ארכיון פוסטים מהקטגוריה "הווב הנייד ואפליקציות לנייד"

PubMed4Hh – אפליקציה ל- PubMed – פופולרית יותר מהמנשק הוובי

17 בדצמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

PubMed4HhPubMed for Handheldsp היא אפליקציה חופשית שפותחה על ידי NLM    כדי לאפשר גישה ידידותית למידע במאגר Pubmed  במכשירים ניידים  ושימוש במידע קליני  מבוסס ראיות  בעת הטיפול.

האפליקציה כוללת 6 מנשקים לחיפוש במאגר:  PICO , AskMEDLINE  , BabelMeSH     , CQs  ,Consensus Abstracs ו- Archive

PICO     מנחה את      המשתמש בתהליך הרכבת   שאילתה קלינית

Consensus Abstracts מציג את תוצאות החיפוש  בצורה ידידותית

AskMEDLINE   מאפשר לחפש בשפה טבעית  ואת תוצאות החיפוש אפשר לצמצם על ידי סוג פרסום

BabelMeSH       מאפשר לחפש ב- 12 שפות בנוסף לשפה האנגלית. תומך  בשפה התחבירית של PubMed

CQs  - Clinical Queries  כולל מנשק חיפוש מתקדם שמאפשר להגביל את החיפושים ב- PubMed לאספקטים שונים כגון דיאגנוזה  , סיבות וכו'  וגם ל- systematics reviews

Archive  - מאפשר לשמור את תוצאות החיפוש

אפשר להשתמש במנשקים השונים גם ללא שימוש מורכב בשפה התחבירית של Pubmed  , ומי שבכל זאת מעוניין יוכל למצוא מידע מפורט ועזרה ב- מדריך המקוון השלם

PubMed4Hh  היא אפליקציה חופשית וניתנת להורדה  מ- Apple App Store , Google Play Store ומאתר המוצר . באתר המוצר אפשר להתנסות גם באופציות החיפוש במנשקים השונים שצוינו לעיל.

מכתבה שפורסמה ב- 21  בנובמבר 2013 בנושא השימוש באפלקציה עולה שהיא הפכה לפופולרית יותר מהמנשק הוובי של Pubmed  ו- 97.8%    מהשאילתות באפליקציה הן למטרות   קליניות בעיקר לצורכי טיפול

המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012

21 במאי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

article3ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

  • מידע ברשת -  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

  • איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

  • ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקיבאיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

  • הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים- ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

  • פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

  • "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

  • Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

  • ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

  • חווית משתמש נכונה במוביל וובאתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

  • ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

  • גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  - קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר - "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

  • שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

  • עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

29 באפריל, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

articleהווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר

המו"לים ושוק המובייל

10 בנובמבר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

gomobileheader2011sAudit Bureau of Circulations and ABC Interactive ערך זו השנה השלישית סקר בקרב מו"לים בנושא תוכניתם לגבי שוק המובייל. הסקר נערך בקרב מו" לים של עיתונים , מגזינים, ופרסומים בתחום עסקים בארה"ב וקנדה בתקופה 8 -26 לספטמבר 2011 . המו"לים נשאלו בסקר על תוכניתם האסטרטגית לגבי שוק המובייל, איזה סוגים של אפליקציות מוביל ואתרי ווב תומכי מובייל הם מפתחים, ועמדתם לגבי רווחים מפרסומות ומנויים במובייל.

תוצאות הסקר השנה פורסמו בנובמבר 2011 במסמך אינפורמטיבי בשם:
Going Mobile: How Publishers Are Maturing and Monetizing Their Offerings

בין הממצאים העיקריים:
grapha80• מספר המו"לים שדווחו שיש להם תוכנית מתוכננת היטב לשוק המובייל עלה ל- 59% מ-28% ב- 2009
• 67% דווחו שרווחים מפרסומות ומנויים חשובים לעתידם האסטרטגי.
• 85% מהמשיבים על הסקר דווחו שיש להם תכני מובייל לסמרטפונים , קוראים אלקטרוניים או מחשבי לוח לעומת 76% בשנה שעברה. מו"לים דווחו על עלויות פיתוח ותחזוקה כסיבה העיקרית לכך שאין להם נוכחות במובייל
• הרבה מאמינים שקוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח הינם ברכה לעסקים שלהם ומפתחים אפליקציות למובייל.

יש להניח שמגמה זו של עלייה בנוכחותם של המו"לים שהשתתפו בסקר בשוק המובייל מייצגת את המצב של כלל המו"לים בשוק זה.

פרטים נוספים אפשר למצוא

במסמך האינפורמטיבי

קישורים לדוחות משנים קודמות

להודעה חדשותית בנושא

לכתבה בנושא

 

Google Developer Day 2011 בישראל

3 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

google-developerGoogle Developer Day הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

 

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010

 

חופשה נעימה .. אפליקציות וטיפים כיצד להישאר מחוברים גם בזמן החופשה ..

25 באוגוסט, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Hipstamaticהאוניברסיטה יוצאת לחופשה מרוכזת בימים 28.8 – 2.9 . החל מיום 29.8 קטלוג הספרייה יושבת למשך ימים אחדים בשל שדרוגו לגרסה חדשה. שאר המשאבים בספרייה יהיו זמינים מרחוק.

אנו מאחלים חופשה נעימה ומהנה לכולם, לאלה שנשארים בארץ ולאלה שנוסעים…

ומי שנמצא רחוק, מעוניין לוותר על המחשב הנייד ובכל זאת להישאר מחובר יכול אולי למצוא עניין בפוסט :

Kicking it:: 10+ Tools to stay relaxed & connected while on vacation
בפוסט זה אפשר למצוא פתרונות להקלדה במחשבים חכמים ובמחשבי לוח , לגישה מרחוק לקבצים במחשב, ולשמירת קשר.

blogDragon-Dictation- copysכך למשל , לבעיות הקלדה : על פי דברי Carolyn Nicander Mohr כותבת הפוסט, היישום החופשי Dragon Dictation יכול לפתור את בעיות ההקלדה ב- iPad ו ב-iPhone, למערכת Android היא ממליצה על האפליקציה Swift key x , ו-Google's speech recognition יכול אף הוא לחסוך זמן ותסכול בהקלדה.

 blogevernote copysmallלגישה לקבצים – הכותבת ממליצה לשמור את הקבצים בשירות החופשי – Dropbox שמשמש במקרה זה כענן אישי אליו אפשר לגשת מכל מכשיר שיש לו Dropbox app ומכל מחשב אחר. שירות נוסף עליו היא ממליצה הוא Evernote. אפליקציה מומלצת להעברת מידע בכנסים לדוגמה, היא Bump , וכמובן אפשר להשתמש גם בדואר לשמירת קבצים חשובים לנו ושאנו מעוניינים לגשת אליהם מרחוק.

TiKL-blog-300x146 copy3ולשמירת קשר – כדאי לא לשכוח לפני שעוזבים את המשרד להוריד את אפליקציית Skype למחשב הלוח או לטלפון החכם. כמו כן היא ממליצה על TiKL

ולמי שנמצא בכנס וזקוק להפסקה, האפליקציה Fake-a-Call תוכל לסייע לו לביים צלצול טלפון …..

הטיפים שלעיל טובים לנופשים שמעוניינים להישאר מחוברים וגם לאלה שמשתתפים בכנסים מרוחקים ולא מעוניינים ל"היסחב" עם המחשב הנייד, ומסתבר שבעידן הטכנולוגי של ימינו עם הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח אפשר להישאר מחוברים גם בלעדיו.

לכתבה

סקר של Project American life & Pew Internet – השימוש בטלפונים חכמים בארה"ב

14 ביולי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

pewסקר טלפוני מקיף בנושא שימוש בטלפונים חכמים בארה"ב נערך בתקופה 26 לאפריל – 22 במאי 2011 בקרב מדגם של 2277 מבוגרים , מעל מגיל 18. דו"ח ובו תוצאות הסקר התפרסם ב- 11 ליולי 2011.

הסקר בדק נתוני שימוש בטלפונים חכמים כולל מתאם עם נתונים דמוגרפיים: גיל , הכנסה, מוצא אתני, רמת השכלה, מיקום גיאוגרפי – אזורים עירוניים וכפריים.

מתוצאות הסקר:
• ל-35% מהאמריקאים המבוגרים יש טלפונים חכמים.
• השימוש בטלפונים חכמים גבוה בקרב משכילים, צעירים יחסית ואפרו-אמריקאים. כמו כן השימוש נמוך יותר בקרב כפריים מאשר עירוניים.
• 25% מבעלי הטלפונים החכמים משתמשים בטלפונים החכמים ולא במחשבים לרוב הפעילויות המקוונות שלהם באינטרנט
• הפלטפורמה הפופולארית ביותר היא אנדרואיד לאחר מכן iPhone ו- Bleckberry. נמצא מתאם בין הפלטפורמה ונתונים דמוגרפיים – השימוש באנדרואיד גבוה יותר בקרב אפרו-אמריקאים וצעירים לעומת זאת השימוש ב- iPhone וב- Blackberry גבוה יותר בקרב בעלי רמת הכנסה והשכלה גבוהים יותר.
good•  כאשר המשתמשים התבקשו לתאר במילה אחת את תחושתם כלפי הטלפונים שלהם – 72% השתמשו במילה חיובית כגון: good, great, excellent, convenient,
16% במילה שלילית כגון: expensive, frustrating
ו- 12% במילה ניטרלית כגון: ok fair, adequate, fine

לדו"ח המלא

Quixey – מנוע חיפוש פונקציונלי ליישומים במגוון פלטפורמות

5 ביולי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

q1Quixey הוא מנוע ייעודי לחיפוש יישומים שונים לפלטפורמות שונות – סמרטפונים, דפדפנים, יישומים שולחניים, והווב. צורת החיפוש שונה מהמקובל ומכונה באתר בשם "functional search" – על פיה המשתמש צריך להזין שאילתה שעונה על השאלה What do you want to do". כלומר חיפוש היישום/תוכנה הוא על פי מטרת השימוש ביישום והשאילתות הן בהתאם כגון : convert .flac to .mp3, take a screenshot, find games for 3 year olds וכו'

q2תוצאות החיפוש כוללות שמות של יישומים/תוכנות , תיאור כל יישום ומחיר. אפשר להגביל את החיפוש על פי אשכולות – יישומים חופשיים וסוג פלטפורמה כגון – Android, BlackBerry , Chrome add-ons, Firefox add-ons, iPad, iPhone , Mac , Palm, Web , Windows ועוד. כמו כן מוצעים חיפושים דומים.

על פי מה שכתוב באתר תוצאות החיפוש לקוחות מבלוגים, אתרים שמרכזים אפליקציות, מנועי חיפוש ועוד. שלא כמנועי חיפוש קונבנציונליים, Quixey מנסה להבין מה עושים היישומים השונים, כיצד אנשים משתמשים בהם ולאיזה APIs הם קשורים ובאופן זה מאפשר חיפוש יעיל של יישומים.הערה: כאשר בדקתי את המנוע הוא עלה בדפדפן Firefox אבל לא ב- IE .

למנוע החיפוש

הווב הנייד – ספריות וטכנולוגיות המכשירים הניידים

3 ביולי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

mobileappטכנולוגית הנייד ממשיכה לתפוס תאוצה בכל התחומים כולל תחומי ההוראה והמחקר.. כיצד נערכות הספריות לעידן החדש? מידע מקיף בנושא הנייד אפשר למצוא במדריך מקיף בן 60 עמודים :

On the Move with the Mobile Web: Libraries and Mobile Technologies

שעוסק בווב הנייד ויישומו בספריות. המדריך אמנם מסוף 2008 ומאז אין ספק שנוספו חידושים, אבל בכל זאת אפשר למצוא בו מידע רב וחשוב והקישורים לאתרים ולמקורות הרבים שהוא מפנה אליהם, כולל קישורים למקורות בהם אפשר להתעדכן,  יכולים לשפוך אור גם על החידושים שנוספו בתחום. .

המדריך כולל 6 פרקים:
What is the Mobile Web?
Mobile devices
What can you do with the Mobile Web?
Library mobile initiatives
How to create a mobile experience
Getting started with the Mobile Web

פרקים אלו כוללים סקירה על מכשירים ניידים – חומרה ותוכנה מערכות הפעלה ומאפיינים, יישומי מובייל ופעולות שאפשר לעשות באמצעות הנייד, החל במייל , מסרונים, מוזיקה ורדיו, תוכנה ומשחקים, רשתות חברתיות וחיפוש, וידג'טים – יישומים שאפשר להוריד למכשיר הנייד כדי לספק גישה למידע מבוסס ווב ללא צורך בדפדפן, ספרים אלקטרוניים, ספרי אודיו, מידע תיירותי, דפדפנים, חדשות, בלוגים, RSS , מיקרובלוגים ועוד..

במדריך אפשר למצוא גם מידע על אפליקציות ייחודיות ל- iPhone , ועל יוזמות של ספריות בנושא הנייד. ספריות רבות מפתחות גרסאות של מובייל לאתרי הבית שלהן. באתרים אלו הספריות מספקות מידע על שירותי הספרייה ואוספים, שעות הפתיחה של הספרייה, מספקות גישה לקטלוג הספרייה, מדריכי נושאים, כתבי עת אלקטרוניים, שירותים מבוססי מקום והכול מותאם למסך הקטן.

בנוסף לכך ספריות מציעות למשתמשים להשאלה באמצעות מכשירים הניידים אוספים דיגיטליים כמו ספרי אודיו, ספרים אלקטרוניים, וידאו ומוסיקה. כמו כן ספריות מספקות חומרי הדרכה מותאמים לניידים, כולל סיורי אודיו, הודעות SMS על אירועים חשובים, יעץ וירטואלי ושימוש ב- SMS , והשאלה במובייל.

לאחר סקירה על האפשרויות הטמונות בנייד המדריך דן בפיתוח אסטרטגיה מתאימה לשימוש במכשירים ניידים תוך התחשבות במאפיינים של המשתמשים – מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, התנהגות חיפוש ובאיזה סוג של מכשירים הם משתמשים.

המדריך דן גם באפליקציות שיכולות לסייע לבנות אתרי ווב לנייד – כגון Winksite ו- Mofuse שיוצרים גרסאות של אתרים לנייד מקובצי RSS . המדריך כולל גם טיפים לתכנון אתר נייד.

מדגיש שחשוב להתעדכן ומציע אמצעים להתעדכנות – פורומים, בלוגים, ואתרי ווב

כל אחד מהפרקים כולל הפנייה למקורות והרבה מהם כוללים קישורי ווב.

למדריך
 

 

מנועי חיפוש וחיפוש אפליקציות לנייד

29 ביוני, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

יש היום בשוק למעלה מחצי מיליון אפליקציות לנייד . אם ידועה האפליקציה המדויקת אותה מחפשים יהיה קל יחסית למצוא אותה. אבל הדפדוף באין ספור אפליקציות לצורך מציאת האפליקציה המתאימה למטרה מסוימת יכולה להיות פעולה מתישה.

עובדות אלה הניעו את מנועי החיפוש הגדולים כמו Bing ו- Yahoo להכניס מאפיינים חדשים למנועי החיפוש שלהם שיאפשרו חיפוש יעיל יותר של אפליקציות . בפוסט בבלוג של Bing מ-9 ביוני 2011 מתואר כיצד אפשר באמצעות ה- Iphone למצוא את האפליקציה המתאימה תוך שימוש במנשק הוובי של מנוע החיפוש או באפליקציה של בינג למובייל.

גם יאהו מסתגלת לסביבה החדשה עם מספר מוצרים חדשים לחיפוש אפליקציות . על פי פוסט מ- 15 ביוני 2011 יאהו השיקה שתי אפליקציות ל- iPhone ול- Android לחיפוש יעיל יותר של אפליקציות וגם חיפוש ייעודי לאפליקציות במנוע החיפוש שלה . בפוסט זה אפשר למצוא פירוט על Yahoo! AppSpot – אפליקציה של יאהו ל- iPhone שמהווה שיפור על פני חיפוש אפליקציות נייטיב ב-iTunes.

התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן

22 במאי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

infoביום רביעי 18.5.2011 התקיים במסגרת "2011 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-26 ,יום עיון בנושא: "התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל 
       ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

 אנו עדים היום למספר התפתחויות ברשת האינטרנט, אשר מצעידות אותנו לקראת עתיד שונה בתחום המידע, העסקים והחינוך. חברות המחקר האנליסטיות הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים, שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום. רשתות חברתיות משתתפות בתהליכים חינוכיים. אנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום השירותים הפרסונליים בנייד ומתמודדים בהצלחה עם אתגרים שמציבה סביבת הנייד. בתחום חיפוש מידע מפתחים יישומים סמנטיים ואף מנועי חיפוש חוזי עתיד. מחשוב ענן ויישומיו תופסים תאוצה ויש לכך הזדמנויות וסיכונים לנושא ניהול הידע והשלכות על נושא הלמידה, ובעולם הרדיו אנו עדים לחידושים משמעותיים והזדמנויות.

יום העיון עסק בהתפתחויות אלו, תוך שימת דגש על תרומתן למשתמש והתועלת שתוכל לצמוח לו מכך בתחומים השונים: העסקי, החברתי, הטכנולוגי, היישומי והחינוכי.

במשך היום התקיימו 11 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': עולם הרדיו ברשת – חידושים והזדמנויות, משחקים בכל מקום

קולו של המיקום – רדיו מקומי ועולמי מדבר ברשת
ד"ר נדב דפני – מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח 

ההרצאה הציגה את עולם הרדיו, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת – החידושים המשמעותיים בו, ההזדמנויות מבחינת עולם המידע, החינוך והתרבות העולמית. בהרצאה הודגם כיצד רדיו לוקאלי הופך לרדיו עולמי ומה היתרונות שבכך לשני הצדדים (המשדר והקולט). בהרצאה הוצגו טכנולוגיות ואתרים רלוונטיים. למצגת ההרצאה 

גיימיפיקיישן! משחקים בכל מקום לפיתוח עסקי ומערכות חינוך
ד"ר חנן גזית,juloot interactive

חברות המחקר האנליסטים הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות כמו פייסבוק ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום ליצירת חוויות חדשות מעבר למסכי המחשבים. דרכי למידה, הדרכה וניהול ידע המוכרים לנו עומדים לעבור שינויים דרמתיים בעקבות היכולת לעצב ולפתח חוויות משחקיות אינראקטיב בכל מקום. ההרצאה נגעה באתגרים החדשים שמציבות טכנולוגיות גיימיפיקיישן בפני חברות וארגונים והראתה איך אפשר ליישם אותן לפיתוח עסקי ולמערכות חינוך 

מושב ב' – חיפושי מידע – טכנולוגיות מתקדמות, הנייד – שירותים פרסונליים ורשתות חברתיות 

?Designing for Mobile: Does size matter
מיכל לוין, User Experience Designer , Google ישראל

ההרצאה התמקדה בעיצוב חויית המשתמש בשימוש במכשירים ניידים, והאתגרים הכרוכים בכך נוכח הסביבה המגוונת מאוד של המכשירים הניידים

שירותים פרסונליים בנייד
פרופסור ברכה שפירא, המחלקה להנדסת מערכות מידע ומעבדות דויטשה טלקום, אוניברסיטת בן גוריון. השתתפה בהדגמת המערכת לינה שלנגמן שהשתתפה בפיתוח המערכת.

על פי מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת Nielsen עבור חברת Tellabs נראה שלמעלה מ60% ממשתמשי המובייל מעוניינים בשירותי תוכן שיתבססו על העדפותיהם, המיקום שלהם, ההקשר והסביבה החברתית שלהם, או במילים אחרות, שירותים פרסונלים. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיסי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. בהרצאה נסקרו התפתחויות בתחום השירותים הפרסונלים בנייד כולל שיטות חדשניות לפרסונליזציה העושות שימוש במאפיינים של המכשיר הנייד ותוארו פרויקטים שנעשו בתחום במעבדות דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון.

רואים את הנולד: מנועי חיפוש חוזי עתיד
ד"ר אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן.  למצגת ההרצאה

הווב הסמנטי ויישומיו
אייל סלע, מנהל פרויקטים, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי 

כיום הרשת מאפשרת אך ורק הצגת דפים אשר את תוכנם מסוגלים להבין בני אדם. ניתן לתאר את המצב הנוכחי כ'רשת של מסמכים', אשר תוכנם אינו מובן למכונות. הטכנולוגיות הסמנטיות מאפשרות להכניס משמעות (סמנטיקה) ברמת הקוד, כך שמכונות מסוגלות להבין את תוכן הדפים. מצב זה מתואר כ'רשת כמאגר נתונים'. כלומר, מחשבים מסוגלים לעשות שימוש בפריטי המידע המופיעים בדפי אינטרנט ולא רק להציג אותם לבני אדם. ההרצאה הציגה את עקרונות הווב הסמנטי ודוגמאות לאפליקציות העושות בו שימוש. למצגת ההרצאה 

עמיתים מקרוב ומרחוק – רשתות חברתיות בהוראה והדרכה
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה

ההרצאה עסקה ברשתות החברתיות ושיתופן בתהליכים חינוכיים מגוונים (משימוש בהן בלמידה פורמלית ועד למידה לא-פורמלית והתפתחות מקצועית בארגונים) – כיום יש כבר דוגמאות יפות מאוד מהארץ, לא רק מחו"ל  יש לכך גם השלכות וקשר הדוק לשימוש במכשירים ניידים (סלולרי, אייפד וקוראים דיגיטאליים) .למצגת ההרצאה

מושב ג' – מחשוב עננים – היבטים חברתיים, עסקיים, טכנולוגיים וחינוכיים
רנית זקצר, CTO מטריקס

מחשוב עננים והזנב הארוך של הידע

בהרצאה למדנו מה זה מחשוב ענן ? כיצד הפך ל- Game Changer טכנולוגי/חברתי/עסקי? מהן ההזדמנויות והסיכונים בענן לנושא ניהול הידע וכיצד עוזר הענן להגיע "לזנב הארוך של הידע".

יישומי ענן שיתופיים והשלכותיהם על למידה
נעמי פורת, המרכז ללימודים אקדמיים. למצגת ההרצאה

מה השאלה? על מנועי תשובות וטכנולוגיות נוספות
דניאל ליפסון, מנהל מחלקת כתבי עת וספרן יעץ בספריית הקמפוס האקדמי אחוה

מנועי החיפוש כמו Google ו Bing עוזרים לנו למצוא מחט בערימה של שחת. הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מציגים לנו מחט בערימה של מחטים – רשימה ארוכה של קישורים לאתרים שאולי באחד מהם נמצא מידע רלוונטי לחיפוש.
לפעמים כל מה שאנו רוצים הוא פתרון פשוט לבעיה מסוימת או תשובה לשאלה. נבירה ממושכת ברשימת לינקים לא תמיד עוזרת לנו ויכולה לבזבז זמן רב. בשנים האחרונות התחילו להופיע ברשת כלים חדשים ומגוונים המנסים לענות על המחסור הזה. מנועי תשובות למשל, לא מפנות אותנו לקישורים אלא מציגים לנו תשובה ברורה וחד משמעית. כלים המבוססים על הרשת בזמן אמת (Real time Web) יכולים לעזור לנו בפתרון בעיות דחופות דבר שלא נוכל לקבל בדרך כלל ממנועי חיפוש.
בהרצאה הוצגו טכנולוגיות רלוונטיות והודגם כיצד בעזרת כלים שונים אפשר לנסות למצוא פתרון או תשובה ברשת כשמנוע חיפוש לא מספק את התוצאות הנדרשות.למצגת ההרצאה

מושב ד' – עולמות וירטואליים – אתגרים ופוטנציאל יישומי בעסקים ובחינוך
ד"ר ישע סיוון, ראש התכנית למערכות מידע, המכללה האקדמית תל-אביב יפו 

לקראת העתיד של 3D3C markets

ההרצאה עסקה בהגדרה של שווקים הכוללים ארבעה מרכיבים תלת מימד, קהילה, יצירה ומסחר ובאפשרויות המזומנות לנו כתוצאה מכך.  למצגת ההרצאה באנגלית

כמו כן , לטובת מי שביקש ממני את ההרצאה שלי ביום ג' 17.5.2011 ביום העיון "פורטלים ומידע רב מימדי" – אני מעלה קובץ pdf של ההרצאה-

 "העתיד כבר כאן – מגמות והתפתחויות טכנולוגיות עתידיות והמשמעות לעולם המידע"
  ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל  

ההרצאה עסקה בארבע מגמות שהסתמנו בעבר ועל פי תחזיות שמסתמכות על מחקרים יקבלו תאוצה גם בעתיד: ספרים אלקטרוניים, תנועת הגישה הפתוחה, מכשירים ניידים ומחשוב עננים . ההרצאה הראתה כיצד מגמות אלה שלובות זו בזו והן בעלות השפעה פוטנציאלית על ההוראה והמחקר ושחקנים עיקריים בעולם המידע – משתמשים, מו"לים , ספריות ועתידו של הווב עצמו. לקובץ ההרצאה

אפליקציות לאקדמיה והרהורים על עתיד האפליקציות בכלל

29 במרץ, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

appsכיום נשמעות תחזיות שאפליקציות נייטיב לנייד– תוכנות ייעודיות שמורידים לנייד – הן זמניות וברות חלוף שכן העתיד טמון בווב הנייד במיוחד עם פיתוחו של ה- html5 .

בווב הנייד הכוונה לאפליקציות ואתרים למכשירים ניידים שנמצאים בווב, הגישה אליהם היא דרך הדפדפן ואין צורך להורידם למכשיר הנייד. לווב הנייד מספר יתרונות – אין צורך להוריד את האפליקציות, כולן רצות על הדפדפן, לא צריך קוד שונה לכל אחת ממערכות ההפעלה של הנייד – IOS, Android, BlackBerry, WebOS אלא קוד אחיד יכול לשמש את הפלטפורמות השונות. מבחינת חווית המשתמש – החוויה של אפליקציות ווביות משתפרת והופכת להיות דומה לאפליקציות נייטיב  ויעיד על כך Gmail on the web , קיימת גם אפשרות לשימוש באפליקציות ווביות במצב לא מקוון שבה קובצי האפליקציות נשמרים במכשיר  - שימוש שבשילוב עם נתונים מקומיים  יכול להיות מאוד יעיל.

בכנס האינטרנט הישראלי האחרון למשל בפאנל המעניין בנושא האינטרנט הנייד אופיר לייטנר חזה אף הוא את השימוש שיגדל ב- html5 ובעקבות כך את דעיכתם של האפליקציות בעתיד לטובת הווב הנייד. מצד שני נשמעות דעות שונות שטוענות שלמרות שה- html5 מציע הרבה הזדמנויות הוא אינו מהווה תחליף לאפליקציות

מכל מקום , בינתיים מספר האפליקציות גדול , ויש אף חוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות.

גם לאקדמיה יש מספר לא מבוטל של אפליקציות למטרות שונות:
• לייעול תהליך העבודה כגון Dropbox לסינכרוניזציה של קבצים, 1password לארגון סיסמאות.
• לקריאה – קריאת קובצי pdf , ספרים אלקטרוניים ועדכוני RSS – כגון Reeder לקריאת עדכונים מגוגל רידר,   Flipboard – לקריאת תכנים מגוגל רידר, פייסבוק וטוויטר
• לכתיבה
• להצגת קבצים
• למוסיקה ועוד

 רשימה ארוכה של אפליקציות לאקדמיה מסווגות על פי פונקציונליות אפשר למצוא במדריך לאפליקציות שעלה לאחרונה לאתר של MIT
הרשימה כוללת גם
אפליקציות מיוחדות ל- MIT

לאתר