ארכיון פוסטים מהקטגוריה "קהילת מחקר"

הערכת חוקרים – כלים ליצירת פרופיל אקדמי ומזהה מחבר ייחודי

20 ביוני, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  - שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 myאחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar    

idכלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID -   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

idfAuthor Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

orORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

fוליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me  

לכתבה בנושא

 

מגמות בניידות אקדמית במישור הבינלאומי

10 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

migration2מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק מגמות בניידות מדעית ושיתוף פעולה בין חוקרים  במישור הבינלאומי.

המחקר של חוקרים מ- Elsevier התבסס על נתוני Scopus   בשנים 2000-2012 .קבוצת המחקר כללה 100830 מחברים מ- 17 מדינות ביניהן מדינות מתפתחות ומפותחות.

 נמצא שבמספר מדינות כגון איראן, מלזיה ותיאלנד יש שיעורים גבוהים של הגירה  זמנית , כלומר אנשי המדע שבים למולדתם לאחר תקופת שהייה בארצות אחרות.  לעומת זאת ההגירה מגרמניה, הודו, יפן וארה"ב היא יותר קבועה באופייה. במדינות כגון אוסטרליה ברזיל וסין נמצא יותר איזון בין ההגירה הזמנית והקבועה. 

 בארה"ב ובסין נמצאו שיעורים נמוכים של הגירה קבועה, ושתי המדינות משמשות יעדים חשובים לחוקרים מחו"ל. שיעורי הגירה גבוהים לארה"ב נמצאו במדינות: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו ואנגליה. שיעורי הגירה גבוהים לסין נמצאו במדינות אוסטרליה , קנדה, יפן סינגפור דרום קוריאה טיוואן  וארה"ב.

 המחקר מצא עוד שתופעות הניידות והמחברים השותפים הן שתי תופעות שונות שמונעות על ידי גורמים שונים.

 כך למשל נמצא ששפה משותפת וקרבה גיאוגרפית הם גורמים שמשפיעים על שיעורי הניידות יותר מאשר על תופעת המחברים השותפים.  כמו כן נמצא שמתחים פוליטיים משפיעים פחות על הניידות מאשר על שיתוף הפעולה בין מחברים.

 למחקר המלא

Figshare ושיתוף מידע מחקרי

7 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Figsharefigshare  - הוא שירות שמאפשר לחוקרים לפרסם את תוצאות המחקרים שלהם בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי. השירות תומך בפורמטים רבים כולל קובצי וידיאו

השירות  משתמש ברישיון creative Commons. השטח הציבורי שמוקצה למשתמש אינו מוגבל. השטח לשימוש אישי פרטי הוא 1GB.

לאחר הרשמה חופשית באתר אפשר להעלות קבצים מסוגים שונים במגבלה של  250  MB  לקובץ . אפשר לדפדף באתר בכל המאגר או על פי קטגוריות נושאיות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה , מדעי המחשב, מדעי האדמה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, פיסיקה , פסיכולוגיה ,אפשר לדפדף בפריטי המידע על פי מידת העדכון, הצפייה והשיתוף.  אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מסמך ולמיין את הצגת פריטי המידע על פי מידת עדכניות, שיתוף וצפייה.

אפשר גם לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם. בחיפוש המתקדם קיימת אופציה לחפש על פי סוג פריט, להגביל על פי תאריך ולבחור למיין את  תוצאות החיפוש על פי העדכני, המצוטט, המשותף או הנצפה ביותר

בתוצאות החיפוש מקבלים כותר, מחבר, סוג מסמך ותאריך.

לאתר

דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים

4 בנובמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

mendeley-rהרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

  • התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  
  • פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

23 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

getcitedgetCITED         הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

 

לאתר    

החוקרים של המחר – התנהגות המחקר של דוקטורנטים מדור Y

11 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

researchers11דוח  מחקר מקיף  שערכו JISC     ו- British Library   במשך  3 שנים בנושא  התנהגות המחקר  של דוקטורנטים מדור     Y   ( נולדו בשנים 1982-1994) התפרסם ביוני   2012.    במחקר אורך זה השתתפו 17000 דוקטורנטים מ- 70 אוניברסיטאות  בשלבים שונים של המחקר.

 researchers7הנחקרים  ענו על שאלות  שקשורות להיבטים שונים של  הפעילות המחקרית שלהם:מהן שאלות שקשורות לשימוש בחומרים השונים כגון: באיזה מקורות מידע הם משתמשים, כיצד הם מחפשים ונגשים לחומרים אותם הם צריכים. שאלות אחרות נגעו להיבט  המוסדי התנהגותי  כגון: מהם הכלים והמיומנויות להם הם נזקקים לעבודת המחקר וכיצד הם משיגים מיומנויות אלה. ושאלות אחרות נגעו לתגובתם לסביבה המחקרית כגון  יחסם למגמות המשתנות במחקר האקדמי ובתקשורת המדעית  ואלו תמריצים ואילוצים עומדים  בפניהם  בעבודתם המחקרית.

 ממצאי המחקר העיקריים:

  •  הסטודנטים מסתמכים  במידה רבה על מקורות מחקר  משניים  כגון מאמרים וספרים ופחות על מקורות מידע ראשוניים כגון חומר ארכיוני
  • גישה למקורות מידע רלוונטיים  בעיקר  למנויים  שהגישה אליהם מחייבת  הזדהות כגון כתבי עת  אלקטרוניים היא בעייתית.
  • קיימת חוסר הבנה ואי ודאות לגבי מקורות בגישה פתוחה והגישה הפתוחה  וזכויות יוצרים מהווה מקור לבלבול אצל הדוקטורנטים יותר מאשר מקור לעידוד  חדשנות ושיתוף פעולה במחקר
  • דור זה של דוקטורנטים  אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשנית
  • דוקטורנטים אינם מקבלים הכשרה ומידע  במידה   שתאפשר להם  לנצל את מגוון ההזדמנויות בסביבת המידע הדיגיטלי

 ממצאים אלה מעוררים שאלות ביחס להתפתחות הפעילות המחקרית , מודלים טובים יותר להדרכה והכשרה, תמיכה  במחקר ושיתופו.  

 לדוח המחקר המלא

גוגל סקולר ככלי ביבליומטרי – תוצאות מחקר

12 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

cgGoogle Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה. 
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה. 

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus 

למחקר המלא 

 

ORCID – Open Researcher & Contributer ID וסטנדרטיזציה של שמות חוקרים

17 בפברואר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

orcidORCID היא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח לסטנדרטיזציה של שמות חוקרים שהשקתה הייתה באוגוסט 2010. מטרת Orcid היא להקים מערכת רישום שמות חוקרים פתוחה ועצמאית במטרה לפתור את חוסר האחידות במערכת השמות הקיימת היום. הפתרון יהיה באמצעות מזהים ייחודיים שניתנים לקישור לתנובה המחקרית של כל אחד מהחוקרים. זיהוי מדויק של חוקרים ועבודתם יתרום לשיפור תהליך הגילוי המדעי, מימון המחקר ושיתוף במישור הבינלאומי ובכך הוא מהווה אחד מאבני היסוד למעבר ממדע למדע משופר e-science – ידע אקדמי שמופץ באופן שיתופי על ידי מדענים ותשתית טכנולוגית מתאימה שמאפשרת זו.

היוזמה מושתתת על עקרונות שמדגישים מחויבות לפרטיות החוקר ולתקשורת גלובלית ופתוחה.

היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים אך נכון לעתה , מוסדות לא מעטים כבר חברים ביוזמה ומוסדות מחקר,מוסדות מימון, אגודות, מו"לים ואוניברסיטאות שמעוניינים ביוזמה חשובה זו נקראים להצטרף ולהירשם

לאתר

מחדשות המו"לים וספקי המידע – חיפוש מידע וארגונו – מאפיינים חדשים ב- EndNote Web , ResearcherID וב-ScienceDirect

22 בנובמבר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

endnoteלאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

sciencedirectעוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא

Scivee – המדע בוידאו

12 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

scivee2Scivee הוא אתר חופשי שמאפשר לחוקרים להעלות ולשתף קובצי וידאו של מחקריהם.
האתר מאפשר דפדוף וחיפוש.

אפשר לדפדף על פי למעלה מ- 50 קטגוריות נושאיות רובן בתחום הביורפואי, ועל פי קהל יעד.
ליד כל אחת מהקטגוריות הנושאיות מצוין מספר הפריטים באתה קטגוריה. כך למשל , נכון להיום בביולוגיה 1196 פריטים, בחינוך – 742 , במדעי המחשב – 563, בכימיה – 461 והרבה מצגות בקטגוריות אחרות.

אפשר לחפש באתר ולהגביל את החיפוש על פי נושא, קהל יעד, סוג חומר, זמן העלאה לאתר, חומר שנצפה ביותר, וסוג חומר. בנוסף לקובצי הוידאו אפשר לחפש גם בחומרים נוספים כולל כתבי עת חופשיים.

החיפוש באתר וצפייה במצגות אינו מחייב הרשמה. העלאת חומרים לאתר וקשר עם עמיתים בתחום מותנים בהרשמה חופשית באתר.

לאתר

רשתות חברתיות והאקדמיה

7 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כתבה מעניינת שהתפרסמה ב- research trends שופכת אור על נושא הרשתות החברתיות באקדמיה.

מספר המשתמשים ברשתות החברתיות בכלל גדל . על פי מחקר של Nielsen/NetRatings משנת 2006 45% ממשתמשי הווב משתמשים ברשתות חברתיות.

במקביל גדל העניין ברשתות חברתיות כנושא מחקר. מאז 2004 חל גידול שנתי של למעלה מ- 21% במספר הפרסומים השנתיים בנושא. אך האם גידול זה עולה בקנה אחד עם השימוש ברשתות חברתיות בקרב האקדמיה ?

הרשתות החברתיות הפכו לכלי פופולרי לקידום הקריירה האישית כמעט בכל הסקטורים. ככל שהמחקר הופך להיות רב-תחומי וגלובלי כן גדלה החשיבות של שיתוף פעולה. השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

מממצאים ראשוניים של סקר של למעלה מ- 3000 חוקרים עולה שלמעלה מ-55% מהחוקרים סבורים שרשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים שימושיות. למעלה מ- 37% מהנחקרים משתמשים למטרות אישיות ברשתות חברתיות ורק 12% למטרות מקצועיות. באופן כללי השימוש ברשתות חברתיות בקרב חוקרים צעירים רב יותר, אך עיקר ההבדל הוא בשימוש ברשתות החברתיות למטרות אישיות, בעוד שההבדל בשימוש ברשתות החברתיות למטרות מקצועיות הוא זניח.

הממצאים מצביעים על הצורך ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה. למעשה מספר רשתות חברתיות כאלה כבר קיימות כגון :
Academia.edu
BiomedExperts
Epernicus
Laboratree
ResearchGATE
ResearchPages

אבל נראה שאף אחת מרשתות חברתיות אקדמיות אלו עדיין לא "תפסה" אחוז גבוה מהקהילה האקדמית. יתכן שאחת הסיבות היא שחוקרים לא מוכנים לחשוף את מחקריהם בשלבים הראשונים בפומבי מחשש ל"גניבת רעיונות" על ידי צוותי מחקר אחרים.

יתכן שכלים אחרים כמו VIVO – פלטפורמה שפותחה בקורנל – ינחלו הצלחה רבה יותר במילוי הפער בין הרשתות חברתיות והמחקר.

לכתבה

Atmospheric – רשת חברתית למדעי האטמוספירה – שירות חופשי של Proquest

4 במרץ, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

atmoAtmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

לאתר

 

דפוסי שימוש וחילופי מידע בקרב חוקרים במדעי החיים

8 בדצמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

דו"ח של RIN ו-British Library מנובמבר 2009 , שמשתרע על פני 56 עמודים, מספק תובנות על דפוסי השימוש של חוקרים במדעי החיים. הדו"ח מתאר מחקר איכותני מבוסס על חקר מקרים שמטרתו הייתה לבדוק כיצד חוקרים במדעי החיים מאתרים, יוצרים ומשתמשים במקורות מידע, ואת הקשר בין הפרקטיקה ובין האסטרטגיות והמדיניות שספריות ושירותי מידע מנסים לקדם, תוך שימת דגש על שיתוף מידע והאפשרויות הטמונות בו.

הדו"ח מסתמך על חקר דפוסי שימוש של 7 צוותים מתחומי מחקר שונים במדעי החיים החל בבוטניקה וכלה במדעי המוח. המחקר שבו נטלו חלק 56 נחקרים ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר באנגליה נערך בתקופה של 11 חודשים.

הדו"ח מדגיש את הפער בין האסטרטגיות שספריות, מקבלי החלטות ושירותי מידע מנסים לקדם ובין ה"מצב בשטח" .

מממצאיו של המחקר:
• חוקרים נוטים להשתמש במקורות המומלצים להם על ידי קולגות יותר מאשר בשירותי מידע מוסדיים . יחד עם זאת הם מגלים רצון לעיצה, תמיכה והדרכה מקצועית.
• נוכח מצב זה כינון דיאלוג בין הספריות וקהילת המחקר הוא אתגר חשוב והספריות צריכות לנקוט באסטרטגיה פרואקטיבית שתהיה מבוססת על הבנה של עבודת החוקרים ולוחות הזמנים שלהם.
• השימוש ברשתות חברתיות לצורכי מחקר מדעי הוא פחות מהמצופה.
• שיתוף מידע נובע  מצרכים ותפיסת תועלת על ידי החוקרים יותר מאשר על ידי מדיניות ואסטרטגיות מאורגנות מלמעלה.
• קיימים הבדלים בדפוסי השימוש בתחומי המחקר השונים – עובדה המחזקת את הצורך להימנע מגישת מדיניות סטנדרטית.

הדו"ח כולל המלצות לאוניברסיטאות וספקי שירותי מידע כיצד להתאים מדיניות ושירותים לצורכי המחקר.

ועל כך בדו"ח המלא

קריירה מחקרית מצליחה – כיצד?

18 בנובמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 elsevierחוקרים מתחילים שמעוניינים בקריירה מחקרית יוכלו להיעזר במדריך חופשי בן 44 עמודים שפרסמה לאחרונה Elsevier בשם :
Charting a Course for a Successful Research Career
A Guide for Early Career Researchers

המדריך מבוסס על ניסיונו המחקרי העשיר של המחבר Professor Alan M Johnson ומהווה למעשה מדריך כללי לקבלת החלטות שעימן מתמודדים לרוב חוקרים מתחילים כגון: בחירת תחום מחקר, שיתוף פעולה בתחום המחקר, אתיקה, היכן לפרסם, כיצד להכין בקשה למענקים, שיתוף פעולה באקדמיה, השתתפות בכנסים, בקשת עבודה או קידום ועוד..

מן הראוי לציין, שאחד הנושאים החיוניים לחוקרים, כפי שצוין גם במדריך שהוזכר לעיל, הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

דוגמה לרשת כזו היא Academia.edu.
בה יכולים החוקרים:
• למצוא עמיתים מתחומי מחקר דומים
• לעקוב אחר התפתחויות אחרונות בתחום המחקר שלהם
• ליצור דף פרופיל אקדמי שיכלול את תחומי העניין ופרסומים שלהם
רשתות חברתיות ייעודיות לקהילה האקדמית בעלות פונקציונליות דומה הן:
Labmeeting, ResearchGate, ResearchID,Ologeez

למדריך המלא לחוקרים 
לרשת החברתית לחוקרים  Academia.edu

ResearchGATE – רשת חברתית לקהילה האקדמית ברוח Web 2.0 ומאפיינים של Web 3.0

12 באוגוסט, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

researchgateהרעיון של רשת חברתית לקהילה האקדמית אינו חדש. בזמנו כתבתי על הרשת החברתית לקהילה האקדמית labmeeting שתוכננה בראש וראשונה כאתר לניהול מסמכים, שמאפשר לאנשי אקדמיה, חוקרים וסטודנטים להעלות קבצים, לארגן אותם, לערוך בהם חיפושים ולשתף אותם עם עמיתים. קיימות רשתות חברתיות מדעיות נוספות דומות כגון: academia.edu  Ologeez, ו -ResearcherID כך שהיישום אינו חדש. ובכל זאת, ברשת ResearchGATE יש הרבה מאפיינים ייחודיים שיכולים לסייע לחוקרים.

האינטרקציה עם עמיתים היא אחת מסודות ההצלחה של כל מחקר מדעי. מבחינה זו ResearchGATE מספקת כלים שעונים על צורכי החוקרים ומייעלים את המחקר באמצעות מגוון מאפיינים אופציונאליים שמאפשרים:
• בניית פרופיל אישי, שכולל את תחומי העניין שלו ומחקריו
• יצירת קשר עם עמיתים ברחבי העולם כולו , תוך שיתוף מחקרים ורעיונות
• הצטרפות לקבוצות דיון קיימות ויצירת קבוצות חדשות בנושאי עניין משותפים
• שיתוף פעולה באמצעות חבילת יישומים שנבנתה במיוחד לחוקרים : Restory – לעריכה משותפת של מסמכים, Remeet לארגון פגישות ו- Revote ליצירת סקרים בכל נושא שמעניין את החוקר.
• איתור מאמרים ושיטות מחקר חדשות באמצעות מנוע חיפוש סמנטי שמבצע חיפוש במאגר מידע משולב שכולל את המסמכים ברשת ומספר מאגרי מידע חשובים: Pubmed, CiteSeer, IEEE Xplore, RePeC, arXiv, NTRS, Pubmed Central. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר מנוע החיפוש מאפשר לחפש במאגר שכולל למעלה מ- 35 מיליון פרסומים ומאפשר ליצור קשר עם למעלה מ- 120000 אנשי מדע מרחבי העולם כולו.
• איתור מאמרים רלוונטיים על סמך תקציר שמוזן למערכת. מנוע חיפוש ייעודי לכך – "Similar Abstract Search Engine" מאפשר לחוקר להזין תקציר ולאחזר מאמרים רלוונטיים לנושא על סמך התקציר שהוזן.
• איתור כתבי עת רלוונטיים לפרסום מחקר על סמך תקציר שמוזן למערכת באמצעות " Journal Finder"
• דרוג המאמרים על ידי המשתמש

ResearchGATE נבנתה על ידי אנשי מדע שמונעים על ידי הקונספט של Science 2 ומוגדרת באתר כפלטפורמה החברתית הראשונה של Web 3.0 שמיועדת לאנשי מדע וחוקרים ברחבי העולם. ה-Web 3.0 בא לידי ביטוי ביכולתה של המערכת לזהות קשרים סמנטיים "" semantic relations, ולהציע למשתמש על סמך הפרופיל שלו עמיתים, קבוצות ומקורות מידע רלוונטיים לו, ובמנוע החיפוש של המערכת שמוגדר במערכת כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות.

אל האתר

Article of the future – פרויקט משותף של Elsevier ו- Cell Press

2 באוגוסט, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

articleCell Press ו- Elsevier השיקו פרויקט בשם: המאמר העתידי - "Article of the future" ששם לו למטרה לשתף פעולה עם הקהילה האקדמית על מנת להגדיר מחדש את האופן בו יוצג מאמר מדעי לקוראים.המטרה היא לנצל טכנולוגיות חדשות מקוונות כגון טכניקות מתקדמות של ויזואליזציה על מנת לשפר את המנשק למשתמש.

במסגרת הפרויקט פותחו דגמי אב של שני מאמרים מתוך cell על מנת להדגים קונספט ראשוני וכדי לקבל משוב מהקהילה האקדמית.

מאפיינים עיקריים בדגמי האב:
• הצגה היררכית של הטקסט והתמונות באופן המאפשר למשתמש לבחור חלקים ומרכיבים מהמאמר על פי בחירתו
• תקציר גרפי שמאפשר למשתמש לתפוס בצורה מהירה את המסר של המאמר
• מאפיין שנקרא Article Highlights שכולל רשימה של התוצאות העיקריות של המאמר
• הצגה בנפרד של המוסדות אליהם שייכים המחברים
• תמונה עם אזורים לחיצים שמהווה למעשה מכניזם ניווט לגישה ישירה לחלקים מסוימים בתוצאות ובתמונות
• שילוב של אודיו ווידאו של ראיונות וכו'
• מאפיין שנקרא Experimental Procedures שכולל תקציר או פרטים מלאים שחיוניים לשכפול הניסוי
• גישה חדשה להצגת תמונות באופן שמאפשר לקורא לזהות במהירות תמונות שמעניינות אותו עם אפשרות למעברים מהירים בין תמונות קרובות.
• הצגה משופרת של הציטוטים במאמר עם אפשרות לנתוני ציטוט נוספים

אין ספק שמאפיינים אלה מקלים בצורה משמעותית על מלאכתו של המשתמש. דגמי האב שמוצגים באתר מאפשרים לראות ולהתרשם וגם להגיב בטופס המשוב באתר

להודעה ולצפייה בדגמי האב

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר

8 ביוני, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

sageMethodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage - מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

כתבי עת אלקטרוניים – עלות, שימוש ותועלת – דו"ח מקיף בנושא

23 באפריל, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

e-journalsדו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network שבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

Elsevier משיקה קהילה מקוונת גלובלית של חוקרים וספרנים למען קידום המחקר

29 במרץ, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

sm_logoב-25 במרץ 2009 הודיע המו"ל Elsevier על השקתה של Innovation Explorers – קהילה של 300 חוקרים מ- 69 מדינות. דיונים משותפים ומעקב אחר התקשורת של החוקרים מרחבי העולם יעזרו וייסיעו ל- Elsevier לזהות, לעצב ולספק מוצרים ושירותים רלוונטיים בהתאם לצורכי החוקרים מרחבי העולם.

Elsevier כבר החל לערב את קהילת החוקרים בפיתוח מוצרים חדשים שתואמים את צורכי המחקר, החל מהשלב הראשוני של הגיית הרעיון, וכלה בשלב בדיקת השימושיות של דגמי האב, והמטרה היא כפי שהעיד עליה בכיר בחברה Jay Katzen היא שיפור תוצאות המחקר.
לדבריו:

"As a company, we’re committed to finding new innovative ways to better involve our users and buyers in our business, while providing them a global platform to engage with one another," said Jay Katzen, Managing Director Academic and Government Products. “During a time when resources are scarce and global collaboration is critical to achieving scientific breakthroughs, our goal for Innovation Explorers is to discover, in partnership with the researchers themselves, how Elsevier can help improve their research outcomes."

מן הראוי לציין שגם ספרנים נוטלים חלק ביוזמה מיוחדת זו. בדצמבר 2008 Elsevier הוסיף 150 ספרנים מ- 40 מדינות לקהילת- Innovation Exploreres. הספרנים מהווים פרטנר חשוב לצד החוקרים בעיצוב ספריית העתיד.

בכירים בחברה תולים תקוות רבות ביזמה גלובלית משותפת זו.

להצהרה בדבר השקתה של Innovation Exploreres

אוניברסיטת MIT החליטה על העלאת פרסומי חוקריה לאוסף הפקדה (repository)

24 במרץ, 2009 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

חוקרי אוניברסיטת  MIT  החליטו השבוע על העלאת מחקריהם  לאוסף הפקדה מוסדי (repository) שיהיה פתוח ונגיש לכולם. החלטה זאת הופכת את אוניברסיטת MIT לאוניברסיטה הראשונה המתחייבת לפרסם את  פרסומי חוקריה באתר נגיש ופתוח לכולם.

ספריות MIT לקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטה, בנסיון  משותף ליצור  מודל עיסקי חדש ומשופר ביחסי מו"לים- חוקרים, אוניברסיאות וספריות אקדמיות.

קישור להודעה