ארכיון פוסטים מהחודש "ינואר, 2010"

כותר – ספרייה אלקטרונית בנושאי ארץ ישראל ותרבות ישראל

31 בינואר, 2010 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית

kotar2 kotar5kotar4kotar3Kotar1

הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החברה ונהול רכשו מנוי למאגר הספרים האלקטרוניים כותר

ספריית כותר היא פרי פתוח של מט"ח אליו חברו מספר מו"לים בישראל, ביניהם :  רמות, כרמל, עם עובד, הקיבוץ המאוחד, משרד הביטחון, יד בן-צבי , מוסד ביאליק, כנרת, זמורה ביתן, דביר ועוד.

כותר מאפשר גישה מקוונת ויעילה לאנציקלופדיות, לקסיקונים, ספרי מחקר ועיון, יצירות קלאסיות, כתבי עת, ביוגרפיות  ומדריכים  בנושאי ארץ ישראל, תרבות ישראל ומקרא, חינוך ונושאים נבחרים במדעי הרוח והחברה שהתפרסמו בעברית  ב -  50  השנים האחרונות .

המשתמש יכול  לדפדף בספר, לבצע חיפושים, להדגיש קטעים, להוסיף הערות, להעתיק קטעים או תמונות ולשלב אותם במסמכים שהוא יוצר וליצא אותם לתוכנות עריכה שונות.

מפתחי הספרייה מבטיחים להוסיף כל שנה כותרים נוספים,חלקם לפי המלצות המנויים.

בקרוב הספרים יקוטלגו ויופיעו בקטלוג של הספריות כרגע המאגר נגיש  מאתר הבית של הספרייה המרכזית.

EBRARY – מאגר לנסיון

27 בינואר, 2010 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית

ebraryספריות אוניברסיטת ת"א קיבלו לנסיון עד ה 23 למרס את האוסף האקדמי של מאגר הספרים Ebrary.

Ebrary's Academic Complete Collection  כולל 45,000 ספרים בנושאים הבאים : היסטוריה ומדעי המדינה,  ספרות ובלשנות, לשון ונושאים נוספים במדעי הרוח, תיאטרון, אמנות, חינוך, מחשבים וטכנולוגית המידע, הנדסה וטכנולוגיה, משפטים ויחסים בינלאומיים, מדעי החברה ועבודה סוציאלית, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, עסקים שווק כלכלה, רפואה ומדעי הבריאות, מדעי החיים ועוד .

במאגר ניתן למצוא גם ספרי יעץ, מפות, דו"חות וכתבי עת.

ניתן לחפש במאגר ספרים או פרקים מתוך ספרים  בחיפוש בסיסי או בחיפוש מתקדם לפי השדות הבאים: מחבר, כותר, נושא, מילים, מספר מיון, תאריך פרסום, סוג הפרסום, שפה/שפות.

 בחיפוש המתקדם ניתן להוסיף תיבות לחיפוש (ע"י הקלקה על ה – +) 

 ניתן להגביל את תוצאות החיפוש לאזור גיאוגרפי, תקופה או בקרת.

 מדריך מהיר למאגר

 מדריך בוידאו

Samepoint – מנוע חיפוש ייעודי לפלטפורמות חברתיות

26 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

KB_D_071708_SamePoint_CSSamepoint הוא מנוע חיפוש בזמן אמת ייעודי לפלטפורמות חברתיות. הוא מחפש בפלטפורמות שונות שמסווגות על פי מספר קטגוריות:
• פלטפורמות של מיקרו בלוגים כגון Twitter
• פלטפורמות של וידאו כגון YouTube ו- DailyMotion
• אתרי סימניות כגון Digg ו- Delicious
• בלוגים
• פלטפורמות וויקי
• רשתות חברתיות כגון: facebook , Myspace ו- Hi-5
• רשתות B2B כגון : Linkedin ו- Plaxo
• קבוצות דיון כגון: Google Groups ו- Yahoo Groups
• אתרי שאלות ותשובות כגון: Yahoo Answers ו- Yedda
• אתרי Life Casing כגון DaveTV
• אתרי סקירה כגון Yelp ו- CitySearch
• פודקאסטים
• מסמכים
• תמונות
• חדשות
• ארועים
• אתרי ווב

אפשר להגביל מראש את החיפוש וגם לעדן את תוצאות החיפוש על פי כל אחת מהקטגוריות. מנשק התוצאות של המנוע ידידותי למשתמש.  ליד כול אחת מתוצאות החיפוש אייקון שמלמד מאיזה מקור לקוחה התוצאה. אפשר ממסך התוצאות להגביל את השאילתה רק לאותו מקור. בנוסף לתיאור קצר על האתר, שאליו מובילה כל אחת מתוצאות החיפוש, מוצג ליד כל אחת מתוצאות החיפוש גם מספר לא מבוטל (כ-20) של מילות מפתח.

קיימת אופציה לתרגם כל אחת מתוצאות החיפוש למספר שפות. עברית אינה כלולה ברשימת השפות . קיימת אופציה לשלוח את התוצאה ל- twitter . 

באתר יש מדריכי וידאו על המנוע.

למנוע החיפוש

IT Manager's Guide to Social Networking – מדריך לשימוש בטוח יותר בפלטפורמות חברתיות, וכלים שימושיים למשתמשים

25 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 it2השימוש במדיה חברתית בארגונים שקשורים לטכנולוגיות מידע ובחברות עסקיות טומן בחובו הזדמנויות, אך יכול להיות כרוך גם בסיכונים. בסקר שנערך בקרב מנהלים בארה"ב ביולי 2009 תחת הכותרת – Social Media: Embracing the Opportunities, Averting the Risks " השתתפו 438 מנהלים.

מתוצאות הסקר עולה שיש שימוש ניכר במדיה חברתית – אחוז המשתמשים בפלטפורמות החברתיות  השונות הוא כדלקמן:
80% משתמשים ב- facebook
66%  ב- twitter 
55% ב- YouTube
49% ב- Linkedln 
ו- 43% בבלוגים .

הדעות ביחס לשימוש במדיה החברתית חלוקות. יש הסבורים שמדיה חברתית יכולה לעזור בשיווק החברה וכינון קשרים עם הלקוחות. אך מנהלים רבים אחרים חוששים מהסיכונים הכרוכים בשימוש בפלטפורמות חברתיות – סיכונים שקשורים לבעיות אבטחת מידע, ירידה בתפוקה ואפילו פגיעה בשם הטוב ובמוניטין של החברה.

למרות זאת – רבים בחרו לא לכתוב מדיניות ברורה בנושא השימוש במדיה חברתית במקומות העבודה וחבל .. שכן מדיניות כתובה בנושא שימוש בפלטפורמות חברתיות – יכולה לסייע להפיק את מרב התועלת מהמדיה החברתית ובה בעת להימנע עד כמה שאפשר מסיכונים.

במדיניות הכתובה צריכים להיות מעוגנים היבטים שונים של הנושא: חברות צריכות להחליט האם הן מעוניינות לאמץ טכנולוגיה זו אם לאו, המדיניות צריכה להתייחס לחששות המנהלים בכל הקשור לאבטחת מידע ותפוקה. כמו כן היא צריכה להתייחס לנושא האם מותר לעובדים להשתמש במדיה חברתית במהלך העבודה או בזמן ההפסקה. אסטרטגיה מוגדרת היטב בצירוף של מדיניות ברורה והדרכה אפקטיבית יכולים לאפשר לחברות לנצל את מלוא הפוטנציאל של המדיה החברתית.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מדגיש את חשיבותה של מדיניות כתובה בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית, הוא כולל הנחיות כיצד להשתמש ב- facebook וב- twitter באופן בטוח יותר, ומציע גם 4 כלים שימושיים למשתמשים ברשתות חברתיות: 
Pixepipe.com – שירות שמאפשר לשלוח אותו פריט של מידע לפלטפורמות רבות. כך למשל השירות מאפשר באופן סימולטני לשלוח תמונה ל-flickr ול-facebook ולשלוח הודעה ל-twitter עם קישור לאותה תמונה.
 Etherpad – שירות שמאפשר להרבה משתמשים לערוך מסמך בו זמנית תוך שימוש בדפדפן ווב
 Tr.im – שירות לקיצור URL. מאפשר לשלוח את הקישור המקוצר ישר ל- Twitter .
 Namechk – שירות שמאפשר לבדוק אם שם מסוים של משתמש פנוי לשימוש, בלמעלה מ- 120 פלטפורמות חברתיות שונות. במקום לבדוק בנפרד בכל אתר אם שם משתמש מסויים פנוי, השירות מאפשר לעשות זאת בפעם אחת בכל האתרים.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מיועד בעיקר לחברות עסקיות, אך גם ספריות ושאר משתמשים במדיה חברתית יוכלו להפיק ממנו תועלת ולקחים.

המדריך המלא חופשי לאחר הרשמה חופשית באתר.
באתר אפשר למצוא מדריכים נוספים בנושאים טכנולגיים.

למדריך המלא..

מאמרים מתוך JSTOR בחיפוש ב- WorldCat

24 בינואר, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

jstor_logo-thumb-60x80-151OCLC הודיעה לאחרונה ש-WorldCat.org ימפתח ויכלול מעתה מאמרים בטקסט מלא מתוך JSTOR
המשמעות מבחינתנו היא, שלחוקרים וסטודנטים המשתייכים לקהיליית אוניברסיטת תל אביב,  תהיה האפשרות לחפש בתוכנם של כאלף כתבי עת אלקטרונים אקדמיים, ולקבל גישה ישירה לכמה מיליוני מאמרים בתחום מדעי הרוח, מדעי החברה ומדעים, כאשר הם יבצעו חיפוש ב- WorldCat  .

logo_wcmasthead_enמהדף הראשי של WorldCat.org, יש אפשרות לבצע חיפוש ולהגביל אותו למאמרים בלבד. ברשימת התוצאות שתתקבל, יהיה רשום JSTOR, במידה והמאמר יימצא שם בטקסט מלא. כאשר נקליק על הפריט על מנת לקבל את הרשומה המלאה, יהיה צורך לגלול למטה עד “Find a copy online”, הקלקה על jstor.com, תוביל אותנו ישירות למאמר המלא ב-JSTOR.
כאשר החיפוש מתבצע מתוך הקמפוס- המשתמשים מזוהים אוטומטית, בחיפוש מרחוק, יהיה צורך להזדהות. 
 WorldCat כוללת למעלה מ-165 מיליון רשומות, אוסף שגדל באופן קבוע. בכל רגע, מוסיפות OCLC והספריות החברות בה, שבע רשומות.
בכוונת WorldCat לספק בעתיד גישה לטקסט מלא של אוספים נוספים.

לידיעה המלאה

UK PubMed Central – שירות חופשי חדש למידע ביו-רפואי

21 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

pc2UK Pubmed Central הוא שירות חופשי למידע ביו-רפואי שעדיין נמצא בשלב ביתא.
השירות פותח תוך שיתוף פעולה עם חוקרים בתחום הביו-רפואי באנגליה.
נכון להיום, כפי שכתוב באתר, השירות מאפשר חיפוש ב:
• למעלה מ- 1.7 מיליון מאמרים חופשיים בטקסט מלא בתחום הביו-רפואי
• 19 מיליון תקצירים של Pubmed
• דיסרטציות מאנגליה בתחום הביו-רפואי
• מדריכים קליניים
• מאגרי פטנטים באירופה
• מאגרי מידע – Agricola, Chinese Biological Abstracts ו- Citeseer

בעתיד הכוונה להעשיר את השירות במקורות מידע נוספים ולשפר את החיפוש על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של כריית מידע.

השירות כולל מנשק חיפוש בסיסי לחיפוש בכל מקורות המידע מתיבת חיפוש אחת, ומנשק לחיפוש מידע מתקדם שמאפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מקור, כותר, מחבר, כתב עת, MeSH ולמיין את התוצאות על פי רלוונטיות ותאריך.

נשאלת השאלה – במה שונה שירות זה מ- Pubmed ובמה שונה הוא מ- Pubmed Central – תשובה על כך ועל שאלות נוספות שנוגעות לשירות אפשר למצוא בשאלות הנפוצות שבאתר.

אל האתר

חדש בספריות אוניברסיטת ת"א – ארכיוני כתבי-עת בטקסט מלא

21 בינואר, 2010 מאת אדל פאנוס גהשאן, הספרייה למדעי החברה ולניהול

לאחרונה רכשו ספריות אוניברסיטת תל-אביב בסיוע ות"ת והנהלת אוניברסיטת תל אביב גישה אלקטרונית לחמישה ארכיוני כתבי-עת של המו"לים המובילים בעולם הפרסום האקדמי:

Elsevier-ScienceDirect, Oxford University Press, Sage, Springer, Wiley-Blackwell

Elsevier הוא המו"ל האקדמי המוביל בעולם.  הארכיון מספק גישה החל מהכרך הראשון לכ - 2200  כתבי עת, וכולל מאמרים שפורסמו בשנים 1823 -1995  , ב-67 תחומי – ידע וביניהם:  רפואה, מדעי החיים ומדעי החברה. 

דוגמא

באמצעות הארכיון ניתן לקבל גישה ל – 157 כתבי עת  החל מהגיליון הראשון. השנים הכלולות בארכיון הן 1849-1995 . כתבי העת הם בתחומים: במשפטים, רפואה, מדעים, מדעי החברה ומדעי הרוח. 

דוגמא

הארכיון מכיל כ- 400 כתבי עת המחולקים לעשר דיסציפלינות כגון חינוך, מדעי הרווחה והבריאות, מדעים ומדעי החברה. באמצעות הארכיון ניתן לקבל גישה למאמרים מהגיליון הראשון  בין השנים  1889-1999

דוגמא

 הארכיון מאפשר גישה לכ 1.5 מליון מאמרים של המו"ל המדעי השני בגודלו בעולם. חלק מכתבי העת בארכיון מאפשרים אחזור של מאמרים החל מ 1869 בטקסט מלא. כתבי העת הם בתחומים: מדעי ההתנהגות, מדעי החיים, מנהל עסקים וכלכלה, מדעי המחשב, מדעי הסביבה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, רפואה ומדעי החברה.

דוגמא

 אחד הארכיבים הגדולים ביותר של מוציא לאור יחיד. הארכיון נותן גישה למאמרים החל מהמאה השמונה עשרה ומכיל מעל 13.6 מליון דפים בתחומים של מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, מנהל עסקים והנדסה.  

דוגמא

 

Tim Berners-Lee וחזון הנתונים הפתוחים והמקושרים

20 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

linked2טים ברנס לי ממציא ה-WWW, מייסדו ומנהלו של קונסורציום הרשת הכלל עולמית W3C, פרש את חזונו ב- 11 בינואר 2010 , בפני סטודנטים ב- MIT בנושא הנתונים הפתוחים והמקושרים.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד ..

הווב הסמנטי מורכב למעשה מנתונים מקושרים….

לא עוד דפדוף בלבד בווב  – נתונים מקושרים ופתוחים יאפשרו בעתיד להריץ תוכניות שבאופן אוטומטי יחפשו וימצאו מידע רלוונטי . נתונים הופכים ליותר ויותר פתוחים במספר קטגוריות כגון מפות ( OpenStreetMap), מידע ממשלתי ומחקר מדעי.

חוקרים במדעי החיים במיוחד, צועדים לקראת סְטַנְדַּרְטִיזַצְיָה של נתונים באופן שאפשר יהיה להשתמש בהם מעבר לגבולות המסורתיים של המחקר.

הגישה הקניינית ביחס לנתונים משתנה. חוקרים מתחילים להכיר בכוחו של השיתוף בהשגת מטרות משותפות.

טים ברנס לי הביע את אכזבתו מאתרים חברתיים שמונעים מהמשתמשים לשתף מידע באופן חוצה רשתות . לאתרים שמקיפים עצמם בחומה הוא חוזה אחד משני התסריטים – להפוך לאתר בעל העוצמה הגדולה ביותר או למות … -

לדווח המלא מ- 11 בינואר 2010
שאלות נפוצות בנושא הנתונים המקושרים

להרצאת ווידאו של פרופ' טים ברנס לי על הווב העתידי
 
 

 

מדריכים ל- Facebook ול- Twitter

19 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

facebookפייסבוק עם למעלה מ- 300 מיליון משתמשים פעילים הפכה לרשת החברתית המובילה ברשת.
מידע על מגוון האפשרויות שמספקת פייסבוק למטרות שונות,  ושימוש נכון בהם אפשר למצוא במדריך:
"The facebook Guide Book".

מדריך זה כולל קישורים למידע בסיסי ומתקדם על השימוש ב- Facebook . המדריך כולל מידע במגוון נושאים: ניהול קבוצות בפייסבוק, הוספת יישומים, ניהול נאות של ה"קיר" בפייסבוק, שימוש בפייסבוק למטרות עסקיות, ונושאים מתקדמים אחרים כגון שילוב פייסבוק בבלוג ועוד..

twitterקישור למדריך בפורמט דומה על השימוש בטוויטר אפשר למצור באתר. המדריך מספק מידע על מגוון האפשרויות הקיימות ביישום כולל שימוש לצורכי עסקים, שיתוף מוסיקה ווידאו , טוויטר וה- IPone ועוד..

למדריך לפייסבוק
למדריך לטוויטר

לאה גולדברג – 40 שנה למותה

19 בינואר, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

ביום שישי האחרון 15.1.2010 מלאו 40 שנה לפטירתה של  לאה גולדברג .
"האהבה הגדולה של לאה גולדברג לילדים, כקהילת קוראים, ניכרת מאוד במכלול היצירה שהועידה להם. אבל אהבה כנושא כמעט אינה מופיעה בכתיבתה לילדים"
כך כותבת יעל דר, בכתבה מענינת על לאה גולדברג, במלאות 40 שנה למותה. לאה גולדברג, שהיתה מעמודי התווך של ספרות הילדים העברית, וכמי שכתבה כמה מהיצירות הקלאסיות האהובות ביותר של ספרות זו, אהבה ילדים ובני נוער, אהבה של יוצר לקוראיו.

אהבתה הגדולה של גולדברג לילדים, כקהילת קוראים, ניכרת מאוד במכלול היצירה שהועידה להם, אף על פי שאהבה, כנושא, כמעט אינה מופיעה בכתיבתה לילדים – לא אהבה אמהית ולא אהבה חברית, לא אהבה רומנטית ולא אהבה של ילד להוריו או אחיו. זאת, כמובן, בניגוד גדול לכתיבתה למבוגרים. האהבה הנוכחת בטקסטים שלה לילדים היא אהבה מסוג אחר, שגולדברג הנערה השכילה לכנותה "אהבה של כותב לקוראיו".

lea  lea1  lea3  lea2

לאה גולדברג התייחסה ברצינות רבה לקוראיה, והאמינה שילדים זקוקים לספרות משובחת וכי תפקידה הוא לסייע להם לפתח ולהרחיב את טעמם הספרותי. היא האמינה שיש לחשוף ילדים למגוון גדול של טקסטים ספרותיים, מהארץ ומחו"ל ולא להצטמצם ב"כאן ועכשיו". גולדברג, היתה חסידה של הרחבת אופקים, של הכרת צורות ספרותיות רבות, מקוריות ומתורגמות, "גבוהות" ופופולריות.
"האני מאמין" הזה שלה בנוגע ליחס הכותב לקוראיו הצעירים, לא השתנה גם כשהיתה בשיא פעילותה הספרותית. היא לא שינתה הרבה מעמדתה המחמירה בנוגע ליחס הכותב לקוראיו הצעירים.
וכך כותבת לאה גולדברג באנציקלופדיה חינוכית תחת הערך, ספרות ילדים: "ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה בדרך כלל בטיבה על הספרות שנכתבה בכוונה תחילה בשביל הילד. מעלתה היא, שהסופר הכותב אותה מרוכז בשעת תהליך היצירה בשאלה 'מה ברצוני לומר', ולא בשאלה 'הקורא שלי מיהו וכיצד אמצא חן בעיניו או אסתגל לטעמו'. דבר זה חשוב כשלעצמו, וחשוב שבעתיים כשכותבים לקהל לא מבוגר".     

לאה גולדברג ידעה לאהוב ילדים בני יומם, ילדים גדולים ובני נוער, ואלה משיבים לה אהבה, מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, כשהחלה לפרסם שירה וספרות לילדים, ועד היום, 40 שנה אחרי מותה.

 לכתבה המלאה: לאה גולדברג כיוצרת וקובעת טעם לילדים מאת יעל דר

אוסף יצירותיה של לאה גולדברג בספרייה המרכזית

 *דר' יעל דר, מרצה בכירה במסלול ללימודי תואר שני בתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב ומשמשת מבקרת ספרי הילדים של עיתון "הארץ".

שירות חדש בספרייה למדעי החברה ולניהול: חדרי למידה בקבוצות

16 בינואר, 2010 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

הסתיימה בניית שני חדרי הלמידה בקבוצות בקומת-הביניים של הספרייה למדעי החברה ולניהול והם מוכנים ועומדים לרשותם של הסטודנטים.

בכל אחד מן החדרים ישנו מסך LCD וגישה לאינטרנט האלחוטי. חדר אחד מיועד לעבודה בקבוצות ויש בו שולחנות וכיסאות נאים ונוחים. בכל שולחן יש מחשב שניתן גם לחברו למסך ה- LCD.  ניתן להתחבר ל- LCD גם באמצעות המחשב הנייד.

החדר השני הוא חדר אתנחתה, "חדר שאנטי". בחדר זה פוזרו כורסאות ופופים צבעוניים שבהם ניתן להשתרע, לנוח, לשוחח, להאזין למוסיקה באוזניות, או לצפות במסך ה-LCD שאליו ניתן להתחבר באמצעות המחשב הנייד.

חדרים אלה מצטרפים לחדרי הלמידה בקבוצות שבקומת-הכניסה ובקומת הקרקע.

מידע נוסף

תמונות

(Religion Past and Present (RPP

12 בינואר, 2010 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית

religionהספרייה המרכזית רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
(Religion Past and Present (RPP  בהוצאת Brill  .
במקור האנציקלופדיה יצאה לאור בגרמנית Religion in Geschichte und Gegenwart - RGG .
הגירסה המקוונת הינה תרגום של מהדורה 4 של  RGG  וכוללת את כל החידושים האחרונים בחקר הדת ,המקרא והתיאולוגיה.
הערכים באנציקלופדיה נכתבו ע"י מיטב החוקרים בנושאי דת ותיאולוגיה ונושאים הקשורים אליהם מ – 88 ארצות .
עד עתה היתה בספרייה גירסה מודפסת של האנציקלופדיה ( חסר כרך 1 ) בנתיים הגירסה המקוונת כוללת רק את כרכים 1- 5 .
RPP כוללת מסכי עזרה למשתמש, מפתח קיצורים למחברים מהעת העתיקה,
מפתח קיצורים למקורות ראשוניים,ללקסיקונים ולסדרות וכתבי עת, מפתח קיצורים לספרי התנ"ך והספרים החיצוניים, מפתח קיצורים לספרות הרבנית, לוח קיצורים למסמכי הוותיקן, מפתח כללי וטרנסליטרציה.
באנציקלופדיה ניתן לאתר מונחים באמצעות דפדוף או באמצעות חיפוש מתקדם .
הערכים ב – RPP חתומים, בסוף כל ערך ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך .
RPP כלולה ב – Brill Online ולכן אפשר לחפש ערך במספר אנציקלופדיות בו זמנית למשל הערך Mysticism יופיע ב – Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics
ב – Encyclopaedia of Islam וגם ב – Religion Past & Present Online.
האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף  ומאתר הבית של הספרייה > אנציקלופדיות .

The Institutional Repository Bibliography – IRB – גרסה חדשה מנובמבר 2010

11 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bibliography

גרסה חדשה של The Institutional Repository Bibliography – IRB עלתה לווב בנובמבר 2010.  IRB היא ביבליוגרפיה מקוונת בשפה האנגלית שכוללת מאמרים נבחרים, ספרים, דוחות טכניים ומקורות נוספים שיכולים לסייע בהבנת תופעת המאגרים המוסדיים. רוב הפרסומים הם משנת 2000 ואילך עם קישורים לטקסט המלא במידת האפשר. הפרסומים מכסים את הנושא ממגוון היבטים: ספריות, שימור דיגיטלי, מידע-על, גישה פתוחה, תוכנה ועוד..

אפשר לדפדף בביבליוגרפיה על פי הנושאים השונים שבתוכן העניינים, ואפשר גם לחפש בה על פי מלות מפתח.

בווב מצויות מספר ביבליוגרפיות מקוונות נוספות  במנשק דומה:
The Scholarly Electronic Publishing Bibliography -SEPB -ביבליוגרפיה מקוונת בנושא ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט, עליה כתבתי בפוסט קודם. היום יש לביבליוגרפיה זו גרסה חדשה משנת 2009 .
Electronic Theses and Dissertations Bibliography- ביבליוגרפיה מקוונת בנושא תזות ודיסרטציות
Google Book Search Bibliography – ביבליוגרפיה שכוללת מקורות מידע רבים בנושא גוגל ספרים

לאתר הביבליוגרפיה המקוונת בנושא מאגרים מוסדיים

לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948)

7 בינואר, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

writersלאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

 לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

BioMedSearch.com – מנוע חיפוש ייעודי מקיף לתחום הביו-רפואי

7 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

biomedBioMedSearch.com הוא מנוע חיפוש ייעודי מקיף לתחום הביו-רפואי. המנוע חופשי לכל. הוא מחפש ב-Pubmed ובמקורות מהימנים נוספים, שכוללים גם אוסף של תזות ודיסרטציות . אפשר לחפש בכל המקורות ואפשר להגביל את החיפוש ל-Pubmed או למסמכים מהמקורות האחרים.

המנוע כולל מנשק חיפוש בסיסי ומנשק חיפוש מתקדם.
מנשק החיפוש המתקדם כולל שתי אופציות:
חיפוש מהיר שכולל טופס מובנה עם הרבה מאוד הגבלות כגון: תאריך, כותר, תקציר, מחבר ראשון ואחרון, כתב עת, כרך, גיליון ועמודים, Mesh , סוג מסמך (כ- 60 סוגי מסמכים) ושדות נוספים כמו השתייכות מוסדית, מספר מענק ושפה.
• חיפוש למומחה עם אפשרות לחיפוש מתקדם בשפת פקודות .

באתר מדריך מפורט שכולל מידע מפורט על השימוש במנשקי החיפוש השונים, השימוש בשפת הפקודות, שדות, אופרטורים, מיון התוצאות ועוד..

קיימת במנוע גם אופציה לדפדף על פי אשכולות ותתי אשכולות.

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש במאפיינים נוספים של מנוע החיפוש כגון: אפשרות לקבל שירותי עדכון (alerts ), שמירת חיפושים ומסמכים, הוספת הערות, יצוא לתוכנות ביבליוגרפיות ושיתוף מסמכים עם שאר החברים הרשומים.

בכוונת מפתחי המנוע להתמיד בהשבחתו, וכל מי שיש לו הצעות לשיפורים יוכל לעשות זאת בטופס שמיועד לכך .

לאתר המנוע
 

 

VOSviewer – תוכנה חופשית להצגת ניתוחים ביבליומטריים בצורה ויזואלית

6 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

map1VOSviewer היא תוכנה חופשית מבוססת טכנולוגית VOS ליצירת מפות. מטרתה העיקרית היא לשמש ככלי לניתוחים ביבליומטריים . כך למשל התוכנה יכולה לצייר מפה של מחברים וכתבי עת בהסתמך על נתוני ציטוטים. דוגמה של מפה כזו המתארת את המבנה של העולם המדעי באמצעות קשרים בין 5000 כתבי עת מדעיים שמתבססים על נתוני ציטוטים מתוך Web of Science, אפשר למצוא באתר. .

באתר אפשר לראות העתקים של תצוגות מסך שנשמרו כקובץ גראפי ואשר מדגימים את יכולותיה של התוכנה.

התוכנה כתובה בשפת Java ונמצאת בתאימות עם רוב הפלטפורמות. היא ניתנת להורדה חופשית באתר התוכנה . אפשר גם להריץ את התוכנה ולהשתמש בה ישירות מהווב .

על אופן ההורדה ושימוש בתוכנה בווב אפשר לקרוא באתר. הרצת התוכנה מהאתר צורכת הרבה זיכרון. לכן מומלץ לצורך יצירת מפות גדולות להשתמש בתוכנה ולא באתר הוובי. קובצי התוכנה כוללים גם קובץ עם מדריך מפורט על הפונקציונליות של התוכנה והשימוש בה.

באתר שמתעד את התוכנה אפשר למצוא קישורים לפרסומים מדעיים וטכניים בהם ניתן למצוא מידע טכני מפורט על התוכנה ומצגות שמתארות את הפונקציונליות של התוכנה.

לאתר התוכנה

 

דו"ח מחקר מקיף של JISC בנושא דפוסי שימוש בספרים אלקטרוניים

5 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

projectלעתים בתקופות מסוימות יש ביקוש רב לספרי לימוד בספרייה ונוצר לחץ כתוצאה מהיצע לא מספיק. אחד הפתרונות שספרנים רוצים בו הוא ספרי לימוד בגרסה אלקטרונית.

כדי לספק זאת יש למצוא מודלים עסקיים שיאפשרו לספריות האוניברסיטה להציע גישה אלקטרונית למשתמשים שלהם, ובה בעת יהיו רווחיים גם למו"לים . אחת הסיבות שמרתיעות מו"לים מלספק גרסה אלקטרונית לספרי הלימוד שלהם היא העדר מחקר שוק בנושא דפוסי שימוש של ספרים אלקטרוניים והשלכות של גישה חופשית לספרים אלקטרוניים בספרייה על המכירות של ספרי הלימוד המסורתיים בגרסה המודפסת.

מחקר מקיף של JISC בנושא דפוסי שימוש בספרים אלקטרוניים שנערך בשנים 2008 2009 בא לסייע למו"לים, לאגרגטורים של ספרים אלקטרוניים ולספריות לקבל החלטות על סמך עובדות יותר מאשר על הערכות.

במסגרת המחקר התאפשרה גישה חופשית ל- 36 ספרי לימוד אלקטרוניים, שנבחרו על ידי ספרנים, במספר תחומים: מנהל עסקים, הנדסה, רפואה ותקשורת . הגישה החופשית התאפשרה לכל המשתמשים באוניברסיטאות באנגליה. במחקר נטלו חלק 7 מו"לים, שני אגרגטורים של ספרים אלקטרוניים ו- 127 אוניברסיטאות. שיטות המחקר כללו סקרים (52,000 משיבים) וניתוח יומני שרת. ממצאי המחקר הסופיים התפרסמו בדוח מקיף בן 56 עמודים בסוף נובמבר 2009.

ממצאיו העיקריים של המחקר:
• ספרים אלקטרוניים הם חלק מהמינסטרים האקדמי. קרוב ל- 65 אחוזים מאנשי הסגל והסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי המחקר או שעות הפנאי שלהם.

• למעלה ממחצית מהמשתמשים דווחו שהספר האלקטרוני האחרון שבו השתמשו סופק להם על ידי הספרייה. לכן ספריות הן שחקן המפתח בשוק הספרים האלקטרוני הנוכחי. יחד עם זאת צצים גם מודלים אלטרנטיביים כגון המודל של Bloomsbury עם הספרים ב"גישה הפתוחה".

• הביקוש לספרים מודפסים בהשאלה קצרת מועד עולה בהרבה על ההיצע. קרוב ל-25 אחוזים מהסטודנטים דווחו על אי שביעות רצון מזמינות ספרי הלימוד בספרייה ולמעלה ממחצית מסגל ההוראה דווח שהסטודנטים שלו מתלוננים על כך באופן קבוע.

• השימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים נזקף לזכות הנוחות והיתרונות שהם מספקים במיוחד האפשרות לעבוד מחוץ לקמפוס ובשעות נוחות למשתמש. כמעט שליש מהדפים שנצפו , נצפו מחוץ לקמפוס ובכל שעות היום

• למרות שהמשתמשים מכירים בנוחות ובגמישות של השימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים, מהמחקר עולה שקיימות היום מגבלות מסוימות בהדפסה, הורדה וזמן גישה, ויש בעתיד מקום לשיפורים בפלטפורמות.

• לא נצפתה השפעה שלילית מהשימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים על המכירות של ספרים בגרסה המודפסת

• הערוצים דרכם נחשפים המשתמשים לספרים האלקטרוניים הם קטלוג הספרייה ואתרי הבית של הספרייה. יש לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים כדי להבטיח אליהם גישה מהמוסד כולו.

ממצאים נוספים ומפורטים מנקודת מבטם של המשתמש, הספרייה והמו"לים, מסקנות, והמלצות למחקרים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא של המחקר

אתר הפרויקט
הדו"ח המלא של המחקר

citations-gadget של גוגל סקולר

4 בינואר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

gadgetגאדג'ט נחמד של גוגל סקולר מאפשר להזין שם של מחבר מסוים ולקבל מידע על מספר הציטוטים שלהם זכו עבודותיו, מספר הפרסומים שלו וה- h-index שלו. אפשר גם לראות את הפרסומים.

באתר הפרויקט אפשר לקרוא על על אופן פעולותו והתקנתו של הגאדג'ט. מאתר הפרויקט אפשר בקליק אחד להוסיף את הגאדג'ט ל- IGoogle.

על פי מה שכתוב באתר לגאדג'ט זה מספר מגבלות – גוגל מגביל את מספר הפרסומים ל- 1000 ואת מספר עמודי html לפרסום מהם מופק המידע ל- 10 עמודים לפרסום..

לאחרונה התפרסמה ביקורת על השימוש בגוגל סקולר בכלל ככלי למדידת ציטוטים והערכת חוקרים. כדאי להתחשב גם בכך, אבל לזכור שלצד החסרונות יש גם יתרונות, ולכל אחד מהכלים Web of Science וגוגל סקולר יתרונות וחסרונות בהקשר זה..

מידע על citations gadget