ארכיון פוסטים מהחודש "יוני, 2008"

MetaGlossary – מנוע-על להגדרת מונחים

30 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 MetaGlossary הוא מנוע–על ייעודי ברוח ה- Web2 להגדרת מונחים. ההגדרות נלקחות מה-Web עם קישורים למקור. מסממני ה-Web2 – למשתמש אפשרות להוסיף הגדרות למאגר ההגדרות ולהביע דעתו על ההגדרות המתקבלות, כמו כן הוא יכול ליצור חשבון אישי ולהכניס את ההגדרות המתקבלות לקטגוריות משלו. ליד כל הגדרה יש אופציה לשלוח אותה במייל או לשמור אותה בclipboard- (שטח זיכרון לאחסון זמני) לצורך הדבקתה ביישום כלשהו. הכלי שמבוסס על ה-Web מתאפיין באופיו הדינמי. כיום המנוע עדיין בגרסת ביתא ועל פי מה שמוצהר באתר הוא מכסה למעלה מ-2 מיליון מונחים, ביטויים וראשי תיבות.
בדקתי את הכלי בהשוואה לאופציה לחיפוש מונחים בגוגל. כידוע, בגוגל ניתן לקבל הגדרות למונחים על ידי שימוש באסטרטגית החיפוש -  define:מונח . כך למשל על ידי שימוש באסטרטגיית החיפוש Define:xml ניתן לקבל הגדרות למונח xml . מהבדיקה שערכתי עולה שהיתרון הבולט של MetaGlossary על פני גוגל הוא הצגת המונחים מסווגים על פי המשמעויות השונות של המונח. כך למשל חיפוש המונח Ajax הניב 39 הגדרות מסווגות על פי ארבע משמעויות שונות של המונח. לעומת זאת חיפוש המונח Ajax בגוגל תוך שימוש באסטרטגיית החיפוש define: Ajax הניב 37 תוצאות שונות ברשימה אחת לא מסווגת. כמובן שסיווג ההגדרות של המונח על פי המשמעויות השונות של המונח מהווה יתרון מבחינת השימושיות. ההגדרות בשני המנועים לא חופפות בדרך כלל כך ששני המנועים יכולים מבחינה זאת להשלים זה את זה.

לאתר מנוע החיפוש
אודות המנוע
AltSearchEngines על המנוע

ארכיון האינטרנט

30 ביוני, 2008 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

בסקירה שפורסמה באתר NRG, נבדק המושג "ארכיון"  בהקשריו האינטרנטיים, ומוצג  אתר Archive.org.  המתיימר להיות הארכיון הגדול ביותר של אתרי האינטרנט באשר הם. מדובר בארגון ללא מטרות רווח המתעד את דברי הימים של המידע הדיגיטלי. באתר ניתן למצוא תיעוד ענק של המידע המתפרסם באינטרנט. בין השאר תוכלו למצוא תיעוד של אתרי אינטרנט, קבצי וידיאו, תמונות, קבצי קול, תוכנות ועוד. בארכיון האינטרנט תוכלו למצוא מידע רב על המידע הדיגיטאלי וגלגוליו עם השנים. תוכלו למשל לראות כיצד אתר מסוים ניראה לפני מספר שנים, או לראות קובץ וידאו שהתפרסם בתאריך ספציפי. האתר נתמך על ידי חברות גדולות כמו Alexa, ספריית הקונגרס האמריקאי, HP, NSF ועוד.

לסקירה ב – NRG 

פוסט בנושא  ארכיון האינטרנט שהתפרסם בפורלוג "צמתי מידע" (23/7/2005)

מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי

26 ביוני, 2008 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

פרופ' יורם עשת ממרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה נתן הרצאה מרתקת באוניברסיטה הפתוחה בנושא "שינויים ארוכי-טווח במיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי". הוא טוען שבעידן הדיגיטלי אנו מפעילים חמישה סוגי חשיבה:
1. חשיבה פוטו-ויזואלית, שזו אומנות הקריאה מתמונות: photo-visual.gif

2. חשיבת שיעתוק, שזו האומנות של מיחזור חומרים קיימים:

3. חשיבה מסתעפת שהיא חשיבת היפרטקסט  בניגוד לחשיבה ליניארית: 

 linear.gif VS. hypertext.gif

4. חשיבת מידע: זאת אומנות הטלת ספק בעובדות למרות הפורמט של המידע: academic.gif

 

 

5. חשיבה סוציו-אמוציונלית מתייחס להפעלת ביקורת במרחבים חברתיים וירטואליים: emotional.gif

 

 

 

קשה להתייחס לכל סוגי החשיבות כפי שהובאו בהרצאה, אבל כאשר מדברים על ספריות וקהל משתמשיהן הסוג של חשיבת המידע הוא הרלוונטי ביותר ומחייב התייחסות.

במחקר של פרופ' עשת, בדקו אוכלוסיות של  מבוגרים (גילאים 30-40), סטודנטים במכללה ותלמידי תיכון. הם היו צריכים לבצע השוואה ביקורתית של מקורות מידע דיגיטליים. המטלה היתה ניתוח אירוע זהה במספר מקורות מידע: הארץ, בצלם, ערוץ 7 , סוכנות הידיעות האיראנית, ניו-יורק טיימס, ואתר הידיעות של החיזבאללה.

אלה היו התוצאות:  אוכלוסיית המבוגרים עושה שימוש רב במחשבת מידע לעומת מתבגרים וצעירים שחלה אצלם ירידה בשימוש באותו סוג של מחשבה במשך השנים.

לפני עידן האינטרנט היינו רגילים לפורמט מדויק של מאמר אקדמי. היום אין פורמטים קבועים ולכן צריך לבדוק כל פריט מידע לגופו של עניין, וזה דורש מיומנות. זהו אחד מתחומי ההתמחות של ספרניות, ומכאן החשיבות של ההדרכות המועברות על ידן.

בספריית מדעי החברה והניהול מועברות מעל 240 הדרכות בשנה כדרישת חובה מהחוגים.
מטרת ההדרכות היא בדיוק להכשיר סטודנטים בהפעלת  חשיבת המידע.
פעמים רבות שואלים הסטודנטים למה הספרייה מנויה על מעל 100 מאגרי מידע בתשלום, אם היום ניתן למצוא הכל בגוגל בחינם?
במצב בו אנו עומדים בפני דור שלם ש"אינו יודע לשאול", הספרניות מהוות את הגוף המקצועי ביותר שיכול לספק את התשובות.

קישור למצגת ההרצאה של פרופ' עשת כולל תוצאות של המחקר 

Open Access ומאגרים מוסדיים -עבר, הווה והחזון

19 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 Open Access משמעותו גישה חופשית לפרסומים מקוונים מחקריים. העמדה התומכת ב-Open Access מתחזקת נוכח העלות הגבוהה של כתבי עת מדעיים ובעיות תקציביות לרכישתם. בדיעבד נמצא שהחוקרים יוצאים נשכרים מפרסום מחקריהם ב-Open Access מאחר שפרסומים ב-Open Access מצוטטים יותר. ממצאים אלה עשויים לתרום אף הם לעידוד המגמה.

היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access הייתה יוזמת בודפסט בשנת 2002. היוזמה התמקדה במטרה לאפשר גישה חופשית לכתבי עת שפיטים ולשם כך קבלה שתי המלצות בהם ראתה את הדרכים להשגת המטרה והן:
 • Self-Archiving – אספקת כלים ועזרה לחוקרים להפקיד את המאמרים שלהם שעברו שיפוט, במאגרי ארכיון פתוחים. כאשר מאגרים אלה יעמדו בסטנדרטים של OAI Open Archives Initiative אזי מנועי חיפוש יוכלו לראות בהם מאגר אחד . באופן זה המשתמשים לא יצטרכו לדעת אילו מאגרים קיימים ומהו מיקומם על מנת להשתמש בהם. 
• Open Aceess Journals – הקמת דור חדש של כתבי עת פתוחים. ממשלות, אוניברסיטאות ספריות מו"לים וגופים אחרים נקראו להירתם למשימה. מאז היו יוזמות נוספות חשובות בתחום ה- Open Access ובהן ההצהרה של IFLA בנושא. 

הקמת מאגרי מידע מוסדיים ואספקת הכלים לחוקרים להפקיד את מחקריהם ויצירותיהם במאגרים כאלה היא פעולה חשובה במסגרת השגת מטרת ה-Open Access. בדרך כלל המאגרים נמצאים בשרת המוסדי, ולשם כך פותחו מספר תוכנות חופשיות כמו EPrints , ו-Fedora. לאחרונה גופים חיצוניים דוגמת BioMed Central מציעים את שירותיהם לאחסון מאגרים מוסדיים בשרתים שלו ופיתוח מנשקי חיפוש מתאימים.. באתר http://www.eprints.org/openaccess/self-faq/#self-archiving ניתן למצוא תשובות לשאלות רבות הקשורות בהיבטים שונים הקשורים להקמתם של מאגרים מוסדיים – היבטים טכניים, תקציביים, זכויות יוצרים, תפקיד הספריות בנושא ועוד.

נושא המאגרים המוסדיים מתפתח ומאגרים מוסדיים נוספים בקצב מואץ. באתר http://roar.eprints.org/?action=browse ניתן למצוא נתונים סטטיסטיים על מאגרים מוסדיים בעולם, ומידע מפורט על כל אחד מהמאגרים ובאילו כלים נוצר. הוקמו ארגונים ששמו להם למטרה לקדם את הנושא, וממשלות ומוסדות אקדמיים תומכים בו. דוגמה בולטת לפרויקט ששם לו למטרה לקדם את נושא המאגרים המוסדיים הוא SHERPA (Securing a Hybrid Environment for Research Preservation and Accessׂ)ׁ– שכיום חברים בו 26 מוסדות מחקר בבריטניה בעלי ניסיון בתחום, ובתוכם הספרייה הלאומית של בריטניה. באתר של SHERPA יש מידע על שירותיו השונים, בהם גם שירות חיפוש בכל המאגרים המוסדיים של בריטניה. שירותי חיפוש-על דומים במאגרים מוסדיים הם: CASSIR- בחסותה של ממשלת הודו,ו- DAREnet בהולנד (מאז אפריל 2008 הוא משולב בפורטל NARCIS). המגמה של מנועי–על ייעודיים למאגרים המוסדיים צוברת תאוצה. לאחרונה נוסף שירות ARROW – Australian Research Repositories Online to the World – שירות חיפוש במאגרי המחקר המוסדיים של אוסטרליה ו- hprint – שירות חיפוש ראשון מסוגו בסקנדינביה שמתמקד במדעי הרוח ואמנויות.

הנושא מככב גם בחדשות. שומעים על יזמות של אוניברסיטאות בכיוון ה- Open Acess כמו זו של אוניברסיטת ברקלי מינואר 2008 לכסות את ההוצאות של המחברים הכרוכות בפרסום מאמרים ב-Open Access, הצעתה של אוניברסיטת הרווארד שאושרה ב- 12.2.2008 לחייב את אנשי הסגל להפקיד את מחקריהם במאגר חופשי (Open Access Repository ), שינוהל על ידי הספרייה ויהיה נגיש לכל דרך האינטרנט, או הפצרתו של European University Association-EUAבאוניברסיטאות באירופה לפתח אסטרטגיות ומדיניות ברורה לקידום הנושא של מאגרים מוסדיים. כמו כן שומעים על גופים מממנים שמתנים את מימון המחקר בהפקדתו ב-Open Access . הגופים העוסקים בתחום מדברים גם על החזון. על החזון בבריטניה לשנת 2010 ניתן לקרוא במפת הדרכים בכתובת:- http://www.ukoln.ac.uk/repositories/publications/roadmap-200604/rep-roadmap-v15.pdf

ניצנים ראשונים למאגרים מוסדיים ניתן למצוא גם בארץ – Wisdom Archive לדוגמה הוא מאגר מוסדי של מכון וייצמן. התוכנה בה הם משתמשים לפיתוח המאגר היא Eprints – תוכנה חופשית שפותחה על ידי אוניברסיטת Southampton, ומוסדות נוספים נקראים להצטרף ליוזמה תוך שימוש בתוכנה לפיתוח מאגרים משלהם. יוזמות מסוג זה מבליטות את מעמדם של הספרנים והספריות בתחום לא רק כמשתמשים אלא גם כמפתחים, שכן בפיתוח מאגרים אלה תפקיד חשוב לא רק לחוקרים אלא גם לספריות ולספרנים. .

מי יהיו המתחרות הגדולות של גוגל בעוד 5 שנים?

18 ביוני, 2008 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

 cot287-209.jpg בסקירה של אלן ווינר, אנליסט בחברת המחקר גרטנר, נבחנים המתחרים הפוטנציאליים  של גוגל בשנת 2013.  להערכתו  גוגל יודעת יותר מדי דברים על הגולש וזה עשוי להיות החיסרון שלה.

לכתבה המלאה שפורסמה היום  ב"גלובס"

על דור הקטלוגים החדש

18 ביוני, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

דרך ארוכה עברנו  מאז תחילת שנות ה-80 בהן החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה לקטלוג ציבורי מקוון (OPAC – Online Public Access Catalogue). שינוי חל גם בדימוין של הספריות, הדימוי של הספריות כשמרניות ומיושנות הולך ונעלם.
הספרייה כיום, ממוקדת משתמש, מציבה את המשתמש במרכז, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זהו בעצם תמהיל של שירותי ספרייה מסורתית ושירותי רשת מתקדמים.
"דור הקטלוגים החדש"  עשיר בשירותים: דפי שער ותוכן עניינים של ספרים, יכולות אינטראקטיביות, שימור שאילתות,  צורות שונות של פלט, אפשרויות של RSS  ועוד.
כידוע הספריות באוניברסיטת תל-אביב עומדות לעבור בקרוב לגירסה 18 של קטלוג "אלף" שהוא שיפור של הגירסה הנוכחית, אך עדיין זה לא "הדור הבא". (חלק מהספריות האוניברסיטאיות בארץ כבר עברו לגירסה זו).
השינויים המרכזיים מבחינת משתמש הקצה הם:
 ILL גירסה חדשה המייעלת את תהליך העבודה בהשאלה בין-ספרייתית
הגדרת  SDI וקבלת תוצאות במייל או ב-RSS 
Rank-הצגת תוצאות לפי הרלוונטיות שלהם 
EShelf – מאפשר ניהול תיקיות ושמירת פריטים גם אחרי יציאה מהמערכת.

הקטלוגים שהם בבחינת "הדור הבא", נותנים גישה ליותר תכנים ומציעים פונקציות מורחבות המבוססות על התכונות של מנועי החיפוש הפופולאריים כמו גוגל ואמזון ("אמזוגל"): דירוג תוצאות, תיקון טעויות כתיב והיגיון, תצוגה מבוקרת של תוצאות עם deduplication , ביקורות של קוראים, הצעות לחיפושים נוספים, קישור לטקסט מלא וכו'.
קטלוג מהדור החדש, בנוי פחות כמו קטלוג- רשימת מצאי,  ויותר- כמו מאגר מידע.
מתי נזכה גם אנחנו בקטלוג כזה…? זה כנראה עוד יקח זמן ….
להלן מספר דוגמאות של קטלוגים מתקדמים, שרובם נמצאים בגירסת "בטא" ומוצגים באתרי הספריות ככאלה, לצד הקטלוגים הקלסיים.
לחיצה על כל Logo תציג את הקטלוג מתוך אחת הספריות בעולם. 
primo.jpg     endeca.jpg     

worldcat     encore1.gif
aquabrowser     

לקריאה נוספת:

Thinking About Your Next OPAC
Front end focus
Fishing for Information: the Next-Generation OPAC
About Next Generation OPACs
A "Next generation" library catalog

ISIHighlyCited.com – שער גישה לאנשי המידע והמחקר המשפיעים ביותר בתחומם

15 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ISIHighlyCited הוא שירות חופשי של Thomson Scientific שמספק מידע על החוקרים המצוטטים ביותר בתקופה 1981-1999 ב-21 תחומי מחקר בדיסציפלינות שונות: מדעי החיים, רפואה, פיסיקה, הנדסה ומדעי החברה. מאגר המידע של החוקרים ממשיך להתעדכן ואמור לכלול את 250 החוקרים המובילים בכל אחד מ-21 תחומי המחקר.
המידע על כל חוקר כולל :
• מידע ביוגרפי – השכלה, תחומי מחקר ואתרי בית אישיים
• רשימה מלאה של פרסומים
• ביבליוגרפיה עם קישורים לרשומות הביבליוגרפיות המלאות ב- ISI Web of Science

ניתן לחפש את החוקרים המובילים על פי השדות הבאים: שם, תחום מחקר, ארץ והמוסד אליו שייך החוקר.
כלי זה שהוא חלק מהפלטפורמה של ISI Web of Knowledge מאפשר בנוסף לאיתור קולגות ומומחים מובילים בתחום גם מעקב אחר מגמות מחקר והתפתחות רעיונית מדעית.

קישור לאתר
קישור למאמר המתאר את האופן בו מאותרים החוקרים המצוטטים ביותר 

ARROW Discovery Service – שירות חיפוש במאגרי המחקר המוסדיים של האוניברסיטאות באוסטרליה

11 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ליותר ממחצית האוניברסיטאות באוסטרליה מאגרי מחקר מוסדיים (Institutional Repositories) וקרוב לודאי שתוך שנתיים כל האוניברסיטאות באוסטרליה יקימו מאגרי מחקר מוסדיים. כל חוקר מפקיד במאגר עותק דיגיטלי של עבודתו ומידע מתאר. באופן זה מאגרי המחקר מאפשרים לחוקרים להפוך את מחקריהם לנחלת הציבור ושני הצדדים יוצאים נשכרים.
ARROW – Australian research repositories Online to the World - הוא פרויקט לאומי בחסותו של משרד החינוך באוסטרליה ששם לו למטרה לאפשר בצורה אופטימלית את השימוש במאגרים אלה. במסגרתו פותח מנוע חיפוש שמחפש סימולטנית בכל המאגרים. שירות חיפוש זה ARROW Discovery Service מסופק על ידי הספרייה הלאומית של אוסטרליה והוא מאפשר כיום חיפוש ב- 161,790 פריטים – כולל תיזות, מאמרים, פרקים מספרים, תמונות וקטעי מוסיקה. לרוב פריטי המידע המאוחזרים עותק דיגיטלי מלא.
באופן זה שירות זה מהווה מקור נוסף לאיתור חומר איכותי בטקסט מלא.

לשירות החיפוש
מידע על ARROW
קישור ל- OpenDOAR – מדריך כללי למאגרי מחקר מוסדיים

יד ושם פתח ערוץ בעברית ב YouTube

11 ביוני, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

יד ושם פתח ערוץ בשפה העברית ב YouTube שיתווסף לערוצים שעלו בחודש שעבר באנגלית וערבית. הערוצים  זכו לפופולריות רבה – מעל חצי מיליון צפיות מאז העלאתם.
הערוץ בעברית כולל עשרות עדויות של ניצולי שואה המשולבות בתצלומים ארכיוניים, סיור וירטואלי במוזיאון החדש לתולדות השואה וכן סיפורים אנושיים מרגשים כמו איחוד משפחות שהופרדו בשואה.

ערוצי יד ושם הם דינמיים – יד ושם יוסיף ויעלה סרטונים וקטעי וידאו לעיתים קרובות.

יו"ר יד ושם אבנר שלו: "הפופולריות והעניין הרב להם זכו ערוצי יד ושם באנגלית וערבית ב- YouTube משקפים את העניין הרב בנושא השואה, לכן דווקא ברשת האינטרנט המוצפת במידע שגוי ובשקרים בנושא השואה ישנה חשיבות יתרה לנוכחותם של ערוצי יד ושם. אנחנו מאמינים שאותה הצלחה תהיה גם לערוץ יד ושם בשפה העברית".
הפרויקט נעשה בסיוע של גוגל.

לכבוד יום הזכרון לשואה ולגבורה, העלה 'יד ושם' את ארכיון התצלומים שלו לאתר האינטרנט של הארגון. האוסף, מאגר העדויות הצילומי הגדול בעולם על תקופת השואה, כולל כ-130,000 תצלומים.
לחיצה על תמונה מסוימת תפתח מפה של "גוגל", ובה מסומנים כל המקומות הקשורים לתצלום ומוזכרים במידע על התמונה.

http://youtube.com/yadvashemhebrew
הידיעות נלקחו מתוך הודעות לעתונות באתר יד ושם

אנציקלופדיה בריטניקה יורדת אל העם

11 ביוני, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה

"מועדון קריאה" – אנו קוראים ספרים חדשים – שירות עדכונים חינם למשלוח קטעי קריאה בדואר אלקטרוני

10 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

אין ספק שבעולם הטכנולוגי בו אנו חיים ובקצב המטורף של החיים רבים נטשו או צמצמו את הקריאה של ספרות יפה מחוסר זמן. רבים היו רוצים להתעדכן ב"מה חדש" בספרות העברית, מקורית או מתורגמת, ולדפדף בספרים החדשים לפני רכישתם, אך שוב אין מספיק זמן גם לכך.
עבורם "מועדון קריאה" הוא הפתרון. "מועדון הקריאה" היא יוזמה של זוהר עמיהוד מאז שנת 2002. ניתן להירשם חינם לאחד מערוצי הקריאה המוצעים במועדון – "רומן מקור" או "רומן תרגום" ולקבל בדואר אלקטרוני קטעי קריאה קצרים מהספרים רבי המכר. על פי מה שכותב זוהר עמיהוד באתר:
"בכל יום יישלח אליכם בדואר האלקטרוני קטע קריאה קצר: ביום א' תקבלו קטע קריאה מתחילת הספר, ביום ב' תקבלו את הקטע הבא אחריו, ביום ג' תקבלו קטע נוסף וכך עד וכולל יום ה'. שישי ושבת נחים וביום א', מתחילים לקרוא ספר חדש.
להערכתי, תוכלו לקרוא כל קטע בלא יותר מ- 5 דקות. מכל ספר נקרא ביחד כ- 30 עמודים. "
ובכל זאת כיצד שירות כזה מתאפשר חינם? – היכן המלכוד ? ומהו המודל העסקי ? הכול מוצהר בצורה גלויה וישרה באתר:
"בכל דבר דואר תמצאו קישור לרכישת ספר בחנויות ספרים באינטרנט. אתם רוכשים ספר וחנות הספרים הוירטואלית ממנה רכשתם (סטימצקי, בוקמי…) משלמת עמלה לאתר מועדון קריאה. כך ניתן להמשיך לתת לכם שירות חינם!"
בנוסף לשירות האלקטרוני של קטעי קריאה, באתר "מועדון קריאה" יש לוח אירועים ספרותיים מקיף, כולל האירועים הספרותיים של אוניברסיטת תל אביב. בלוח אירועי תרבות ספרות ניתן לקבל מידע עדכני על אירועים שונים כמו: סיורים בעקבות ספרים, סיורים בעקבות סופרים, אירועי השקה, הרצאות של סופרים, הרצאות על ספרים, דיונים בעקבות ספר, מפגשי סופרים וכדומה
באתר "מועדון קריאה" ניתן גם לקבל מידע קצר על סופרים ישראליים ולא ישראליים שספריהם תורגמו לעברית. המידע לקוח מהספרים שלהם או מאתרי הבית שלהם.
אין ספק שהאתר מעניין והשירות נשמע מבטיח…

אל האתר "מועדון קריאה"

Google Doctype – אנציקלופדיה חופשית למפתחי Web על ידי מפתחי Web

7 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ב-14 במאי 2008 הצהירה Google על גרסת ביתא של Google Doctype – אנציקלופדיה חופשית – מעין וויקיפדיה, בנושאים הקשורים לפיתוח יישומים ב-Web. האנציקלופדיה מכילה שורות קוד רבות ב- javascript בנושאים שחשובים למפתחי Web – נושאי אבטחת מידע, CSS, הטמנה (Caching), טיפים ועוד. שורות הקוד פתוחות לשימוש במסגרת ה- creative commons, האנציקלופדיה כולה ניתנת להורדה ולהפצה, ומפתחי Web נקראים לתרום לאנציקלופדיה זו… מטרתה של האנציקלופדיה  מעשית – לענות למפתחי Web על השאלה "כיצד" ? והתרומה צריכה להיות בהתאם.
כיום היא נמצאת עדיין בשלב ביתא והיקפה מצומצם יחסית, אך אין ספק שזו יוזמה חשובה של Google עבור מפתחי Web שיוכלו למצוא במקום אחד ריכוז של שורות קוד חופשיות לשימוש ולהפצה מחודשת בנושאים חיוניים לפיתוח, וככל שירבו התורמים כן תגדל תרומתה.

לאתר האנציקלופדיה 

"ארון הקבצים היהודי" עולה לרשת

5 ביוני, 2008 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

פרויקט ראשון מסוגו של העלאת הספרות היהודית והעברית לרשת האינטרנט, יושק בקרוב באוניברסיטת בר אילן . במסגרת הפרויקט, ששמו "ארון הספרים הדיגיטלי", יועלו לרשת אלפי ספרים רבניים וספרות יפה. ספרים אלה יהיו פתוחים לקריאה ולחיפוש באמצעות מנוע חיפוש.

בישראל נעשו עד כה פרויקטים כאלה בקנה מידה מצומצם, ביוזמות של מתנדבים או תורמים פרטיים: פרויקט בן יהודה, שבמסגרתו הוקלדו יצירות מרכזיות בספרות העברית, ופרויקט הדיגיטציה של בית הספרים הלאומי, שבו נסרקו עד כה כ-900 כתבי יד עבריים עתיקים.

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט"

פותחים דלתות לאנשים עם מוגבלות – הנגשת אתרי אינטרנט

3 ביוני, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ספרניות האינטרנט מהספרייה למדעי החברה ולניהול, הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החיים ולרפואה השתתפו ב- 2.6.2008 ביום פתוח שערכו חברת מיקרוסופט, איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל בנושא הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות ובני הגיל השלישי.
ישנם כמה סוגים של מוגבלויות שמשפיעים על הגלישה באינטרנט: ליקויי ראיה, שמיעה, מוטוריקה, וליקויי למידה.
הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות משמעותה התאמת אתרי האינטרנט לשימושה של אוכלוסיה זו, שצריכה לרוב להשתמש בטכנולוגיה מסייעת ובציוד עזר כמו קוראי מסך כדי לגלוש באינטרנט. יש לדאוג לתאימות האתרים לטכנולוגיה מסייעת באופן שיתאפשר למשתמש לעבוד עם קורא מסך ומקלדת. ההנגשה כרוכה באספקת חלופות טקסט לתצוגה הגרפית, בעיצוב צבעוניות מתאימה ומתן אפשרות למשתמש לשלוט בתצוגה של צבעים, פונטים, זמן תגובה ועוד.
קיימות כמה רמות של הנגשה. סטנדרטים לנגישות במישור הבינלאומי פותחו על ידי ארגון ה- W3C ואלה תורגמו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי לשפה העברית. בשנת 2002 נוסדה קבוצת משימה שמטרתה קידום הנגשת האינטרנט בישראל לאנשים עם מוגבלות. לקבוצה זו אתר אינטרנט ייעודי http://www.nagish.org.il ובו מידע שימושי, מאמרים וסטנדרטים להנגשת אתרי אינטרנט.

בישראל כ- 25% מהאוכלוסייה סובלים ממוגבלות קשה ו-37% ממוגבלות מתונה. המטרה בהנגשת אתרי האינטרנט היא לאפשר לכולם לגלוש באינטרנט.
השגת מטרה אתית זו כרוכה גם ביתרונות כלכליים שכן הנגשת אתרי אינטרנט מעלה את השימושיות באתר, משפרת משמעותית את קידום האתר במנועי חיפוש, מעלה את כמות הגולשים באתר ומוזילה את עלויות התפעול של הארגון מאחר שגלישה באתר זולה יותר ממענה פרונטלי או טלפוני.
להנגשת אתרים גם היבט משפטי. בחודש מרץ 2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, על פיו הנגישות היא תנאי הכרחי לשוויון וחובת הנגשת השירות והמידע חלה על כל מספקי השירותים לכלל הציבור – מגזר פרטי וציבורי כאחד. מאחר שקיים פער בין המצב כיום, למצב הנדרש על פי החוק, נקבעה החלה הדרגתית של החוק.

היום הפתוח בו השתתפנו היה בהנחיתה של הגב' גילה גרטל מרכזת נושא הנגישות באיגוד האינטרנט הישראלי, וההרצאות בו דנו במגוון נושאים: היתרונות בהנגשת אתרי אינטרנט, בדיקת נגישות, כיצד מנגישים אתרי אינטרנט – כללים וטכניקות, הנגשת אתרים ב- Moss 2007 , וגידי אהרונוביץ, גולש עיוור – איש תמיכת לקוחות בזק בינלאומי, הדגים כיצד הוא גולש באינטרנט בעזרת קורא מסך…
היה מעניין … ונוכחנו לדעת שעוד רבה העבודה שעומדת בפנינו..
מן הראוי לציין שמסכי ה-Web Opac בגרסת אלף 18 כבר תומכים בהנגשה.

קישור למצגות של הכנס

"60 שנות מחקר במדעי החברה והניהול"

3 ביוני, 2008 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

תערוכה

לציון 60 שנות מדינת ישראל מוצגת בספרייה למדעי החברה ולניהול התערוכה:
"60 שנות מחקר במדעי החברה והניהול"
בתערוכה מבחר פרסומים של חוקרים ישראלים בתחומים של מדעי החברה והניהול, המבטאים את התפתחות המחקר בתחומים אלה בשישים שנות המדינה.
מחווה מיוחדת ניתנת בתערוכה למכון למחקר חברתי שמושי ולמקימו ד"ר לואיס גוטמן. פרסומי המכון נמסרו לתערוכה באדיבות בתו, ד"ר נורית גוטמן, מרצה בחוג לתקשורת.

PDF – הדור הבא

3 ביוני, 2008 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

 acrobat_logo_a.jpg  בידיעה שהתפרסמה במדור המחשבים ב – Ynet ,סוקר ארז רונן שירות מקוון שיתופי חדש, המאפשר יצירה ושיתוף מסמכי PDF ברשת. בנוסף לשירות הווירטואלי, השיקה החברה את גירסה 9 לתכנת Acrobat המלאה.

לידיעה המלאה