ארכיון פוסטים מהחודש "פברואר, 2009"

ויזואליזציה של מידע – חמישה פרויקטים נבחרים

25 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

האתר  FlowingData מציג את חמשת הפרויקטים המובילים בתחום הויזואליזציה של המידע לשנת 2008.
האתר  בוחן כיצד סטטיסטיקאים, מעצבים ואנשי מחשב משתמשים בנתונים כדי לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת סביבתנו.
הקריטריונים שנבחנו הם: אופן השימוש בנתונים, אסתטיקה, האפקט הכללי , ועד וכמה טוב הם הצליחו לספר את הסיפור.

רוב המידע ברשת האינטרנט מאורגן תחת מנועי חיפוש המציגים את תוצאות חיפוש וממיינים קטגוריות באופן טקסטואלי. בשנים האחרונות מתפתחים כלים גרפיים וחזותיים במטרה לאפשר מיפוי אינטואיטיבי, נוח ואסתטי יותר למשתמש.
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להעביר מידע ורעיונות היא באמצעות הצגתם בצורה ויזואלית.
העוצמה של המחשה ויזואלית נובעת בין השאר מהיכולת האנושית לזכור טוב יותר תמונות בהשוואה לטקסט. אמן חזותי אידיאלי אמור לשלוט בגירויים החזותיים של הצופה ובמשמעויותיהם כאחד, כדי להעביר את הצופה חוויה איטלקטואלית, שיכולה להיות שכלית, רגשית או שניהם.
נתונים יכולים להיות משעממים ואף קשים להבנה  ולכן הנחת העבודה הינה שקל יותר להבין, לנתח ולהסיק מסקנות על בסיס נתונים המוצגים ויזואלית.
אחד הפרויקטים הזוכים הוא Decision Tree: The Obama-Clinton Divide   של הניו יורק טיימס (בתמונה מצד ימין), שמציג באופן ויזואלי  את התנהלותם של ברק אובמה והילרי קלינטון בזמן הבחירות, באמצעות שאלה כגון: .“Is a country more than 20 percent black?”

מעניין יהיה לראות מי יהיו הזוכים לשנת 2009

   obama.jpg                             radiohead.png    

לצפייה בכל הפרויקטים  » 

שימושים אפשריים בוויקי בספריות

23 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

וויקי היא פלטפורמה לבנייה פשוטה ומהירה של אתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה, על פי הוויקיפדיה, הוא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". וויקי, אחד מיישומי ה-Web2.0 מאפשר לאנשים ללא ידיעת html או שפה אחרת לפתח אתר ווב משותף.

כיצד נוכל להשתמש בוויקי בספריות?
בספר "Social Software in Libraries" מוקדש פרק מיוחד על השימוש בוויקי, ובו מתארת המחברת Meredith G. Farkas מספר אפשרויות מעניינות לשימוש בוויקי בספריות. להלן מספר מהמלצותיה של המחברת.

מדריכים נושאיים

ספריות רבות יוצרות מדריכים נושאיים שכוללים אתרי אינטרנט נבחרים. עומס העבודה בספרייה לא תמיד מאפשר לעדכן מדריכים נושאיים אלה- לבדוק קישורים "מתים", ולהוסיף אתרים חדשים. במקרה כזה וויקי שפתוח לקהילת המשתמשים – סטודנטים וסגל – יכול להוות פתרון מוצלח. משתמשי הספרייה יכולים להוסיף אתרים שימושיים, לתקן ולעדכן קישורים "מתים". במקרים בהם קיים חשש לגבי מהימנות האתרים המועלים, אפשר לבחור במודל של וויקי עם עריכה – הספרן יכול להיות העורך של הוויקי ולהחליט אילו מקורות אינטרנט להשאיר במדריך.
באופן זה המדריך הנושאי ישקף את האינטרסים של כלל המשתמשים. במקרים בהם המדריך הנושאי בספריות אינו נתמך על ידי מערכת דינמית, גם ללא תרומת המשתמשים, הפלטפורמה עצמה יכולה להקל על הספרנים את מלאכת בנייתו של המדריך הנושאי, ולשמש מעין מערכת דינמית. דוגמה לשימוש בוויקי למטרה זו אפשר למצוא באוניברסיטת אוהיו

העשרת  הקטלוג

הקטלוגים בספריות בדרך כלל כוללים מידע בסיסי על ספרים. לעתים קשה לנו להחליט באיזה ספר לבחור. לעומת זאת באתר הספרים אמזון כאשר אנו מחפשים ספר – בשל המידע הנוסף באתר על הספר שכולל בדרך כלל תקציר וגם סקירות של משתמשים, שקראו את הספר – מלאכת הבחירה הרבה יותר קלה . הוספת פונקציונליות של וויקי לקטלוג הספרייה תאפשר למשתמשים לשלוח תקצירים וסקירות ולעזור למשתמשים אחרים ליהנות מניסיון קודם של קוראים. OCLC לדוגמה הוסיף פונקציונליות זו של וויקי ל- WorldCat הפתוח.

וויקי פנימי בספרייה

וויקי יכול לשמש פלטפורמה מצוינת לעבודה משותפת בתחומים רבים כגון: יצירה ועריכה של מסמכים הקשורים למדיניות הספרייה, לדיונים בנושאים מסוימים שצריכים לקבל עליהם החלטה (עדיף על שימוש בדואר), כמאגר של הידע הקולקטיבי של הספרנים בספרייה, לצורך פיתוח מדריכים, ועוד. דוגמה לוויקי פנימי כזה ניתן למצוא באוניברסיטת מינסוטה.

וויקי כמאגר של הידע הקולקטיבי של ספריות רבות

כשם שוויקי יכול לשמש כמאגר הידע הקולקטיבי של ספרייה אחת הוא יכול לשמש גם כמאגר הידע הקולקטיבי של ספריות רבות, כדי שספרנים לא יצטרכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש. וויקי כזה, שנועד לתעד הצלחות של ספריות בתחומים שונים והוקם ביוזמתה של Meredith G. Farkas הוא: The Library Success: A Best Practices Wiki, שבו ספרנים מתעדים הצלחות בתחומים שונים כגון ניהול, יעץ, שיווק הספרייה, יישום טכנולוגיות ועוד.

אלו רק מקצת האפשרויות לשימוש בוויקי בספריות. למעשה אפשר להשתמש בוויקי לכל מטרה שמצריכה עריכה משותפת, קלה ומהירה של תכנים.

תערוכת אוצרות הספריות הלאומיות באירופה

20 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

באתר החדש של  ה-  European Library  מוקדש איזור לתערוכות מקוונות מאוצרותיהן של הספריות הלאומיות באירופה.
אחת התערוכות שמוצגת כעת היא:  The Treasures of European National libraries »

treasures_rotating.gif

האוצרות שמוצגים בתערוכה מקוונת זו מקורם מכל רחבי אירופה, החל מהמאה השמינית. הספריות בחרו להציג את פריטי האמנות היותר מרשימים שבאוספיהן, כמו למשל: ספרים נדירים ויקרים, כתבי יד מאוירים, כריכות ספרים, ציורים, הדפסים ודפים מעוטרים.
התערוכה מסווגת לתשעה נושאים: אמנות וארכיטקטורה, תנך, היסטוריה,דתות, גיאוגרפיה, ספרות, מוסיקה, פוליטיקה ומדעים. ליד כל פריט נוסף הסבר קצר לגבי הפריט ומקורו.
סך הפריטים הללו מיצגים את תרבותה המפוארת של אירופה לאורך ההיסטוריה.        

טיפים להצלחתו של אתר מאת גוגל –שימוש נכון בפרמטרים סטטיסטיים

19 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

פוסט ראשון בסדרה "The Power of Measurement" אשר עוסקת בניתוח נכון של נתונים סטטיסטיים של אתר, התפרסם ב-17.2.2009 בבלוג הרשמי של גוגל. הפוסט כולל המלצות באיזה פרמטרים סטטיסטיים יש לבחור  כדי ללמוד על שביעות רצונו של המשתמש מהאתר, כדי להסיק מסקנות ולהכניס שינויים באתר.

להמחשת הדברים מוצגות בפוסט דוגמאות מ-Google Analytics – שירות חופשי של גוגל, שבו אנו משתמשים  בספריות שלנו,   כדי להפיק נתונים  סטטיסטיים הקשורים לשימוש באתרי הבית שלנו.

מעבר למספר הצפיות של דף מסוים או של האתר, המחבר ממליץ על הפרמטר "Bounce rate " . בעוד שהפרמטר "מספר המבקרים" מלמד על מספר האנשים שביקרו באתר הרי "Bounce rate" מלמד על שיעור ה"מדלגים" מתוך אותם מבקרים, אשר לא התרשמו מהאתר ואפילו לא "כיבדו" אותו בקליק אחד.

בכתבה יש המלצות על אופן השימוש בפרמטר זה, תוך שימוש בפרמטרים נוספים שמאפשרים לאתר את המשתמשים ה"מדלגים" ואת ה"דפים" שהרבו לפסוח עליהם, כדי להגיע למסקנות אופרטיביות, ומפנה לכתבה נוספת בבלוג של Google Analytics בנושא.

גם אם לא נכניס שינויים באתר בעקבות נתונים סטטיסטיים אלה, כדאי לעקוב אחרי הכתבות בסדרה, ולו רק כדי להכיר באופן טוב יותר את Google Analytics – השירות החופשי של גוגל בו אנו משתמשים להפקת דוחות סטטיסטיים על השימוש באתרי הבית,  ולהסיק מסקנות לגבי בחירת הפרמטרים הנכונים להערכת השימוש באתר. 

לפוסט

25 ספרנים מפורסמים ששינו את ההיסטוריה

19 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

מה משותף בין מאו צה טונג ואדגר הובר? או בין קרל מרקס בנג'מין פרנקלין ולורה בוש?

מסתבר שכמה מגדולי מנהיגי העולם, סופרים מפורסמים, פילוסופים וחוקרים מהמעלה הראשונה  החלו את הקריירה שלהם כספרנים.

mao.jpg      pop.jpg   casanova.jpg carol.jpg

הנה כמה דוגמאות:
מאו צה טונג שהיה שליטהּ‏ של סין בין השנים 1949-1976, בשנת 1918 בהיותו בחור צעיר חי בפקין והיה עוזר לספרן באוניברסיטת פקין. מנהל הספרייה שהיה מרקסיסט השפיע על מאו להפוך לקומוניסט וההמשך כבר ידוע.
אדגר הובר, ראש ה-FBI המיתולוגי משנת 1924 ועד מותו בשנת 1972 החל לעבוד כנער שליח בספריית הקונגרס, בהיותו סטודנט ללימודי משפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ובהמשך אף קיטלג ספרים בספריית הקונגרס .
ג'קומו קזנובה, קזנובה גורש מסמינר לכמרים, היה חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו. בסופו של דבר היה לספרן בטירת הרוזן ולדשטין, דוכס בוהמיה, במשך כ-13 שנה.
האפיפיור פיוס ה-11, שכיהן כאפיפיור מ-1922 ועד מותו ב-1939. שירת כנציג האפיפיור בפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה, וכארכיבישוף מילאנו ב-1921. הוא נבחר לכהונת האפיפיור בהצבעה הארוכה ביותר במאה ה-20, שכללה 14 סיבובים. לפני שהפך לאפיפיור היה ספרן וחוקר שאירגן את החומר בארכיון הותיקן ואפילו פיתח שיטת מיון משלו.
דיוויד יום, פילוסוף והיסטוריון סקוטי, היה מהדמויות החשובות של ההשכלה הסקוטית. בשנת 1715 שימש כספרן בספרייה למשפטים באדינבורו, שם גם פרסם את ספרו המפורסם על ההיסטוריה של אנגליה.

מכיון  שהוראה, כתיבה וספרנות קרובים זה לזה, לגמרי לא מפתיע שסופרים מפורסמים כגון: לואיס קרול, בברלי קלרי ואחרים עברו מתחום אחד למשנהו.
לואיס קרול, מי שחיבר את עליזה בארץ הפלאות, היה סופר, מתמטיקאי, לוגיקן, צלם, ממציא ופילוסוף בריטי. לאחר שסיים את לימודי המתמטיקה באוקספורד הפך לספרן משנה. הוא עזב את התפקיד בשנת 1857, כדי להיות מרצה למתמטיקה.
חורחה לואיס בורחס, סופר ארגנטינאי, מגדולי היוצרים בלשון הספרדית אשר קמו באמריקה הלטינית.
בין השנים 1939-1946  עבד בורחס כספרן בספרייה העירונית בבואנוס איירס. עם עלייתו לשלטון של העריץ חואן פרון "קודם" בורחס לתפקיד של משגיח על עופות וארנבות בשוק העירוני, תפקיד שממנו התפטר מיד.
אחד מסיפוריו הקצרים המפורסמים הוא:"הספרייה של בבל" שמדמה את היקום לספרייה ענקית.

הערה: ברשימה המלאה מופיעה גם ראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל, גולדה מאיר. מכיון שלא הצלחתי למצוא סימוכין למידע זה, נמנעתי מלהזכיר את שמה.  האם מישהו מכיר פרט זה בביוגרפיה שלה?
תוך כדי חיפוש, גיליתי שאמו של הנשיא שמעון פרס, היתה ספרנית…..

קרא את הסיפור המלא»

Sagoon – מנוע חיפוש סמנטי חדש, מבטיח….

19 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Sagoon הושק בגרסת ביתא ב-28 בינואר 2009. כפי שמוצהר באתר הכוונה להשתמש בטכנולוגיות סמנטיות, שמושתתות על אינטליגנציה מלאכותית ושפה טבעית, שיאפשרו ניתוח סמנטי של התכנים על מנת להשיג תוצאות רלוונטיות יותר. תוצאות החיפוש כפי שנכתב באתר, מושגות על ידי שילוב בין האינדקס של Sagoon, ושיתוף פעולה עם מספר חברות חיפוש גדולות בתעשיית המידע. כמו מנוע החיפוש הסמנטי Hakia גם מנוע זה משתמש ב- Yahoo Boss – שירות חדש יחסית של Yahoo אשר מאפשר למפתחים להשתמש בתוצאות החיפוש של Yahoo, לשלבם עם נתונים ממקורות אחרים, לדרג אותם מחדש ולהציגם באופן שונה. אין פירוט באתר לגבי זהותן של "חברות חיפוש גדולות אחרות" ומהות שיתוף הפעולה עמן. .

מנשק החיפוש "נקי" . אפשר לחפש על פי מספר קטגוריות – Web, News, Video, Directory, Classifields. את תוצאות החיפוש אפשר לצמצם לתמונות, לוידיאו ולאשכולות נוספים בהתאם לחיפוש. בחיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ורלוונטיות.

מפתחיו של המנוע מבטיחים את המשך השבחתו של המנוע בעתיד .. ושמו שגזור מהמונח ההודי  Sanskrit  "Shakuna" משקף את חזונם לבשר באמצעות המידע שבמנוע החיפוש  טובות למשתמשים ולעסקים. נקווה שכך יהיה.

לאתר המנוע
הצהרה על השקת המנוע

RefSeek – מנוע חיפוש חדש לחומר אקדמי

16 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

RefSeek שהושק בנובמבר 2008 הוא מנוע שמיועד לסטודנטים וחוקרים. על פי מה שנכתב באתר המנוע, הוא מחפש בווב החופשי מידע אקדמי, תוך סינון כמעט מוחלט של תוצאות מאתרים מסחריים. נכון להיום, על פי מה שמוצהר באתר, האינדקס של המנוע כולל למעלה ממיליארד מסמכים ממגוון מקורות: אתרי ווב, ספרים, אנציקלופדיות, כתבי-עת ועיתונים.

בנוסף לאופציית החיפוש באתר, קיים באתר מדריך למקורות אינטרנט נבחרים במספר קטגוריות כגון: מילונים, אנציקלופדיות, רפואה, מתמטיקה, חדשות, משאבים להוראה ועוד.

החיפושים שערכתי במנוע הניבו תוצאות רלוונטיות. בחלק מהחיפושים קיבלתי, מסיבה לא ברורה, הודעת שגיאה, כנראה חלק מחבלי הלידה של המנוע, אבל באופן כללי התוצאות היו טובות וזמן התגובה מהיר. מאפיין מעניין במנשק התוצאות – ליד כל תוצאה יש אופציה לחפש באתר ממנו התקבלה התוצאה. ליד תוצאות החיפוש המנוע מציע מספר אשכולות לצמצום החיפוש.

בדקתי בכמה שאילתות את מידת החפיפה של עשר התוצאות הראשונות שקיבלתי ב- RefSeek עם אלו שקיבלתי באותו חיפוש בגוגל, ורק תוצאה אחת הייתה משותפת לשני המנועים. כמובן, שצריך להסתמך על מספר גדול יותר של שאילתות כדי להגיע למסקנות, אבל הרושם הוא,  לאור הדברים, שכדאי להשתמש במנוע זה, ולו רק כמנוע משלים.

אל המנוע

Computer Repair Utility Kit של Technibble – כלים לשיפור ביצועי מחשב וטיפול בתקלות

16 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מי מאיתנו לא נזקק אי פעם לכלי שיסייע לו לשפר את ביצועי המחשב או לטפל בבעיות שונות – לשחרר שטח דיסק על ידי מחיקת קבצים לא נחוצים או כפולים, לארגן את הקבצים במחשב בצורה יעילה יותר, לגבות במהירות קבצים, לקבל מידע על פריטי המערכת, לתקן קבצים פגומים של המערכת באופן אוטומטי, לשחזר קבצים שנמחקו, לאתר ולאבחן בעיות ברשת, לאתר וירוסים או תוכנות ריגול ולטפל בהם. כלים חופשיים לצורך מטרות אלה ואחרות ניתן למצוא ברשת.

Computer Repair Utility Kit של Technibble בגרסתו השנייה, שהושקה בימים אלו, חסך לנו את איתורם של כלים אלו ברשת, כל כלי בנפרד, על-ידי ריכוז 57 כלים בערכה אחת, חופשית להורדה. רוב הכלים אינם דורשים התקנה במחשב כדי להשתמש בהם.
הכלים בערכה מסווגים במספר קטגוריות בהתאם למטרה שלה נועדו:
File Management
Information
Repair Tools
Recovery
Network Tools
Virus and Malware Removal Tools
Miscellaneous
Tweaks
Scripts
הערכה יכולה להיות שימושית מאוד לאנשים טכניים שהטיפול בבעיות מחשב הוא עיסוקם, אך אין ספק שגם משתמשים אחרים יוכלו, במקרים מסוימים, להפיק מהם תועלת.
לאתר 

The First World War Poetry Digital Archive

15 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

 

90 שנה לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם JISC משיקות את הארכיון המקוון לשירה דיגיטלית של מלחמת העולם הראשונה :
                          The First World War Poetry Digital Archive

במאגר למעלה מ-4000 פריטים של טקסט, תמונות, אודיו, וידאו למטרות הוראה למידה ומחקר.
ליבו של הארכיון מורכב מאוספים של חומר ראשוני בעל חשיבות רבה (כ"י של שירים, יומנים, מכתבים וכיו"ב), חומר שהיה מפוזר עד כה בין בריטניה וארצות הברית, פרי עטם של המשוררים הגדולים של התקופה, כמו:
Wilfred Owen, Isaac Rosenberg, Robert Graves, Vera BrittainEdward Thomas.

הארכיון כולל גם מגוון רחב של  חומרים (תמונות, חומרים מצולמים ואודיו ) מה-Imperial War Museum, ארכיון נפרד של למעלה מ-6500 פריטים שנתרמו על ידי הציבור הרחב, בדגש על נשים במלחמה, מכתבי חיילים ועוד.
כמו כן מכיל הארכיון המקוון  סט של משאבים חינוכיים שפותחו במיוחד ויש בו מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפושים מורכבים.
 war1.jpg    war.jpg    war2.jpg

הגישה לארכיון חופשית לקהל הרחב ולקהילה החינוכית, מתוך הבנה שארכיון השירה הדיגיטלית של מלחמת העולם הראשונה הוא בעל חשיבות רבה עבור מי שלומד על מלחמת העולם הראשונה והשראתה על הספרות.

לבלוג של הפרויקט >

The First World War Poetry Digital Archive Showreel מתוך יוטיוב

עוד על הפרויקט  >

Twidox – אתר לשיתוף ידע בגרסת ביתא הושק לציבור הרחב

11 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ב-10 בפברואר 2009 התפרסמה הצהרה על השקתו של Twidox, לאחר שנתיים של פיתוח.
המטרה המקורית הייתה לבנות אתר שיאפשר לסטודנטים לשתף את עמיתיהם בעבודות המחקר שלהם, ברעיונות, רשימות קריאה וכולה.
בשלב מאוחר יותר הוחלט להרחיב את אוכלוסיית היעד. על פי ההגדרה הרשמית, האתר מהווה ספרייה למסמכים איכותיים, והוא מאפשר לאנשים פרטיים ולמוסדות לפרסם, לשתף ולערוך חיפושים.
המסמכים ב- Twidox הם בטקסט מלא, נגישים לכל אחד ויאפשרו לשתף ידע, ובכך לסייע
ללמידה, הוראה ומחקר.

הדגש הוא על איכות – מסמכים מקצועיים מתחום התעשייה, חומר מחקרי, מאמרים אקדמיים, עבודות גמר, נתונים וסטטיסטיקות. אחד המאפיינים באתר הוא "כנסים" – אשר מאפשר להעלות מצגות, ניירות עבודה, והרצאות. הפלטפורמה יכולה לשמש גם אלטרנטיבה לפרסום מאמרים במהירות, ללא התהליך המייגע של שיפוט (Peer review) , ולפרסומם של חומרים נלווים למחקר שאינם מתאימים לפרסום בכתבי עת.

בעת השקתו של האתר הוא כלל 30000 מסמכים בטקסט מלא, והוצהר שבתהליך עבודה העלאה של 60,000 מסמכים נוספים. נכון להיום יש באתר למעלה מ-60,000 מסמכים, רובם במדעי החיים ורפואה.

אפשר לחפש על פי מספר שדות: נושא, כותר, מחבר ותיאור, ולהגביל את החיפוש לשפה ותאריך. אפשר גם לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות. לצד כל קטגוריה מצוין מספר המסמכים. ניתן למקד את הדפדוף לכנסים וארגונים.

לאור הדברים, Twidox מהווה פלטפורמה פתוחה שיתופית נוספת ומעניינת למסמכים, וככל שמאגר המידע יגדל כן תהיה שימושית יותר, בתנאי שיישמר המאפיין עליו שמו דגש מפתחיו – איכות החומרים.

אל האתר
אודות האתר

אתרי אינטרנט שימושיים לחיפוש וארגון מידע – כלים ברוח ה-Web2.0, מנועי חיפוש ופרסומים חופשיים

9 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

הפעם אני רוצה לשתף אתכם במספר אתרים, שנתקלתי בהם לאחרונה, ויכולים להיות שימושיים.

כלים ברוח ה-Web2.0

אנו מוצפים היום בשפע של מידע, שבחלקו הינו תוצאה של מגמות המסתמנות בווב. Web2.0 מתאפיין בכך שהמשתמש לא רק קורא תכנים אלא גם יוצר אותם, תוך כדי שיתופם עם אחרים. תנועת הגישה הפתוחה הולכת וצוברת תאוצה, ומדי יום נוספים יישומים חדשים. התוצאה – שפע של מידע וצורך בכלים לארגן את המידע הרב. ב- Web פזורים הרבה כלים שבאים לשרת מטרה זו. כלים כאלה, רובם ברוח Web2.0,  שיכולים לשרת מטרה זו , ומטרות נוספות כגון: ארגון מחשבות, זמן, ניהול פרויקטים ועוד,  אפשר למצוא ברשימתה של Alisa Miller’s 100 Powerful Web Tools to Organize Your Thoughts and Ideas . היישומים ברשימה מסווגים למספר קטגוריות:
• Note-Taking and Documents
• Bookmarking
• Mind Mapping
• Personal Wikis
• Highlighters and Sticky Notes
• To-Do Lists
• Collaboration
• Calendars
• Time Trackers
• General Organizers and Task Managers
חלק מהכלים חופשיים. הכלים יכולים לשמש סטודנטים, חוקרים וכל מי שנזקק לארגון מידע, מחשבות וזמן. אני, למשל, אימצתי את Wetpaint כוויקי אישי .

מנועי חיפוש

ברשת ישנם מאות מנועי חיפוש וטכניקות חיפוש שונות. היום מנוע החיפוש העיקרי בו אנו משתמשים הוא Google. מידי פעם מתפרסמות כתבות על מנועי חיפוש אלטרנטיביים. ב-2 בפברואר 2009 התפרסמה ב-YNET כתבה : "חיפוש זה לא רק גוגל" ובה רשימה של מנועי חיפוש אלטרנטיביים. הרשימה כוללת מנועי חיפוש ייעודיים לוידיאו, בלוגים ומדיה חברתית, תמונות ומנועי חיפוש חברתיים. על פי הכתבה, לעתים, לצרכים מסוימים, החיפושים בהם יניבו תוצאות טובות יותר. כדאי לנסות.
תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי לכתבה.

כתבי עת

מספר כתבי העת החופשיים הולך וגדל ועמם גם המדריכים ורשימות כתבי עת חופשיים ברשת. פלטפורמה אחת כזאת, בה נתקלתי לאחרונה, שמאפשרת חיפוש ודפדוף בלמעלה מ-2715 כתבי עת  מדעיים שפיטים (peer-reviewed ) חופשיים בשפה האנגלית ב-113 תחומי ידע היא :
LIS Links: Link Library of Open Access English Language Journals

בכל אחת מ-113 הקטגוריות  רשימה של כתבי עת חופשיים באותה קטגוריה וקישורים לכתב העת. בתחום ספרנות ומידע, למשל, יש עשרות כתבי עת חופשיים. אפשר לחפש בכל כתבי העת בכל הקטגוריות או להגביל את החיפוש לקטגוריה מסויימת. בכל החיפושים שערכתי קיבלתי את הטקסט המלא של תוצאות החיפוש.

ספרים חופשיים בנושאי מחשבים

כל מי שמתעניין בספרי מחשבים, מתמטיקה וספרות טכנית יוכל למצוא ספרים חופשיים בנושא בכתובת: http://freecomputerbooks.com. ניתן לחפש ולדפדף על פי הקטגוריות הבאות:
Computer Languages, Computer Science, Databases, Electronic Engineering, Java and J2EE, Linux and Unix, Mathematics, Microsoft and .NET, Network / Communications, Software Engineering
Special Topics, Web Design and Programming

יום השנה ה-150 לספר "מוצא המינים" מאת דרווין

9 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

האמן הבריטי הנודע דמיין הירסט, מהבולטים באמנות העכשווית הבינלאומית,  עיצב כריכה חדשה לספר   "On the Origin of Species ",  לרגל 200 שנים להולדת צ`רלס דרווין ו-150 שנים להוצאתו לאור של ספרו "מוצא המינים".

הירסט,  שיצירותיו נמצאות באוספי המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות עכשווית, ובהם גם עבודה משלו במוזיאון ישראל שנרכשה ב-1992, מספר בראיון לעיתון  גארדיאן , שכמי שגדל כקתולי ושאלת בריאת העולם העסיקה אותו, היה מאד מרגש עבורו לקבל עותק של הספר מחבר לפני הרבה שנים.
לדבריו היה זה כבוד גדול עבורו, כשפנו אליו וביקשו ממנו לעצב את כריכת הספר, לכבוד 150 שנה להוצאתו לאור.
הציור שעל הכריכה נקרא: "Human skull in space" (קנבס על שמן) וכמו בעבודות רבות של הירסט, יש לו נגיעה למדע.

hirst.jpg

התמונה של האמן הלא קונבנציונלי הזה מעוררת כמובן את השאלה, מה פשר הגולגולת שחרב מופנית לצווארה ?
את התשובה לכך נותן הירסט : 

The painting sits firmly in the tradition of "still life" and is made up of objects I've come to imbue with my own meanings, some of them Darwinian in origin, and that I guess are seen in other areas of my work. The painting has an X-ray-like quality to it, as if it is revealing something about the structure of the objects painted.

 המאמר המלא מתוך הגארדיאן

המהדורה החגיגית של "On the Origin of Species " התפרסמה בכריכה קשה על ידי הוצאת פנגווין ותוצג ב-12 בפברואר (יום הולדתו של דרווין)

נאס"א וגוגל יקימו בית ספר לתחומי חדשנות

8 בפברואר, 2009 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, וגוגל הכריזו על הקמת בי"ס חדש בשם Singularity University, שיעמוד בראשו כנשיא המדען, הסופר והעתידן המפורסם ד"ר ריימונד קורצווייל. בית הספר יעסוק בנושאי חדשנות וימוקם באופן זמני בקמפוס של נאס"א בעמק הסיליקון שבקליפורניה.

מסלול הלימוד באוניברסיטת סינגולריטי יהיה בן תשעה שבועות ויילמדו בה קורסים בנושאים כמו תבונה מלאכותית, ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כשהמטרה היא ללמוד את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות ולצפות כיצד ישפיעו ההמצאות הטכנולוגיות על האנושות. "אנו מצויים עתה בעיצומו של מסלול תלול ומואץ בהתקדמות טכנולוגיות מידע במגוון רחב של תחומים, כמו בריאות, ננו-טכנולוגיה ותבונה מלאכותית", אמר ד"ר קורצווייל לאחר ההודעה על מינויו. "רק הטכנולוגיות המתפתחות האלה מסוגלות להשפיע על האתגרים הגדולים העומדים בפני האנושות – החל באנרגיה וסביבה, ועד מחלות ועוני".

לדבריו, "המיקוד החזק של אוניברסיטת סינגולריטי בלימוד בין תחומי נועד לטפח מנהיגים, שייצרו עולם עתידי מיוחד, יצירתי ופורה. המשמעות של 'חוק ההאצה' (שלטענתו הוא הרחבה של חוק מור לגבי צמיחה אקספוננציאלית בהתקדמות המדעית) היא, שהטכנולוגיה תהיה בעוצמה של פי מיליון מאשר עכשיו, והיא עשויה לחולל שינויים עמוקים ומרחיקי לכת בקרב האנושות. אחד מהיעדים של בית הספר הוא ממש לצלול לעומק הטכנולוגיות הצומחות האלה, כדי ליצור הקשרים ביניהן וליישם את הרעיונות האלה באתגרים הניצבים בפני האנושות".

בקיץ הקרוב יפתח בית הספר את שעריו ל-30 הסטודנטים הראשונים מרחבי העולם. בהמשך, יוגדלו הכיתות ל-120 סטודנטים. המחיר: 25 אלף דולרים (יהיו גם מלגות).

בית הספר יציע גם מסלולי לימוד של שלושה ימים ועשרה ימים למנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים, שייתנו להם אפשרות לחזות קדימה ולהחליט אילו טכנולוגיות עשויות לשנות את החברות והתעשיות שהם פעילים בהן בחמש עד עשר השנים הבאות.

שמו של בית הספר נגזר מספרו השנוי במחלוקת של ד"ר קורצווייל, שפורסם ב-2005, בשם "The Singularity is Near" , שבו הוא טוען כי ההתקדמות האקספוננציאלית של הטכנולוגיה תשנה את החברה משום שייוצרו מחשבים שיהיו "חכמים" יותר מבני האדם. לטענתו, הקפיצה המהירה בכוח המיחשוב תניע התקדמות גם בתחומים אחרים וביחד הם יתרמו לפתרון בעיות גלובליות, כמו שינויי אקלים, עוני, רעב ומחלות.

 

אידיש – שפה חיה?

8 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

yiddish.png

למעלה מ 10,000 כותרים ביידיש – אולי יותר ממחצית ממה שפורסם אי פעם בשפה - נגישים כעת באופן מקוון במסגרת פרויקט משותף בין
National Yiddish Book Center השוכן במסצוסטס לבין ארכיון האינטרנט בסן פרנסיסקו.
הסריקה החלה לפני 10 שנים בחסות  Steven Spielberg Digital Yiddish Library, בעלות של 5 מיליון דולר.  את הספרים ניתן להוריד למחשב, להדפיס או לדפדף, ללא תשלום.
לדברי אהרון לנסקי, נשיא המרכז לספר האידי, המטרה הראשונית היתה שימור והדפסה מחדש.

Now that the books are online, it has been liberating for us. Yiddish books are safe and available to everyone. Now we are shifting to education

לאתר > Yiddish Books Online
לרשימת הנושאים
על אהרון לנסקי האיש שהציל את האידיש

מידע הולך ונעלם…

8 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

כתבה מענינת שמתפרסמת היום במוסף אונליין של מעריב, בשם: "בעקבות הקובץ האבוד" .
מנהלת הספרייה הבריטית, ליין ברינדלי, מתריעה בפני מצב בו היסטוריונים יעמדו בפני "חור שחור" של איבוד מידע, אם לא ינקטו פעולות מידיות לשימור אתרים ותיעודים דיגיטליים אחרים.
"למרבה האבסורד, נראה שדווקא העידן הדיגיטלי – שבו המידע הפך לזמין ונגיש כל כך – הולך לעשות לחוקרי ההיסטוריה העתידניים חיים קשים במיוחד. האבולוציה של המידע ושמירתו התפתחה בצורה משמעותית במיוחד, וההיסטוריונים שיהיו מעוניינים ללמוד על חיי האנושות במאה ה-21 יצטרכו לחפש קבצים דיגיטליים במקום מגילות חרס. "
בכתבה מובעת דאגה לאותם החומרים ששמורים כקובץ דיגיטלי, ועלולים להעלם או שהפורמט בו הם נשמרים היום, יהיה מיושן ולא יתאים לפורמט העתידי.

מנהלת הספרייה הבריטית שזיהתה את מצוקת שימור המידע, עורכת את ההשוואה הבאה: "ממש כפי שמשפחות שומרות תמונות דיגיטליות על מחשבים שאולי לא יעברו לצאצאיהן לעולם – כך נמצאת המורשת הבריטית בסכנה, על רקע התפתחות האינטרנט והפיכת טכנולוגיות מסוימות למיושנות".
הספרייה הבריטית מתכננת ליצור ארכיון כולל של חומר "בן חלוף" כמו: ספרים, מגזינים, עיתונים והקלטות שנאספו במשך מאות שנים. 
ומה קורה בארץ? המצב לא הרבה יותר טוב.  הגופים הממשלתיים לא מעבירים את הרשומות האלקטרוניות לגנזך, כפי שהם נוהגים לגבי חומר מודפס. גנזך המדינהאינו ערוך לקליטת רשומות אלקטרוניות ולהצגתן.
אתר אוסף התצלומים הלאומי, שאמור לשמש כארכיון לאומי חשוב, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1998.

בניגוד לישראל, ב-2007 עבדה הספרייה הבריטית עם מיקרוסופט ועם הארכיון הלאומי, כדי למנוע את "תקופת ימי הביניים הדיגיטלית", על ידי פתיחת מיליוני קובצי מחשב בלתי ניתנים לקריאה.

היסטוריונים מתייחסים לחלק מהמידע האלקטרוני של היום כמורשת חיונית הדורשת הגנה.
טריסטראם האנט מאוניברסיטת לונדון אומר כי "למוסדות המרכזיים – כמו הגלריה הלאומית, הבית הלבן או משרד ההגנה – חשוב מאוד לשמור על תחלופת מכתבי דואר אלקטרוני".
כמובן שגם איסוף כזה חייב להיות סלקטיבי. מצד אחד, אני מיצרים המון מידע אך מצד שני לא בהכרח חשוב לשמור על כולו. ולכן חושב הנטר שעל הספריות והמוסדות האחרים להיות סלקטיביים.

לכתבה המלאה מתוך מעריב אונליין

לכתבה המקורית  מתוך הגארדיאן

AuthorMapper – כלי חופשי של Springer לגילוי ידע ומיפויו

5 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ב- 26 בינואר 2009 הצהיר Springer על השקתו של AuthorMapper- כלי חופשי שנועד לגלות מגמות, דפוסים ומומחים בתחום המחקר. אפשר לחפש ולדפדף באתר. מאגר המידע עליו מתבצעים החיפושים כולל למעלה מ-1,900 כתבי עת של Springer. בעתיד הכוונה להוסיף למאגר גם ספרים וחומרים אחרים ולצרף מו"לים נוספים לפרויקט.

הדפדוף הוא על פי קטגוריות שונות שמייצגות את המדעים השונים: ביו-רפואה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדעי החברה, מדעי המחשב ועוד..
באתר שני מנשקי חיפוש: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם, שמאפשר להגביל את החיפוש  על פי מספר שדות: מחבר, נושא, מוסד, כתב עת, ארץ ותאריך. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש לחומר בגישה חופשית.

מנשק התוצאות הוא וויזואלי. בנוסף לכותרי המאמרים וקישור לטקסט המלא, מוצגת מפה אינטראקטיבית של תוצאות החיפוש, ענן תגיות, והצגה גרפית של חמשת המובילים מבחינת שנת הוצאה לאור, ארץ, מוסד, מחבר, כתב-עת ונושא. כמו כן בנוסף למאמרים אפשר לראות  את רשימת המחברים, המוסדות, וכתבי העת שתרמו לתוצאות החיפוש.

המטרה המוצהרת של פרוייקט זה היא לספק לקהילת המחקר המדעי כלי חזק לגילוי ידע, חוצה דיסצפלינות ומו"לים ובעתיד צפויים פיתוחים נוספים. עליהם ניתן יהיה להתעדכן ב-AuthorMapper blog

אל האתר
אודות הכלי

CiteAlert – שירות חדש של Elsevier

3 בפברואר, 2009 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

Elsevier מודיעה על השקת שירות חדש -CiteAlert,  שירות שמודיע באופו אוטומטי  למחברי מאמרים, ברגע שמאמר שלהם מצוטט במאמר חדש שמתפרסם ב-ScienceDirect
דוגמא לנוסח ההודעה שמגיעה באמצעות הדואר האלקטרוני 

יתרונו של השירות הוא בכך שכאשר חוקרים מצוטטים בכתבי עת מבוקרים, מעבר לחשיפה שהם זוכים, הוא מאפשר להם להתעדכן במאמרים חדשים שמתפרסמים ורלוונטים לתחום המחקר שלהם וכן למידת ההשפעה שיש להם על אותם מחקרים. הודעה תתקבל על כל מאמר שהתפרסם מאז 2005 השירות ואינו כולל הודעות על ציטוטים עצמאיים.

השירות שהיה בנסיון במשך כשנה, זכה לתגובות חיוביות מצד חוקרים. במהלך הניסוי 50% מהם דיווחו שהמחקרים שהוצגו באותם מאמרים שציטטו אותם, היו חדשים להם ורלוונטים למחקר שלהם. מידי שנה מתפרסמים אלפי מאמרים וחוקרים לא תמיד מצליחים לעקוב מי ציטט אותם והיכן.
השירות ניתן בחינם.

אלטרנטיבית, מחברים שרוצים לעקוב אחר מי שציטט אותם, יכולים להשתמש באופצית ה-Alert שקיימת ב-Web Of Science  בדרך הבאה:
1.ביצוע חיפוש
2.הקלקה על שם המאמר המבוקש כדי לקבל רשומה מלאה.
3 בדף הפרטים המלאים הקלקה על הכפתור : Create Citation Alert על מנת להגיע ל- Citation Alerts Save Confirmation page
4.הקלקה על  Done כדי לחזור למסך הפרטים המלאים.

להודעה המקורית

חידושים ב-JCR – הוספת מדדים חדשים ומנשק ידידותי יותר למשתמש

3 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

לאחרונה מסתמנת מגמה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. בפוסט קודם כתבתי על שני מדדים חדשים, שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת, שהינם פירותיו של אלגוריתם חכם שמשתמש בנתונים של JCR. המדדים הם: מדד ה-Eigenfactor-  מדד חמש שנתי אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום..

מדדים אלו מבוססים על רשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים, ועל מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

מדדים אלו נכללים כעת בגרסתו המשופרת של JCR, עליה הצהיר The Scientific business of Thomson Reuters ב-22 בינואר 2009. הכללתם של מדדים אלו של Eigenfactor מספקים אמצעי נוסף להערכת כתבי עת ומצעידה קדימה את תחום הערכת כתבי עת. כפי שהעיד על כך פרופסור Carl Bergstrom מאוניברסיטת וושינגטון – "Including the Eigenfactor Metrics in the JCR provides a new way to assess a journal's prestige. This is an exciting step forward in the science of journal evaluation,"

מדדים אלו נוספו לנתונים של כל אחד מכתבי העת המופיעים ב- JCR וגם לאפשרויות המיון של כתבי העת בכל קטגוריה.

בנוסף לחידוש חשוב זה של הכללתם של שני מדדים אלו ב-JCR, שנעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת וושינגטון, נוספו ל- JCR מספר מאפיינים חדשים:
• הוספת אימפקט פקטור חמש-שנתי על הדו-שנתי הקיים.
• ניתוח הציטוטים העצמיים של כתב העת ותרומתם לחישוב האימפקט פקטור, כולל מדד האימפקט פקטור ללא ציטוטים העצמיים.
• טבלה ובה מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך, בהתחשב במדד האימפקט פקטור, כולל מספר כתבי העת באותה קטגוריה. אם כתב העת שייך למספר קטגוריות מוצג מיקומו היחסי בכל אחת מהקטגוריות. מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך היה קיים גם קודם, אלא שעתה הוא מוצג בצורה נוחה יותר.
• תצוגה גרפית של דירוג כתב עת מסוים בקטגוריות השונות.

אין ספק שהוספת המדדים החדשים תורמים לגישה אובייקטיבית יותר בכל הקשור להערכתם של כתבי עת והשפעתם בקהילת המחקר הגלובלית, והמנשק הידידותי יותר מקל את השימוש במאגר.

הצהרה של Thomson Reuters על החידושים
מידע על החידושים
פוסט קודם בבלוג ובו מידע על מדדי Eigenfactor.org

DiRT – וויקי לכלי מחקר – ספרנים למען "למידה דיגיטלית"

2 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

עם ריבוי המידע הדיגיטלי והתפתחות תופעת "הלמידה הדיגיטלית" (Digital Scholarship) חוקרים וסטודנטים זקוקים לכלים שונים על מנת לאתר את המידע, לנתח אותו, לארגן אותו ולשתף אותו עם אחרים. כלים מסוגים שונים למטרות אלה מפוזרים למכביר בווב, ומדי יום מתווספים חדשים. במצב זה קשה לעקוב אחרי כל הכלים, להעריך אותם ולדעת במה כדאי להשתמש ולאיזו מטרה.

DiRT – וויקי שמתופעל על ידי ספרנים אקדמאיים בתחומי המדעים השונים, שם לו למטרה להקל על מלאכתם של חוקרים, סטודנטים, מרצים, ספרנים וכל מי שזקוק בעבודתו לכלים מסוג זה, על ידי ריכוז הכלים הטובים במקום אחד וסיווגם למטרות השונות.

הכלים נבדקים ומוערכים על ידי הצוות של DiRT, ישנה עדיפות לתוכנה חופשית, אבל גם כלים טובים בתשלום מאוזכרים באתר. הכלים באתר באים לשרת מטרות שונות: ארגון ושיתוף סימניות, יצירת ביבליוגרפיות, ניתוחים סטטיסטיים, ניתוח טקסטים והצגתם בצורה וויזואלית, סיעור מוחות, איסוף נתונים, שיתוף, המרת קבצים, בניית אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), עיבוד תמונות ועוד. סיווגם של הכלים בקטגוריות בהתאם לפונקציונליות שלהם מקלה על המשתמש ומסייעת לו לבחור את הכלים המתאימים. ישנה באתר הגדרה של כל אחד מסוגי הכלים וליד כל אחד מהכלים יש תיאור קצר, ומצוין אם הכלי חופשי או מסחרי. באתר גם הפניות למקורות נוספים.

כאמור, האתר עובר עריכה כדי להבטיח את איכותו, וכל מי שמעוניין לתרום ליוזמה חשובה ומועילה זו מתבקש להתקשר לעורכת הוויקי ליסה ספירו.

אל האתר
אודות DiRT

Academic Earth:Thousands of video lectures from the world's top scholars

2 בפברואר, 2009 מאת יעל מאירי, הספרייה המרכזית

academic.bmp

Academic Earth מאפשר גישה לקורסים והרצאות בתחומי עניין שונים, באמצעות טכנולוגית הוידיאו.
שימוש בטכנולוגיה זו הופך את תוכן החומר הנלמד לזמין ומקוון, מאפשר למשתמשים בכל העולם סביבה לימודית אחרת והכל ללא תשלום.
ניתן לשמוע הרצאות מהאוניברסיטאות: Yale, Berkeley, Princeton, Harvard, ,Stanford, MIT .
המטרה להביא את התוכן הטוב ביותר למקום אחד וליצור סביבה שבה התוכן יהיה נוח לשימוש.