ארכיון פוסטים מהחודש "ספטמבר, 2009"

Atlas – מאגר תמונות של מוזיאון הלובר – עכשיו גם באנגלית

30 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

louver4Atlas הוא מאגר שכולל את כל העבודות המוצגות במוזיאון הלובר, כ- 30000 פריטים. המאגר זמין חופשי לכול, עכשיו גם בשפה האנגלית. המאגר כולל הסברים על העבודות השונות המוצגות במוזיאון בעריכת אוצרי המוזיאון.

אפשר לערוך במאגר חיפוש בסיסי או מתקדם על פי מספר שדות: קטגוריה, אמן, כותר, מספר אינוונטר, חומר וטכניקה ומחלקה .. אפשר לדפדף על פי מחלקה , חדר ורכישות אחרונות על פי מחלקה.

תוצאות החיפוש מוצגות בצורה טבלאית וכוללות תמונה, אמן, כותר, מיקום ומחלקה. אפשר להציג את התוצאות גם ללא התמונות. לחיצה על כל אחד מהשדות מציגה תמונה גדולה יותר והסבר על התמונה. על פי ברירת המחדל תוצאות החיפוש ממוינות על פי שמות המשפחה של האומנים כאשר תמונות אנונימיות מוצגות בסוף. הקריטריון השני למיון הוא הכותר. אפשר לשנות ברירת מחדל זו של מיון ולמיין על פי כל אחד מהשדות המוצגים על ידי לחיצה על שם השדה בראש הטבלה.

כמו כן קיימת אופציה להוסיף את התמונות לאלבום אישי עם אפשרות להדפיס את האלבום. .

המאגר ממשיך להתעדכן.

למאגר

 

uQuery – מנוע חיפוש ייעודי ליישומי iPhone & iPod

30 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

iphonesקיימים בשוק הרבה יישומים בהם אפשר להעשיר את הטלפון הסלולרי הרב תכליתי- ה- iPhone. היישומים שהם גם תואמי נגנים מסוג iPod טאצ' (מגע), הם בתחומים שונים ומגוונים: מזג אויר, נסיעות, ספורט, רשתות חברתיות, חדשות, מוזיקה, רפואה, עסקים, חינוך, כספים, משחקים ועוד.

ב- iTunes AppStore קיימים למעלה מ- 85000 כאלה. כדי להקל את החיפוש אחר יישומים מתאימים, פיתחו את מנוע החיפוש הייעודי uQuery . האינדקס של המנוע על פי מה שמוצהר באתר כולל את כל היישומים שזמינים ב- United States iTunes AppStore. האינדקס כולל את הטקסט המלא של תיאור היישום ואפשר לעדן את החיפוש על פי על פי מספר מסננים: תאריך ,קטגוריה, רֵיְטִינְג ומחיר – כולל אופצייה ליישומים חופשיים.

לחיצה על יישום מסוים בתוצאות תציג את התיאור של היישום ומאפייניו וקישור ל-iTunes AppStore – המקור בו אפשר לרכשו.

למנוע החיפוש

ResearchGATE השיקה מאגר הפקדה עצמי בגישה הפתוחה

29 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

researchבזמנו כתבתי על הרשת החברתית לקהילה האקדמית ResearchGATE. כיום חברים ברשת כ- 150000 חברים. במחצית ספטמבר 2009 הושק במסגרת פעילות הרשת מאגר הפקדה עצמי שיאפשר למשתמשים גישה חופשית למאגר גדול של מאמרים בטקסט מלא.

במסגרת יוזמה זאת יוכלו המשתמשים להעלות לדפי הפרופיל שלהם את הטקסט המלא של המחקרים שלהם. האינדקס של הפרסומים של הרשת שכולל 35 מיליון פרסומים יותאם אוטומטית למאגר של מדיניות האירכוב העצמי של המו"לים וכתבי העת SHERPA RoMEO , ובאופן זה המחברים יוכלו לדעת אילו גרסאות של המאמרים שלהם הם יכולים להעלות מבלי להפר זכויות יוצרים.

מאחר ו- 9 מבין 10 כתבי עת מאפשרים אירכוב עצמי, פרויקט זה יאפשר לחוקרים גישה מיידית להרבה מאמרים בטקסט מלא.

מאגר הפקדה עצמי זה אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים, שכן כל פרופיל ב- ResearchGate נחשב משפטית כאתר אישי, ורוב המו"לים מאפשרים גישה חופשית למחקרים באתרים אישיים.

מאחר וכל פרופיל מקושר לפלטפורמה הרחבה, המחקרים שיועלו לדפי הפרופיל ברשת יהוו מאגר מחקר חופשי גדול לחברים בה.

להודעה המלאה על היוזמה

הצטרפו לספרייה למדעי החברה ולניהול בפייסבוק

29 בספטמבר, 2009 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

facebookblogמעתה תוכלו למצוא גם בפייסבוק כל מה שרציתם לדעת על הספרייה למדעי החברה ולניהול: שעות פעילות, הדרכות אישיות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פרסומים ומאגרי מידע חדשים,  שירותים מיוחדים, מידע על חדרי לימוד בקבוצות וחדרי שאנטי (שייפתחו בקרוב) ועוד…


הרצאות מקורסים באוניברסיטאות נבחרות בארה"ב

24 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מבחר הרצאות מקורסים באוניברסיטאות נבחרות בארה"ב אפשר לשמוע ולראות ב- 100 Free Ivy-League Lectures You Shouldn’t Miss . האוניברסיטאות הן: Yale, Mit, Berkeley, Harvard, Stanford, UCLA, Princeton.

ההרצאות מסווגות על פי מספר קטגוריות:
• ספרות, תרבות ופילוסופיה
• מדע
• רפואה
• הנדסה וטכנולוגיה
• עסקים וכלכלה
• מדע המדינה
• יזמות
• פסיכולוגיה

יש לציין שרוב הקישורים מתוך מאת הקישורים ב-100 Free Ivy-League Lectures You Shouldn’t Miss הם קישורים לקורסים, ובכל אחד מהקורסים יותר מהרצאה אחת.
בנוסף להרצאות, יש לרוב גם מידע על הקורסים השונים במסגרתם ניתנו ההרצאות, תיאור הקורס, מרצים, סילבוסים ולעיתים גם בחינות וחומרי לימוד נלווים.

לאתר

אוניברסיטת הרווארד השיקה את מאגר ההפקדה המוסדי המרכזי שלה – DASH

23 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Dash – Digital Access to Scholarship at Harvard – מאגר ההפקדה המוסדי המרכזי של אוניברסיטת הרווארד הושק לאחרונה בגרסת ביתא. המאגר נבנה בפלטפורמה dspace
והוא משמש את כל קהילת המחקר של האוניברסיטה – סטודנטים וחוקרים.

במאגר אפשר להפקיד מאמרים בגישה פתוחה וגם מאמרים שאינם במסגרת הגישה הפתוחה אבל אפשר להפיצם מסיבות אחרות. כמו כן קיימת במערכת אופציה להפקדה של מידע-על (metadata) בלבד, לגבי מאמרים שאינם ניתנים להפצה מסיבות שונות .

אפשר לחפש במאגר ואפשר גם לדפדף בו על פי קטגוריות נושאיות, תאריך, מחברים, כותרים, מילות מפתח ופקולטות.

למאגר

Change Images – עריכת תמונות ללא תוכנה גרפית

22 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

גם אם אנו שולטים בתוכנה גרפית לא תמיד היא נמצאת בהישג יד.
האתר Change Images מאפשר לבצע ,ללא צורך בתוכנה גרפית, מספר פעולות עריכה של תמונות בצורה קלה ומהירה.

האתר מאפשר:
• לשנות גודל של תמונה
• לחתוך חלקים מתמונה מסוימת
• להמיר קובצי תמונה לפורמטים שונים
• להוסיף אפקטים שונים לתמונה מתוך מבחר אפקטים שהוא מציע
• להוסיף מסגרות לתמונה מתוך מבחר מסגרות שהאתר מציע

כל מה שצריך לעשות הוא לבחור את התמונה הרצויה ולבחור מתוך תפריט בפעולה הרצויה. לאחר אישור הפעולה מתקבלת התמונה הערוכה. לא נותר אלא לשמור אותה בצורתה החדשה כפי שאנו שומרים כל תמונה מהווב – באמצעות לחיצה ימנית על העכבר.

האתר תומך במספר רב של פורמטים של קבצים כגון: GIF. JPEG, PNG, BMP, PDF, ICO,PICT, PBM, MNG.

אל האתר

The Compact for Open-Access Publishing Equity – הצהרתן של חמש אוניברסיטאות מחקר בארה"ב על מחויבותן ל- Open-Access

21 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ב- 14 לספטמבר 2009 הצהירו חמש אוניברסיטאות מחקר על מחויבותן המשותפת לכתבי עת בגישה פתוחה. האוניברסיטאות Cornell University, Dartmouth College, Harvard University, the Massachusetts Institute of Technology, and the University of California at Berkeley— חתמו על הסכם חוזה על פיו הם מסכימות לכינונו של מנגנון בר קיימא לתמיכה פיננסית בכתבי עת חופשיים בגישה הפתוחה.

בעוד שהשימוש בכתבי עת מסורתיים כרוך בתשלום, ולרוב, ספריות המחקר הן המשלמות עבור המנוי, הרי  כתבי עת בגישה הפתוחה חופשיים לציבור הרחב, ובכך  יכולים להקל על הנטל המוטל על הספריות בעיתות קשות אלו של מצוקה כלכלית.

יתירה מזאת, אווירת המחקר בריאה יותר כאשר הנטל הפיננסי מוסר מהמשתמש ולכל אחד יש גישה לאותו מחקר.

אבל מאמרים בגישה הפתוחה למעשה עוברים תהליך דומה לאלו שבגישה סגורה בכל הקשור להוצאה לאור – שיפוט, סינון, הפצה וכו'- תהליך שכרוך בהוצאות. מודל הגישה הפתוחה בו המחבר יצטרך לשלם את הוצאות הפרסום של המאמר יוצר מעין אי צדק מסוים כלפי כתבי עת בגישה הפתוחה, שכן מחברים עלולים להעדיף במצב זה לפרסם בכתבי עת סגורים.

התמיכה הפיננסית עליה הצהירו האוניברסיטאות משמעותה התחייבות לתשלום הוצאות סבירות של הוצאה לאור בכתבי עת חופשיים  של מאמרים שנכתבו על ידי אנשי הסגל שלהם,  ושאינם ממומנים על ידי גופים אחרים (כמו מענקי מחקר).

הצהרה זו של האוניברסיטאות לתמוך פיננסית בכתבי עת חופשיים עושה למעשה צדק עם כתבי עת אלו. במצב זה המו"לים יכולים בשקט להעביר כתב עת סגור למודל הפתוח ללא החשש שהמחברים יזנחו את כתב העת.

אוניברסיטאות נוספות נקראות לתמוך בהסכם זה שמהווה למעשה סיגנל למו"לים, שלאוניברסיטאות המחקר יש כוונה לתמוך במימון ההוצאה לאור ולו גם במודל שונה.

על ההסכםThe Compact for Open-Access Publishing Equity 
נוסח הסכם
שאלות נפוצות 
קישורים לאתרים רלוונטיים
מאמר מ- PLOS biology שיכול להסביר את הרקע להסכם

Zakta – find exactly what you need here – מנוע אישי וחברתי

17 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

zaktabZakta הוא מנוע חיפוש חדש ששם לו למטרה, על פי מה שהוא מצהיר באתר, לשפר תוצאות של חיפושי מידע ולהקל את מלאכת החיפוש.

שיפור תוצאות החיפוש מתאפשר בכמה דרכים:
- ארגון התוצאות על פי תתי נושאים וקטגוריות נושאיות.
- הצעת נושאים קרובים
- אפשרות לערוך את תוצאות החיפוש ולשמור אותם לשימוש חוזר על ידי הוספה ל-clippad
- אפשרות ליצירת רשת חברתית אישית ושיתוף המידע ברשת זו
- אפשרות ליצירת מדריכים נושאיים שכוללים מידע מאורגן בנושאי עניין עם אופציה לשיתוף פעולה עם עמיתים בתחום זה . המידע במדריכים יכול להיות לקוח מתוצאות החיפוש בנושא מסוים או ממידע קודם.אפשר לדפדף במדריכים על פי מספר פרמטרים : נושא, פופולריות, כותר וסוג- אקדמיים, אישיים ומקצועיים

בתחתית תוצאות החיפוש המנוע מציע תוצאות חיפוש ממקורות ייעודיים אחרים על פי סוג מידע – חדשות, בלוגים, דיונים, וידאו ותמונות

מבחינת שפת החיפוש המנוע תומך במספר אופרטורים מתקדמים שמאפשרים למקד את החיפוש : link, site; inurl, intitle

מקורות המידע בהם משתמש המנוע הם: אתרי ווב, וויקיפדיה, מדריכים שנוצרו על ידי המשתמשים ואוסף של מקורות איכותיים בנושאים שונים שנבחרו ידנית.
תוצאות החיפוש מסווגות בקטגוריות בדרך כלל על פי מקורות מידע אלה, מהם הם לקוחים.

על פי מה שמוצהר באתר, המנוע משפר את התוצאות על ידי התאמתם אישית – המנוע לומד את העדפות אנשים ומתאים את התוצאות בהתאם, המשתמש יוצא נשכר משיתוף המידע ברשת האישית והמידע הקולקטיבי שהולך וגדל, והוא יכול לקבל המלצות מהרשת החברתית האישית גם באמצעות הדואר.

מאפיינים אלו של המנוע מקנים לו את אופיו האישי והחברתי שתורמים למטרה שהמנוע מתיימר להשיג, ואשר העניקה לו גם את שמו – find exactly what you need here

לאתר המנוע
לבלוג המנוע- כיצד המנוע משפר תוצאות?


למערכת העזרה – מידע מפורט על המנוע

פורטל חופשי של EBSCO בנושא שפעת – שפעת עונתית, שפעת העופות ושפעת החזירים

14 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ebscosבפוסט קודם כתבתי על היוזמה שנקט Springer בנושא מידע שקשור לשפעת החזירים והנגיף מחולל המחלה H1N1. יוזמה חדשה בנושא ננקטה לאחרונה על ידי המו"ל EBSCO. בראשית ספטמבר הודיע המו"ל EBSCO על השקת פורטל ייעודי חופשי בנושא שפעת – שפעת עונתית,  שפעת החזירים ושפעת העופות..

בפורטל ייעודי זה מוצעים, חינם לכול, מקורות רפואיים קליניים מבוססי ראיות בנושא שפעת. המידע לקוח מ- DynaMed , Nursing Reference Center ו- Patient Education Reference Center

בפורטל יש מידע מקצועי שמיועד לרופאים ולאחיות וגם מדור מיוחד שמיועד לקהל הרחב ובו מאמרים שכתובים בצורה קלה להבנה למשתמש הפשוט. בפורטל יש מידע הקשור להדרכת מטופלים ב- 17 שפות.

מטרת הפורטל הוא לשתף מידע בכל הקשור למחלה ולהבטיח שהמידע בכל הקשור למניעה, סימפטומים וטיפול יהיה ברור.

הפורטל כולל מידע במגוון היבטים הקשורים לשפעת וב- EBSCO ממשיכים לעקוב ולעדכן את האתר.

לפורטל
להצהרה של EBSCO על היוזמה

למידע על הפורטל
 

 

מודלים חדשים של כתבי עת והתפקיד המשתנה של המו"לים

14 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ifla copyכנס IFLA ה- 7
"Libraries create futures: Building on cultural heritage "
התקיים השנה במילנו ב- 23-27 באוגוסט. באתר הכנס יש גישה לטקסט המלא של מספר לא מבוטל של הרצאות שניתנו בכנס. אחת מהן ברוח התקופה היא:
New journal models and publishing perspectives in the evolving digital environment
ההרצאה עוסקת במודלים חדשים של כתבי עת ותפקיד המו"לים לאור ההתפתחויות בווב.

תנועת הגישה הפתוחה לצד כלים של ווב 2.0 הולידו שינויים בכתבי העת ובתפקיד המו"לים.
אנו עדים למודלים חדשים של כתבי עת:
Overlay journals – כתבי עת שלוקחים מאמרי preprint שנמצאים בארכיבים ושולחים אותם לשיפוט. כלומר סוג של כתב עת מינימליסטי שמבצע את השיפוט בלבד.
סוג זה של כתב עת הוגדר בספרות כך:

“ An open access journal that takes submissions from the preprints deposited at an archive and subjects them to peer review […] Because an overlay journal doesn’t have its own apparatus for disseminating accepted papers, […] it is a minimalist journal that only performs peer review” (Peter Suber, 2003)

“A quality-assured journal whose content is deposited to and resides in one or more open access repositories” (Panayiota Polydoratou, Martin Moyle, 2008

כתב העת Physical Review בתחום הפיזיקה ו- Lund Virtual Medical Journal הם דוגמאות לכתבי עת במודל זה. Physical Review מתבסס על המאגר ArXiv , והמאמרים ב- Lund Virtual Medical Journal לקוחים ממאגר ההפקדה המוסדי של אוניברסיטת Lund ומהארכיון של Pubmed.

• מודל שני מתפתח הם כתבי עת מולטידיספלינריים. דוגמאות לכתבי עת במודל זה :
InterJournal – - כתב עת שפותח במסגרת הפעילויות של
the New England Complex Systems Institute
ומכסה נושאים במדע והנדסה. כתב עת זה שפיט ומתבסס על מאמרים שמפוזרים בווב. מאגר המידע המרכזי של כתב העת כולל תקצירים והערות עם מצביעים לכתובת האינטרנט של המאמרים המקוריים.

דוגמה נוספת הוא Philica – כתב עת אקדמי שמקבל פרסומים בכל נושא שהוא, בעל גישה מהפכנית בכל הקשור לתהליך ההוצאה לאור והשיפוט תוך העברת השליטה חזרה לחוקרים.

 מודל שלישי הוא Different level journals – מודל זה לא מתבסס על תכנים שנשמרו בארכיונים. אלא על הרעיון של יצירת כתב עת מבוסס נושא, כאוסף מקרו בתוך תתי אוספים
לדוגמה המודל של B.E. Journals בכלכלה תיאורטית – מורכב מ-3 תתי כתבי עת שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של הנושא. כל מאמר נשלח לכל שלושת תתי כתב העת והעורך מחליט באיזה תת כתב עת יפורסם המאמר.באופן זה מושגת בה בעת אַגְרֶגַצְיָה ו- סְפֶּצְיָאלִיזַצְיָה של תכנים .

במצב זה בו תפקיד מתן האישור (certification) לחומרים המפורסמים הולך ונשמט מידי המו"לים, יש למו"לים תפקידים חדשים שכוללים:
שירותי ניווט, כלים סמנטיים לגילוי ידע, שירותי תרגום, אירכוב ושימור לטווח רחוק ושירותי הערכה ex-post – ניתוחים ביבליומטריים וניתוחים מבוססי שימוש.

אשר לתהליך השיפוט והערכת מאמרים המחבר מציע לשלב בין המודל המסורתי ומודלים חדשים שמבוססים על "חוכמת ההמונים" ..

דוגמאות לתפקידים חדשים שנוטלים על עצמם המו"לים, ופירוט נוסף אפשר למצוא בהרצאה המלאה..

להרצאה המלאה..
למצגת ההרצאה..

להרצאות כנס IFLA ה- 75

פתרונות אפשריים לאירכוב ושימור – מחקר משווה

10 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד.

בבואנו לבחור בפתרונות לאירכוב ושימור יש להבחין בין שני מונחים אלה – Perpetual access ו- Long-term Preservation.
מונחים אלו מוגדרים על ידי JISC כך:

Perpetual Access

‘Perpetual access is most commonly associated with e-journal licence clauses designed to provide assurance of continued access to subscribed material in certain
circumstances, including post-cancellation…

Long-term preservation
Long-term preservation refers to the processes and procedures required to ensure

content remains accessible well into the future…

בדו"ח של מחקר משווה בנערך ביוזמתה של JISC בשנת 2008 מוצגים 6 מודלים/פתרונות לאירכוב ושימור – יתרונות וחסרונות, וכיצד הם עונים על תסריטים עתידיים אפשריים. הדו"ח הסתמך גם על ספרות כתובה בנושא ולאחר התייעצות עם שחקנים עיקריים בתחום.

שני מודלים חשובים ושונים זה מזה שמוצגים בדו"ח הם מודל האירכוב והשימור של Lockss והמודל של Portico .

מההשוואה בין שני המודלים עולה שעל פי המודל של LOCKSS הספריות פעילות יותר- על פי הסכם עם המו"לים משתפי הפעולה, הספריות יכולות ליצור ארכיב של החומרים האלקטרוניים עליהם הן מנויות בעזרת תוכנה חופשית, ובעת הצורך הגישה לארכיב ישירה. כלומר על פי מודל זה מובטחת "גישה קבועה וישירה " לחומרים. מבחינה טכנית הקבצים בארכיב הם לא הקבצים המקוריים אלא הקבצים כפי שמופיעים בווב ולכן פעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים, אמנם אפשרית, אך עלולה להיות בעייתית יותר.. מספר המו"לים המשתתפים בפרויקט זה הולך וגדל וביניהם גם מו"לים קטנים. השתתפות מו"לים קטנים בהסכם יכולה מבחינה מסוימת להוות גם יתרון, שכן בכך מבטיחים חומרים שעלולים להיות פגיעים יותר.

מודל זה דומה ביותר למודל של החומרים המודפסים. כפי שמצוין בדו"ח : .

LOCKSS (Lots Of Copies Keep Stuff Safe) enables libraries to play an active part in
preservation. LOCKSS libraries maintain “LOCKSS boxes” which are used to store
copies of all e-journal material that the library subscribes to (subject to publisher
agreement). LOCKSS is therefore a closer analogue to paper distribution than any of
the other solutions

הפתרון של Portico, לעומת זאת, הוא למעשה שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי. כפי שכתוב בדו"ח:

Portico is specifically designed as a third-party electronic archiving service. Portico’s
role is as a permanent dark archive. Access is only permitted when there has been
substantial disruption to access via the publisher

עד כה מספר המו"לים המשתתפים ב- Portico קטן יותר, אך יש ביניהם מו"לים גדולים כגון Elsevier. מבחינת המודל הכלכלי של הפתרון – שותפים בעלות בו גם הספריות וגם המו"לים, ובסך הכול מבחינת הספריות הוא יקר יותר. פעילות בקונסורציום מוזילה מעט את העלות . על פי פתרון זה, שהוא כפי שנזכר לעיל בחינת dark archive, מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך (ראה בדו"ח – תסריטים אפשריים), והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה יותר.

בדו"ח מפורטים היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש בדו"ח פרטים על הפתרונות המוצעים בכל אחד מהמודלים במקרה של תסריטים אפשריים שקשורים לבעיות אצל המו"לים או ביטול המנוי על ידי הספרייה. כמו כן ישנה טבלה שמשווה את המו"לים המשתתפים.

המסקנה המתבקשת מהדו"ח היא שאין פתרון אחד מועדף, מודלים שונים יכולים להיות משלימים והשאלה היא עד כמה ספריות מכירות בסיכונים עתידיים ועד כמה הן מוכנות להשקיע…

לדו"ח המלא

מילון מקוון חדש: Wordnik

9 בספטמבר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

wordnikזהו מילון בהחלט לא רגיל, המבוסס על העיקרון שבני אדם לומדים טוב יותר מילים, כשהם רואים אותן בהקשר שלהן. 
Wordnik, שם לו למטרה לספק כמה שיותר מידע, בכמה שפחות זמן, לכל מילה באנגלית.
המילון כולל למעלה מ-1.7 מיליון מילים ולמעלה מ-130 מיליון דוגמאות.
נראה שהוא מנסה להתחמק מההגדרה המסורתית של מילון ובמקום להסתפק בהגדרה למילה, הוא מנסה לשלב מקורות אחרים, שיכולים להמחיש טוב יותר את  משמעות המילה המבוקשת.
לשם כך משתמש המילון הייחודי הזה ב:

+
משפטים לדוגמה, כדי להציג את המילה בהקשר שלה
+ מילים קשורות. לא רק מילים נרדפות, אלא מילים שנעשה בהן שימוש דומה
+ תמונות. לקוחות מתוך פליקר שמתיחסות למילה.
+ סטטיסטיקות: מידע לגבי תדירות ודפוסי השימוש של המילה המבוקשת
+ היגוי באודיו, עם אפשרות הקלטה.
+ אפשרות להוסיף מילים, תגיות, הקלטות והערות. לשם כל יש צורך להרשם.

המילונים שכלולים ב-Wordnik הם:

+ The American Heritage® Dictionary of the English Language, Fourth Edition © 2008
+ The Century Dictionary
+ WordNet® by Princeton University
+ The GNU version of The Collaborative International Dictionary of English

השימוש במילון זה אינו מהווה תחליף לשימוש במילונים המסורתיים אך הוא בהחלט יכול להיות שימושי בעת כתיבת מסמך, משחקי מילים, לצורך בדיקת הגיה ועוד.
השימוש במילון חופשי ובחינם. יש להרשם, רק אם רוצים להוסיף הערות, תגיות, הקלטות וכו'.

Science Books Online – מדריך לספרים מדעיים חופשיים

8 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Science Books Online הוא מדריך שכולל ספרי מדע מקוונים, ספרי לימוד, הרצאות, מונוגרפיות ומסמכים מדעיים אחרים. כל הספרים זמינים לקריאה חופשית או להורדה בפורמטים שונים.

אפשר לדפדף במדריך על פי מספר קטגוריות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מדעי כדור הארץ , הנדסה, מתמטיקה, רפואה, ופיזיקה. כמו כן אפשר לדפדף ברשימת ספרים שנוספו לאחרונה. חבל שאין אופציה לחיפוש.

ליד רוב הכותרים באתר מצויינים בנוסף לשם המחבר גם מספר העמודים וגודלו של הקובץ.

באתר יש קישורים לאתרים רלוונטיים שכוללים אף הם ספרים וספרי לימוד חופשיים כגון: FreeScience.info , Bookboon.com ועוד..

אל האתר

Directtextbook – קנו ומכרו ספרי לימוד במחיר הטוב ביותר

7 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

booksמעוניינים לרכוש ספרי לימוד או למכור ספרי לימוד שאין לכם בהם עוד צורך ולעשות כל זאת בצורה מקוונת ובמחיר הטוב ביותר – Direct textbook יוכל לסייע לכם.

Direct textbook מחפש ספרי לימוד (textbooks) לרכישה ולמכירה בלמעלה מ-30 חנויות ספרים מקוונות תוך כדי השוואת מחירים. בדף השוואת המחירים מקבלים מידע על מדיניות כל אחד מהספקים.

אפשר לחפש באתר על פי כותר, מחבר, ISBN ומילות מפתח. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש גם על פי מו"ל ומהדורה. 

אפשר לדפדף בספרים על פי קטגוריות נושאיות: ארכיטקטורה, עסקים, כלכלה, חינוך, הנדסה, מתמטיקה, רפואה, מדע, מדעי החברה ועוד…
אפשר לדפדף בספרים גם על פי מחברים, מו"לים וספרים פופולריים.

באתר מצוי מידע מפורט בצורת שאלות נפוצות הנוגעות לקנייה, מכירה והשכרת ספרים.

לאתר

 

Open Book Alliance וגוגל ספרים – מה תהיינה ההשלכות על הספריות וקהל המשתמשים?

3 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

openaבפוסט קודם כתבתי על הסכם הפשרה של Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers מ- 28 באוקטובר 2008 לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים.

עלפי הצעת הסכם זה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, ועל פיו גוגל תוכל לגבות כספים מספריות וצרכנים תמורת גישה לספרים הדיגיטליים, ומשמעותו למעשה שליטה משמעותית של גוגל והגופים השותפים להסכם על השוק המתפתח של הספרים הדיגיטליים.

הסכם זה נמצא עדיין בדיון משפטי ומחכה לאישור משפטי.

אלא שבינתיים ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שמתנגדים להסכם במתכונתו הנוכחית חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance. ב- Open Book Alliance חברים:
Amazon, American Society of Journalists and Authors, Council of Literary Magazines and Presses, Internet Archive, Microsoft, New York Library Association, Small Press Distribution, Special Libraries Association and Yahoo והוא שם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

הטענה של Open Book Alliance היא שכל ספרייה דיגיטלית שנשלטת על ידי חברה בודדת וקבוצה קטנה של מו"לים עלולה להביא לעלית מחירים ולפגיעה בשירות לקהל הצרכנים – ספריות , חוקרים וסטודנטים.

ההחלטה המשפטית הסופית בעניין הצעת הסכם הפשרה אמורה להתקבל בשביעי באוקטובר 2009. מעניין מה היא תהיה ומה תהיה השלכת ההחלטה על הספריות וקהל הצרכנים ?

לכתבה המלאה

האתרים הטובים ביותר ללמידה ולהוראה על פי AASL

1 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bestתהליכי הלמידה וההוראה בעידן הדיגיטלי כרוכים בארגון הידע בצורה יעילה תוך שימוש בטכנולוגיה ובכלים לניתוח, ארגון המידע והצגתו בצורה נוחה למשתמש.

שיתוף תכנים תורם לחילופי מידע ורעיונות ולתהליך הלמידה, ושיתוף רעיונות ותוכניות לימודים בקרב המרצים מסייע בתהליך ההוראה ובהטמעת מיומנויות מתקדמות בתוכנית הלימודים.

שילוב מולטימדיה, ושיתוף תמונות מסמכים וקובצי וידאו חשובים בתהליכי הלמידה וההוראה אף הם.

רשתות חברתיות ועולמות וירטואליים מסייעים לאיסוף ושיתוף מידע ורעיונות.

רשימה שימושית של American Association of School Librarians כוללת 25 אתרים טובים וחופשיים שיכולים לסייע בתהליכי הלמידה וההוראה וכוללים כלים וטיפים שיכולים לסייע בכל הפונקציות שאוזכרו לעיל: ארגון וניהול מידע, שיתוף תכנים, שיתוף תכניות לימודים ושיתוף מדיה, סביבות וירטואליות ורשתות חברתיות.

לרשימה המלאה