ארכיון פוסטים מהחודש "יוני, 2009"

מנועי חיפוש ואוספים במסגרת ה- OAI

30 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

קיימים היום הרבה פרויקטים של אוספים דיגיטאליים פתוחים שמבצעים חיפוש משולב במספר רב של מאגרים מוסדיים,תוך שימוש בטכנולוגיה של איסוף שמושתתת על  OAI, ומכילים חומר מחקרי איכותי. דוגמה לפרויקט מסוג זה הוא OAIster. חומר רב באוספים אלה הוא עדיין בבחינת הווב הנסתר מבחינתם של מנועי חיפוש. מחקר מעניין שפורסם ב- D-Lib Magazine בסוף 2008 בדק את מידת הכיסוי של OAIster בגוגל, ומצא שלמעלה ממחצית הרשומות בקטלוג דיגיטאלי זה אינם מופיעים באינדקס של גוגל. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק האם הכיסוי בגוגל של אוספים במסגרת ה-OAI גדל בהשוואה לממצאיו של מחקר קודם. במסקנות המחקר נכתב:
"We would venture to conclude that Google has not endeavoured to increase their support and access to OAI materials"

יתירה מזאת,  במסקנות המחקר צוין:

"It is also interesting to note that Google has recently dropped support of OAI for website indexing"

לאור ממצאים אלה, חשוב לתת את הדעת על אוספים דיגיטאליים פתוחים אלה כאשר מחפשים חומר מחקרי. רובם של האוספים פותחו ונתמכים על ידי אוניברסיטאות. קיימים אוספים כאלה במישור הבינלאומי, האזורי והלאומי. מספר דוגמאות לפרויקטים מסוג זה במישור הבינלאומי:

BASE-Bielefeld Academic Search Engine

ScientificCommons

ובמישור הלאומי:
ARROW -Australian Research Repositories Online to the World Discovery Service

JAIRO
דוגמאות אלה נלקחו מרשימה של Alma Swan, שכוללת מספר גדול של אוספים דיגיטאליים פתוחים מסוג זה,  עם תיאור קצר על כל אחד מהאוספים.

לרשימה המלאה של Alma Swan

MEDIE – מנוע חיפוש ביו-רפואי סמנטי וכריית טקסט

28 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

medieMEDIE הוא מנוע חיפוש ביו-רפואי סמנטי, מעניין, שמשתמש בטכניקות של שפה טבעית וכריית טקסט. כריית טקסט הוא תהליך לגילוי ידע שחבוי באוספי טקסט גדולים – יחסים, מגמות, הקבצות סתירות ותבניות והצגתו בצורה תמציתית.
תהליך ניתוח טקסט זה מבוסס גילוי Discovery Based Analysis מתבסס על מגוון רחב של טכניקות ואלגוריתמים מתוחכמים שלקוחים מתחום האינטליגנציה המלאכותית והסטטיסטיקה.

MEDIE משתמש בטכניקות של שפה טבעית וכריית טקסט על מנת לגלות קורלציות מתוך המאגר הרפואי MEDLINE . מנשק החיפוש הוא בהתאם. המנשק כולל שלוש תיבות חיפוש עיקריות : נושא, פועל ומושא, ויש להזין את השאילתא בהתאם לקשרים שמחפשים. לדוגמה:

•( "What causes colon cancer?" (verb="cause", object="colon cancer"

•( "What does p53 activate?" (subject="p53", verb="activate"

•( "What interacts with CD4?" (verb="interact with", object="CD4"

•( "What does not cause cancer?" (verb="cause", object="cancer", modifier="not"

מנוע החיפוש מתעדכן מדי יום ונכון להיום, כפי שמוצהר באתר, האינדקס שלו כולל 18,490,606 רשומות מ- MEDLINE. מנוע החיפוש, פותח על ידי מעבדת Tsujii שבאוניברסיטת טוקיו שמתמחה ב- Natural Language Processing (NLP) and Computational Linguistics (CL , והוא מוגדר באתר כמערכת דמו.

פרויקט זה מצטרף למספר פרויקטים קודמים, שהשתמשו אף הן בטכניקות של כריית טקסט במאגר הרפואי MEDLINE.

לאתר המנוע

מקורות לחומרי לימוד מקוונים חופשיים – קורסים והרצאות

28 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

OpenCourseWare Consortium הוא גוף בינלאומי שמאגד בתוכו למעלה מ- 200 מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים קשורים מרחבי העולם שמשתפים פעולה בכל הקשור לפרסום חופשי דיגיטלי של חומרי הוראה על פי מודל משותף. החזון של קונסורציום זה הוא לקדם את החינוך ולהכשיר אנשים ברחבי העולם באמצעות חומרי הוראה אלו. על פי ההגדרה של OCWC
OpenCourseWare – "An OpenCourseWare is a free and open digital publication of high quality educational materials, organized as courses"

באתר של OCWC אפשר לחפש חומרי לימוד מקוונים במתכונת של OpenCourseWare מהרבה אוניברסיטאות ומכללות ברחבי העולם. האינדקס של הארגון כולל נכון להיום 3,681 קורסים מ-45 מקורות ב- 6 שפות, וכמובן שהוא ממשיך לגדול. אפשר להגביל את החיפוש על פי שפה ומקור. תוצאות החיפוש מדורגות על פי רלוונטיות וכוללות מקור, שפה, ומידע נוסף שכולל תגיות, קישור, מחבר, זכויות יוצרים ותאריך פרסום.אפשר גם לדפדף ברשימת הקורסים על פי מקור, ולחלקם יש ערוצי RSS . 

שירות נוסף חופשי להרצאות בפורמטים שונים אודיו, וידאו וטקסט, מאוניברסיטאות ברחבי העולם הוא : Lecturefox. ההרצאות מתמקדות בתחומים: פיסיקה, כימיה, מדעי המחשב, ומתמטיקה. המאגר כולל גם הרצאות מתחומים נוספים: הנדסת חשמל, ביולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה. אפשר לחפש וגם לדפדף בקטגוריות השונות. תוצאות החיפוש כוללות את שם ההרצאה וקישור להרצאה, אוניברסיטה, ומידע האם ההרצאה זמינה בוידיאו/ אודיו.

כדאי לא לשכוח כאשר מחפשים חומרי לימוד גם את Academic Earth ופרויקט פאר הישראלי, שהוזכרו בפוסטים קודמים בבלוג זה. משתמשים המעוניינים בספרים חופשיים יכולים לנסות לחפש ב- online book search שכולל למעלה מ- 35000 ספרים חופשיים במגוון נושאים.

לאתר OCWC
לאתר Lecturefox

תחרות הוידאו לשיווק ספריות

28 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

lib-flicks2009_weblogoספרייה ב-  UTS- The University of Technology Sydney , מצאה דרך מקורית לשווק את הספריה.
הספרייה הציעה לסטודנטים להשתתף בתחרות, בה יהיה עליהם ליצור סרט וידאו, שמטרתו  לקדם את שירותי הספרייה ומשאביה, בפני סטודנטים חדשים – בלא יותר משתי דקות!

לצורך הכנת הסרט, סטודנטים יכולים להשתמש במצלמה דיגיטלית, מצלמת וידאו או טלפון נייד, על מנת לצלם בספרייה. הסרטים חייבים להיות בפורמט דיגיטלי ושניתן יהיה להעלותם ליוטיוב.
התחרות היתה פתוחה בפני  סטודנטים רשומים באוניברסיטת UTS. לתנאי התחרות >>

פרס ראשון היה בסך 1000$ פרס שני בסך 600$  ופרס שלישי בסך 200$

בסרטים הזוכים ניתן לצפות:
בערוץ הספרייה ביוטיוב  או  באתר הספרייה

Zinepal – שירות וובי חופשי ליצירת עלונים מבלוגים ואתרי ווב

25 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

zinepalZinepal הוא שירות וובי חופשי ליצירת עלונים בפורמט pdf מבלוגים, מאתרי ווב ומכל חומר מקוון אחר. השירות מאפשר גם ליצור ספרים אלקטרוניים שנתמכים על ידי kindel של אמזון וקוראי ספרים אלקטרוניים אחרים.

כאשר נתקלתי לראשונה ב- Zinepal חשבתי שהוא יכול להיות שימושי לצרכים שלנו . בבלוג של הספריות של אוניברסיטת תל אביב, כבמרבית הבלוגים, יש מגוון ידיעות בנושאים שונים. טוב היה לו היינו יכולים מדי פעם לקבץ ידיעות בנושא מסוים לקובץ pdf ולשלוח אותו לקבוצת יעד מתאימה כגון אנשי סגל.

על פי מה שמוצהר באתר, השירות Zinepal אמור היה לעשות זאת. קבצי pdf ניתנים להדפסה וכל אלה שמעדיפים לקרוא חומר בדפוס ובצורה ממוקדת יכולים ליהנות מהשירות. אלא כשבדקתי את Zinepal נוכחתי לדעת שהוא אינו תומך בעברית. בעיה נוספת בה נתקלתי היא שהוא אינו מציג את כל הפוסטים בבלוג לבחירה, אלא את הפוסטים האחרונים בלבד. לכן לא יכולתי לבחור את הפוסטים שרציתי . גם כאשר הזנתי כתובת של קטגוריה נושאית מסוימת מתוך הבלוג, השירות הציג את הפוסטים האחרונים בלבד. מקריאה באתר הסקתי שהוא מציג את ערוצי ה-RSS של הבלוג, ואפשר לשנות את הקונפיגורציה בבלוג כדי לראות את כל הפוסטים בערוצי RSS ומהם לבחור את הפוסטים הרצויים. .

גם אם אכן כך הדבר- במצב הנוכחי, השירות טוב כדי ליצור מגזינים מקוונים מבלוגים ואתרים בשפה האנגלית.
אותנו הוא יכול לשרת כמנוע חיפוש למגזינים קיימים שנוצרו בעזרתו. הוא כולל מאגר של מגזינים בצורת קובצי pdf בנושאים שונים. התרשמתי שמאגר המידע כיום אינו גדול.

אין ספק שהרעיון טוב. אך יש מקום לשיפורים כפי שיעיד על כך גם יוזם השירות.. ועל פי דבריו  הוא ימשיך לשדרגו..

אל האתר
דברים על הרעיון מאחורי השירות מפי יוזם השירות

The annual Horizon Report – מה הן הטכנולוגיות העתידיות שישפיעו ביותר על החינוך והמחקר

24 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

The annual Horizon Report – הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2009 הוא השישי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה – הן הטלפון הנייד (המוביל) , ומחשוב ענן ( cloud computing ) – כלומר שימוש בשירותים אינטרנטיים (הנשאבים מענן הרשת) לצרכי אחסון, דואל, עריכת תמונות וכו' במקום תוכנות המותקנות במחשב.

הטכנולוגיות שיזכו למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן הווב האישי ו- geo-everything – שמשמעותו שימוש רב בנתונים שקשורים למיקום, ובטווח הרחוק של 4-5 שנים יישומים סמנטיים ו"אובייקטים חכמים".

בין המגמות הבולטות  שאוזכרו בדו"ח – מגמת הגלובליזציה, וכלים ויזואליים שמעניקים יותר משמעות למידע

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות המובילות  והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר, כולל קישורים לדוגמאות ולקריאה נוספת, אפשר למצוא בדוח המלא..

עתון "דבר" הועלה לרשת האינטרנט

24 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

davar3אתר "עיתונות יהודית היסטורית", פרויקט משותף של  מפעל התיעוד – יהודי ארצות האסלאם באוניברסיטת תל-אביב והספרייה הלאומית בירושלים, העלה לאחרונה את גליונות העיתון "דבר" – ביטאון הסתדרות העובדים הכללית והחשוב בעיתוני תנועת העבודה.
הארכיון, מכיל עיתונים יהודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות ובתקופות שונות. הגרסאות האלקטרוניות של העיתונים מאפשרות צפייה במראם המקורי וחיפוש בכל המלל שפורסם בעיתון לאורך שנות הופעתו. בין העיתונים: הצבי, המגיד, Palestine Post עוד.  לרשימה המלאה של העיתונים באתר >

העיתון דבר שהועלה לאחרונה, נוסד בשנת 1925 על ידי ברל כצנלסון שבחזונו ראה  עיתון 'אינפורמטיבי וחינוכי' שמשאת נפשו היא 'לרוות את צמאון הפועל לידיעה ומחשבה', ושמהבחינה הפוליטית 'אין הוא תלוי בשום מוסד ואין הוא כפות לשום מפלגה'.   

ארכיון עיתונות יהודית הסטורית, מאפשר למצוא את המידע הרלוונטי בקלות. ניתן לדלות  מידע מתוך: כתבות, תמונות ופרסומות. בחיפוש ניתן להגדיר טווח טווח תאריכים ואת התוצאות למיין לפי רלוונטיות, מספר מילים ועוד. 

הערות:
+ לאתר שתי כתובות אינטרנט מקבילות: http://jpress.tau.ac.il ו- http://jpress
+ העתון על גבי מיקרופילם וחלקו גם בדפוס, כולל מוספי סוף שבוע, מוסף לילדים ומוספים ספרותיים – מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.

את הידיעה קראתי בבלוג: מידע במידה

ScienceResearch.com מנוע-על לרשת הלא-נראית בגרסה מחודשת

22 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

scienceresearchמנוע חיפוש-על ScienceResearch שהושק לראשונה ב-2005 כמנוע חיפוש-על לחומר מדעי, השיק לאחרונה גרסה חדשה שעושה שימוש במקורות רבים יותר ומשתמשת בטכנולוגיה משופרת יותר. המנוע מחפש בו זמנית בזמן אמת ב- 300 מקורות. בין המקורות שהמנוע עושה בהם שימוש נכללים גם: science.gov, WorldWideScience.org, E-print Network ו- Mendar. המנוע מעבד לרשימה אחת 200 תוצאות מכל אחד ממנועים אלו, מדרג את התוצאות על פי רלוונטיות ומפיל כפולים תוך שימוש באלגוריתם ייחודי לו..

המנוע כולל חומר בתחומים שונים כגון: חקלאות, אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, מחשבים, אקולוגיה, אנרגיה, מתמטיקה ופיסיקה. ניתן למקד את תוצאות החיפוש על ידי בחירה בקטגוריה מתאימה או במספר קטגוריות. כמו כן אפשר למקד את החיפוש לחדשות ופטנטים.

השאיפה היא להפוך את הפורטל לפורטל מדעי מקיף ביותר. ולהגיע לכיסוי של -1000 מקורות מידע תוך שנה, כאשר השאיפה היא להגיע לכיסוי של 10000 מקורות. משתמשים מתבקשים להמליץ על מקורות מדעיים נוספים בהם יחפש המנוע.

על פי מה שכתוב באתר, הטכנולוגיה שבה עושה המנוע שימוש היא של Deep Web Technologies . לחברה זו מספר מנועים נוספים לחומר מהרשת הלא נראית:
Biznar.com
Mednar.com
Scitopia.org
The Science.gov Alliance
WorldWideScience.org

לאתר
לכתבה בנושא

ויקיפדיה כספר מודפס

22 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

 Rob Matthews, סטודנט לעיצוב מברייטון, החליט לבטא בדרך יצירתית, את תלותם של בני האדם באינטרנט, לצורך השגת מידע.

לקח לו שבועיים להמיר 0.01% מויקיפדיה, המוכרת לכולנו כאנציקלופדיה מקוונת הכתובה על ידי מתנדבים, לפורמט של ספר מודפס. 
אורכו של הספר 5000 עמודים ועוביו 50 ס"מ, הוא כולל למעלה מ-400 ערכים נבחרים, ומגיע עד לברכיו של מתאו, כשהוא עומד על הרצפה. לו היו ממירים את כל ויקיפדיה לספר מודפס, גודלו היה מקביל לכ-952 כרכים של האנציקלופדיה בריטניקה.

wikipedia2-150x150 wikipedia3-150x1501wikipedia1-84405c-150x1501

                                                   
הסטודנט לעיצוב בן ה-22, מספר, שמלאכת איסוף החומר, המרתו וכריכתו היו לגמרי לא קלים, וזאת בגלל חוסר נסיונו. עכשיו, משהסתיים הפרויקט, בכוונתו להוציא את הספר למכירה.

כתבה מתוך הטלגרף

מן העיתונות…

21 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

שתי כתבות שהתפרסמו בעיתוני יום שישי האחרון משכו את תשומת ליבי :

כתבה ראשונה, מאת עמית גיש, התפרסמה בעיתון "הארץ" ומספרת על כך, שבאוגוסט 2008 החלה מדינת ישראל לאכוף חוק מנדטורי משנת 1939 האוסר על יבוא ספרים מארצות אויב.
"שבעים שנה היה החוק מונח כאבן שאין לה הופכין, וסוחרים פלסטינים מירושלים, מיפו, מנצרת ומחיפה יכלו לייבא ספרים בערבית כאוות נפשם – בכפוף, כמובן, לאישור הצנזורה – ופתאום החליט מי שהחליט לאכוף את החוק.
שמונים אחוזים מהספרים הדרושים לערביי ישראל רואים אור בסוריה ובלבנון: מילונים מקצועיים, האנציקלופדיות הידועות בעולם, ספרי לימוד בשפה הערבית, שירה ופרוזה. בלבנון מתורגמים לערבית ספרי ילדים מכל הלשונות, וסוריה היא המדינה היחידה שבה מתורגמים דרך קבע ספרים מעברית לערבית; בשנים האחרונות נדפסו בה בין השאר ספריהם של עמוס עוז, אשכול נבו ויורם קניוק.
האם צריך להכביר מלים על אלימותו ואיוולתו של חוק האוסר על אנשים לקרוא ספרים בלשונם ובשפת אמם, הגוזל מהם את תרבותם – למעשה, השולל מהם תרבות בכלל – וכורת את הקשרים הרוחניים והאינטלקטואליים בינם לבין בני עמם ברחבי העולם? מה היה להם לפקידים, שעה שהחליטו לשלול ממיליון וחצי בני אדם זכויות שאין בסיסיות מהן, המעוגנות לא רק בחוקי המדינה אלא גם באמנות ובהסכמים בינלאומיים?"
לכתבה המלאה….

הכתבה השניה, מאת עמית גולדנברג, התפרסמה ב- "nrg מעריב" ועוסקת בהכרזתו של מושל קליפורניה, ארנולד שורצנגר,כי כל ספרי הלימוד במדינה יוחלפו בשנת הלימודים הבאה לגרסאות דיגיטליות.
"בינתיים לא מדובר בהדפסת ספרי לימוד חדשים, אלא בקבצי מחשב שיועברו לתלמידים בדרכים שונות. בכך תהפוך קליפורניה למדינה הראשונה בארצות הברית שנפטרת מספרי הלימוד לטובת הפיכתם למשקולות ללא תוחלת.
המושל שוורצנגר הדגיש גם את הערך הפדגוגי של השימוש בספרי לימוד אלקטרוניים וציין, כי בעוד שספרי לימוד מודפסים צריכים לקבל ממשרד החינוך אישור מחודש מידי 6 שנים, הרי שבגרסאות האלקטרוניות אפשר פשוט להוסיף עובדות חדשות."
"שימוש בספרי לימוד הוא חסר הגיון ויקר כשהאינפורמציה נמצאת בכל צורה אלקטרונית. במיוחד עכשיו, כשבתי הספר שלנו שרויים במצוקה כלכלים והגרעון בתקציב מחייב קיצוצים נוספים בכיתות, אנחנו חייבים לעשות מה שאפשר כדי לפנות כמה דולרים ולהפוך את בתי הספר ליותר יעילים", מסר בנאום. 
לכתבה המלאה….

שווה מחשבה !

100+ מנועי חיפוש אלטרנטיביים

18 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

אין מחלוקת על כך שגוגל הוא מנוע החיפוש הגדול מכולם, אך כאשר אנו רוצים לחפש משהו ספציפי, כמו למשל שיר מסוים, גוגל יחזיר לנו גם מידע נוסף שאינו תמיד רלוונטי.
כאן נכנסים לתמונה מנועי החיפוש האלטרנטיביים, או כפי שהם מכונים : 
"niche-specific search engines", מטבע הדברים הם ממוקדים יותר, והתוצאות שתתקבלנה תהינה יותר מדויקות.

pdfdatabase2
video

הבלוג Hongkiat.com, מביא רשימה של למעלה ממאה מנועי חיפוש אלטרנטיביים, בחלוקה לקטגוריות הבאות:

 + מנועי חיפוש לספרים אלקטרוניים ול-PDF  דוגמה:  PDF Searcher
 + מנועי חיפוש לקבצי אודיו/ומוסיקה  דוגמה: FindSounds.com
 + מנועי חיפוש לוידאו  דוגמה: VideoSurf
 + מנועי חיפוש באתרי שיתוף קבצים   דוגמה: Rapidshare-Search-Engine

 כתובת הבלוג:  Hongkiat.com

דרוג מאגרי ההפקדה המוסדיים בעולם על פי Cybermetrics Lab –CSIC

16 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

spainבמסגרת הגישה הפתוחה קיימים שני מודלים עיקריים לחומר שפיט:
• מסלול הזהב – גישה חופשית לכתבי עת ללא תשלום למשתמשים ולספריות, והמחברים או המוסדות אליהם הם שייכים שותפים בעלויות ההוצאה לאור.
• והמסלול הירוק – אירכוב עצמי – החוקרים מפקידים את המחקרים שלהם, באתרי ווב, במאגרים נושאיים או במאגרי הפקדה מוסדיים, שהם למעשה התוצרת האינטלקטואלית של מוסד אקדמי אחד או יותר.

תנועת הגישה החופשית צוברת תאוצה, ועימה חל גידול בעולם במספר מאגרי ההפקדה המוסדיים.

המעבדה לסטטיסטיקות ווב של מוסד המחקר הספרדי CSIC , אשר מדרגת מדי שנה, במישור העולמי, את האוניברסיטאות, בתי חולים, בתי ספר לעסקים, מרכזי מחקר ומאגרים במסגרת תנועת הגישה הפתוחה בכלל, דרגה השנה ברשימה נפרדת גם את מאגרי ההפקדה המוסדיים.

על פי מה שמוצהר במדיניות המעבדה, נכללים ברשימת המאגרים רק מאגרים בעלי שמות מתחם (domain) עצמאיים . באתר יש גם רשימה אלפביתית של כל המאגרים עם כתובת הדומיין שלהם.

הנתונים על כלל המאגרים בגישה חופשית נלקחו מרשימת המאגרים בגישה הפתוחה ROAR והמדריך למאגרים בגישה הפתוחה – OpenDOAR . דרוג המאגרים נעשה על פי מספר קריטריונים כגון : גודל המאגר והנראות של המאגר במנועי חיפוש, והנתונים הרלוונטיים נלקחו ממספר מנועי חיפוש Google, Yahoo, Exalead, Live search ו-Scholar.

הרשימות כוללות קישורים לכל אחד מהמאגרים. המאגרים עצמם הם ברי חיפוש. מהמידע על מספר מאגרים אליהם נכנסתי, עולה שהמעורבות של הספריות במאגרי ההפקדה המוסדיים  גדולה.

לאתר
על המתודולוגיה של דרוג המאגרים
רשימת 300 מאגרי ההפקדה המוסדיים בעלי הדרוג הגבוה ביותר

Web 3.0 – מה זה אומר במילים פשוטות

15 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

הבלוג Digital Inspiration, מאת הבלוגר Amit Agarwal  מציג 6 סרטונים, שמסכמים במילים פשוטות את ההבדלים בין שלושה דורות האינטרנט. כל סרטון נוקט בגישה שונה, כשהאחרון (2 חלקים), משתמש בבול דואר כדוגמה לווב הסמנטי.

בבלוג מוצגת טבלה שמסכמת את ההבדלים העיקריים בין ווב 1.0, ווב 2.0 ו-ווב 3.0.
להלן כמה מההבדלים:

ווב 1.0  (1990-2000 ) –  עידן ההוטמייל ובריטניקה, שמאופיין בקריאה סטטית בלבד. 45 מיליון משתמשים ב-1996.
ווב 2.0  (2002 ואילך) - יצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים בעיקר על ידי הגולשים עצמם. המהפכה היא בעיקרה סוציולוגית ולא רק טכנולוגית. מצרכן/גולש פסיבי ליצרן מידע. למעלה מבליון משתמשים ב-2006
אנשים תורמים ומשתפים מידע באמצעות בלוגים ובאמצעות כלים כמו : פליקר,יוטיוב, וויקיפדיה דלישס ועוד. הקו שמפריד בין הצרכן לבין יוצר המידע הולך ומיטשטש.
ווב 3.0  או הווב הסמנטי - זהו הדור השלישי של האינטרנט ומהווה הרחבה של הווב הקיים. 
כאן מיוחסת משמעות מוגדרת היטב למידע, לשם הגברת שיתוף הפעולה בין מחשבים ואנשים. זו תשתית חדשה המבוססת על XML והמאפשרת למכשירי ווב להבין אותנו ולא רק לקרוא אותנו, כפי שהיה בדור הראשון של האינטרנט, כאשר הHTML איפשר רק לקרוא ולא להבין.
האינטרנט כולו יוכל להבין את צרכי המשתמש באופן יותר אינטיליגנטי, ויותר אינטואיטיבי. מילת המפתח היא: "פרסונליזציה".

קישור לסרטונים

עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web

11 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

עמי סלנט ביקש ממני השנה להרצות בכנס "2009 Info", ביום העיון שהוא ארגן "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בתאריך 04.05.09 . אני מודה לו על כך שהוא נתן לי יד חופשית בבחירת הנושא.
לאור ההתפתחויות ב-Web וההשלכות האפשריות על הספריות האקדמיות בחרתי להרצות בנושא " עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web ". הדגש בהרצאה היה על ה-Web כחלון הזדמנויות.
ההרצאה הועברה השבוע לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג, ראש מדור יעץ בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

היום מסתמנות מספר מגמות שיכולות לכאורה לפגוע במעמדה של הספרייה – והבולטת בהן היא עצמאות הולכת וגוברת של המשתמשים בכל הקשור לחיפושי מידע, והתחושה היא שהפונקציות שמלאה הספרייה בעבר, מבוזרות היום.

הפתרון הוא, לדעת לנצל נכונה מגמות קיימות והתפתחויות טכנולוגיות לטובת הספרייה ולא להחמיץ הזדמנויות מחד, ולדעת להתמודד נכונה עם המצב הקיים מאידך. היסטורית, ספריות אקדמיות ביצעו את משימתם על ידי ארגון ומתן גישה למידע, אצירה ושימור אוספים מיוחדים, ואספקת מרחבים פיזיים ללמידה

השליחות לא השתנתה הרבה, אבל שינויים טכנולוגיים בעיקרם הובילו לשינויים ביצור המידע, בצריכתו ואופני הלמידה ועל הספריות לדעת לנצל זאת.

ההרצאה התמקדה בארבע מגמות קיימות ומתפתחות:
• תנועת הגישה הפתוחה ומודלים חדשים של הוצאה לאור
• E-science
• הווב הסמנטי – אונטולוגיות ו-cyberscholarship
• "דור גוגל" – השימוש הרב במנועי חיפוש וגוגל בראשם

הייתה התייחסות גם ל-Web2, שמתאפיין בשיתופיות ובהעמדת המשתמש במרכז.

בהרצאה הייתה התייחסות לכל אחת מהמגמות הנ"ל וכיצד הספרייה יכולה לנצל/ להתמודד עם המצב, ואילו תפקידים יכולות הספריות למלא לאור כל אחת מההתפתחויות, תוך כדי הבאת דוגמאות מהנעשה בארץ ובעולם, תוך התבססות על מחקרים שנעשו בתחום, ובהתבסס על המלצות של ארגונים וגופים ספרניים בינלאומיים בנושאים הנזכרים.

לאור הדברים נראה שבתחום הספריות מסתמנות מספר מגמות:
 מעבר מרכישה לאצירה, שימור וייצור
 מעבר מפיתוח אוספים לניהול ידע
 שינוי חללים בספרייה בעקבות ההתפתחות הדיגיטלית
 יותר שיתוף פעולה ממסדי למען שירותי המידע
 מעבר למודל שמדגיש מעורבות בקהילת המשתמשים – חברים בעלי אוטוריטה בכל הקשור לענייני מידע – השתתפות בפרויקטים של מחקר והוצאה לאור
 עזרה באיתור המידע לא רק לאנשים אלא גם למחשבים

תיאור מפורט יותר כיצד תורמות ומשפיעות כל אחת מההתפתחויות ב-Web על מגמות אלו, נמצא במצגת של ההרצאה

מאגרי מידע 2009 – חידושים, מגמות וטכנולוגיות

9 ביוני, 2009 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

לפני כ - 3 שנים פנה אלי עמי סלנט, וביקש שארצה על מאגרי מידע במסגרת יום העיון הקבוע שהוא מארגן בכנס  "אינפומידע". השנה המסורת המשיכה ורצ"ב שקפי ההרצאה. ההרצאה הועברה אתמול לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג מהספרייה למדעי החיים ולרפואה. 

מאגרי מידע 2009 -  חידושים, מגמות וטכנולוגיות

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר

8 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

sageMethodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage - מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

רמבי"ש – רשימת מאמרים שלבני הישיבות

7 ביוני, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

rambish1לאחרונה קיבלתי  פנייה מיעקב נוימן, אחד ממקימיו של האתר רמבי"ש, לפרסם אותו באתר הספרייה.
רמבי"ש : רשימת מאמרים שלבני הישיבות – הוא מפתח מאמרים תורניים של מאמרים שפורסמו בכתבי עת תורניים או באסופות מאמרים, בקשת רחבה של מקצועות התורה, כגון: תנ"ך, הלכה, עיון, מחשבה, הגות, תפילה, פיוט ושירה, חסידות, חינוך ועוד. המידע הכלול ברמבי"ש נאסף מתוך מאות כתבי עת תורניים וקובצי מאמרים חד-פעמיים בשפה העברית.
באתר מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפוש בשם המאמר, שם המחבר, תיאור, ובשם המקור בו הודפס.
רמבי"ש מופעל על ידי מתנדבים, והוא זמין ברשת האינטרנט לכל דורש  ללא תשלום.
כיום מכיל המאגר כ-80 כתבי-עת/אסופות ולמעלה מ-3600 רשומות מאמרים – יותר ממחצית מהם זמינים ברשת האינטרנט.
לדברי מערכת רמבי"ש המטרה בטווח הקרובה היא לקטלג את כל כתבי העת ואסופות המאמרים שיצאו לאור משנת תש"ס והלאה, כאשר עיקר המאמץ הוא להשיג את הטקסט המלא על מנת לאפשר קריאה מיידית של המאמר.
מוסדות תורניים ואנשים שכתבו מאמרים, יכולים לפנות אל מערכת רמבי"ש, על מנת להוסיף את המאמרים שפרסמו.
הקריטריונים להכללה ברמבי"ש הם:  "שהפרסום יהיה בבמה תורנית מכובדת ברוח היהדות אורתודוקסית, וכן שיהיה בעל ערך עבור ציבור לומדי התורה".
בדף המידע אודות המאמר כתוב כי: "רמבי"ש מאפשר לכל מוסד תורני להרשם כמנוי, ובכך מאפשר חיפוש בכתבי העת של המוסד בלבד. באופן זה, יכול המוסד התורני לחסוך לעצמו בניית מנוע חיפוש למאמרים באתר שלו, ובמקום זה להשתמש במנוע החיפוש של רמבי"ש. אם המאמרים זמינים באתר של המוסד התורני, בתוצאות החיפוש תהיינה הפניות למאמרים שבאתר המוסד."
המעונינים יכולים לפנות באמצעות טופס הנמצא באתר.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמבי"ש מכילה את כותרת המאמר, את שם המחבר או המחברים, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מקום הפרסום, ושנת הפרסום. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט בחינם – מכילים גם קישור אל המאמר. את תוצאות החיפוש ניתן למיין לפי כל האחד מן השדות המוצגים בדף התוצאות.
למשתמשים ברמבי"ש יש אפשרות להוסיף תגיות (Tagging), ובכך להרחיב את אפשרויות החיפוש למשתמשים אחרים.
האתר מרשים מבחינת היקף החומר שבו וכן מבחינת עיצובו האסתטי. מנשק החיפוש ידידותי למדי.
רבים מן המקורות שנכללים בו, אינם נמצאים ברמב"י. למשל פרסום כמו: החזית שבעורף: אסופת מאמרים לחייל שבעורף החברה הישראלית.
מערכת רמבי"ש אינה קשורה לשום גורם אוניברסיטאי או כלכלי, זאת כדי להימנע מתכתיבים הנוגדים את מטרת המאגר.

הגישה למאגר מאתר הספרייה המרכזית > מאגרי מידע בעברית

NORIL – כתב עת חופשי חדש בנושא אוריינות מידע

2 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bergen3NORIL – Nordic Journal of Information Literacy in Higher Education הוא כתב עת דו-שנתי, חופשי, שפיט (peer reviewed) חדש בנושא אוריינות מידע.

אוריינות מידע הוא תחום רב תחומי שניזון ממספר תחומים כגון: פדגוגיה, סוציולוגיה, ספרנות ומדע המידע לימודי תקשורת, ופסיכולוגיה.

כתב העת NORIL שם לו למטרה לפתח את הוראת אוריינות המידע ושילובה בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות, ולעודד את שיתוף הפעולה בין הספרייה והסגל.

בגיליון הראשון של כתב העת (2009), היחיד שיצא לאור עד כה, יש מספר מאמרים מעניינים. מאמר מעניין במיוחד הוא מאמר סקירה בנושא השוואה בין Web of Science ו- Google Scholar, בו מגיעה המחברת למסקנה ששניהם ראויים להיכלל בתוכניות הוראת אוריינות המידע של הספרייה.

שניהם רב תחומיים, כוללים קישורים למצאי של הספרייה ושניהם מאפשרים מעקב אחר ציטוטים.
Web o Science ידוע כמאגר איכותי לחומר שפיט מכתבי עת. אשר ל- Google Scholar כמות המידע האיכותי והמדעי בו גדלה מאז השקתו ב-2004, הודות להסכמים שלו עם מו"לים וספקים והוא כולל גם ספרים ואסופות מאמרים מכנסים.

מדיניות החיפוש בשני המאגרים שונה, המודעות להבדלים ולמגבלות של שני שירותים אלה הם חלק מאוריינות המידע ויש להם מקום בקורסים לאוריינות מידע.

עוד בגיליון זה יש ראיון מעניין בנושא אוריינות מידע והתפקיד המשתנה של הספריות . במסגרתו טוענת המרואיינת Carol C. Kuhlthau שעל הספרנים להפסיק לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בלגיטימציה של המקצוע ולהפנות משאבים לסייע לסטודנטים להפוך את המידע לידע ..

על כך .. ומאמרים נוספים בגיליון המלא..

לכתב העת

למאמר Google Scholar compared to Web of Science. A Literature Review

בורוכוב- השכונה מעבר לואדי

2 ביוני, 2009 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית
שכונת בורוכוב 1927

שכונת בורוכוב 1927

לאחרונה התקבל בספרייה המרכזית הסרט  

 בורכוב – השכונה מעבר לואדי .

הסרט מספר את סיפורה של שכונת בורוכוב – שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל כפי שהוא מובא מפי ותיקיה בני דור המיסדים. 

השכונה  שהוקמה  ב – 1922 היא הגרעין ממנו צמחה העיר גבעתיים. היא פעלה במשך שנים רבות במתכונת שיתופית, מעין קיבוץ עירוני, ונקראה על שמו של דב בר בורוכוב מהוגי רעיון הציונות הסוציאליסטית.

אנשיה יצרו רקמת חיים מרתקת בכל התחומים: חיי תרבות וחברה עשירים,פעילות חינוכית יוצאת דופן, עשייה כלכלית וקואופרטיבית, ופעילות ביטחונית חשאית שתרמה להקמת המדינה.

הסרט, בעריכת אבירן אלדמע ,משלב קטעי סרטים נדירים שצולמו בשנות ה – 30 בשכונה.

הסרט הופק ע"י צבי שפי  עבור עמותת ותיקי שכונת בורוכוב במלאת 85 שנים לשכונה. יעקב  גרוס אחראי על הבימוי  והתסריט ויכין הירש צילם את הסרט.

ניתן לצפות בסרט בעמדות המחשב בספרייה הלימודית.

גלריית תמונות היסטורית של שכונת בורוכוב