שמשתמשים באתר הספרייה מדי יום גדל מ- 7.1 אחוזים ב-2006 ל- 16.9 אחוזים ב- 2009
• בנית ספריות ושיפוצן נמשכים ב- 2009 הודות להקצאת משאבים לפני המשבר הכלכלי, והרבה ספריות מאמצות מאפיינים "ירוקים"

פרטים מלאים במגוון נושאים אלה ונושאים אחרים מעניינים כגון: ווב 2.0 וספריות, ספריות ורשתות חברתיות, הנייד והספריות, דאגה לבעלי מוגבלויות ועוד אפשר למצוא בדו"ח המלא

לדו"ח המלא
Library journal על הנושא

ספרים – זה כל הסיפור

25 באפריל, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

textמזה חמש שנים פועל אתר טקסט ששם לו למטרה: לעודד קריאת ספרים על ידי חשיפה מתמשכת של הספרים החדשים היוצאים לאור בארץ.

אתר טקסט הוא פרוייקט מתגלגל המבקש לייצר תמונה אפשרית של התרבות בארץ כפי שהיא משתקפת מהפעילות העניפה בתחום ההוצאה לאור וזאת באמצעות הצגה רציפה ומתמשכת של מידע אודות ספרים חדשים, כתבי עת, ובעתיד גם סקירה של טקסטים נוספים.

האתר מחולק ל- 15 קטגוריות עיקריות של תחומי תוכן, ומציג את הספרים בחלוקה לתחומים, חודשים ושנים, כשהמטרה היא לספק לגולשים אפשרות להתעדכן במהירות בתחומי העניין שלהם. בין הקטגוריות: ספרות מקור, ספרות מתורגמת, שירה, עיון חברה וביקורת, כתבי עת ועוד.
תחת הקטגוריה כולם, ניתן להגיע למבט מרוכז המאפשר לראות את כל הספרים באתר על פי סיווגם, כשבכל סיווג הרשימה היא א-ב ולצידה החודש והשנה בה הוכנס הספר לאתר.

טקסט הוא גם פרוייקט תרבות או תיעוד תרבות, העומד בפני עצמו ואשר מנסה להציג את התחום לא רק על פי תכניו אלא גם באמצעות ה"טקסטים השיווקיים" כמו אלה המצויים בגבו של כל ספר, שלהם חשיבות תיעודית לא מעטה.

בזכות שיתוף פעולה עם הוצאות הספרים, טקסט מוסיף פרקים מתוך הספרים ומאמרים והקדמות ופתחי דבר וסופי דבר, מה שמאפשר לקורא להתוודע לתוכן של אותם הספרים החדשים ולהחליט אם ברצונו לקוראן.

טקסט הוא גם קטלוג ספרים, מקיף בתחומיו, מפורט ומדוייק, יחיד מסוגו המציג את מרבית הספרים ה"קנוניים" אשר ראו אור בארץ בשנתיים וחצי האחרונות.
האתר מציג אך ורק ספרים' שהמידע עליהם נמסר מהוצאות הספרים עצמן או מנציגיהן המוסמכים. לא נמצא באתר, ספרים שיצאו לאור במימון מחבריהם.
האתר חופשי, ומממן עצמו מפרסומות שמוצגות בו.

ניתן להתעדכן בספרים חדשים גם באמצעות קורא RSS. מומלץ מאד לכל חובב קריאה, ולמי שאמון על הזמנת ספרים לספרייתו.

יוזמת ה"גישה הפתוחה" של הבנק העולמי

22 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

worldהיום – 22 באפריל 2010 הבנק העולמי הצהיר על יוזמת ה"גישה הפתוחה" שלו. במסגרת יוזמה זאת הבנק העולמי השיק היום  אתר שמאפשר גישה חופשית לנתונים סטטיסטיים ואינדיקטורים שונים שקשורים לפיתוח של למעלה מ- 200 מדינות בעולם. האתר ניתן לצפייה ב-4 שפות- אנגלית, ספרדית צרפתית וערבית.  בהשקת האתר החדש הבנק העולמי מאפשר למעשה לכולם שימוש חופשי בכל המאגרים שלו כולל ה- World Development Indicators -WDI.

משתמשים יכולים להוריד ולעשות שימוש חוזר בנתוני הבנק העולמי ללא הגבלות.

world2על המחשבה מאחורי היוזמה יעידו דברי נשיא הבנק רוברט צוליק Robert B. Zoellick
“I believe it’s important to make the data and knowledge of the World Bank available to everyone. Statistics tell the story of people in developing and emerging countries and can play an important part in helping to overcome poverty. They are now easily accessible on the Web for all users, and can be used to create new apps for development.”

פתיחת הנתונים ללא הגבלת שימוש לכול, יאפשרו לפתח כלים שישמשו למעקב ולמציאת פתרונות שיסייעו לבנק להשיג את מטרתו – צמצום העוני בעולם.

יוזמה זו ננקטה  במקביל להשקתו ב-20 לאפריל 2010 של WDI 2010 – אחד המשאבים הסטטיסטיים הפופולריים של הבנק העולמי שכולל כ- 900 אינדיקטורים כלכליים על מצב העולם כולו.

לאתר 
על היוזמה מחדשות הבנק העולמי
ההודעה על השקתו של האתר החדש

חיפוש חברתי – שירותי שאלות ותשובות אנושיים כנגד מנועי החיפוש המסורתיים

18 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

לאחרונה קראתי פוסט מעניין של Chris Morrison בנושא מודל חדש של שירותי שאלות ותשובות.

question

 

 

 

 

שירותי שאלות ותשובות אינם חדשים. Yahoo החלה את שירותי השאלות והתשובות שלה ב-2005, ואחריו גם גוגל הפעילה שירות דומה. שירותים אלו היו מבוססים על מנועי חיפוש שספקו תשובות תוך שימוש בתכנים מתאימים.

היום מסתמנת מגמה חדשה של שירותי שאלות ותשובות אנושיים. לא מנועי חיפוש שמחפשים באינדקס שלהם אחר תשובות מתאימות, אלא שירותים שיודעים לזהות את האנשים שמתאימים לענות על השאלה ולנתב את השאלה אליהם כדי לקבל תשובות לשאלות.

Aardvark שאותו רכשה גוגל בפברואר 2010 , ושירות השאלות שהחלה facebook לבחון הם שירותים חדשים במסגרת אותה מגמה. Aardvark לדוגמה הוא שירות שמאפשר לשלוח שאלה מהווב, IM , דואר אלקטרוני, טוויטר או IPhone ולקבל עזרה מאדם בעל ניסיון וידע בתחום. Aardvark מנתח את השאלות הנכנסות ומחליט על נושא השאלה, מזהה ברשת החברתית של השואל אנשים מתאימים לענות על השאלה שזמינים ב-IM או בדואל. זיהוי האנשים המתאימים מתבסס על מספר קריטריונים ובראשם הפרופיל שלהם.

Quora שאף הוא מושתת על חיפוש חברתי, הוא מודל קצת שונה עם עיקרון דומה – מאגר של תשובות משתמשים.

שירותים אלה של חיפוש חברתי אמורים לענות של שאלות שמבחינתם של מנועי חיפוש הן מסובכות או לא מספיק חשובות כדי לענות עליהם.

לכתבה בנושא

מוריס בלנשו: המפגש עם הסירנות

18 באפריל, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

במסגרת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות, שמתקיימים על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי בשיתוף ארכיון התיאטרון, יתקיים מפגש שני בו ישוחח עילי ראונר על מוריס בלנשו: המפגש עם הסירנות.

המפגש יתקיים ביום ב' 26 באפריל, בשעה 18:00 בחדר הסמינרים בבניין הספרייה.
למעונינים להשתתף אין צורך בידע מוקדם.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן או  לד"ר שלי זר-ציון

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב – 11-17 באפריל 2010

15 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

weekשבוע הספרייה הלאומי בארה"ב מתקיים מדי שנה באפריל (לראשונה ב-1958) בחסות American Library Association-ALA והספריות ברחבי ארה"ב. אירוע זה שמתקיים השנה ב-11-17 באפריל תחת הסיסמה “Communities thrive @ your library.” הוא במסגרת הקמפיין של ALA למען הספריות ונוטלות בו חלק כל הספריות – ספריות אקדמיות, ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות וספריות מיוחדות.

באתר שמוקדש לנושא יש כלים חופשיים לקידום והגברת המודעות לשבוע הספרייה, רשימת אירועים, ומקורות נוספים שמדגישים את מעמד הספריות כמרכזי תרבותי לקהילה וכמסייעות לקהילות לשגשג בעתות מצוקה.

באתר יש קישור לקובץ המתאר כיצד חגגו ספריות שונות ברחבי ארה"ב את שבוע הספרייה הלאומי בשנה שעברה, ודרכו אפשר ללמוד על פעילויות הספריות השונות ולהתוודע לרעיונות שיווקיים מקוריים שלהן לקידום הספרייה .

לאתר

פרס פוליצר לארגוני חדשות אלקטרוניים

15 באפריל, 2010 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

phil_daily_news

ארגוני חדשות אלקטרוניים זכו בפעם הראשונה בפרס פוליצר הנחשק, הפרס הראשי של עיתונות האמריקנית.

העיתונאית שרי פינק זכתה בפרס לעיתונאות חוקרת על כתבה שפורסמה בשיתוף פעולה בין שירות החדשות ProPublica והניו-יורק טיימס, ואילו מרק פיורה, מאתר האינטרנט של ה-San Francisco chronicle זכה בפרס לקריקטורות.
propublica3

לכתבה המלא

סקר Ithaka – אנשי סגל על ספריות, מו"לים ואגודות מדעיות

13 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

itka2Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

לדו"ח המלא

 

Scivee – המדע בוידאו

12 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

scivee2Scivee הוא אתר חופשי שמאפשר לחוקרים להעלות ולשתף קובצי וידאו של מחקריהם.
האתר מאפשר דפדוף וחיפוש.

אפשר לדפדף על פי למעלה מ- 50 קטגוריות נושאיות רובן בתחום הביורפואי, ועל פי קהל יעד.
ליד כל אחת מהקטגוריות הנושאיות מצוין מספר הפריטים באתה קטגוריה. כך למשל , נכון להיום בביולוגיה 1196 פריטים, בחינוך – 742 , במדעי המחשב – 563, בכימיה – 461 והרבה מצגות בקטגוריות אחרות.

אפשר לחפש באתר ולהגביל את החיפוש על פי נושא, קהל יעד, סוג חומר, זמן העלאה לאתר, חומר שנצפה ביותר, וסוג חומר. בנוסף לקובצי הוידאו אפשר לחפש גם בחומרים נוספים כולל כתבי עת חופשיים.

החיפוש באתר וצפייה במצגות אינו מחייב הרשמה. העלאת חומרים לאתר וקשר עם עמיתים בתחום מותנים בהרשמה חופשית באתר.

לאתר

תערוכה של האמן עזריאל קאופמן

8 באפריל, 2010 מאת עידית רוזן, הספרייה המרכזית

בימים אלה מוצגת במבואת הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת ת"א, תערוכה מעבודותיו של עזריאל קאופמן, אמן רב-תחומי, משורר וצייר. התערוכה תוצג במהלך כל חודש אפריל.

  kaufman1     kaufman2

החל משנות החמישים ועד מותו יצר עזריאל קאופמן (1929-2004) בשני מדיומים מרכזיים – ציור ושירה. קריאה ביצירתו מלמדת כי עין הצייר "עובדת" ונוכחת בכל כוחה גם בשירים (ראו כמה תמוּניות ואור-שמש שולטים למשל בשיריו)  ו"יד המשורר" אף היא ניכרת בציוריו, אם בסמוי, באיזכורי תמות  ומוטיבים משירתו (כך למשל מוטיב הסוס המופיע בעבודות מוקדמות מנבא את מחזור שירים רחב-ההיקף, שכולו סוסים, ספר שהוא בבחינת חשבון נפש וסיכום חיים אשר יכתב על סף מותו) ואם בגלוי, כמו בעבודות העץ משנות ה-80 בהן משולבים טקסטים, קטעי עיתונים, מלים כתובות בגיר ועוד.
בין השנים 1998-2003  היה עזריאל קאופמן, עורך של כתב העת מאזנים.

בתערוכה – מבחר מעבודותיו משנות ה-70 ; אוצרת: דר' דורית קדר

ביום רביעי ה-14 באפריל בשעה 18.30 נקיים שיח גלריה על יצירתו.

מרצים:
ד"ר דורית קדר, אמנית, מרצה, אוצרת: עצים שמצמחים בטן ענקית, על שנות ה-70 ביצירת קאופמן.
רפי וייכרט: משורר, מתרגם, חוקר ספרות, מו"ל הוצאת קשב לשירה: "שעה אחת של שמש", על המשורר ושירתו בראי הזמן.

תערוכות נוספות של האמן הוצגו:
1975 – בית האמנים ת"א
1982 – המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצרת: גליה בראון
1990 – מוזיאון הרצליה, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-1990 ; אוצרים: דורית קדר ויואב דגון
1993 – המשכן לאמנות, חולון
2005 – עבודות אחרונות, המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצר: יניב שפירא
2009 – מוזיאון עוקשי, עכו, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-2004; אוצרת: רחל זמר
2009 – בית האמנים ת"א, סדרת עבודות עץ ; אוצרת – דורית קדר

אוספים: מוזיאון חיפה, מוזיאון עוקשי, מוזיאון פתח תקוה, מ. עין-חרוד, אוספים פרטיים

רשתות חברתיות והאקדמיה

7 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כתבה מעניינת שהתפרסמה ב- research trends שופכת אור על נושא הרשתות החברתיות באקדמיה.

מספר המשתמשים ברשתות החברתיות בכלל גדל . על פי מחקר של Nielsen/NetRatings משנת 2006 45% ממשתמשי הווב משתמשים ברשתות חברתיות.

במקביל גדל העניין ברשתות חברתיות כנושא מחקר. מאז 2004 חל גידול שנתי של למעלה מ- 21% במספר הפרסומים השנתיים בנושא. אך האם גידול זה עולה בקנה אחד עם השימוש ברשתות חברתיות בקרב האקדמיה ?

הרשתות החברתיות הפכו לכלי פופולרי לקידום הקריירה האישית כמעט בכל הסקטורים. ככל שהמחקר הופך להיות רב-תחומי וגלובלי כן גדלה החשיבות של שיתוף פעולה. השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

מממצאים ראשוניים של סקר של למעלה מ- 3000 חוקרים עולה שלמעלה מ-55% מהחוקרים סבורים שרשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים שימושיות. למעלה מ- 37% מהנחקרים משתמשים למטרות אישיות ברשתות חברתיות ורק 12% למטרות מקצועיות. באופן כללי השימוש ברשתות חברתיות בקרב חוקרים צעירים רב יותר, אך עיקר ההבדל הוא בשימוש ברשתות החברתיות למטרות אישיות, בעוד שההבדל בשימוש ברשתות החברתיות למטרות מקצועיות הוא זניח.

הממצאים מצביעים על הצורך ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה. למעשה מספר רשתות חברתיות כאלה כבר קיימות כגון :
Academia.edu
BiomedExperts
Epernicus
Laboratree
ResearchGATE
ResearchPages

אבל נראה שאף אחת מרשתות חברתיות אקדמיות אלו עדיין לא "תפסה" אחוז גבוה מהקהילה האקדמית. יתכן שאחת הסיבות היא שחוקרים לא מוכנים לחשוף את מחקריהם בשלבים הראשונים בפומבי מחשש ל"גניבת רעיונות" על ידי צוותי מחקר אחרים.

יתכן שכלים אחרים כמו VIVO – פלטפורמה שפותחה בקורנל – ינחלו הצלחה רבה יותר במילוי הפער בין הרשתות חברתיות והמחקר.

לכתבה

SimilarSiteSearch – מנוע לחיפוש אתרים דומים

6 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

SimilarSiteSearchsimilar הוא מנוע לחיפוש אתרים דומים. אפשר להזין URL של אתר מסוים והתוצאות – אתרים דומים לאתר שכתובתו הוזנה .

התוצאות לקוחות מהאינדקס של המנוע שכולל רשימה של אתרים ומידע עליהם, והן מתבססות על דמיון בתגיות ובקטגוריות . הזנת תגיות על ידי המשתמש לתיאור האתר יכולות לסייע בחיפוש.

למנוע מאפיין של ווב 2.0 . הוא מאפשר למשתמש להביע דעה על כל אחת מתוצאות החיפוש. המנוע משתמש במאפיין זה לשיפור תוצאות של חיפושים עתידיים, שכן דעתו של המשתמש נלקחת בחשבון בדירוג התוצאות של חיפושים עתידיים.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות טובות. ערכתי את אותם חיפושים במנוע דומה Siteslike. התוצאות ב- SimilarSiteSearch היו טובות הרבה יותר.

למנוע החיפוש