ארכיון פוסטים מהקטגוריה "שימור דיגיטלי"

פרויקט הספרים של גוגל – הקץ למאבק?

20 בנובמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

google-books   מאז שנת 2004  מתנהל מאבק משפטי בין גוגל , מחברים ומו"לים. המחברים והמו"לים ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle  לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך.

 במסגרת המאבק המשפטי היו מספר התפתחויות עליהם גם דיווחתי בעבר בבלוג. . באוקטובר 2008  הועלתה    הצעה להסכם פשרה לישוב הסכסוך  בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ב- 2009  ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שהתנגדו  להצעת ההסכם במתכונת שהושגה  חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance ששם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

 בסופו של דבר ב-14 בנובמבר 2013  גוגל נחל ניצחון כפי שניתן ללמוד ממסמך עליו חתום השופט Denny Chin    .  ממסמך זה עולה   שבית המשפט מכיר  בסריקת הספרים תוך שיתוף פעולה עם ספריות ציבוריות ואקדמיות והצגת קטעים מסוימים מהם שימוש הוגן ומעלה על נס את התועלת המחקרית של הפרויקט.

כפי שמצוין במסמך:

” In my view, Google Books provides significant public benefits. It advances the progress of the arts and sciences, while maintaining respectful consideration for the rights of authors and other creative individuals, and without adversely impacting the rights of copyright holders. It has become an invaluable research tool that permits students, teachers, librarians, and others to more efficiently identify and locate books. It has given scholars the ability, for the first time, to conduct full-text searches of tens of millions of books. It preserves books, in particular out-of-print and old books that have been forgotten in the bowels of libraries, and it gives them new life. It facilitates access to books for print-disabled and remote or underserved populations. It generates new audiences and creates new sources of income for authors and publishers. Indeed, all society benefits"

במסמך המלא יש  מידע מקיף על הפרויקט, עובדות, השתלשלות העניינים  והתועלת  של הפרויקט. נקודות עיקריות שצוינו בהקשר זה:  פרויקט הספרים של גוגל הוא כלי יעץ חשוב, מקדם ומאפשר כריית טקסט, מרחיב את אפשרות הגישה לספרים, תורם לשימור ספרים והפחת חיים חדשים בספרים, מסיע למחקר   ועל ידי הסיוע באיתור הספרים מועיל בסופו של דבר גם למחברים ולמו"לים.

נשאלת השאלה האם זה יהיה באמת סופו של המאבק ? 

למסמך בנושא

לכתבה בנושא  

למידע נוסף בנושא – תודה לד"ר רות הנדזל על קישור זה  והפנית תשומת הלב לנושא

פרויקט EOD ורשת EOD – פרויקט ספרני בינלאומי ראוי לשבח לשנת 2013 של ALA

27 ביוני, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

eodפרויקט  EOD      - eBooks on Demand   הוא פרויקט לדיגיטציה  על פי בקשה של ספרים ברשות הציבור. במסגרת פרויקט זה  משתמש בכל רחבי העולם שבוחר בספר שנמצא בסטטוס של רשות הציבור כלומר שלא חל עליו זכויות יוצרים יכול לקבלו בתשלום.  רובם המכריע של הספרים הם ספרים שיצאו לאור בשנים – 1500-1900. אפשר לקבל את הספרים כקובץ pdf וכתדפיס נייר של הספר.. ולמי שמעוניין רק בתדפיס נייר של העותק הסרוק ללא העותק האלקטרוני  - אופציה זו קיימת  רק לגבי ספרים שנסרקו כבר קודם ואפשר למצוא אותם גם באתרי אמזון השונים:

   addנכון להיום  30 ספריות מ- 12 מדינות באירופה מציעות שירות זה . אפשר להזמין את הספרים ישירות  ממנוע החיפוש  של השירות או מהקטלוגים של הספריות המשתתפות.  מבחינת הספריות המשתתפות בפרויקט – יש לציין שהעלות של הספרים למשתמש מכסה רק את תהליך הדיגיטציה עצמו  ולא עלויות נוספות כגון: עלויות ציוד ורישיונות תוכנה  . הספרים הסרוקים שייכים לספריות וניתנים לשילוב במאגר המוסדי של הספריות. רשת ה- EOD     משמשת כגוף מייעץ בכל הקשור לדיגיטציה כגון:  עלות  וסטנדרטים . ההשתתפות של הספריות ברשת כרוכה בתשלום מסוים תמורת תחזוקת  שרתים, רישיונות תוכנה  וכו'  

חשיבותו של הפרויקט הוא בהנגשת מיליוני ספרים שנמצאים בספריות באירופה  לציבור ברחבי העולם כולו. בשל חשיבותו,  הפרויקט זכה לצד שני פרויקטים נוספים, בפרס  פרויקטים ספרניים בינלאומיים ראויים לשבח של ALA. הציון לשבח יוענק ביולי 2013.

להודעה על הזכייה

לאתר  הפרויקט

Portico – למעלה מ- 90 הוצאות לאור אוניברסיטאיות משתמשות בשירותי portico לשימור ספרים דיגיטליים

31 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

portico2בזמנו כתבתי פוסט על בעיית הארכוב והשימור של אוספים אלקטרוניים ועל  השירות של Portico    בתחום זה.

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגיליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד

Portico מספק  שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי לכתבי עת, ספרים ושאר חומרים דיגיטליים.

במסגרת שירות זה  מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה.

בזמנו בעת כתיבת הפוסט מספר המו"לים שהשתמשו בשירות זה היה קטן. כיום מספר המו"לים שמשתמשים בשירות גדל. על פי מה שנכתב באתר למעלה מ- 90 הוצאות לאור אוניברסיטאיות ב- 6 מדינות משתמשו בשירותי השימור של Portico  ביניהן ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', Books at JSTOR,   UPCC Collections, וההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד.

הספריות  הולכות בעקבות ההוצאות לאור ולמעלה משני שליש ספריות אוניברסיטאיות במוסדות של ההוצאות לאור האוניברסיטאיות שמשתמשות בשירותי Portico  משתמשות אף הן בשירותים אלו.

שירות שימור  הספרים האלקטרוניים של Portico כולל למעלה מ- 170000 כותרים מיועדים לשימור. באתר מפורטים המקרים שמשמשים כטריגר לגישה  לחומרים.כאשר מתקיים טריגר  לגישה לספרים האלקטרוניים הם נגישים לכלל השותפים בשירות שימור הספרים.

למידע נוסף בנושא

אוניברסיטת קורנל – הארכיון הגדול של קולות בטבע פתוח לציבור

23 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

birdsספריית  Macaulay  שבמעבדה לאוֹרְנִיתוֹלוֹגְיָה (חקר העופות) באוניברסיטת קורנל  הודיעה ב-17 לינואר 2013 על השלמת הדיגיטציה של ארכיון ההקלטות האנלוגיות של קולות בטבע  שלה . האוסף  מאז 1929  נמצא היום בפורמט דיגיטלי בפורמט של קובצי אודיו ווידאו ופתוח כולו לציבור הרחב  בכתובת:  www.MacaulayLibrary.org . כבר ב- 2006  האוסף נפתח לציבור הרחב  . מאז האוסף גדל והוא כולל היום 150000 הקלטות אודיו של כ- 9000 מינים. הדגש הוא על קולות של ציפורים אבל הוא כולל גם קולות של פילים, צפרדעים, לויתנים, פרימטים  ועוד.

 האוסף הוא אוסף מחקרי ומהווה מקור טוב  למחקר הוראה  ולמידה על התנהגות בעלי חיים. עתה  לאחר השלמת הדיגיטציה של אוסף ההקלטות האנלוגיות  הדגש הוא על הוספת חומרים חדשים לאוסף מחובבנים ואנשי מקצוע ברחבי העולם .

sounds2 באתר יש מנוע חיפוש בו  אפשר לחפש הקלטות של קולות על פי מינים. הכוונה היא  לפתח בעתיד  את יכולות החיפוש באתר ולפתח גם כלים שיאפשרו העלאת חומרים ישירות לארכיון .

 לאתר  

WebCite ושימור מקורות אינטרנט אקדמיים

2 בדצמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

webciteמחברים פעמים רבות מצטטים אתרי ווב ואובייקטים דיגטליים אחרים, שיכולים להיעלם בן לילה.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Science   שלושה עשר אחוזים  מאתרי האינטרנט שצוטטו  במאמרים אקדמיים לא פעילים  כעבור 27 חודשים.

בעיה נוספת היא שהאתרים המצוטטים יכולים להשתנות , כך שהקוראים יכולים לראות תכנים שונים מאלה שהמחבר המצטט ראה.

kadurWebCite  שחברה ב- International Internet Preservation Consortium  באה לתת מענה למצב. WebCite  הינה מערכת לאירכוב  אתרים ודפי ווב או אובייקטים נוספים שנגישים בווב . המערכת מאפשרת למחברים, עורכים מולים של מאמרים מדעיים וספרים ושאר משתמשים להבטיח שחומרי הווב שצוטטו יישארו  בעתיד כמות שהם לקוראים.  היא מספקת כתובת משלה לחומרים שבארכיב , כתובת אותה אפשר להוסיף לפריט המידע  המצוטט . באופן זה הקורא יוכל תמיד להגיע למאמר אליו התכוון המחבר.  

כיום מספר גדל והולך של מו"לים מבקשים מהמחברים כאשר הם מצטטים אתר ווב  לשמור את ה- URL    שלו במערכת כמו WebCite   כדי לאפשר לקוראים גישה ישירה לחומר המצוטט.

לכאורה מבחינות מסוימות ובעיקר התוצאה השירות דומה ל- internet archive אבל בשונה ממנו Webcite   הוא כלי שנועד במיוחד למחברים, קוראים , עורכים ומולים של חומר מדעי לשמר "on   demand  " באופן קבוע ציטוטים של מקורות אינטרנט ואקדמיים במיוחד.  ב- 2005  כתב עת ראשון הודיע על שימוש ב- WebCite באופן קבוע . היום כ- 100 כתבי עת משתמשים בו על בסיס קבוע.

לאתר

יוזמה חדשה של NLM – שימור בלוגים בנושאי בריאות ורפואה ותכנים אחרים בווב

14 בנובמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

NLM   -  הספרייה הלאומית בארה"ב  שמה לה כיעד לאסוף, לשמר ולהנגיש ספרות ביורפואית. nlmעד כה היא עשתה זאת עם מידע ומאגרי מידע שלה. 

 לאחרונה  היא נקטה ביוזמה חדשה שימור תכנים רלוונטיים  בווב של אחרים. במסגרת יוזמה זו היא משמרת בלוגים וחומרים נוספים בנושאי בריאות ורפואה  שמיצגים פרספקטיבות שונות   – של רופאים, אחיות, אדמיניסטרטורים בבתי חולים, חולים   ועוד.

האוסף כולל בין היתר גם   מידע על התנסותם והתמודדותם של חולים במחלות כגון:  סרטן , סכרת ודלקת מפרקים.  

עם השקתה של יוזמה זו NLM   מצטרפת ליוזמה של  Internet Archive  משנת 1996 וליוזמות אחרות שבאו אחריה  של ספריות לאומיות ציבוריות  ואחרות שהכירו בחשיבות שימור התכנים של הווב לעתיד ותרמו לפיתוח כלים טכניקות וסטנדרטים שאפשרו יצירת ארכיבים.

 NLM   נשכרה מניסיונות אלה ומניסיונם של שותפים מקומיים כגון ספריית הקונגרס שמעורבת באופן פעיל באיסוף ושימו תכנים מהווב 

 נכון להיום האוסף כולל 12 בלוגים ו-  NLM      תמשיך במאמציה לאסוף תכנים  עכשוויים בנושאי רפואה ובריאות מהווב  למען  התועלת  המחקרית  בעתיד. באתר יש קישורים לכל אחד מהבלוגים ויש אפשרות לחפש חיפוש בסיסי בכל האוסף. החיפוש כולל חיפוש במידע על ובטקסט המלא. האוסף היום "יושב"  ב- Internet Archive  אך בעתיד NLM  מתכוונת לשמרו באוספים הדיגיטליים שלה.

 לאוסף

למידע נוסף

גוגל ושימור המורשת – פרויקט הדיגיטציה של מגילות ים המלח – מגילות ים המלח נגישות בצורה מקוונת

27 בספטמבר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

scroll2ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online." 

לאתר הפרויקט

אודות הפרויקט

 

פורטיקו ואוניברסיטת קורנל – דו"ח בנושא שימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים אחרים

22 ביוני, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

preservationלספריות רבות בעולם יש היום תוכניות דיגיטציה . כך למשל סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו . דיגיטציה נקשרת תמיד עם שימור שכן חומר דיגיטלי "שביר" יותר מאשר חומר פיזי . שלא כמו חומרים פיזיים – ספרים, כתבי יד או מכתבים שבתנאים סבירים עמידים לאורך זמן , אובייקטים דיגיטליים יהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ללא שימור אינטנסיבי. לכן מבינים היום שפעולת דיגיטציה חייבת להיות משולבת עם שימור.

שימור דיגיטלי כולל סדרה של מדיניות ופעולות שחיוניות לאבטחת השימושיות , האוטנטיות הנגישות והגילוי של תכנים לאורך זמן.

מתוך רצון לענות על צורכי השימור פותח מודל לשימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים נוספים במוסדות למורשת תרבותית. המודל פותח  על סמך הניסיון של פורטיקו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל , סקרים ודיונים של פורטיקו עם מוסדות למורשת תרבותית ועוד. 

המודל מתואר בנייר עבודה בן 72 עמודים שפורסם במרץ 2011 על ידי פורטיקו ואוניברסיטת קורנל והוא מושתת על 6 שלבים עיקריים – תכנון השימור, ניהול התכנים לפני כניסתם לארכיון, הפקדת החומר בארכיון, ניהול הארכיון, עדכון והגירה , ויצוא התכנים למשתמש

אחת ההחלטות החשובות במסגרת מודל זה היא מה יהיה המבנה הארגוני בו ישמרו התכנים – האם לשמר את החומרים באופן עצמאי, האם לשתף פעולה עם גופים אחרים,תוך שימוש בפלטפורמות כגון: DSpace או LOCKSS, או למסור את השימור לצד שלישי כמו Portico, HathiTrust או JSTOR.

המסמך מכיל מידע רב בהקשר לשלבי המודל השונים, ההחלטות והמדיניות כולל נושאים כגון: מידע –על , פורמטים של התכנים, זכויות, עלויות ועוד.. ויש בו כדי לענות על המטרה המוצהרת שלו – לסייע לקהילת הספריות והספרנים להבין טוב יותר את צורכי השימור של ספרים אלקטרוניים ושאר אובייקטים דיגיטליים.

תודה למנהלת הספרייה , מירה ליפשטיין על העדכון

למסמך המלא

 

לפוסט קודם  על פורטריקו  ופתרונות אפשריים לארכוב ושימור – מחקר משווה
 
 

 

גישה חופשית לאוספים של אוניברסיטת ייל

12 במאי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

yal2ב-10 למאי 2011 אוניברסיטת ייל הצהירה על מדיניות " גישה פתוחה" לאוספים שלה. במסגרת מדיניות זו חוקרים, אמנים ומשתמשים מרחבי העולם יוכלו ליהנות מגישה חופשית לתמונות מקוונות של מיליוני אובייקטים שנמצאים במוזיאונים, בארכיבים ובספריות של אוניברסיטת ייל.

כאשר יושלם תהליך הדיגיטציה של אוספים אלו , הספריות והמוזיאונים יאפשרו גישה חופשית לתמונות שהם בדומיין ציבורי. כיום כבר יש גישה ליותר מ- 250000 תמונות של אובייקטים דרך קטלוג מאוחד חדש.

בקטלוג זה אפשר לדפדף על פי מספר קטגוריות: מוסד, אוספים, נושאים, אזורים ולחפש בחיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציה להגביל את החיפוש על פי כותר, יוצר, מלות מפתח ונושא , גישה פתוחה, מוסד, אוספים ועוד. כמו כן אפשר למיין את התוצאות על פי רלוונטיות, כותר ועדכניות הפריט.

פרויקט זה שוב מדגיש את תרומתה של מדיניות הגישה הפתוחה והפעם למען גיוס פוטנציאל של טכנולוגיות לצורך למידה , שימוש יצירתי ושימוש חוזר במורשת התרבותית העשירה. 

להצהרה

לקטלוג המאוחד החדש

למצגת שקופיות

פרויקט הדיגיטציה של האנציקלופדיה לחלוצי היישוב מאת דוד תדהר

27 בדצמבר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

encספריות באוניברסיטת טורו בניו-יורק בשיתוף עם משפחתו של דוד תדהר , סיימו לאחרונה פרויקט של סריקת האנציקלופדיה לחלוצי הישוב מאת דוד תדהר (19 כרכים במקור) והעלאתה לאינטרנט.

המידע פתוח לצבור הרחב.

 האנציקלופדיה היא מקור ביוגרפי חשוב וכוללת מידע על כ- 6000 אישים . אפשר לדפדף על פי רשימה אלפביתית של האישים ועל פי כרך ואפשר גם לחפש באתר.

תודה לחוה רמברנד
ספרנית המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן על המידע

לאתר

שימור דיגיטלי – המלצות

15 ביוני, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

report2בשנת 2009 DPC , ULCC ו- PORTICO ערכו ניתוח של תוכנית הדיגיטציה של JISC , במסגרתו נבחנו 16 פרויקטים של JISC בתחום השימור.

תוצאותיו של ניתוח זה כלולות בדו"ח שמשתרע על פני 65 עמודים. הדו"ח כולל בין היתר המלצות ל- JISC – המלצות שיכולות להיות יישומיות לפרויקטים אחרים בתחום השימור

ההמלצות כוללות המלצות למוסדות ולפרויקטים, ולמממנים.
בין ההמלצות למוסדות ולפרויקטים :
• כתיבת מדיניות שימור לכל אחד מהפרויקטים – המדיניות צריכה לכלול מידע אילו תכנים יישמרו, מי אחראי לשימור הקבצים, מידע על מקורות המימון לשימור וכיצד תבחן הצלחת השימור 
• הגדרה של האוסף והתהליכים לניהול התוכן – תוך התייחסות לייצור האוסף, תחזוקתו והעתקתו ומידע העל שלו מפלטפורמות שונות
• שימור התכנים בתשתית מתאימה לשימור דיגיטלי – הרבה מוסדות אינם יכולים לתמוך לבדם בשימור לטווח ארוך. מוסדות חייבים לשקול שיתוף פעולה או שימוש בשירותיו של צד שלישי. חייבים להתייחס לאופן בו יעברו התכנים משירות אחד לאחר במשך הזמן
• הגדרת אופן התחזוקה של האוסף לאורך זמן – מוסדות חייבים להכיר בעובדה שכדי לשמר אוספים דיגיטליים יש לדאוג לתחזוקה שוטפת ולמחויבות פיננסית ברורה לתמיכה בתחזוקה זו
• הכרה בעובדה שהסכמה למימון לדיגיטציה כרוכה במחויבות המוסד בטווח רחוק מעבר לתקופת המימון – מימון קצר טווח כרוך במחויבות ארוכת טווח של המוסד לאספקת גישה, ניהול והפקת תועלת מהתכנים

ללא יישום ההמלצות שלעיל השימושיות והגישה לאוסף הדיגיטלי הוא בסכנה.

פרטים נוספים בדו" ח המלא

סקר Ithaka – אנשי סגל על ספריות, מו"לים ואגודות מדעיות

13 באפריל, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

itka2Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

לדו"ח המלא

 

פרויקט Turning the pages online של NLM – ספרים עתיקים בתחום הביו-רפואי חופשיים לדפדוף בווב

30 בדצמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

turningספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

התפתחויות בספרייה הדיגיטלית HathiTrust

25 באוקטובר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

hathi6באוקטובר 2008 כתבתי פוסט על HathiTrust – ספרייה דיגיטלית שהיא פרי יוזמה של ספריות בארה"ב להקים מאגר דיגיטלי משותף של האוספים שלהן – ספרים וכתבי עת. ב-13 באוקטובר 2008 הוצהר רשמית על המאגר.

בזמנו עדיין לא היה קיים מנשק חיפוש משותף לכל המאגרים. היום, אפשר לחפש בקטלוג משותף באוסף שגדל בינתיים , בד בבד עם הגידול במספר ספריות המחקר שמשתתפות בפרויקט .

הקטלוג מאפשר חיפוש על פי מספר שדות – כותר, מחבר, נושא, מו"ל, סדרה, שנת הוצאה לאור, מספר ISBN/ISSN. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש יש מידע אם פריט המידע נגיש בטקסט מלא או מוגבל לחיפוש בלבד. גם אם ספר מסוים אינו נגיש בטקסט מלא בשל זכויות יוצרים שחלים עליו, אפשר לחפש בתוך הספר כדי לראות כמה פעמים מונח החיפוש מופיע בספר, ובכך להתרשם האם הספר מתאים לצורכי המשתמש. אפשר גם לעדן את תוצאות החיפוש לפריטים שנגישים בטקסט מלא בלבד.

חיפוש בטקסט המלא אפשרי היום דרך מנשק ניסיוני. במחצית נובמבר הקרוב יהיה מנשק מלא לחיפוש בטקסט המלא של קרוב ל-5 מיליון פריטים.
היום משתתפות בפרויקט 25 ספריות מחקר . המאגר כולל 4,448,451 כרכים,
1,556,957,850 עמודים. לפרויקט תוכניות פיתוח נוספות שעליהם אפשר לקרוא ב- http://www.hathitrust.org/objectives. במצב זה, ספרייה דיגיטלית זו, שנוצרה ומנוהלת על ידי ספרנים למען ספרנים, יכולה להוות מקור טוב לחיפוש לא פחות מגוגל ספרים. למעשה, שני המקורות יכולים להשלים אחד את השני. על פי מה שכתוב באתר, ספריות ברחבי העולם יכולות לשלב את הרשומות הביבליוגרפיות של HathiTrust בקטלוגים שלהם ובכך להגדיל את הנראות של החומרים.

לקטלוג המשותף
למנשק הניסיוני של חיפוש בטקסט מלא
לכתבה בנושא
לשאלות נפוצות

פתרונות אפשריים לאירכוב ושימור – מחקר משווה

10 בספטמבר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד.

בבואנו לבחור בפתרונות לאירכוב ושימור יש להבחין בין שני מונחים אלה – Perpetual access ו- Long-term Preservation.
מונחים אלו מוגדרים על ידי JISC כך:

Perpetual Access

‘Perpetual access is most commonly associated with e-journal licence clauses designed to provide assurance of continued access to subscribed material in certain
circumstances, including post-cancellation…

Long-term preservation
Long-term preservation refers to the processes and procedures required to ensure

content remains accessible well into the future…

בדו"ח של מחקר משווה בנערך ביוזמתה של JISC בשנת 2008 מוצגים 6 מודלים/פתרונות לאירכוב ושימור – יתרונות וחסרונות, וכיצד הם עונים על תסריטים עתידיים אפשריים. הדו"ח הסתמך גם על ספרות כתובה בנושא ולאחר התייעצות עם שחקנים עיקריים בתחום.

שני מודלים חשובים ושונים זה מזה שמוצגים בדו"ח הם מודל האירכוב והשימור של Lockss והמודל של Portico .

מההשוואה בין שני המודלים עולה שעל פי המודל של LOCKSS הספריות פעילות יותר- על פי הסכם עם המו"לים משתפי הפעולה, הספריות יכולות ליצור ארכיב של החומרים האלקטרוניים עליהם הן מנויות בעזרת תוכנה חופשית, ובעת הצורך הגישה לארכיב ישירה. כלומר על פי מודל זה מובטחת "גישה קבועה וישירה " לחומרים. מבחינה טכנית הקבצים בארכיב הם לא הקבצים המקוריים אלא הקבצים כפי שמופיעים בווב ולכן פעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים, אמנם אפשרית, אך עלולה להיות בעייתית יותר.. מספר המו"לים המשתתפים בפרויקט זה הולך וגדל וביניהם גם מו"לים קטנים. השתתפות מו"לים קטנים בהסכם יכולה מבחינה מסוימת להוות גם יתרון, שכן בכך מבטיחים חומרים שעלולים להיות פגיעים יותר.

מודל זה דומה ביותר למודל של החומרים המודפסים. כפי שמצוין בדו"ח : .

LOCKSS (Lots Of Copies Keep Stuff Safe) enables libraries to play an active part in
preservation. LOCKSS libraries maintain “LOCKSS boxes” which are used to store
copies of all e-journal material that the library subscribes to (subject to publisher
agreement). LOCKSS is therefore a closer analogue to paper distribution than any of
the other solutions

הפתרון של Portico, לעומת זאת, הוא למעשה שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי. כפי שכתוב בדו"ח:

Portico is specifically designed as a third-party electronic archiving service. Portico’s
role is as a permanent dark archive. Access is only permitted when there has been
substantial disruption to access via the publisher

עד כה מספר המו"לים המשתתפים ב- Portico קטן יותר, אך יש ביניהם מו"לים גדולים כגון Elsevier. מבחינת המודל הכלכלי של הפתרון – שותפים בעלות בו גם הספריות וגם המו"לים, ובסך הכול מבחינת הספריות הוא יקר יותר. פעילות בקונסורציום מוזילה מעט את העלות . על פי פתרון זה, שהוא כפי שנזכר לעיל בחינת dark archive, מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך (ראה בדו"ח – תסריטים אפשריים), והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה יותר.

בדו"ח מפורטים היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים, יש בדו"ח פרטים על הפתרונות המוצעים בכל אחד מהמודלים במקרה של תסריטים אפשריים שקשורים לבעיות אצל המו"לים או ביטול המנוי על ידי הספרייה. כמו כן ישנה טבלה שמשווה את המו"לים המשתתפים.

המסקנה המתבקשת מהדו"ח היא שאין פתרון אחד מועדף, מודלים שונים יכולים להיות משלימים והשאלה היא עד כמה ספריות מכירות בסיכונים עתידיים ועד כמה הן מוכנות להשקיע…

לדו"ח המלא

שימור וטכנולוגיית מחשוב עננים בספריות – תוכנית ספריית הקונגרס ו- DuraCloud- שירות וובי חדש לשירותי שימור בענן

20 ביולי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

היעד של National Digital Information Infrastructure and Preservation Program - תוכנית של ספריית הקונגרס הוא לפתח אסטרטגיה לאומית לאיסוף ושימור תכנים דיגיטליים לשימוש שוטף ועתידי של הדורות באים.

במסגרת תוכנית זו ספריית הקונגרס ו-DuraCloud השיקו תוכנית פיילוט בת שנה תוך שימוש בטכנולוגית ענן לבדוק אספקת גישה מתמדת לתכנים דיגיטליים.

DuraCloud הוא שירות וובי חדש מבוסס טכנולוגית ענן שפותח על ידי Duraspace – ארגון שלא למטרות רווח שמשרת למעלה מ- 750 מוסדות שמחויבים לשימוש בתוכנות של קוד פתוח למען הפצה, שימור של נכסים אקדמיים, מדעיים ותרבותיים .

בטכנולוגיית ענן משתמשים במחשבים מרוחקים על מנת לספק שירותים מקומיים באמצעות האינטרנט. המשתמשים שוכרים את השירותים מספקים שמעמידים כוח מחשוב נגיש דרך האינטרנט. היתרון למשתמשים בשירותי מחשוב עננים הוא חסכון והתייעלות כתוצאה מהעובדה שאין צורך לרכוש ציוד ותוכנות, לתחזקן, ולנהלן. החזון של מחשוב ענן הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב דרך האינטרנט.

המטרה של DuraCloud היא לסייע למוסדות כגון ספריות, אוניברסיטאות ולאנשים פרטיים לנצל את טכנולוגיית הענן על מנת לספק שירותי שימור – אחסון וגישה מתמדת למשאבים הדיגיטליים שלהם מבלי צורך לתחזק את התשתית הטכנית.

בין המשתתפות בתוכנית הפיילוט של ספריית הקונגרס : New York Public Library and the Biodiversity Heritage Library. . ספריות אלו ישתמשו בשירותי מחשוב הענן של DuraCloud לניתוח טקסטים, שכפולם ושימורם.

לכתבה בנושא

ספריות ושימור דיגיטלי – Codex Sinaiticus – כתב יד עתיק של הביבליה עלה לאינטרנט

7 ביולי, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bible1לאחרונה אנו עדים ליזמות של שימור דיגיטלי בו נוטלות חלק גם ספריות. פרויקט בולט מסוג זה הוא פרויקט ה- Codex Sinaiticus.
ה- Codex Sinaiticus הוא כתב יד עתיק ביוונית של הביבליה  (הברית הישנה והחדשה)  מהמאה הרביעית, כולל  את  העותק השלם העתיק ביותר של הברית החדשה, ונחשב כאחד הספרים החשובים בעולם.

ה- Codex Sinaiticus מפוזר היום בין בריטניה, גרמניה, רוסיה ומנזר סנטה קתרינה בסיני. מיזם הדיגיטציה של כתב היד והעלאתו לאינטרנט היה פרויקט משותף של:

The British Library , UK
Leipzig University Library, Germany
St Catherine's Monastery, Sinai
The National Library of Russia, St Petesburg
תוך שיתוף פעולה עם גופים רבים אחרים שתרמו לפעילויות השונות במסגרת הפרויקט ומימונו כגון: המכון למחקר טקסטואלי ועריכה אלקטרונית באוניברסיטת בירמינגהאם.

הפרויקט כלל כמה פעילויות כולל מחקר היסטורי, דיגיטציה, תעתוק והפצה. מעניין במיוחד לקרוא באתר על פרויקט הדיגיטציה של כתב היד שהווה את לב ליבו של הפרויקט.

הפרויקט חשוב ומעניין במיוחד לחוקרים. אפשר באתר לראות את כתב היד, לבחור ספרים מסוימים ממנו כגון: יהודית, נחום, חבקוק. בכל אחד מהספרים אפשר לבחור פרקים ודפים מסוימים לצפייה. הצילומים הדיגיטליים הם ברזולוציה גבוהה.

פרויקט מסוג זה  מדגיש את תפקיד הספריות בפעילויות של דיגיטציה ושימור.  

הגעתי למידע על הפרויקט דרך כתבה שהתפרסמה היום בעיתון ה"ארץ" (גרסה מודפסת). המידע בפוסט זה התבסס על מה שנכתב באתר הפרויקט

לאתר הפרויקט

PARSE.Insight ושימור חומר מדעי לטווח ארוך

6 באפריל, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

parseחומר מדעי רב משלבי המחקר השונים החל מנתונים גולמיים וכלה בניתוח ובתוצאות המחקר מצוי בצורה דיגיטלית. השינויים המהירים בטכנולוגיות המידע שמטפלות במדיה, שינויים בפורמטים של הקבצים ובתוכנות, והשינויים בטרמינולוגיה – כל אלה עלולים להביא למצב בו החומר לא יהיה קריא בעתיד, וגם אם החומר יהיה עדיין קריא, הוא עלול להיות מובן שלא כהלכה על ידי הדורות הבאים. העובדה שפעמים החומר מפוזר במוסדות מחקר שונים ומנוהל על ידי החוקרים עצמם מעלה את הסיכונים לאבדנו .

הפרויקט PARSE.Insight - פרויקט דו שנתי (מרץ 2008 – פברואר 2010 ) שממומן על ידי האיחוד האירופי שם לו למטרה להתמודד עם סיכונים אלה. מטרתו של הפרויקט היא להתוות תכנית עבודה והמלצות למען פיתוח תשתית מתאימה שתבטיח את נגישותו ושימושיותו של החומר הדיגיטלי המדעי באירופה בטווח הרחוק .

תכנית העבודה והמלצותיו של הפרויקט יתבססו על ממצאי סקרים וחקר מקרים בדיסציפלינות השונות, ועל מידע שקשור להתפתחויות המתמשכות. עובדים בפרויקט תשעה שותפים מתחום הספריות, מחקר, עיתונות ופוליטיקה. הפרויקט קשור קשר הדוק עם European Alliance for Permanent Access, ששם לו למטרה לפתח מסגרת וחזון משותפים לכל עושי הדבר למען תשתית משותפת וגישה קבועה למידע מדעי.

טיוטת תוכנית העבודה של הפרויקט התפרסמה במרץ 2009. מטרתו של המסמך לספק פרטים ראשוניים על מספר מרכיבים טכניים ואחרים, שידרשו לתמיכה בתשתיות קיימות ומתוכננות של נתונים מדעיים.

במסמך הודגש, שבסקרים שנערכו במסגרת הפרויקט, נשמעה דרישה לתשתית מדעית חוצת יבשות ודיסציפלינות. התשתית המחקרית חייבת לתמוך בשיתוף מידע ובכריית נתונים. קיימות בעיות שקשורות לדפוסי ההתנהגות של חוקרים בכל הנוגע לשיתוף חומר מחקרי והן עלולות להביא לאי שימוש בתשתית לשימור חומר מחקרי, גם אם תהיה קיימת. במסגרת תוכנית העבודה הועלו מספר הצעות לטיפול בבעיה, ובראשן מקומות אמינים להפקדת המידע . מהסקרים עולה שיש העדפה למאגרי הפקדה מוסדיים (63%), מאגרי מידע נושאיים (60% ) והמו"ל (47%) .

עוד הומלץ על מערכת קישורים בין הנתונים וכל הפרסומים שמאזכרים נתונים אלה, כדי למנוע פרשנות לא נכונה של המידע.

המלצות נוספות, קישורים לפרויקטים רלוונטיים, מדיניות, ארגונים ופעילויות רלוונטיות לנושא אפשר למצוא במסמך המלא.

ExLibris משיקה את Rosetta

27 בינואר, 2009 מאת ריטה ברזנר, הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה

 אקס ליבריסחברת ExLibris הישראלית הכריזה על השקתה של ExLibris Rosetta – מערכת לשימור מידע דיגיטלי. Rosetta הינה מערכת לשימור מידע דיגיטלי של ספריות (או כל ארגון אחר), אשר נבנתה על בסיס המערכת הראשונית  DPS – Digital Preservation System , ונכון להיום מעניקה לספריות אקדמיות, לאומיות ועירוניות  את האפשרות לבצע איסוף ושימור של אוספים הדיגיטלים כאשריתרונה המובהק הוא לשמש גישה אליהם  גם לדורות הבאים.

ה- Rosetta היא  תוכנה של שימור, ניהול, אחסון והפצה של פריטים דיגיטליים מסוגים שונים, המאפשרת שמירת  נתונים רלוונטיים המיוחדים לארגון ספציפי, והמשתנים ממקום למקום לפי מדיניות שנקבעה. המערכת מאפשרת גישה לחברי הארגון וגם מחוצה לו ומספקת מידע רחב על פריטים דיגיטליים, כגון: מתי, כיצד ועל-ידי מי הוטען הפריט למערכת, ופירוט המידע  הביבליוגרפי.

לכתבה מלאה

אתר "עיתונות יהודית הסטורית"

11 בדצמבר, 2008 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

jpress.gifjpressmain.jpg

העיתונות היהודית במגוון שפותיה היא מקור מידע ראשון במעלה להיסטוריה ולתרבות של יהודי העולם ושל ארצות מושבם בתקופה המודרנית. האתר "עיתונות יהודית היסטורית" מביא את מהפכת המחשוב לתחום זה, ומציע את האפשרות לבצע חיפוש מלא בכל המלל שפורסם בעיתון מסוים לאורך כל שנותיו. האתר מבקש להעלות על רשת האינטרנט את מרבית העיתונים וכתבי העת היהודיים שיצאו לאור בעבר, כולל עיתונים נדירים ביותר שהגישה אליהם הייתה עד כה בלתי אפשרית. 

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוקם בשיתוף פעולה בין הצוות של פרויקט דיגיטציה של אוניברסיטת תל-אביב לבין הספרייה הלאומית. הוא כולל גרסאות אלקטרוניות מלאות – ברות חיפוש בטקסט המלא של העתון – של עיתונים יהודים מתקופות ומקומות שונים(לא להתבלבל עם הפרויקט הקודם של הספרייה הלאומית – אתר עיתונות עברית היסטורית). 

כרגע באתר 7 עיתונים ובקרוב יצטרף עיתון שמיני – "דבר".

האתר הוא בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.

ניתן להיכנס לאתר בכתובת http://jpress.tau.ac.il/view-hebrew.asp או דרך רשימת מאגרי המידע באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול.