בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק מגמות בניידות מדעית ושיתוף פעולה בין חוקרים  במישור הבינלאומי.

המחקר של חוקרים מ- Elsevier התבסס על נתוני Scopus   בשנים 2000-2012 .קבוצת המחקר כללה 100830 מחברים מ- 17 מדינות ביניהן מדינות מתפתחות ומפותחות.

 נמצא שבמספר מדינות כגון איראן, מלזיה ותיאלנד יש שיעורים גבוהים של הגירה  זמנית , כלומר אנשי המדע שבים למולדתם לאחר תקופת שהייה בארצות אחרות.  לעומת זאת ההגירה מגרמניה, הודו, יפן וארה"ב היא יותר קבועה באופייה. במדינות כגון אוסטרליה ברזיל וסין נמצא יותר איזון בין ההגירה הזמנית והקבועה. 

 בארה"ב ובסין נמצאו שיעורים נמוכים של הגירה קבועה, ושתי המדינות משמשות יעדים חשובים לחוקרים מחו"ל. שיעורי הגירה גבוהים לארה"ב נמצאו במדינות: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו ואנגליה. שיעורי הגירה גבוהים לסין נמצאו במדינות אוסטרליה , קנדה, יפן סינגפור דרום קוריאה טיוואן  וארה"ב.

 המחקר מצא עוד שתופעות הניידות והמחברים השותפים הן שתי תופעות שונות שמונעות על ידי גורמים שונים.

 כך למשל נמצא ששפה משותפת וקרבה גיאוגרפית הם גורמים שמשפיעים על שיעורי הניידות יותר מאשר על תופעת המחברים השותפים.  כמו כן נמצא שמתחים פוליטיים משפיעים פחות על הניידות מאשר על שיתוף הפעולה בין מחברים.

 למחקר המלא

דוח  מחקר מקיף  שערכו JISC     ו- British Library   במשך  3 שנים בנושא  התנהגות המחקר  של דוקטורנטים מדור     Y   ( נולדו בשנים 1982-1994) התפרסם ביוני   2012.    במחקר אורך זה השתתפו 17000 דוקטורנטים מ- 70 אוניברסיטאות  בשלבים שונים של המחקר.

 הנחקרים  ענו על שאלות  שקשורות להיבטים שונים של  הפעילות המחקרית שלהם:מהן שאלות שקשורות לשימוש בחומרים השונים כגון: באיזה מקורות מידע הם משתמשים, כיצד הם מחפשים ונגשים לחומרים אותם הם צריכים. שאלות אחרות נגעו להיבט  המוסדי התנהגותי  כגון: מהם הכלים והמיומנויות להם הם נזקקים לעבודת המחקר וכיצד הם משיגים מיומנויות אלה. ושאלות אחרות נגעו לתגובתם לסביבה המחקרית כגון  יחסם למגמות המשתנות במחקר האקדמי ובתקשורת המדעית  ואלו תמריצים ואילוצים עומדים  בפניהם  בעבודתם המחקרית.

 ממצאי המחקר העיקריים:

•  הסטודנטים מסתמכים  במידה רבה על מקורות מחקר  משניים  כגון מאמרים וספרים ופחות על מקורות מידע ראשוניים כגון חומר ארכיוני
• גישה למקורות מידע רלוונטיים  בעיקר  למנויים  שהגישה אליהם מחייבת  הזדהות כגון כתבי עת  אלקטרוניים היא בעייתית.
• קיימת חוסר הבנה ואי ודאות לגבי מקורות בגישה פתוחה והגישה הפתוחה  וזכויות יוצרים מהווה מקור לבלבול אצל הדוקטורנטים יותר מאשר מקור לעידוד  חדשנות ושיתוף פעולה במחקר
• דור זה של דוקטורנטים  אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשנית
• דוקטורנטים אינם מקבלים הכשרה ומידע  במידה   שתאפשר להם  לנצל את מגוון ההזדמנויות בסביבת המידע הדיגיטלי

 ממצאים אלה מעוררים שאלות ביחס להתפתחות הפעילות המחקרית , מודלים טובים יותר להדרכה והכשרה, תמיכה  במחקר ושיתופו.  

 לדוח המחקר המלא

Google Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה. 
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה. 

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus 

ORCID היא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח לסטנדרטיזציה של שמות חוקרים שהשקתה הייתה באוגוסט 2010. מטרת Orcid היא להקים מערכת רישום שמות חוקרים פתוחה ועצמאית במטרה לפתור את חוסר האחידות במערכת השמות הקיימת היום. הפתרון יהיה באמצעות מזהים ייחודיים שניתנים לקישור לתנובה המחקרית של כל אחד מהחוקרים. זיהוי מדויק של חוקרים ועבודתם יתרום לשיפור תהליך הגילוי המדעי, מימון המחקר ושיתוף במישור הבינלאומי ובכך הוא מהווה אחד מאבני היסוד למעבר ממדע למדע משופר e-science – ידע אקדמי שמופץ באופן שיתופי על ידי מדענים ותשתית טכנולוגית מתאימה שמאפשרת זו.

היוזמה מושתתת על עקרונות שמדגישים מחויבות לפרטיות החוקר ולתקשורת גלובלית ופתוחה.

היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים אך נכון לעתה , מוסדות לא מעטים כבר חברים ביוזמה ומוסדות מחקר,מוסדות מימון, אגודות, מו"לים ואוניברסיטאות שמעוניינים ביוזמה חשובה זו נקראים להצטרף ולהירשם

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
• התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
• ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

לאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

עוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא

דו"ח של RIN ו-British Library מנובמבר 2009 , שמשתרע על פני 56 עמודים, מספק תובנות על דפוסי השימוש של חוקרים במדעי החיים. הדו"ח מתאר מחקר איכותני מבוסס על חקר מקרים שמטרתו הייתה לבדוק כיצד חוקרים במדעי החיים מאתרים, יוצרים ומשתמשים במקורות מידע, ואת הקשר בין הפרקטיקה ובין האסטרטגיות והמדיניות שספריות ושירותי מידע מנסים לקדם, תוך שימת דגש על שיתוף מידע והאפשרויות הטמונות בו.

הדו"ח מסתמך על חקר דפוסי שימוש של 7 צוותים מתחומי מחקר שונים במדעי החיים החל בבוטניקה וכלה במדעי המוח. המחקר שבו נטלו חלק 56 נחקרים ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר באנגליה נערך בתקופה של 11 חודשים.

הדו"ח מדגיש את הפער בין האסטרטגיות שספריות, מקבלי החלטות ושירותי מידע מנסים לקדם ובין ה"מצב בשטח" .

מממצאיו של המחקר:
• חוקרים נוטים להשתמש במקורות המומלצים להם על ידי קולגות יותר מאשר בשירותי מידע מוסדיים . יחד עם זאת הם מגלים רצון לעיצה, תמיכה והדרכה מקצועית.
• נוכח מצב זה כינון דיאלוג בין הספריות וקהילת המחקר הוא אתגר חשוב והספריות צריכות לנקוט באסטרטגיה פרואקטיבית שתהיה מבוססת על הבנה של עבודת החוקרים ולוחות הזמנים שלהם.
• השימוש ברשתות חברתיות לצורכי מחקר מדעי הוא פחות מהמצופה.
• שיתוף מידע נובע  מצרכים ותפיסת תועלת על ידי החוקרים יותר מאשר על ידי מדיניות ואסטרטגיות מאורגנות מלמעלה.
• קיימים הבדלים בדפוסי השימוש בתחומי המחקר השונים – עובדה המחזקת את הצורך להימנע מגישת מדיניות סטנדרטית.

הדו"ח כולל המלצות לאוניברסיטאות וספקי שירותי מידע כיצד להתאים מדיניות ושירותים לצורכי המחקר.

ועל כך בדו"ח המלא