ארכיון פוסטים מהקטגוריה "התנהגות חיפוש"

דו"ח – Reuter Institute אוניברסיטת אוקספורד 2012 – צריכת חדשות דרך אתרים חברתיים בעלייה

24 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

res2דו"ח 2012 של  Reuter Institute for the Study of Journalism  שבאוניברסיטת אוקספורד בנושא דפוסי צריכה של חדשות  התפרסם לאחרונה. הסקר  נערך באפריל 2012  באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק וארה"ב .

מבין ממצאיו העיקריים של הדוח :

  • קיימים הבדלים בתדירות  ההתעדכנות בחדשות בין המדינות השונות
  • המעבר המהיר מחדשות בדפוס לחדשות בפורמט דיגיטלי  בארה"ב אינו קיים באותה המידה במדינות אירופה
  • סמרטפונים ומחשבי לוח מתחילים למלא תפקיד משמעותי בצריכת חדשות  
  • למשתנה הגיל  קשר עם  צריכת החדשות  בצורה מקוונת . צעירים  משתמשים בעיקר  באתרי חדשות באינטרנט לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר שצורכים את החדשות באמצעות הטלוויזיה  ונאמנים לפלטפורמות החדשותיות המסורתיות.
  • social2בכל הקשור לאיתור חדשות,  רשתות חברתיות  הופכות להיות למתחרות למנועי חיפוש  בתחום.  באנגליה למשל 30% מאתרים את החדשות בחיפוש בהשוואה ל- 20% שמגיעים לחדשות דרך פייסבוק וטוויטר. גם כאן מסתמנים פערים בין הדורות.  הגישה לחדשות דרך הרשתות והמעגלים החברתיים רבה יותר בקרב הדור הצעיר.  

לדו"ח המלא

ERIAL והתנהגות החיפוש של סטודנטים

24 באוגוסט, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ERIAL – Ethnographic Research in Illinois Academic Librarieser הוא פרויקט בן שנתיים שחוקר את תהליך המחקר של הסטודנטים.. מטרתו של הפרויקט הוא להבין את התנהגות הסטודנטים בתהליך המחקר וכיצד היחסים בין הסטודנטים, סגל ההוראה והספרנים מעצב תהליך זה. הפרויקט הוא יישומי שכן הוא שם לו למטרה לגלות להבין ולטפל בבעיות ומטרתו לעשות שימוש בתוצאות כדי לשפר את שירותי הספרייה לסטודנט .

ERIAL מושתת על מתודולוגיה אתנוגרפית במסגרתה נערכים תצפיות על הרגלי המחקר של הסטודנטים. המחקר הוא איכותני ושיטות המחקר כוללות בין היתר ראיונות מובנים למחצה , ותצפיות בספריות.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של 5 אוניברסיטאות באילינוי בעלות אוכלוסיות מגוונות . מגוון זה מאפשר לעמוד על ההבדלים והדמיון בתרבויות הספרייה . בפרויקט נוטלים חלק יותר מ- 600 משתתפים בתוכם ספרנים, אנשי סגל וסטודנטים.

במסגרת פרויקט זה נערך מחקר על התנהגות חיפוש המידע על ידי הסטודנטים. מסתבר שמנוע החיפוש גוגל הוא הפופולרי ביותר, כמו כן סטודנטים מצפים ממשאבי מידע אחרים ל"התנהג" כמו גוגל.

אך למרות הפופולריות של גוגל הסטודנטים לא יודעים להשתמש בו כראוי ולהפיק ממנו את מרב התועלת ולנצל את מגוון המאפיינים וההגבלות שהוא מאפשר לצורך סינון המידע. .. כמו כן אינם יודעים באיזה כלי מבין הכלים הרבים שמציע גוגל לצרכים מיוחדים להשתמש. כך למשל הסטודנטים יודעים שאפשר לחפש ספרים אך לא יודעים היכן?

מסקנה: יש לציידם במידע זה….

לפירוט יתר

לכתבה נוספת בנושא 

לאתר הפרויקט

גוגל והזיכרון שלנו – השלכות קוגניטיביות של מידע בהישג יד

20 ביולי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מנועי חיפוש עם האלגוריתמים החכמים שלהם הפכו את המידע לנגיש וזמין. איננו צריכים להתאמץ כדי למצוא את מה שאנו מבקשים … לא זוכרים במדויק שם של חבר ילדות? , מחפשים מאמרים? , מחפשים שם של דמות ידועה שנמצאת על קצה הלשון? , – לא צריך לאמץ את הזיכרון במיוחד – קרוב לודאי שנמצא כל זאת אם נעשה חיפוש פשוט בגוגל.

האם למידע זה שנמצא בהישג יד יש השלכות על תהליך הזיכרון שלנו?

מאמר מכתב העת science מ-15 ביולי 2011 מתאר ניסויים שנערכו כדי לבדוק את הנושא.

4 ניסויים שמו להם למטרה לבדוק האם למידע בהישג יד שמספקת רשת האינטרנט יש השלכות על הזיכרון שלנו והאופן בו הוא עובד .
הניסויים מצאו :

• כאשר אנו מתמודדים עם שאלות קשות ועם הצורך למצוא מידע אנו נוטים לחשוב על מחשבים (ניסוי 1 )

• אנו נוטים לשכוח פריטי מידע שאנו חושבים שבעתיד  יהיו נגישים לנו חיצונית (במחשב, במנוע החיפוש) ונוטים יותר לזכור פריטי מידע שאנו חושבים שלא יהיו נגישים לנו – ימחקו. (ניסויים 2 ו- 3)

• וכאשר אנו מצפים למצוא גישה עתידית למידע אנו נוטים לזכור יותר את הכלי שיאפשר גישה למידע ואת המקום בו מאוחסן המידע (ספרייה במחשב בה שמרנו את המידע לדוגמה) יותר מאשר את המידע עצמו. (ניסוי 4)

ממצאים אלו מלמדים שתהליך הזיכרון האנושי מסתגל ומתאים עצמו לטכנולוגיות המידע החדשות . כפי שאנו לומדים באמצעות הזיכרון מי יודע מה, בקרב בני המשפחה שלנו וחברינו לעבודה וסומכים על הזיכרון שלהם, כך אנו לומדים מה המחשב יודע וסומכים על "הזיכרון" שלו. הפכנו להיות תלויים בגדג'טים שלנו כשם שאנו תלויים במידע שאנו מקבלים מהחברים שלנו ואנו חשים אבודים כאשר הם אינם בהישג יד.

החוויה של איבוד החיבור לרשת האינטרנט הפכה להיות יותר ויותר לחוויה הדומה לאבדן של חבר. אנו חייבים להיות מחוברים לרשת כדי לדעת מה גוגל יודע.

רשת האינטרנט עם מנועי החיפוש דוגמת גוגל ומאגרי מידע דוגמת IMDB הפכה להיות מעין זיכרון חיצוני , מקום שהמידע מאוחסן מחוץ לנו – מעין בנק זיכרון אישי, מה שמכונה בפי פסיכולוגים Google effect.

למאמר

לפודקסט

התנהגות החיפוש של החוקרים של מחר

22 ביולי, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מחקר מעניין שנערך בשיתוף בין JISC ו- British Library שם לו למטרה לבדוק לאורך 3 שנים את התנהגות החיפוש של החוקרים של מחר. המחקר השתמש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות ובחן את התנהגות החיפוש של סטודנטים לתואר שלישי באנגליה מדור Y (ילידי 1980-2000) וסטודנטים מבוגרים יותר. תוצאות המחקר של השנה הראשונה של המחקר – 2009 – 2010 התפרסמו בדו" ח בחודש יוני 2010.

תוצאות המחקר חשובות לספרנים מידענים ועושי מדיניות בבואם לענות על הצרכים של הסטודנטים מדור ה-y  .

בגישה הכללית לחיפוש מידע ושימוש במקורות המחקר לא נמצאו הבדלים בולטים בין סטודנטים מקבוצת גיל 1982-1994 ובין סטודנטים מבוגרים יותר. המשתנה תחום המחקר נמצא כמשפיע על התנהגות החיפוש יותר מאשר משתנה הגיל או שנת הלימודים.

יחד עם זאת נמצאו הבדלים מסוימים בין הסטודנטים מקבוצת דור Y לבין סטודנטים מבוגרים יותר בעיקר בכל הקשור לבקשת עזרה וגישה למחקר.

נמצא שסטודנטים מדור Y נוטים להיעזר במנחים שלהם יותר מסטודנטים מבוגרים יותר – כך למשל 33% מהסטודנטים מדור Y דווחו שהם לא נעזרו אף פעם בצוות הספרייה . .

השימוש באוספי הספרייה הוא רב , אבל רק 36% מהסטודנטים מדור y ו- 25% מהסטודנטים המבוגרים יותר משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית .משתנה תחום המחקר נמצא בהקשר זה בעל קשר חזק  יותר – 42% מהסטודנטים ממדעי הרוח משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית לעומת 13% מהסטודנטים למדעים.

מספר השערות של המחקר ביחס לדור Y אוששו בעוד שהשערות אחרות הופרכו כך למשל – ההשערה שדור Y נמצא מיומן יותר בכל הקשור לאוריינות מידע אוששה . לעומת זאת ההשערה שסטודנטים מדור Y נוטים פחות להשתמש בחומרים מודפסים ויעדיפו תמיד להשתמש גרסאות אלקטרוניות לא אוששה עד כה…

ממצאים נוספים ומעניינים בדו"ח המלא..