ארכיון פוסטים מהקטגוריה "כלים ביבליוגרפיים"

מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה

2 ביולי, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

meביום שלישי 25.6.13  התקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה הרצאה  "מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה". 

המרצים עידן בריר מאוניברסיטת תל-אביב ואהבה כהן מהמכללה האקדמית בית –ברל – שניהם דוקטורנטים ויועצים של  מנדליי בארץ  סיפרו על ניסיונם האישי עם התוכנה החינמית . במהלך ההרצאה  שמענו על היתרונות והחסרונות של התוכנה, התמודדות עם העברית  ושימושים אפשריים בספרייה.

מנדליי היא רשת חברתית אקדמית שהושקה בשנת 2009  ומקבצת סביבה  חוקרים מרחבי העולם כולו. היא כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית  עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של  מסמכים שונים. ככול   התוכנות הביבליוגרפיות  היא כוללת אפשרות לציטוט בפורמטים שונים ויצירה אוטומטית של ביבליוגרפיה .   

יתרונותיה העיקריים של התוכנה  נובעים מאופייה זה :

בסיס הנתונים של המסמכים נשמר גם במחשב האישי וגם בווב   עם אפשרות לסינכרוניזציה  ביניהם.

מנדליי   בהיותה רשת חברתית שאליה החוקרים מעלים חומרים ומשתפים אותם  מהווה למעשה מאגר מידע גדול  וכלי לגילוי ידע

התוכנה  יודעת לטפל יפה בקובצי PDF    ולחלץ מהם את המידע הביבליוגרפי . אפשר לשמור את הקבצים במחשב האישי ולהשתמש בתוכנה השולחנית לארגון המידע וניהולו. התוכנה מאפשרת  גם מעקב ויבוא אוטומטי של קבצים מספרייה במחשב האישי שהוגדרה  למטרה זו.

לתוכנה תוסף שמאפשר ללכוד דפי ווב  ואף לשמור במקרה של שינוי הדף את הגרסה המקורית לצד הגרסה העדכנית. 

התוכנה חינמית ועל פי הבטחות תישאר כזו  גם לאחר רכישתה על ידי Elsevier

חסרונותיה של התוכנה

התוכנה אמנם חינמית אך  השטח שמוקצה למשתמש הוא 2GB  . יש לציין שקיימת אפשרות תמורת תשלום לרכוש שטח אחסון נוסף

התוכנה מלכתחילה נוצרה  על ידי סטודנטים מתחום המדעים וזה עדיין ניכר במאפייניה. עידן שעוסק במסמכי ארכיון הציג דוגמה ספציפית  של חוסר התאמה לתאריך ההג'רי . כמו כן בנושא ההיסטורי הספציפי שבו הוא עוסק  אחוז המסמכים ברשת החברתית של מנדליי מצומצם יחסית. דבריו נתמכים ומוסברים על פי דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים. הדו"ח  שכולל מגוון נתונים על הפעילות ברשת מספטמבר 2012  כולל בין היתר  גם נתונים על התפלגות 2 מיליון החוקרים ברשת על פי דיסציפלינה אקדמית. על פי נתונים אלו – 31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  אהבה לעומת זאת הדגישה בדבריה שבנושאים אותם היא חוקרת בתחום מדעי המידע – קטלוג RDA     -  החומר הוא רב.

בהקשר זה חשוב לציין שפיתוח התוכנה  בא לענות על דרישות וצורכי המשתמשים ולכן  ככל שמספר החוקרים  בתחום מחקר מסוים יגדל  כן יש סיכוי  שמאפייני התוכנה יותאמו  לתחום.

התוכנה מהווה כלי יעיל לניהול ידע אישי  ואפשר להשתמש בתוכנה בשני חלקיה השולחנית והוובית גם לצורכי הספרייה.

על כך ועל הבעיות בעבודה בעברית שמענו מפי אהבה .  להלן דברים שכתבה בנושא:

 בעיות בעבודה בעברית במנדליי

"למנדליי יש מספר בעיות בעבודה בעברית; החלק הארי נובע מבעיות קידוד של עברית במחשבים ואינטרנט ואינם ייחודיים לתוכנה.

הבעיה הראשונה היא בשליפה אוטומטית של מטהדטה. בדרך כלל האותיות המרכיבות מילה מוצגות הפוך, לדוגמה: ךופה.במקום הפוך.  אפשר לתקן את המטהדטה באופן ידני, אבל בכך מוחמץ אחד מהיתרונות הגדולים של מנדליי –  האוטומטיות.

בעיה נוספת בשליפת המטהדטה אין ליחסה  למנדליי. הרבה קבצי PDF של מאמרים בעברית הם בעצם סריקות תמונה ולא סריקות מילים. מנדליי אינו מסוגל לקרוא תמונות כמילים, ולכן אין באפשרותו לשלוף מטהדטה מקבצים אלו.

השימוש בעברית כרוך גם במספר בעיות בהערות, שהוא כלי שימושי מאד בתוך "מנדליי דסקטופ". אפשר לכתוב הערות בעברית, אבל שימוש באותיות עבריות ואותיות לטיניות או אותיות עבריות ומספרים באותה השורה חותך את  רצף השורה, כפי שפעם היה בתוכנות של Microsoft Office. מנדליי לא יכול, בשורה אחת, להתמודד עם הכיוונים ימין-לשמאל וגם שמאל-לימין. למרות שיש במנדליי אפשרות לייצא את ההערות לקובץ, עם או בלי הטקסט המקורי של המאמר, אותיות עבריות מוצגות כסימני שאלה, כך שהפונקציה למעשה לא קיימת עבור הערות בעברית.

הבעיה האחרונה בעבודה בעברית במנדליי היא העלאת מאמרים למאגר המידע. לוקח למערכת מנדליי הרבה יותר זמן להעלות, לקלוט ולהנגיש מאמרים בעברית; לעתים  מאמר בעברית הופך לבר-חיפוש במאגר המאמרים  רק   לאחר חודשיים-שלושה ממועד העלאתו לספריית המשתמש..

למרות  בעיות אלה    .. יתרונות  המערכת  מאפשרות שימוש בה ככלי יעיל לשירות הספרייה

מנדליי ככלי לשירות הספרייה

בספריות המכללה האקדמית בית ברל משתמשים במנדליי ככלי לניהול ידע, ככלי יעץ, וכנקודת  מפגש עם מרצים וחוקרים.

בקבוצה פרטית, שבה אפשר לשתף מסמכים, מקובצים חומרי הדרכה של הספרייה. השימוש בענן של מנדליי מאפשר לספרניות גישה לחומרים אלו מכל מחשב במכללה ומחוצה לה.

מנדליי גם תומך בשירותי היעץ מרחוק של הספריות: בקבוצה פרטית נוספת הצוות אוסף תשובות לשאילתות כדי לעשות בהם שימוש חוזר וכדי להימנע מלשלוח אותם המאמרים שוב לאותם השואלים.

לפני תחילת סמסטר משתמשת הספרייה בקבוצות ציבוריות כדי לבנות "מדפי יעץ וירטואליים": רשימות מאמרים  בנושאים מסוימים בהתאם לקורסים שילמדו במכללה. לדוגמה, ספריית המדרשה לאומנות בונה מדפים לאומנים ואסכולות בתולדות האומנות והספרייה המרכזית בונה מדפים בנושא שיטות מחקר וסטטיסטיקה שימושית.

כשירות לסגל האקדמי, הספרייה המרכזית מציעה הדרכות פרטניות במנדליי למרצים ולחוקרים. הסגל האקדמי נהנה ממגוון האפשרויות שמציעה התוכנה : שמירה, מיון, ניהול ותיוג ומהכלים לציטוט ביבליוגרפי שהם התכלית של מנדליי, והספרייה זוכה לבנות עם הסגל יחסי עבודה על בסיס תמיכה במחקר"  

Thomson Reuters השיק גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote

12 במאי, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

endnoteנראה שהתחרות בין התוכנות הביבליוגרפיות השונות נמשכת. ב- 9 באפריל  2013  התבשרנו על רכישתה של מנדליי על ידי Elsevier . בסוף אפריל   Thomson Reuters  השיק   גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote . התוכנה החופשית  EndNote Basic מאפשרת שטח אחסון של 2 GB  לקבצים ו- 50000 רשומות ביבליוגרפיות . כמו כן היא תומכת ב- 20 הפורמטים הפופולריים ביותר של ציטוטים, מאפשרת חיפוש מקוון מ- 5 מאגרים ולכידת רשומות ביבליוגרפיות מדפי ווב

אפליקציית  ה- IPad  של Endnote תעודכן באופן שתשקף את הפונקציונאליות החדשה של Endnote Basic  החדשה. האפליקציה  תהיה זמינה בסוף יולי 2013 ב-ITunes     במחיר של 0.99 דולר .

לפוסט בנושא

STELLA 2012 – Science, Technology, and Engineering Library Leaders in Action

6 בדצמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

stella2מפגש STELLA          התקיים  השנה ב- Brooklyn College Library  בנובמבר 9-10  2012 והשתתפו בארגון גם נציגים מאוניברסיטאות נוספות בארה"ב

במפגש שנערך כבעבר בסגנון של  “unconference-style”   נטלו חלק ספרנים ומידענים בכירים, חוקרים  ו"מכורים"  אחרים לנושא המידע  ונערכו בו דיונים במגוון נושאים מעניינים שמעסיקים את הספריות.

 באתר אפשר למצוא את סיכומי הדברים ודעות שהושמעו  בנושאים השונים:

ספרים אלקטרוניים ומודל ה- PDA ,  גישה פתוחה ותקשורת מדעית ,   שימוש   בתוכנות ביבליוגרפיות,  כתבי עת , ביבליומטריקה ומדדים חדשים להערכה מדעית, עתיד הספריות ועוד.

סיכומי דברים מעניינים אלה בנושאים השונים שפכו אור על ההתנסות של הספריות  עם תוכנות, כלים ומודלים ספרניים,  מהווים מקור טוב למידע  ויכולים  לסייע לספריות אחרות  בקבלת החלטות  שנוגעות באותם נושאים. .      

 

דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים

4 בנובמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

mendeley-rהרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

  • התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  
  • פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

CitationFox – מדריכים מפורטים לכללי ציטוט ביבליוגרפיים

25 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

citeבפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע. 

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד  

 לאתר הראשי של המדריכים  

ספריות אוניברסיטת תל-אביב – יום עיון – ספרים אלקטרוניים, רשתות חברתיות לאקדמיה

16 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ביום חמישי 5.7.2012  התקיים יום עיון לצוותי ספריות האוניברסיטה.  יום העיון התקיים בראשותה של שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה והניהול, נכחו בו ספרנים מהספריות בקמפוס וגם ספרנים אורחים מספריות אחרות. ההרצאות בכנס  התמקדו בשני נושאים עיקריים: ספרים אלקטרוניים ורשתות חברתיות לאקדמיה ובמהלכן הייתה אפשרות לשאלות, להערות ולדיון.   בהרצאות נחשפנו להיבטים שונים של  הנושאים:

t1-lv      מודלים לתמחור ספרים אלקטרוניים ממבט הספרייה האקדמית. ד"ר לובה  גורנשטיין , האוניברסיטה העברית .  גרסה מעודכנת של הרצאה שניתנה בכנס מידע  2012 .

 ההרצאה  התמודדה עם השאלה האם הספריות האקדמיות מצאו את דרכן לטיפול בספרים האלקטרוניים. נושאים שעלו במהלך ההרצאה – מהו ספר אלקטרוני- הגדרות, יתרונות וחסרונות.  לצד יתרונותיו של הספר האלקטרוני   ובראשן האינטראקטיביות  ואפשרויות חיפוש קיימים גם חסרונות כגון תלות בטכנולוגיה, חוסר שליטה תקציבית בעיית השתלבות בכלי חיפוש מאוחדים  וחסרון בולט שהודגש במהלך ההרצאה היא בעיית הריבוי- ריבוי גורמים שמעורבים בתהליך הרכש, ההפעלה והתחזוקה וריבוי מנשקים ומכשירים.  בהרצאה הוצגו דרכים להתמודדות עם הבעיה. עוד נחשפנו בהרצאה למודלים לתמחור ספרים ורכש ולסיבות להיסוס הקיים בספריות אקדמיות ברכישת ספרים אלקטרוניים.  למצגת ההרצאה

openv      המו"לות  החדשה – הוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בשיטת  Open Access .  קרן אגמון, המכללה האקדמית תל אביב-יפו . גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012.

ההרצאה דנה  במהות הגישה הפתוחה (מתן גישה חופשית לקורא לספרים וכתבי עת אקדמיים ולא אקדמיים עם אפשרות לקרוא, להדפיס להעתיק, להפיץ, לסרוק להעביר נתונים לתוכנות)   והציגה מספר מודלים כלכליים/עסקיים  להוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים במסגרת  הגישה הפתוחה. מודלים שהוצגו במהלך ההרצאה עם  מתן דוגמאות הם:   כותבים/מוסדות משלמים קריאה בחינם,  Do It Yourself – העלאת ספרים לאינטרנט בצורה עצמאית,  פרסום – תמיכה בתוכן הפתוח על ידי הוספת פרסומות,  מודל הגלידה – התאגדות ושיתופי פעולה בין ספריות,  מימון מלא על ידי הקהל,  הוצאה של גופים אקדמיים ללא כוונות רווח,  מודל התרומות המוסדיות - הוצאות אקדמיות אשר מבוססות על קרנות שונות, "שחרור" תוכן לעולם- קריאה לפילנתרופים ולמוסדות לממן עותקים מקוונים, זליגה לכיוון מסחרי – גישה במחיר זניח. .לתקציר ההרצאהלמצגת ההרצאה

v     op רשתות חברתיות באקדמיה – ידע ומידע מדעי וחלון הזדמנויות לספריות. ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל. גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012

רשתות חברתיות לאקדמיה דוגמת academia.edu  הן חלק ממכלול כלים ושירותים במסגרת מה שמכונה science 2.0, בו מיושמות טכנולוגיות שיתופיות של ווב 2.0  למטרות מדעיות ולמחקר. בהרצאה הוצגו דוגמאות של רשתות חברתיות  לאקדמיה -  רב תחומיות וייעודיות לתחומים מסוימים עם דגש על הפונקציונליות שלהן לחוקרים, לכלל המשתמשים ולציבור האקדמי. כמו כן נסקר נושא השימוש ברשתות חברתיות  בעולם בכלל ובארץ  בפרט. במסגרת סקירה זו הוצגו תוצאות סקר  ארצי  שערכה המרצה בנושא וממנו  עולה שהשימוש ברשתות חברתיות  אינו נפוץ, הנושא אינו מוכר דיו, אלה שמשתמשים ברשתות  אלו מרוצים וקיים רצון לקבל הדרכה מהספריות בנושא. לאור זאת, נדון נושא הרשתות החברתיות לאקדמיה  כחלון הזדמנויות לספריות  ולהרחבת התקשורת המדעית. כמו כן   דובר בהרצאה על הרשתות החברתיות לאקדמיה כתשתית לכלים חדשים להערכה מדעית ותרומתן לפיתוח כלים כאלה,   והוצג גם  נושא  הבעייתיות של החומרים ברשתות אלו מבחינת איכות וזכויות יוצרים.  למצגת ההרצאה  - קובץ PDF    

me v מנדליי: שיתוף פעולה ביבליוגרפי. אהבה כהן, המכללה האקדמית  בית ברל , יועצת של מנדליי בארץ

בהרצאה הוצגה הרשת החברתית לאקדמיה   מנדליי  על שני חלקיה התוכנה השולחנית והשירות הוובי. לאחר סקירה היסטורית קצרה על הרשת וייסודה הוצג בפירוט תוך מתן דוגמאות נושא הפונקציונליות של הרשת.  מנדליי, שכללה  נכון ליום ההרצאה  240 מיליון פריטי מידע ,   בנוסף לפונקציונליות שלה כרשת חברתית לאקדמיה משמשת גם כתוכנה ביבליוגרפית שמאפשרת  פונקציות מתקדמות כולל חילוץ מידע ביבליוגרפי של קובצי PDF, שליפת מידע  ביבליוגרפי  מאתרים נתמכים ולכידת מסכים מדפי ווב.  ההרצאה הציגה את יתרונותיה  של הרשת ביחס לשירותים דומים  ואת תרומתה לאנשי האקדמיה  בכל הקשור לניהול מסמכים, שיתוף פעולה  וגילוי ידע. כמו כן ההרצאה נתנה מענה לשאלה כיצד ספריות יכולות לתמוך בסטודנטים, במרצים ובחוקרים באמצעות מנדליי תוך הצגת דוגמאות מעשיות מהשטח.  למצגת ההרצאה

מחדשות המו"לים וספקי המידע – חיפוש מידע וארגונו – מאפיינים חדשים ב- EndNote Web , ResearcherID וב-ScienceDirect

22 בנובמבר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

endnoteלאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

sciencedirectעוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא

BibMe – שירות חופשי לניהול רשימות ביבליוגרפיות

7 במאי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bibme-banner2סטודנטים, מרצים וכל מי שכותב עבודה מחקרית משקיעים זמן רב בבניה ותחזוקה של רשימות ביבליוגרפיות. התוכנות הביבליוגרפיות באות לחסוך להם זמן ומאמץ בתהליך זה. קיימים היום מספר שירותים חופשיים ב-Web לבניה וניהול רשימות ביבליוגרפיות.

BibMe הוא אחד משירותים אלו.

לשירות זה יש מאגר מידע משלו, שכולל על פי מה שמוצהר באתר, מיליוני פריטים ממקורות שונים וביניהם:
• Amazon.com
• FindArticles
• Yahoo! News
• CiteULike Academic Papers

אפשר לחפש במאגר מידע זה וליצור אוטומטית ביבליוגרפיה מהפריטים שנמצאו מתאימים. כמו כן השירות מאפשר יצירת ביבליוגרפיה מכל מקור חיצוני שהוא, לאחר הזנת הפרטים הביבליוגרפים שלו בטופס.

סוגי הפריטים הנתמכים  הם: ספר, מגזין, עיתון, כתב עת, אתר ווב, סרט, ראיון, הרצאה, רדיו/טלוויזיה, אנציקלופדיה, ותצלומים.

הפורמטים הנתמכים הם: APA, MLA, Chicago, Turabian.

אפשר להוסיף תגיות לפריטים הנשמרים.

אפשר לייצא את הרשימה הביבליוגרפית לקובץ בפורמט rtf, ואפשר לשמור אותה בחשבון אישי. כמו כן אפשר לשתף אותה עם עמיתים (השירות מספק URL של הרשימה הביבליוגרפית , אותו אפשר לשלוח)

התמיכה בעברית חלקית. כאשר שמרתי את הביבליוגרפיה בחשבון האישי שלי הפריטים בעברית נרשמו והוצגו נכון. כאשר ניסיתי לייצאה לקובץ rtf, העברית נכתבה באופן משובש (ג'יבריש) . במקרה זה אפשר להעתיק את הביבליוגרפיה מהקובץ השמור בחשבון, לקובץ טקסט או וורד ולישר את הטקסט ימינה.

האתר כולל גם מדריך מקוצר לציטוטים בפורמטים APA, MLA, Chicago

מבחינת מספר הפורמטים הנתמכים, כמובן שאין להשוותו לתוכנות ביבליוגרפיות בתשלום אחרות כגון refworks שתומכות במאות פורמטים, אבל בהשוואה ל- EasyBib למשל, שירות חופשי דומה בווב, הוא תומך במספר גדול יותר של פורמטים (חופשיים) , שהם בדרך כלל גם הפופולריים ביותר.

השירות חופשי, מחייב הרשמה חינמית, עם אופציה לתרומה לאתר. השאלה עד מתי שירותיו יהיו חופשיים? ובינתיים, בהעדר אופציה אחרת חופשית טובה יותר, הוא יכול להיות כלי שימושי.

ולמשתמשים, שהמוסד אליו הם שייכים מנוי על ISI Web of Knowledge , אל לשכוח את Endnote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות שניתן למשתמשים כחלק ממנוי זה .

לאתר

כלים ביבליוגרפיים מבוססי ווב מהדור החדש ל"הפשרת" ספריות דיגיטליות

17 בדצמבר, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מאמר מעניין מגיליון אוקטובר 2008 של PLos Computational Biology עוסק בנושא כלים ביבליוגרפיים וספריות דיגיטליות. המאמר מתמקד בתחום ביולוגיה ויישומי מחשב אך הוא רלוונטי לכל תחומי המחקר. ההגדרה של ספריה דיגיטלית על פי מאמר זה היא: מאגר מידע שכולל מאמרים מדעיים וטכניים, פרסומים מכנסים וספרים ברי חיפוש ודפדוף, תוך שימוש בדפדפן אינטרנט. בהגדרה רחבה זו נכללים גם מאגרים ביביליוגרפיים מקוונים.

דוגמאות לספריות דיגיטליות שמשמשים חוקרים בתחום יישומי מחשב בביולוגיה הם:
ACM Digital Library
IEE Xplore
DBLP
Pubmed
Web of Knowledge
Scopus
Citeseer
Google Scholar
arXiv

הבעיה עמה מתמודדים החוקרים בשימוש בספריות דיגיטליות היא לא רק איתור החומר אלא ארגונו בצורה יעילה. כל התהליך של איתור החומר וארגונו מסובך ו"קר". המחבר מכנה את מרבית הספריות הדיגיטליות הנוכחיות כ"קרות". חסרים בהם המימדים האישיים, החברתיים והאינטגרליים. אמנם חוקרים משתמשים לא מעט בתוכנות ביבליוגרפיות מסורתיות לארגון החומר (כגון:BibTeX, EndNote, Reference Manager   RefWorks ), ובכך מתווסף לספריות הדיגיטליות ההיבט האישי, אבל עדיין תוכנות אלו חסרות את האספקט החברתי של יכולת לשתף את החומר עם עמיתים. לעומת זאת הכלים החדשים שמציע הווב לארגון החומר מספקים גם את ההיבט החברתי של האפשרות לשתף את החומר, ובכך הם תורמים לתהליך ה"הפשרה" של הספריות הדיגיטליות ה"קרות". הם מאפשרים למשתמש גם לתייג את החומר ולאחזר את החומר בצורה יעילה. מדובר באתרי סימניות כגון:
CiteUlike
Connotea
גם Hubmed בזכות מאפייניו הייחודיים תורם ל"הפשרה"

אלו הם כלים במסגרת הגל הראשון של כלי Web2.0 , Library2.0 או אפילו Science2.0 . בעתיד קרוב לודאי שיתווספו כלים חדשים. כך לדוגמה המרכז  למחקר ב-British Library בודק אפשרות לפיתוח כלים חדשים בתחום זה בגיבויה של Microsoft – כלי Web3.0.

עתיד הספריות הדיגיטליות והפרסומים המדעיים הכלולים בהם אינו בטוח. מה שבטוח הוא שאנו עדים להתפתחותה של ספרייה דיגיטלית יותר אינטגרטיבית, בעלת מאפיינים של פרסונליזציה, חברותית יותר ידידותית יותר ונגישה יותר. קרוב לוודאי שנראה בעתיד הרבה יישומי ספריות דיגיטליות שינצלו את המאפיינים החברתיים החדשים של פלטפורמות כמו Facebook ו- OpenSocial. הזן החדש של כלים ביבליוגרפיים תומכים ומסיעים לשינוי זה, והכלים החדשים המתפתחים ישלימו ויעצימו את המגמה. הכלים החדשים גם תומכים במגמה החדשה המסתמנת של אינטגרציה והסרת החיץ בין סוגים שונים של מידע וידע.

אך ספריות דיגיטליות "חמות" יותר לא יושגו על ידי כלי תוכנה בלבד. בתהליך זה חייבות גם הספריות הדיגיטליות לנקוט מספר צעדים ……

על כך במאמר המלא

ומשהו בנימה אישית… מהיכרות עם השירותים החופשיים לשמירה, ארגון ושיתוף מאמרים שהוזכרו במאמר כ"מפשירים" כגון: Citeulike ו- Connotea – הם אתרים מצוינים. בשל מאפייני השיתוף שלהם הם מהווים גם מקור לחיפוש מאמרים איכותיים, אך אין בהם, בשלב זה, כדי להחליף את התוכנות הביבליוגרפיות המסורתיות כגון: BibTeX, EndNote, RefWorks, שכן אין הם תומכים ביצירת רשימות ביבליוגרפיות. אך הם "עובדים" בשיתוף פעולה עם תוכנות ביבליוגרפיות מסורתיות ומאפשרים יצוא ויבוא הדדיים של רשומות. לעומת זאת Endnote Web, שירות של Web of Knowledge למנויים, יכול בנוסף לשיתוף הפעולה עם התוכנות המסורתיות גם לעמוד בפני עצמו בכל הקשור לניהול רשומות ביבליוגרפיות. יש בו כמעט את כל המאפיינים של התוכנות המסורתיות לצד המאפיין ה"מפשיר" עליו דובר במאמר- מאפיין ה"שיתוף". . יתכן שזה אחד הצעדים של הספריות הדיגיטליות לקראת ה"הפשרה" ואימוץ Science2.0 .