ארכיון פוסטים מהחודש "מאי, 2009"

מאגר המידע INIS חופשי החל מאפריל 2009

31 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

inis2מאגר המידע INIS הוא מאגר מידע של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בנושא שימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום. המאגר כולל מידע מדעי וטכני במגוון נושאים קשורים, החל מהנדסה גרעינית וכלה ביישומים בתחומי החקלאות, הבריאות והתעשייה. נכון להיום המאגר כולל כ- 3 מיליון רשומות ביבליוגרפיות, וכ- 200 אלף מסמכים בטקסט מלא מתחום ה"ספרות האפורה" – דוחות טכניים, דוחות מכנסים, תיזות ומידע נוסף שלא חלות עליו זכויות יוצרים.

המאגר החופשי מחליף את המאגר בתשלום. משתמשים שהיו מנויים על המאגר והיו להם פרופילים לצורכי התעדכנות, ומעוניינים להמשיך ולקבל עדכונים והודעות חדשות מהמאגר מתבקשים לפתוח חשבון חדש במאגר החופשי ולשלוח e-mail ל- INISClientSupport@iaea.org ובו מידע על שם המשתמש החדש והקודם.

יוזמה זו של פתיחת המאגר לכל, מבורכת, שכן היא מאפשרת גישה חופשית לחומר מהימן בנושא  חשוב.

אל המאגר

.

Turning the Pages

26 במאי, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

ב-British Libray ישנו כלי נפלא שנקרא: Turning the Pages.
רבים מן החומרים הנדירים באוסף הספרייה, כמעט בכל שפה, נסרקו למערכת המאפשרת למשתמש ל"דפדף" בספר באופן וירטואלי בעזרת העכבר, להגדיל באופן איכותי תמונות דיגיטליות ולקרוא או להאזין לפרשנויות מקצועיות, לגבי כל עמוד ועמוד. בין החומרים ניתן למצוא: כתבי יד, עיתונים, מפות, ציורים ורישומים, פטנטים, הקלטות ותוים.

בזכות האיכות הגבוהה של סריקת הטקסטים הנדירים, שחלקם מצוי במצב פיסי עדין מאד, מתאפשר לציבור הרחב לצפות בחומרים.  אילולא אותה טכנולוגיה היו אותם חומרים נגישים לחוקרים בודדים בלבד, אם בכלל.
השימוש בטכנולוגיה זו מעצים את חווית הקריאה הוירטואלית, ומדמה קריאה בטקסט המקורי.

בין הספרים בהם ניתן ל"דפדף", ניתן למצוא את הספר המודפס העתיק ביותר (868 AD ), הגירסה המקורית של עליזה בארץ הפלאות (1864), מחברת ובה יצירות בכתב ידו של מוצרט החל משנת 1784 ועד מותו, האטלס הראשון של אירופה משנת 1570, תנ"ך מאתיופיה משנת 1700 ועוד.

לצפייה ולדפדוף בחומרים, יש צורך בתוכנה Abobe Shockwave  אותה ניתן להוריד בחינם.

mozart 
יומנו של מוצרט משבע השנים האחרונות לחייו. הקורא יכול להאזין ליצירות המוזכרות.

map 
האטלס הראשון של אירופה – 1570

לרשימה הספרים המלאה

מידע נוסף על השימוש בתוכנה

PDF Books – מנוע חיפוש לספרים חופשיים

25 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

manualPDF Books הוא מנוע חיפוש לספרים וקובצי PDF חופשיים.

מנשק החיפוש בסיסי – מאפשר חיפוש על פי מילה מהכותר. על פי מה שמוצהר באתר מחפש בלמעלה מ- 225 מיליון ספרים.

מאפשר גם לחפש במדריכים. לחיצה על Free Manuals Online בתחתית המסך תוביל לתיבת חיפוש בה אפשר לחפש מדריכים על פי כותר. על פי מה שמוצהר באתר, נכון להיום, המנוע מחפש בקרוב ל- 6 מיליון מדריכים.

לא נמצא באתר תיעוד כלשהו על מנוע החיפוש פרט לכתובת דואל ליצירת קשר.

למרות שלכאורה , בשל העדר תיעוד ומנשק החיפוש הבסיסי , נראה שהאתר לא מבטיח מיוחד, במעט החיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ובטקסט מלא. התרשמתי שהוא יעיל במיוחד לחיפוש מדריכים לתוכנות.

מבחינות מסוימות, מנוע חיפוש זה מזכיר את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF ,   שהזכרתי בפוסט קודם:

Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

לאתר מנוע החיפוש

ספרנים ומו"לים – הצהרה משותפת בנושא ה- Open Access

24 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

iflaiב- 20 במאי 2009 התפרסמה הצהרה משותפת של IFLA – International Federation of Library Associations and Institutions ו- IPA – International Publishers Association בדבר הרחבת הדיון בנושא הגישה הפתוחה.

שני הגופים מאמינים שזה הזמן הנכון לפתח את הדיון בנושא. בהצהרה מודגש הצורך לעבור מדיון כוללני בנושא לדיון רציונאלי, מבוסס עובדות, ועריכת ניסויים ופיילוטים של רעיונות חדשים.
כל זאת מתוך הכרה שגישות שונות בדיסציפלינות השונות כרוכים במודלים כלכליים שונים. שני הגופים תומכים בדיונים שימנעו ממסקנות כוללניות ויתנו ביטוי להבדלים בדיסציפלינות השונות ובסוגי הפרסומים השונים.

שני הגופים מאמינים שהאינטרסים של המחברים צריכים לעמוד במרכז דיונים – החופש המדעי, וצורכיהם כחוקרים, מורים ומשתמשים חשובים ביותר.

אירכוב לטווח רחוק הוא אלמנט חשוב בדיונים אלו.

מו"לים, ספרנים , ממשלות וסוכנויות מימון נקראים לתמוך בשלב זה של ניסויים ותוכניות פיילוט למען הבנה עמוקה יותר של התהליכים הכרוכים בגישה הפתוחה.

הצהרה זו מבטאת את האמונה שגם המו"לים וגם הספרנים יצאו נשכרים מתנועת הגישה הפתוחה כפי שהתבטאה Ingrid Parent מ- IFLA:

"This statement shows that both our associations share the important objective of providing the broadest possible access to information. IFLA and IPA believe publishers and librarians have a lot to gain by supporting innovation, experimentation and pilot projects in developing open access to scholarly publications.”

לאתר IFLA בנושא ההצהרה
להצהרה המלאה..

GeoNames – מאגר למידע גיאוגרפי מקוון חופשי

18 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

geonameמעוניינים במידע עובדתי קצר על מקומות גיאוגרפיים כגון: מה שטחה של מדינה מסוימת ומה מספר תושביה, מה גובהו של הר מסוים ? מהי עיר הבירה ודגלה של מדינה מסוימת וכיוצא בזה, וכל זאת בצירוף מפות .. – יתכן שתוכלו להיעזר ב- GeoNames .

GeoNames הוא מאגר גיאוגרפי חופשי מקוון שכולל נכון להיום, למעלה מ- 8 מיליון ערכים שכוללים ארצות, ערים, מחוזות, כפרים, נחלים, אגמים, פארקים, כבישים ומסילות ברזל, מבנים הרים ויערות. . כולל מידע עובדתי קצר רלוונטי לכל אחד מהערכים . אפשר למצוא בו מידע על אוכלוסיה, ערי בירה, הרשת הגיאוגרפית – קווי רוחב וקווי אורך, מיקוד, מידע סטטיסטי על ארצות – שטח ואוכלוסייה ועוד ..כולל גם ערכים מהוויקיפדיה וכל זאת בצירוף מפות (mashup של "גוגל מפות"). המאגר פועל תחת רישיון של creative commons . השימוש בו חופשי כולל למטרות מסחריות, אך יש לתת קרדיט למאגר כאשר מפרסמים ממנו מידע. אפשר גם להורידו כקובץ מכווץ.

המאגר שואב את המידע מלמעלה מ- 100 מקורות יעץ שונים כגון: CIA – The World Factbook, worldgazetteer , summitpost ו-National Oceanic and Atmospheric Administration ו- מאגרים שונים של מספרי מיקוד. למאגר שגרירים בארצות השונות בהם הוא נעזר לאתר מקורות מידע על הארצות השונות – מקורות שכוללים שירותי מיקוד, משרדי סטטיסטיקה, סוכנויות מפות, צבא, אוניברסיטאות מקומיות, קבוצות לחקר אילנות יוחסין ועוד. גם המשתמשים יכולים לתרום – למאגר מנשק וויקי שמאפשר עריכה ותיקון טעויות והוספת ערכים על ידי המשתמשים.

הרעיון של המיזם כשלעצמו יפה – לארגן בצורה אחידה מידע ממאגרים שונים, ולהיעזר גם במשתמשים. על עדכון המאגר וההתפתחויות החדשות בו אפשר לקרוא בבלוג שלו.

לאתר

E-Books Directory – מדריך לספרים אלקטרוניים חופשיים

13 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ebllE-Books Directory הוא מדריך לספרים אלקטרוניים ומסמכים חופשיים באינטרנט.  נכון להיום, כפי שמצוין באתר, המאגר כולל 1737 ספרים ב- 391 קטגוריות, והוא ממשיך להתעדכן מדי יום. מידע על הפרסומים החדשים שנוספים למאגר אפשר לקבל באמצעות RSS.  השירות מיועד לסטודנטים, חוקרים ולחובבי ספרים. אפשר למצוא ספרים במגוון נושאים: מדע, רפואה, מדעי הרוח, הנדסה, עסקים, מחשבים ואינטרנט, היסטוריה, וגם ספרות יפה וספרות לשעות הפנאי.

אפשר לחפש באתר, ואפשר לדפדף בקטגוריות השונות. אפשר לראות את הפרסומים החדשים שנוספו למאגר, ואפשר לראות את הפרסומים הפופולריים ביותר מבחינת מספר הצפיות. נראה, שהספרים בתחום המחשבים ובמיוחד מדריכים לשפות תכנות זוכים לפופולריות רבה.

באתר גם קישורים למקורות נוספים של פרסומים, שימושיים לקהל היעד, חופשיים באינטרנט.

כאשר בדקתי את המאגר, קיבלתי הרבה פרסומים בטקסט מלא שכללו גם  סקירה קצרה, אך היו גם מעט פרסומים שכללו רק סקירה עם אופציה לרכישה.

משתמשים נקראים לתרום לאתר – אם על ידי הוספת פרסומים חופשיים למאגר, או הצעות למקורות אינטרנט רלוונטיים נוספים – וכל זאת תוך שמירת זכויות היוצרים של המחברים והמו"לים.

אל האתר

כנס WWW2009 הבינלאומי – מדריד

12 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

madridכנס הווב הבינלאומי ה-18 נערך השנה במדריד ב- 20-24 באפריל. הכנס הוא מקום מפגש לחוקרים, מפתחים, מקבלי החלטות , טכנולוגים, אנשי עסקים וגופים שקובעים סטנדרטים לעיצוב הווב. הכנס מאורגן מדי שנה מאז 1994 על ידי International World Wide Web Conferences Steering Committee – IW3C2. ההרצאות בכנס ושאר הפעילויות עסקו השנה בווב המתפתח- תשתיות, אלגוריתמים, ויישומים חדשניים.

המצגות עסקו במגוון נושאים- כריית מידע, הווב הסמנטי, רשתות חברתיות, מנשקים, הווב הסלולרי, אבטחה ופרטיות, מפתחים. את המצגות וקבצי ה- pdf אפשר לראות ולהוריד מאתר הכנס. אפשר לדפדף בהם על פי נושא, מחבר והשתייכות מוסדית. גם לאוניברסיטת תל אביב היה ייצוג בכנס.

לאתר הכנס
למצגות וקבצי ה-pdf

מנועי חיפוש בעידן Web 2.0/ Web 3.0 – שיפור תוצאות וסיוע למשתמש – טכניקות וכלים

11 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

infotel21ביום רביעי 6.5.2009 התקיים במסגרת "2009 Info" – כנס המידע שעורכת מדי שנה חברת טלדן,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן Web 2.0/Web 3.0 – שיפור תוצאות למשתמש –טכניקות וכלים".

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר אורי חנני, מומחה מערכות מידע וידע, חברת דימטר-איקארוס בע"מ
ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים. איש פיתוח אינטרנט ותיק

Web2.0- הדור השני של הווב, מתאפיין במעבר מדפים סטטיים לדפים דינמיים, יצירתיות, אינטראקטיביות, ותכנים שיתופיים כאשר המשתמש הוא במרכז. אך התכנים ברובם מובנים על ידי אדם ולא על ידי מחשבים.

Web3.0 -הווב הסמנטי הוא הרחבה של הווב הנוכחי. התכנים מובנים גם על ידי מחשבים. הרעיון מאחורי הווב הסמנטי הוא שלמרות שמידע מקוון נגיש לחיפוש, המשמעות שלו לא. מחשבים טובים בלשלוף מלות חיפוש אבל אינם מבינים את ההקשר בו הן מופיעות. אחזור המילה כמו TURKEY ישלוף מסמכים במשמעויותיה השונות של המילה.

שאלה כגון כמה ממנהיגי העולם הם מתחת לגיל 60. למרות שהמידע שדרוש כדי לענות על שאלה כזו מצוי בווב , מנוע החיפוש אינו יכול להבין את משמעות המידע על מנת לענות על השאלה, למרות שהוא ייתן קישורים לדפים שונים אשר יכילו חלקים מהתשובה.

הווב הסמנטי יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים.

החזון של הווב הסמנטי שבראשיתו קודם על ידי Tim Berners-Lee אמור לעזור לאנשים לפתור בעיות קשות על ידי הצגת קשרים בין מושגים אירועים ודברים שלכאורה אינן קשורים ביניהם, שלאנשים ייקח הרבה זמן לתפוס. אבל הם יכולים להיות מובנים מאליהם על ידי אסוציאציות שונות שמתאפשרות באמצעות יישומים סמנטיים.

יישומים סמנטיים הם כלים שנועדו להבין את המשמעות, את הסמנטיקה של המידע המצוי באינטרנט כדי ליצור קשרים ולספק תשובות שאחרת היה אפשר להגיע אליהם לאחר הרבה זמן ומאמץ.

רוב היישומים הסמנטיים הקיימים היום מטרתם לסייע בחיפוש מידע
דוגמאות לכלים:
Hakia
  TrueKnowledge
Powerset
Semantifind

יום העיון התמקד במנועי חיפוש בעידן Web2.0/Web3.0 והיו בו ארבעה מושבים: מנועי חיפוש והמשתמש, חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים, כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע, והמושב הרביעי: מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים.

ההרצאות עסקו באמצעים שונים לשיפור תוצאות החיפוש ולהקלת מלאכתו של המשתמש בעידן Web2.0/Web3.0– פרסונליזציה, כריית טקסט, היתוך מידע, תמיכה בהשלמת משימות(Task Completion Assistance) , מנשקי משתמש, אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), רשתות חברתיות ואונטולוגיות. ההרצאות עסקו גם בחיפוש חברתי ושיתופי ונסקרו כלים, יישומים ושירותים חדשים. הוצגו בעיות, הצעות לפתרונות וכיווני התפתחות עתידיים בתחום.

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את תקצירי ההרצאות, כפי שנכתבו על ידי המרצים, והמצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א' – מנועי חיפוש והמשתמש

פרסונליזציה במנועי חיפוש

המרצה: ד"ר ברכה שפירא – מרצה בכירה במחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, מנהלת פרויקט במעבדות דויטש טלקום באוניברסיטת בן גוריון, שעוסק בפרסונליזציה של תכנים במכשירים סלולריים.
למצגת ההרצאה

 Toward Task Completion Assistance in Web Information Retrieval

המרצה: ד"ר רוני למפל הצטרף ליאהו ב- 2007 כמנהל מעבדת המחקר של יאהו בישראל., טרם הצטרפותו ליאהו עסק 4.5 שנים במחקר ופיתוח במעבדת המחקר של IBM בחיפה. התואר השני והשלישי שלו במדעי המחשב בטכניון התמקדו בטכנולוגיה של מנועי חיפוש.
תקציר ההרצאה

שיפור תוצאות חיפוש באמצעות הצפת מונחים ערכיים מהמסמך – ממשק LCCK

המרצה: ד"ר עפר דרורי משמש בתפקיד מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, מפתח מתודולוגיית – OODPM לתכנון מערכות מידע, יוזם ועורך אתר הגבורה, מקים קבוצת עניין ואחזור טקסט – SIGTRS .
דרך אגב – מי שמעוניין להצטרף לקבוצה, כל שעליו לעשות הוא לשלוח דואל ריק ל-
sigtrs-subscribe@yahoogroups.com
תקציר ההרצאה
למצגת ההרצאה

מושב ב' – חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים

הקהילה שמאחורי :Web 2.0 שימוש ברשתות חברתיות לשיפור החיפוש

המרצה: ד"ר גלעד רביד חבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. גלעד חוקר מערכות מורכבות של אנשים ומחשבים בהם האינטראקציה יוצרת קהילות, מערכות טכנולוגיות ללמידה, כלי Web 2.0 ורשתות חברתיות.
תקציר ההרצאה
למצגת ההרצאה

כן, אנחנו יכולים – חיפוש חברתי ושיתופי ברשת

המרצים: ד"ר אריאל פרנק איש סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן..
תחומי עניין של אריאל כוללים גילוי מקורות אינטרנט, ספריות דיגיטליות, למידה מבוזרת, מולטימדיה ומערכות מבוזרות.
טלי שרון מוסמכת  ממעבדת המולטימדיה של MIT ובעלת M.B.A., מומחית בממשקי משתמש ובמנועי חיפוש.
תקציר ההרצאה
למצגת ההרצאה

עורכים רבים – תגליות נפלאות

המרצה: תמי נויטל, מידענית, מתמחה בתחום של שילוב טכנולוגיות בתהליכי הוראה ועבודה ומנהלת פרויקטים טכנולוגיים במרכז שה"ם שבאוניברסיטה הפתוחה.
תקציר ההרצאה
למצגת ההרצאה

Catch the Mashup  – המודל המדעי יורד לעם. על מודולריות, API ויצירתיות

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

תקציר ההרצאה

מושב ג'- כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע

 Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים

המרצה: פרופ' רונן פלדמן הוא פרופסור חבר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המחלקה למערכות מידע. רונן הוא מייסד חברת CLEARFOREST שמתמחה בפיתוח כלים ויישומים לכריית טקסט. מחבר של למעלה מ-30 מדריכים בכריית טקסט וחילוץ מידע וכתב מאמרים רבים בנושאים אלו. הוא מחברו של הספר the text mining handbook שיצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב 2007. רונן יסד לאחרונה את חברת Digital Trowel המתמחה בבניה אוטומטית של פרופילים של אנשים וחברות ממידע אינטרנטי.

ההרצאה עסקה ב- Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים – ניתוח שיכול לשמש ככלי ראשוני לבחירת המניות בהן כדאי להשקיע.

מעבר לחיפוש: מערכת אינטגרטיבית לסיווג ולכריית טקסט בסביבה ארגונית מורכבת

המרצה: יזהר רגב הינו מפתח בכיר ומוביל פיתוח אלגוריתמים בחברת נגהקום בע"מ, המפתחת מערכת ייחודית לחיפוש וסיווג מסמכים בסביבה ארגונית. לפני ההצטרפות לנגהקום, יזהר עבד במשך 7 שנים בחברת ClearForest, חברה מובילה בתחום כריית טקסט, בה שימש מפתח ומוביל פרויקטים. ליזהר תואר שני במדעי המחשב ובמנהל עסקים.

תקציר ההרצאה

למצגת ההרצאה

מושב ד' – מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים

אחרי ששקע האבק – על משאפים, Web 2.0 והשקר הגדול של תוכן הגולשים

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

תקציר ההרצאה

שילוב אונטולוגיות ומערכות היתוך מידע והמעבר לעידן ה-Web 3.

המרצה: ד"ר אורי חנני, מומחה בחקר ביצועים ובמדעי המחשב. מעורב מעל 30 שנה במחקר, הוראה ויישום בתחום אחזור מידע וניהול ידע. ניסיונו ומומחיותו כוללים פיתוח וניהול מערכות מחשוב גדולות, כולל מחלקת המחשוב של משרד התעשייה והמסחר, IBM, ומחלקת מערכות מידע של מרכז רפואי הדסה. בעשור האחרון ייסד את חברת מיינדסייט בע"מ ושימש עד לאחרונה כמנהל טכנולוגיות ראשי שלה.. פרסם למעלה מ- 50 מחקרים בעיתונים מקצועיים ובכינוסים בין לאומיים. בהווה משמש כיועץ לחברות, ארגונים ומוסדות דומיננטיים בתחום הציבורי והפרטי, ובין השאר מנהל את פרויקט ניהול הידע בחברת דימיטר-איקרוס בע"מ.
תקציר ההרצאה
מצגת ההרצאה

BibMe – שירות חופשי לניהול רשימות ביבליוגרפיות

7 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bibme-banner2סטודנטים, מרצים וכל מי שכותב עבודה מחקרית משקיעים זמן רב בבניה ותחזוקה של רשימות ביבליוגרפיות. התוכנות הביבליוגרפיות באות לחסוך להם זמן ומאמץ בתהליך זה. קיימים היום מספר שירותים חופשיים ב-Web לבניה וניהול רשימות ביבליוגרפיות.

BibMe הוא אחד משירותים אלו.

לשירות זה יש מאגר מידע משלו, שכולל על פי מה שמוצהר באתר, מיליוני פריטים ממקורות שונים וביניהם:
• Amazon.com
• FindArticles
• Yahoo! News
• CiteULike Academic Papers

אפשר לחפש במאגר מידע זה וליצור אוטומטית ביבליוגרפיה מהפריטים שנמצאו מתאימים. כמו כן השירות מאפשר יצירת ביבליוגרפיה מכל מקור חיצוני שהוא, לאחר הזנת הפרטים הביבליוגרפים שלו בטופס.

סוגי הפריטים הנתמכים  הם: ספר, מגזין, עיתון, כתב עת, אתר ווב, סרט, ראיון, הרצאה, רדיו/טלוויזיה, אנציקלופדיה, ותצלומים.

הפורמטים הנתמכים הם: APA, MLA, Chicago, Turabian.

אפשר להוסיף תגיות לפריטים הנשמרים.

אפשר לייצא את הרשימה הביבליוגרפית לקובץ בפורמט rtf, ואפשר לשמור אותה בחשבון אישי. כמו כן אפשר לשתף אותה עם עמיתים (השירות מספק URL של הרשימה הביבליוגרפית , אותו אפשר לשלוח)

התמיכה בעברית חלקית. כאשר שמרתי את הביבליוגרפיה בחשבון האישי שלי הפריטים בעברית נרשמו והוצגו נכון. כאשר ניסיתי לייצאה לקובץ rtf, העברית נכתבה באופן משובש (ג'יבריש) . במקרה זה אפשר להעתיק את הביבליוגרפיה מהקובץ השמור בחשבון, לקובץ טקסט או וורד ולישר את הטקסט ימינה.

האתר כולל גם מדריך מקוצר לציטוטים בפורמטים APA, MLA, Chicago

מבחינת מספר הפורמטים הנתמכים, כמובן שאין להשוותו לתוכנות ביבליוגרפיות בתשלום אחרות כגון refworks שתומכות במאות פורמטים, אבל בהשוואה ל- EasyBib למשל, שירות חופשי דומה בווב, הוא תומך במספר גדול יותר של פורמטים (חופשיים) , שהם בדרך כלל גם הפופולריים ביותר.

השירות חופשי, מחייב הרשמה חינמית, עם אופציה לתרומה לאתר. השאלה עד מתי שירותיו יהיו חופשיים? ובינתיים, בהעדר אופציה אחרת חופשית טובה יותר, הוא יכול להיות כלי שימושי.

ולמשתמשים, שהמוסד אליו הם שייכים מנוי על ISI Web of Knowledge , אל לשכוח את Endnote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות שניתן למשתמשים כחלק ממנוי זה .

לאתר

גיליון ראשון של כתב העת הספרני Collaborative Librarianship יצא לאור – שיתוף פעולה מול תחרותיות – מי יכריע?

5 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

colaborative2היום יותר מתמיד נוכח האתגרים העומדים בפני הספריות, ספריות זקוקות לשיתוף פעולה כדי להתקיים ולשגשג.

Collaborative Librarianship הוא כתב עת ספרני חופשי, שפיט (peer review) חדש, ששם לו למטרה לספק ספרות מקצועית במגוון נושאים שעוסקים בשיתוף פעולה של ספריות במישור המקומי, האזורי, הלאומי והבינלאומי. כתב העת כולל בנוסף למאמרים גם חדשות וסקירות.

כתב העת יוצא לאור בחסותם של Colorado Academic Library Consortium, Colorado Library Consortium, Colorado Alliance of Research Libraries, Regis University, and the University of Denver .

עד כה יצא לאור הגיליון הראשון שלו בלבד. בגיליון זה התפרסם ראיון מעניין עם הנשיאה הנבחרת של ארגון הספריות האמריקאיות - Dr. Camila Alire ,  בו הביעה דעתה על חשיבותו של שיתוף פעולה ספרני בעיתות אלה, נוכח האתגרים שעומדים בפני הספריות ובראשם: בעיות מימון, הצורך להישאר רלוונטיים למשתמשים ודרישות גוברות לטכנולוגיות מידע שנחוצות כדי לסייע בתהליך, ופער הדורות בין בוגרים חדשים של בתי ספר לספרנות ובין הצוות הוותיק בספרייה.

לפי דעתה, בעיות המימון שעומדות בפני הספריות יכולות מצד אחד לעורר צורך בשיתוף פעולה, אך מצד שני, אם יחמירו, עלולות להוליד תחרותיות, שעלולה לפגום בשיתוף הפעולה כפי שהתבטאה :

“when the trough goes dry the horses start biting”

ותקוותה היא שמטפורה זו לא תתגשם הפעם, ושיתוף הפעולה יגבר על התחרותיות….

לכתב העת

אודות כתב העת
לראיון

זיוה להט – יקירת העיר תל-אביב-יפו לשנת תשס"ט

4 במאי, 2009 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

Ziva Lahatהגב' זיוה להט, המנהלת הראשונה של הספרייה למדעי החברה ולניהול, קיבלה ביום העצמאות את תואר 'יקיר העיר תל-אביב-יפו' לשנת תשס"ט.

זיוה להט נולדה ב- 1931 תבל-אביב שהייתה טבולה בחולות שהצמיחו עצי שקמה ותאנה. למדה בבית -הספר 'הכרמל' (היום: גבריאלי) הסמוך לביתה וסיימה בגימנסיה "הרצליה". חברה לתנועת "צופי הגימנסיה" שקירבה אותה לאימוני חג"ם ול"הגנה" שבה פעלה, עוד בנערותה, בהדבקת כרוזים נגד שלטון המנדט הבריטי ובפרוץ מלחמת העצמאות – בבניית ביצורים ותפקדה כקשרית בחזית שבגבול תל-אביב – יפו.

בסיום מלחמת העצמאות יצאה עם חבריה לתנועה להקמת קיבוץ תל-קציר ממזרח לכנרת, ולאחר שנה (1951-1950) התגייסה לצה"ל, שירתה כסמלת במטה פיקוד ההדרכה.

עם סיום השירות פנתה ללמוד באוניברסיטה בירושלים, שם נקשרה ברומן סוער עם שלמה להט (ציץ'), שהיה  אז סא"ל מבטיח בצה"ל. עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.

עם סיום לימודיה (1961) חזרה לתל-אביב ופנתה לאוניברסיטה שאך זה הוקמה, ונמנתה עם הצוות שהקים את ספריות האוניברסיטה. היא מונתה לנהל את הספרייה למדעי החברה ולניהול  ובמשך 35 שנים שימשה כמנהלת הספרייה והייתה אחראית למחשוב הספרייה ולהכנסת טכנולוגיות ממוחשבות בתחום המידע והייתה למובילת מיזם ההקמה שך המיבנה החדש לספרייה, לרבות גיוס התרומות שנדרשו לכך.

עם בחירתו של ציץ' לראשות העירייה (1973 עד 1993) המשיכה בעבודתה כמנהלת הספרייה ועם זאת נחשפה לארגונים ולמוסדות חברתיים או תרבותיים בעיר ונענתה לרבים שביקשו את השתתפותה או עזרתה, ובהם: אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א והוועד המנל שלה, תיאטרון הילדים, להקת בת-שבע, תחרות רובינשטיין, האופרה, בית התפוצות, ותיאטרון "גשר" מהקמתו.

 שיתפה פעולה עם גופים, בהם: אקי"ם, אנוש, בית השנטי, המרכז לנשים מוכות (של נעמ"ת) ואחרים. נסעה בשליחות ויצ"ו לקנדה. נלוותה לציץ' בביקוריו ובמעקב אחרי מיזמים שנבנו בעיר.

אירחה בביתה אלפי אנשים במשך 20 שנות כהונתו כראש העיר ובהם התורמים לעיר באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח. כל אותן שנים הייתה פעילה במוזיאון ת"א לאמנות, בוועד המנהל ובאגודת הידידים וקיבלה על כך הוקרה מיוחדת.

גישה חופשית לספרים וחומרי לימוד מקוונים

4 במאי, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

netv2peer4בשבוע שעבר נכחתי בהרצאתה של עדנה טל-אלחסיד, מהמרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק, באוניברסיטה הפתוחה, על הנושא: גישה חופשית לספרים וחומרי לימוד מקוונים.
ההרצאה ניתנה במסגרת סמינר מחקר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.                                                                                               
האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד האקדמי הראשון בארץ, שהצטרף למגמה הכלל עולמית של פתיחת נכסי רוח וחומרי הוראה לתועלת הכלל. כמו כן, הצטרפה האוניברסיטה בשנת 2008 כחברה הראשונה מישראל בקהילה הבינלאומית היוקרתית של תנועת ה - OCW שראשיתה ב-2001 באוניברסיטת MIT.
האוניברסיטה הפתוחה רואה בכך העצמת שליחותה החברתית בהצעת השכלה גבוהה לכל אדם בישראל, בגישה לספרים אקדמיים איכותיים ולחומרי למידה מכל מקום ובכל זמן.

במסגרת המיזם שהושק במאי 2008, פורסמו עד כה ספרים מ-36 קורסים הכוללים 103 כרכים.
האוניברסיטה הפתוחה בארץ היא היחידה שהעלתה לאויר חומרי למידה כמו: ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני וחומרי עזר נוספים ,ולא רק הרצאות וסילבוסים, כפי שנוהגים במוסדות אחרים בעולם.
ההרצאה כללה רקע כללי על תנועת OCW, הצגת המיזם, תהליכי פיתוח והטמעה וממצאים ראשונים על "שימושים ומשתמשים" בתום שנה ראשונה להשקתו וכן תכניות להמשך.
סקר המשתמשים שבוצע  ונתוניו נכונים ל-20 באפריל בדק מאפיינים, התנהגות והעדפות המשתמשים.
בין יתר הנתונים אותם הציגה הגב' טל-אלחסיד, יכולנו להתרשם  שמתחילת הפרויקט ביקרו באתר כ-100,000 מבקרים,  37% נשים ו-63% גברים ; 38% בעלי השכלה אקדמית, 53% בעלי השכלה מקצועית ; 59% בטווח הגילאים 22-44, 29% גילאי 45-64.
רוב המשתתפים העדיפו את השימוש בספרים: 54% עיינו בספר אלקטרוני, ורק 12% האזינו לספר קולי. כניסות לאתר נעשו ממדינות שונות ברחבי העולם כמו: אנגולה, אתיופיה קולומביה ועוד.

כתובת אתר פאר:  http://ocw.openu.ac.il

מצגת ההרצאה במלואה