ארכיון פוסטים מהקטגוריה "וויקי"

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

23 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

getcitedgetCITED         הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

 

לאתר    

Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

14 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

scholarpedia Scholerpedia  היא אנציקלופדיה  שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה,  שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו,  עוברים עריכה ושיפוט.

 את הרעיון  של ה- Scholarpedia    הגה  Dr. Eugene M. Izhikevich   בהשראת Wikipedia  בסוף שנת 2005  והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה  פלטפורמה MediaWiki  ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול,  אלא שScholarpedia  שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי  טיפול בנושאים  אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית  Scholarpedia  אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews "  – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

 עד 20  באוקטובר 2011  Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון  מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי  אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר  אך יש צורך במתן חסות/אישור  לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט  ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

 לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש-  Scholerpedia  מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים  למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

 למידע נוסף  

Wikidata והווב הסמנטי – הדבר הגדול הבא לוויקיפדיה

21 בפברואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

wikidataהיום הוויקיפדיה כוללת עובדות וקישורים למאמרים אחרים שלא מובנים בקלות על ידי מחשבים. דוגמאות למידע עובדתי זה הם נתונים על אוכלוסייה של ארץ מסוימת או מקום הולדתה של אישיות מסוימת.

פרויקט חדש  של Wikimedia  בשם Wikidata שם לו למטרה לבנות מאגר חופשי , שיתופי, מובנה של מידע עובדתי זה שיתמוך בוויקיפדיה ויובן על ידי בני אדם ומחשבים כאחת.

משמעות הדבר שב- Wikidata אפשר יהיה להזין את המידע באופן שיהיה ניתן לעיבוד על ידי מחשב על כל המשתמע מכך:  המידע יהיה בשפות שונות , יוצג בפורמטים שונים : רשימות, טבלאות וכו' ואפשר יהיה לקבל תשובות שכיום קשה לקבלן בצורה אוטומטית.

מנשק העריכה והכתיבה של ה-Wikidata יהיה שונה מזה של הוויקיפדיה.המנשק של הוויקיפדיה מאפשר לערוך טקסט, המנשק של ה- Wikidata יהיה בצורת טופס שיאפשר הזנת נתונים באופן שיהיה קל לעיבוד עתידי .

מן הראוי לציין שהפרויקט הוצג בכנס SemTechBiz האחרון בברלין כדבר הגדול הבא של הוויקיפדיה והווב הסמנטי כאחד.

מתי נוכל ליהנות מפרויקט זה – לכך יש להתאזר בסבלנות. על פי התחזיות אמורים להתחיל בפרויקט באפריל 2012 , הוספת הנתונים תתחיל כנראה בחורף 2012 . ההצלחה של הפרויקט תלויה כמובן במסה גדולה של אנשים שמוכנים לתרום לפרויקט . ולכל המעוניינים הדרך הטובה ביותר להתעדכן בהתפתחויות העתידיות היא להירשם לרשימת התפוצה של הפרויקט

לכתבה בנושא

תחרות התמונה המעניינת בישראל

1 בספטמבר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

pikiבידיעון אוגוסט 2011 של איגוד האינטרנט הישראלי התפרסמה ידיעה בדבר תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי –מאגר התמונות החופשי של ישראל. נכתב שם:

"השבוע תפתח תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי- אם אתם מעוניינים להשתתף בתחרות תתבקשו להעלות לדף הפייסבוק של פיקיוויקי שלש תמונות איכותיות שצילמתם, או שהן בבעלותכם בנושא היסטוריה, גאוגרפיה, טבע וחברה בישראל (ללא צילומי משפחה, ילדים או חברים).

צוות השופטים יבחר את התמונה המנצחת והיא תזכה את בעליה בפרס – מצלמה איכותית מקצועית.

התחרות תתקיים בין ה- 30.8.2011 ועד 27.9.2011.

* תנאי לקבלת הפרס – העלאת התמונה הזוכה לאתר פיקיוויקי"

לידיעה

ויקירפואה – אנציקלופדיה רפואית חופשית

12 במאי, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

wikir2ויקירפואה הוא מיזם של אגוד רופאי המשפחה בישראל בשיתוף עם רשת רפואה ששמו להם למטרה לאפשר גישה ישירה למידע רפואי מעודכן שיהיה נגיש לאנשי מקצועות הרפואה ולצבור כולו.

על פי מה שנכתב באתר הכותבים והעורכים בויקירפואה הם רופאים או בעלי תואר אקדמי מקביל כמו PhD והם מופיעים בשמם המלא, התוכן של ויקירפואה הוא חופשי לשימוש תחת רישיון the Creative Commons Attribution-Share Alike License‏(CC-BY-SA) פרט למקומות בהן מצוין אחרת. משמעות הדבר היא שהתוכן יכול להיות מועתק, מותאם ומופץ מחדש בתנאי שהמפיץ החדש מאפשר אותו חופש לאחרים ומציין במפורש כי מקור המאמר הוא בויקירפואה של אגוד רופאי המשפחה.

אפשר לחפש באתר וגם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות כשליד כל קטגוריה מצוינים מספר הדפים באותה קטגוריה. הקטגוריות הנושאיות כוללות תחומי רפואה שונים כגון המטולוגיה, אונקולוגיה וכו'. קטגוריות נוספות עוסקות ב- בדיקות מעבדה, הנחיות קליניות, תזונה, תסמינים ותרופות

אגוד רופאי המשפחה פונה לכל הגופים והארגונים העוסקים ברפואה בארץ ליטול חלק במיזם זה

לאתר

הערך העסקי של טכנולוגיות ווב 2.0

28 בנובמבר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מחקר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Communications of the ACM שם לו למטרה לבדוק את הערך העסקי של יישומי ווב 2.0 – אתרי וויקי, בלוגים, פודקסטים, פולקסונומיות, משאפס, רשתות חברתיות, עולמות וירטואליים, אתר סימניות חברתיים, ו-RSS .
יעדי המחקר היו להבין אלו כלים וטכניקות של ווב 2.0 תורמים לניהול ולפרודוקטיביות, לזהות כלים של ווב 2.0 בהם ניתן להשתמש כדי לשפר את הפרודוקטיביות והניהול, ולמדוד את השפעתם .

שיטות המחקר שנעשה בהם שימוש במחקר זה כללו ראיונות, תצפיות וסקר שנערכו בחברות שונות בעיקר בארה"ב .

נמצא שאתרי וויקי, בלוגים ו- RSS הן הטכנולוגיות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר ושטכנולוגיות של ווב 2.0 תורמות לתקשורת ולשיתוף.

רוב החברות מיישמות בלוגים, אתרי וויקי, RSS ופודקסטים , מעט מיישמות רשתות חברתיות ופולקסונומיות ועוד פחות משקיעות באתרי סימניות חברתיים ועולמות וירטואליים.

בעיית הבטיחות נותרה הבעיה העיקרית באימוץ טכנולוגיות ווב 2.0.

פרטים נוספים במאמר המלא

מאפיין Book Creator בוויקיפדיה האנגלית

4 בנובמבר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

book-creatorמאפיין Book Creator הוא מאפיין נחמד שנוסף לוויקיפדיה האנגלית כזמין לכולם החל ממאי 2010 . מאפיין זה מאפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה לקובץ אחד אותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf אחד בפורמט של ספר , או להזמין אותו כספר כרוך בתשלום.

תחילה יש להפעיל את המאפיין. כאשר נמצאים במאמר רלוונטי בוויקיפדיה, מצד שמאל אחת מהאופציות של print/export היא create a book . בחירה באופציה זו מציגה אפשרות ל- "start book creation" אשר מוסיפה את המאפיין בראש המאמרים בוויקיפדיה. אחרי הפעלת המאפיין אפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה על פי בחירה. אפשר לקבץ מאמרים מקושרים מבלי לבקר בהם וגם להוסיף קטגוריות שלמות . קיימת גם אופציה ל- suggest – המערכת מציעה דפים דומים רלוונטיים אותם אפשר להוסיף לקובץ. בסוף התהליך לאחר הוספת כותר מתאים מקבלים קובץ בפורמט של ספר שכולל גם תוכן, ואותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf .. אפשר גם להזמין תמורת תשלום את הקובץ בפורמט של ספר כרוך מותאם אישית שכולל גם אינדקס.

מאפיין כזה יכול להיות שימושי מאוד במאגרי מידע. קיבוץ מאמרים נבחרים לקובץ אחד בפורמט של ספר עם תוכן היה יכול להקל מאוד על הסטודנטים כאשר הם דולים חומר בנושא מסוים ממאגרי מידע.

למידע בנושא
 
 

 

ויקיפדיה והווב הסמנטי

7 ביולי, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

semanticויקיפדיה, שנוצרה על ידי הרבה אנשים, היא למעשה התגלמותו של ווב 2.0 שמושתת על חוכמת ההמונים. אבל עתה Wikimedia Foundation הארגון שלא למטרות רווח שעומד מאחורי הויקיפדיה חושב כיצד להפוך את הויקיפדיה לרכיב מרכזי בווב הסמנטי – ווב 3.0.

משמעות הדבר היא  שמחשבים יוכלו להבין את המשמעות של הערכים, יוכלו למשל לזהות שמידע מסוים בטבלה מסוימת הוא תאריך, ונוכל לקבל תשובות, שהיום כדי לקבלן המשתמש צריך לקרוא את הערך הרלוונטי המסוים.

בכנס 2010 Semantic Technology , שהתקיים ב- 21-25 ביוני 2010 בסן פרנסיסקו, בכירים ב- Wikimedia דיברו על צעדים בכיוון זה שננקטים על ידי Wikimedia. הם גם קראו לקהילת הווב הסמנטי לסייע בהפיכת התכנים הנמצאים בויקיפדיה לנגישים ומובנים על ידי מחשבים.

דוגמאות בכיוון זה כבר קיימים כגון: DBPedia, WikiPics והמאגר Freebase שמשמש את מנוע החיפוש PowerSet שנרכש על ידי מיקרוסופט . היכולת לעשות שימוש חוזר בתכנים של הויקיפדיה כמו יצירה אוטומטית של טבלאות ומפות הוא דבר גדול.

על האתגרים שעומדים בדרך לכך והמאמצים בכיוון אפשר לקרוא בכתבה המלאה בנושא זה : Wikipedia to Add Meaning to Its Pages

שימושים אפשריים בוויקי בספריות

23 בפברואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

וויקי היא פלטפורמה לבנייה פשוטה ומהירה של אתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה, על פי הוויקיפדיה, הוא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". וויקי, אחד מיישומי ה-Web2.0 מאפשר לאנשים ללא ידיעת html או שפה אחרת לפתח אתר ווב משותף.

כיצד נוכל להשתמש בוויקי בספריות?
בספר "Social Software in Libraries" מוקדש פרק מיוחד על השימוש בוויקי, ובו מתארת המחברת Meredith G. Farkas מספר אפשרויות מעניינות לשימוש בוויקי בספריות. להלן מספר מהמלצותיה של המחברת.

מדריכים נושאיים

ספריות רבות יוצרות מדריכים נושאיים שכוללים אתרי אינטרנט נבחרים. עומס העבודה בספרייה לא תמיד מאפשר לעדכן מדריכים נושאיים אלה- לבדוק קישורים "מתים", ולהוסיף אתרים חדשים. במקרה כזה וויקי שפתוח לקהילת המשתמשים – סטודנטים וסגל – יכול להוות פתרון מוצלח. משתמשי הספרייה יכולים להוסיף אתרים שימושיים, לתקן ולעדכן קישורים "מתים". במקרים בהם קיים חשש לגבי מהימנות האתרים המועלים, אפשר לבחור במודל של וויקי עם עריכה – הספרן יכול להיות העורך של הוויקי ולהחליט אילו מקורות אינטרנט להשאיר במדריך.
באופן זה המדריך הנושאי ישקף את האינטרסים של כלל המשתמשים. במקרים בהם המדריך הנושאי בספריות אינו נתמך על ידי מערכת דינמית, גם ללא תרומת המשתמשים, הפלטפורמה עצמה יכולה להקל על הספרנים את מלאכת בנייתו של המדריך הנושאי, ולשמש מעין מערכת דינמית. דוגמה לשימוש בוויקי למטרה זו אפשר למצוא באוניברסיטת אוהיו

העשרת  הקטלוג

הקטלוגים בספריות בדרך כלל כוללים מידע בסיסי על ספרים. לעתים קשה לנו להחליט באיזה ספר לבחור. לעומת זאת באתר הספרים אמזון כאשר אנו מחפשים ספר – בשל המידע הנוסף באתר על הספר שכולל בדרך כלל תקציר וגם סקירות של משתמשים, שקראו את הספר – מלאכת הבחירה הרבה יותר קלה . הוספת פונקציונליות של וויקי לקטלוג הספרייה תאפשר למשתמשים לשלוח תקצירים וסקירות ולעזור למשתמשים אחרים ליהנות מניסיון קודם של קוראים. OCLC לדוגמה הוסיף פונקציונליות זו של וויקי ל- WorldCat הפתוח.

וויקי פנימי בספרייה

וויקי יכול לשמש פלטפורמה מצוינת לעבודה משותפת בתחומים רבים כגון: יצירה ועריכה של מסמכים הקשורים למדיניות הספרייה, לדיונים בנושאים מסוימים שצריכים לקבל עליהם החלטה (עדיף על שימוש בדואר), כמאגר של הידע הקולקטיבי של הספרנים בספרייה, לצורך פיתוח מדריכים, ועוד. דוגמה לוויקי פנימי כזה ניתן למצוא באוניברסיטת מינסוטה.

וויקי כמאגר של הידע הקולקטיבי של ספריות רבות

כשם שוויקי יכול לשמש כמאגר הידע הקולקטיבי של ספרייה אחת הוא יכול לשמש גם כמאגר הידע הקולקטיבי של ספריות רבות, כדי שספרנים לא יצטרכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש. וויקי כזה, שנועד לתעד הצלחות של ספריות בתחומים שונים והוקם ביוזמתה של Meredith G. Farkas הוא: The Library Success: A Best Practices Wiki, שבו ספרנים מתעדים הצלחות בתחומים שונים כגון ניהול, יעץ, שיווק הספרייה, יישום טכנולוגיות ועוד.

אלו רק מקצת האפשרויות לשימוש בוויקי בספריות. למעשה אפשר להשתמש בוויקי לכל מטרה שמצריכה עריכה משותפת, קלה ומהירה של תכנים.

פיקיוויקי – מיזם חדש – מאגר התמונות של ישראל

13 בינואר, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בכנס אסמ"י השישי שהתקיים אתמול 12.1.2009 בחיפה, הוצג מיזם תוכן דיגיטלי ישראלי חופשי לשימוש הכל , שהושק לאחרונה – פיקיוויקי.
פיקיוויקי הוא מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר ייתרמו ויוזנו למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים יהיה באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

התצלומים יאוחסנו גם במאגר הבינלאומי החופשי של וויקימדיה העולמית לתמונות – ויקישיתוף Wikimedia Commons . יתרונו של פיקיוויקי, במקרה זה, ביחס לאתר Wikimedia Commons הוא הידידותיות של המנשק במיוחד לדוברי העברית וכמובן היותו ייעודי לנושא.

שותפים למיזם: איגוד האינטרנט הישראלי, מט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית וארגון הוויקימדיה הישראלי.

הציבור הרחב וארגונים מוזמנים לתרום. ארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד אשר תורמים למאגר, נשכרים גם בכך שהם זוכים לחשיפה מיוחדת במסגרת דף מידע המוקצה עבורם באתר.

למאגר
על הפרויקט

Google Search Wiki

27 בנובמבר, 2008 מאת ריטה ברזנר, הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה

 logo2.gif

GOOGLE הודיעה ביום חמישי שעבר – 20.11.08, כי תאפשר למשתמשים לערוך את תוצאות החיפוש המוצגת בפניהם, בעזרת כלי חדש בשם SearchWiki.

חיפוש בוויקי (SearchWiki) – מאפשר לגולשים, המחוברים כמשתמשי GOOGLE, לפסול ולהקפיץ תוצאות חיפוש.

SearchWiki נועד לספק חוויה אישית למשתמש במנוע החיפוש של – GOOGLE וכמו כן, לאפשר למשתמשים לקבוע מחדש את סדר התוצאות, להוסיף הערות לתוצאות חיפוש ספציפיות ואף למנוע מ-GOOGLE להציג תוצאות שאינן רצויות או רלוונטיות, כך שבחיפוש הבא ייגרעו מתוצאות החיפוש.

שינוי ממשק של מנוע חיפוש בסדר גודל כמו GOOGLE הינו פריצת דרך משמעותית, היות וזו הפעם הראשונה בה מאפשרת GOOGLE למשתמש לשנות את כל הסדרים. אף על פי כן, בחברת GOOGLE טוענים היום שהשינוים הללו לא ישפיעו על אלגוריתם מנוע החיפוש ושיטות הדירוג, אלא יהוו שינוי מקומי בלבד שיצריך יצירת משתמש ב-GOOGLE. כמו כן, ב- GOOGLE לא פוסלים את האפשרות שבעתיד ישתמשו בנתונים שיאספו  מהגולשים על מנת לשדרג את האלגוריתם של מנוע החיפוש.

סרטון קצר להתרשמות המדגים את המערכת

 

הוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה, וכללים שכדאי לשמור בהוספת תכנים לוויקיפדיה

16 בספטמבר, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.

לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל:  להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.

על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.

ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה  על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.

האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.

למאמר המלא

Wiki לשאלות נפוצות (Faq's) באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול

14 בספטמבר, 2008 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

לקראת שנת הלימודים החדשה הספרייה ריכזה את כל השאלות הנפוצות של משתמשיה במקום אחד. הפרויקט נעשה בשיתוף עם אביב אמית מ- VirtualTau .

השירות החדש מציג את המידע בפורמט wiki על פי המודל של ספריות אקדמיות מובילות בעולם.

זאת רק התחלה של שימוש במערכת המאפשרת לעדכן ולהוסיף תכנים באופן שוטף וכך להיות קשובים לצרכים של קהל המשתמשים.עדכון המערכת פשוט ביותר וכל אחת מהספרניות יכולה לעדכן בשאלות הקשורות לתחום עיסוקה.

ספריות בעולם המשתמשות ב- wiki במסגרת שירותים שונים:
University of Georgia Libraries
Ohio University Libraries
University of Minnesota Libraries
University of Calgary Doucette Library
Michigan Libraries 

WikiGenes – חלוץ הדור השני של מודל ה-Wiki

31 באוגוסט, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

המונח Wiki מוגדר בוויקיפדיה כשיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". תוכנת ה-Wiki הראשונה WikiWikiWeb פותחה ב-1994. מאז פותחו עשרות תוכנות Wiki לדוגמה ה-MediaWiki שמשמשת את הוויקפידיה.
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. אמנם תיאורטית במודל ה-Wiki הנוכחי ניתן לראות את ההיסטוריה של המאמר על מכלול הגרסאות שלו, אבל למעשה קשה לקורא לשחזר ממאות גרסאות קודמות את המידע על מחבריו של טקסט מסוים בתוך המאמר. וזוהי הסיבה לחשדנות ולספקנות כלפי מודל ה-Wiki באקדמיה ובעסקים, ודי בחוסר וודאות לגבי המקור של מילה מסוימת בטקסט כדי להפחית מערכו של הטקסט השיתופי כולו.

הפתרון לבעיה נמצא במודל חדש – דור שני של Wiki- שיושם ב- WikiGenes. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט  2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up). מפתחו של WikiGenes הוא המדען Robert Hoffman, ומאמר שלו על הכלי התפרסם בכתב העת Nature Genetics בגיליון של ספטמבר 2008. הכלי כשלעצמו חשוב, אבל חשוב עוד יותר המודל שהוא שכלול של מודל ה-Wiki הקיים והפיכתו למדעי יותר. . ועל פי דברי מפתחו המטרה לחולל שינוי רדיקאלי בהוצאה לאור בכל תחומי המדע. מרכיביו של השינוי הם מאגר ידע בין-תחומי בגישה חופשית, עם שילוב של מאפיינים אלטרואיסטיים של Wikis ומידע על המקור והסמכות שעומדים מאחורי המידע.

לאתר WikiGenes
קישור למאמר של מפתח ה- WikiGenes על הכלי (למנויים בלבד)
לכתבה בנושא

איך מגיעים לזנב הארוך של משתמשי הספרייה?

30 ביולי, 2008 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

הוובnevada.jpg 2.0 מאפשר להגיע לאוכלוסיות שלא היו נגישות לספריות קודם לכן. היום ברור שניתן להרחיב את שירותי הספרייה על ידי מתן שירות למספר גדול של קבוצות קטנות של משתמשים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע לזנב הארוך (ראה הזנב הארוך – The Long Tail) של משתמשי הספרייה חייבים לנכוח במקום שהקהל הזה נמצא – בעולמם הפיזי ובעולמם הוירטואלי.

הנהלת הספריות של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מעודדת את הצוות שלה בלימוד ויישום טכנולוגיות חדשות, במטרה להגיע לקהל המשתמשים באמצעות ה- Hot Topics Open Forum. במסגרת הזאת הספרנים דנים בהתפתחויות בעולם האינטרנט ונחשפים למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות כגון:

  •  שימוש בוויקי על מנת לענות על שאלות נפוצות או על מנת לחשוף את האוספים הדיגיטליים לקהל
  •  יצירת בלוגים: כל איש צוות יכול ליצור בלוג לשימוש פנימי או למתן שירות לקהל הרחב
  •  נוכחות ב- MySpace במטרה לפרסם אירועים ושירותים.

המרחק הפיזי בין הספריות של אוניברסיטת נבדה וספריות אוניברסיטת תל-אביב גדול, אך הרמה המקצועית בשתי הספריות דומה. בספרייה למדעי החברה ולניהול קיים זה זמן רב FAQ – Frequently Asked Questions בפורמט וויקי .

בעניין בלוג – חמשת הספריות הגדולות בקמפוס מנהלות בלוג שהפך בזמן קצר מאד לאחד מהבלוגים המובילים בתחום הספרנות והמידענות בארץ.

באשר לנוכחות בעולם הווירטואלי – היו נסיונות של הספרייה למדעי החברה ולניהול להתבסס ב- Facebook, אך כמעט ולא היו תגובות.

מבחינתנו נמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש בעולם על מנת ללמוד דרכים חדשות כדי להגיע לזנב הארוך של משתמשי הספרייה.

Knol – כלי חדש לשיתוף ידע – וויקי אנציקלופדיה, וויקי בלוג או מה שביניהם?

27 ביולי, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בדצמבר 2007 גוגול הצהירה שהיא בודקת כלי חדש חופשי לשיתוף ידע שנקרא בשם Knol . השם  Knol נגזר מהמילה knowledge ומוגדר על ידי גוגל כ"יחידת ידע". המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.
ב-23 ביולי 2008 גוגול הצהירה ש-Knol פתוח לכל.

שלא כמו באנציקלופדיה, הרעיון מאחורי Knol הוא לחשוף את המחברים. המחברים הם במרכז ולא הערכים. לכן ב-Knol, שלא כבאנציקלופדיה יכולים להיות מספר מאמרים לאותו ערך וגוגל חושבת שזה טוב. מבחינה זו Knol דומה יותר ל- hubpages מאשר לוויקיפדיה. כיום המצב ב-Web הוא שדפי Web הם בדרך כלל אנונימים. ב-Knol כל מאמר יהיה מזוהה עם מחבר או קבוצת מחברים, כי גוגל מאמינה שהמידע על כותב המאמר יסיע לקוראים לעשות שימוש טוב יותר בתכנים. מבחינת התכנים המטרה של Knol היא לכסות את כל הנושאים החל ממושגים מדעיים, מידע רפואי, גיאוגרפי, והיסטורי וכלה בבידור, מידע על מוצרים ומידע טכני .
המאמרים ימופתחו על ידי מנועי החיפוש ובאופן זה כלי זה ישפר את תוצאות החיפוש במנועי החיפוש על ידי הכנסת חומר איכותי לאינדקסים שלהם.

גוגול לא תקח חלק בעריכה וכל האחריות של העריכה מוטלת על המחברים. לעריכת המאמרים – גוגל משתמשת בעורך טקסט עשיר ויזואלי שאול מ-   Google Page Creator אשר מאפשר עריכה של המאמרים ביתר קלות מאשר הוויקיפדיה. כמו ב-blogger קיימת למחברי המאמרים אופציה להשתמש ב- Google AdSense אשר מתאימה מודעות אל תוכן האתר, ובעל האתר מקבל תשלום בכל פעם שמבקרים לוחצים עליהן.
גוגל דאגה לכותבים והגיעה להסכם עם New Yorker magazine על פיו כל מחבר יוכל להוסיף קריקטורה אחת לכל knol ממאגר הקריקטורות של New Yorker, שכן קריקטורות אפקטיביות להבהרה וחידוד הדברים, אפילו בנושאים רציניים.

המשתמשים יכולים לדרג את המאמרים, להוסיף הערות ולכתוב סקירות. מבחינת מאפייני הווויקי, ב- Knol קיימות שלוש דרגות של שיתוף פעולה שניתנות לבחירה על ידי מחבר המאמר :
 Open collaboration - כל משתמש יכול לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
 Moderate collaboration - זוהי ברירת המחדל – כל משתמש יכול להציע שינויים למאמר מסוים והשינויים יתקבלו רק לאחר הסכמתו ואישורו של בעל המאמר.
 Closed collaboration - רק מחברים שותפים יכולים לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
מבחינת זכויות היוצרים גוגל מעודדת שימוש ברשיון זכויות יוצרים גמיש  והמאמרים מורשים על פי  Creative Commons.

לאור הדברים נראה שהכלי הוא מוצר ביניים בין אנציקלופדיה ובלוג שיתופי. התקווה שהוא יעודד מקוריות, תחושה של בעלות ומידע איכותי.  מבחינתנו,  בשלב זה הוא יכול להיות כלי משלים לוויקיפדיה.

 לאתר Knol

הכתבות המלאות עליהן הסתמכתי בכתיבת הפוסט:
Knol is open to everyone
Share Your Expertise in Google's Knol

חמש שנים לוויקיפדיה העברית

8 ביולי, 2008 מאת שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

wiki_h.jpgויקיפדיה העברית, הגירסה העברית של האנציקלופדיה החופשית לקריאה ולכתיבה, חוגגת היום את יום הולדתה החמישי. עשר הוויקיפדיות הגדולות ביותר הן ויקיפדיה האנגלית, עם יותר מ-2.4 מיליון ערכים, אחריה גרמנית (771 אלף), צרפתית (680 אלף), פולנית (517 אלף) ויפנית (503 אלף). ויקיפדיה העברית נמצאת במקום ה-26 עם קצת יותר מ-78.5 אלף ערכים, שנכתבו על ידי כ-48 אלף גולשים רשומים ומספר לא יודע של גולשים מזדמנים, ונערכו כ-5 מיליון פעמים, 18.37 עריכות לדף בממוצע, כך לפי נתוני ויקיפדיה העברית.  עשרת החיפושים הנפוצים ביותר, בסדר יורד, הם סקס, בחורות, גוגל, חדשות, SEX, ספורט, GOOGLE, מקושרים, Facebook, וואלה; ועשרת הערכים הנצפים ביותר הם סקס, ישראל, ויקיפדיה, גוגל, ירושלים, מלחמת ששת הימים, ארצות הברית, מלחמת העצמאות, פורים, תל אביב.

מידע סטטיסטי נוסף

כתבתו של רועי  גולדנברג ב"גלובס" ,  כתבתו של עידו קינן ב"כלכליסט"

Open Library – קטלוג חופשי פתוח לציבור, בחלקו בטקסט מלא, בעל מנשק וויקי

3 ביולי, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 Open Library הוא פרויקט שלא למטרות רווח של ארכיון האינטרנט, שממומן בחלקו על ידי ספריית קליפורניה. הפרויקט שם לו למטרה לקטלג את כל הספרים שאי פעם יצאו לאור – בין אם הם print או out of print, קבצי טקסט או קבצים סרוקים. בכך שונה הוא מפרויקט גוטנברג שכולל טקסטים של ספרים אשר זכויות היוצרים שלהם פקעו. כיום המאגר כולל 13,439,320 ספרים, מהם 234,857 בטקסט מלא. הספרים בטקסט מלא הם ספרים ששייכים לרשות הכלל (public domain) כלומר אינם כבולים בזכויות יוצרים.

שדות החיפוש האפשריים בחיפוש המתקדם הם: כותר, מחבר, נושא, ISBN, מ"ול, ותיאור, עם אפשרות להגביל את החיפוש לטווח מסוים של תאריכים ולספרים סרוקים בלבד. במנשק תוצאות החיפוש ניתן לקבל את כל הפרטים הביבליוגרפיים של כל אחד מהספרים, בד"כ גם תוכן עניינים ותצלום של הכריכה של הספר, גישה לטקסט המלא אם הוא קיים וקישורים למקורות מהם ניתן לרכוש את הספר או להשאילו. אם הספר קיים בטקסט מלא ניתן לחפש בתוך הטקסט המלא של הספר. ניתן לעדן את החיפוש על פי פילטרים שונים: גרסאות טקסט מלא (אם קיימות), מחברים, נושאים, מהדורות ומו"לים.
לדוגמה כאשר חיפשתי "Canterbury tales" קבלתי 757 ספרים, מתוכם 68 ספרים בטקסט מלא. המהדורות של הספרים נעו בטווח תאריכים מלפני 1920 ועד 1999 והם היו מ- 5 מו"לים שונים. יכולתי לעדן את השאילתה על פי הפילטרים שנמנו לעיל. צמצמתי את החיפוש לטקסט מלא. בחרתי באחת המהדורות בטקסט מלא (1860) וקבלתי את הטקסט המלא הסרוק של הספר. ניתן לדפדף בספר עמוד אחר עמוד, לקפוץ לעמוד מסוים או לתחילתו ולסופו של הספר. ניתן גם לחפש בתוך הספר, להוריד אותו ולהדפיסו.  

המנשק הוא מנשק וויקי והציבור הרחב, ספריות, אנשי מקצוע, מו"לים ומתכנתים נקראים לתרום. יש באתר מידע רב על הפרויקט – מידע כללי, הייחודיות של הפרויקט בהשוואה לפרויקטים דומים ושיטות המיון בהם נעשה שימושהטכנולוגיה בה השתמשו, מידע שקשור להיבט  הספרני של הנושא, מידע על הגופים המשתתפים בפרויקט כולל ספריות ומו"לים  והאופן בו ניתן לתרום.
בשל אופיו של הפרויקט שפתוח לציבור הרחב, מקווים מפתחיו שהוא יעודד את השימוש בספרים ובספריות, ותרומתן של הספריות לפרויקט חיונית.

לאתר הקטלוג 

WikiSlice – מנוע ייעודי לחיפוש בוויקיפדיה

1 ביולי, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

WikiSlice מאפשר חיפוש יעיל בוויקיפדיה האנגלית. הוא מאפשר יצירת אשכולות נושאיים. כאשר נחפש נושא מסוים נקבל את כל הדפים בוויקיפדיה הקשורים לאותו נושא. בסרגל צדדי מוצגים כל תתי הנושאים הקשורים לנושא. ניתן לחפש באותם דפים שמהווים נתח נושאי מהוויקיפדיה. ניתן גם להוריד את כל הדפים הקשורים לנושאים/תתי נושאים השונים בתנאי שמספר הדפים באשכול אינו עולה על 1000. במסך התוצאות מוצגים בצורת ענן תגיות דפים הקשורים לנושא שנבחרו באקראי. כמו כן בסרגל צדדי מוצגים "נתחים" נושאיים קרובים.
מאפיינים אלה הופכים את החיפוש בוויקיפדיה ליעיל יותר.
כך למשל חיפוש במנוע החיפוש בוויקיפדיה בנושא open access מציג  את הערך המרכזי בנושא בלבד, לעומת זאת חיפוש ב- Wikislice הניב 44 דפים שקשורים לנושא – בראשם הדף שכולל את הערך המרכזי בוויקיפדיה בנושא, ודפים נוספים שכוללים ערכים בנושאים רלוונטיים לנושא כמו:
Open access journal ,Open access publishing ,Public Library of Science, Institutional repository ועוד.. במסך התוצאות מוצגת פסקה או כמה פסקאות פותחות של כל אחד מהערכים. לחיצה על more תציג  את הערך המלא. כמובן שהמאפיינים הנוספים שהוזכרו לעיל מייעלים עוד יותר את החיפוש. מבחינה זאת מנוע זה מצטרף למנוע הסמנטי powerset שבשלב זה מצטמצם לחיפוש בוויקיפדיה.

קישור לאתר המנוע
אודות המנוע ושאלות נפוצות

אנציקלופדיה בריטניקה יורדת אל העם

11 ביוני, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה