בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

מאפיין Book Creator הוא מאפיין נחמד שנוסף לוויקיפדיה האנגלית כזמין לכולם החל ממאי 2010 . מאפיין זה מאפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה לקובץ אחד אותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf אחד בפורמט של ספר , או להזמין אותו כספר כרוך בתשלום.

תחילה יש להפעיל את המאפיין. כאשר נמצאים במאמר רלוונטי בוויקיפדיה, מצד שמאל אחת מהאופציות של print/export היא create a book . בחירה באופציה זו מציגה אפשרות ל- "start book creation" אשר מוסיפה את המאפיין בראש המאמרים בוויקיפדיה. אחרי הפעלת המאפיין אפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה על פי בחירה. אפשר לקבץ מאמרים מקושרים מבלי לבקר בהם וגם להוסיף קטגוריות שלמות . קיימת גם אופציה ל- suggest – המערכת מציעה דפים דומים רלוונטיים אותם אפשר להוסיף לקובץ. בסוף התהליך לאחר הוספת כותר מתאים מקבלים קובץ בפורמט של ספר שכולל גם תוכן, ואותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf .. אפשר גם להזמין תמורת תשלום את הקובץ בפורמט של ספר כרוך מותאם אישית שכולל גם אינדקס.

מאפיין כזה יכול להיות שימושי מאוד במאגרי מידע. קיבוץ מאמרים נבחרים לקובץ אחד בפורמט של ספר עם תוכן היה יכול להקל מאוד על הסטודנטים כאשר הם דולים חומר בנושא מסוים ממאגרי מידע.

העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.

לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל:  להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.

על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.

ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה  על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
• פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
• ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
• פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
• עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
• מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
• מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.

האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.

למאמר המלא

בדצמבר 2007 גוגול הצהירה שהיא בודקת כלי חדש חופשי לשיתוף ידע שנקרא בשם Knol . השם  Knol נגזר מהמילה knowledge ומוגדר על ידי גוגל כ"יחידת ידע". המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.
ב-23 ביולי 2008 גוגול הצהירה ש-Knol פתוח לכל.

שלא כמו באנציקלופדיה, הרעיון מאחורי Knol הוא לחשוף את המחברים. המחברים הם במרכז ולא הערכים. לכן ב-Knol, שלא כבאנציקלופדיה יכולים להיות מספר מאמרים לאותו ערך וגוגל חושבת שזה טוב. מבחינה זו Knol דומה יותר ל- hubpages מאשר לוויקיפדיה. כיום המצב ב-Web הוא שדפי Web הם בדרך כלל אנונימים. ב-Knol כל מאמר יהיה מזוהה עם מחבר או קבוצת מחברים, כי גוגל מאמינה שהמידע על כותב המאמר יסיע לקוראים לעשות שימוש טוב יותר בתכנים. מבחינת התכנים המטרה של Knol היא לכסות את כל הנושאים החל ממושגים מדעיים, מידע רפואי, גיאוגרפי, והיסטורי וכלה בבידור, מידע על מוצרים ומידע טכני .
המאמרים ימופתחו על ידי מנועי החיפוש ובאופן זה כלי זה ישפר את תוצאות החיפוש במנועי החיפוש על ידי הכנסת חומר איכותי לאינדקסים שלהם.

גוגול לא תקח חלק בעריכה וכל האחריות של העריכה מוטלת על המחברים. לעריכת המאמרים – גוגל משתמשת בעורך טקסט עשיר ויזואלי שאול מ-   Google Page Creator אשר מאפשר עריכה של המאמרים ביתר קלות מאשר הוויקיפדיה. כמו ב-blogger קיימת למחברי המאמרים אופציה להשתמש ב- Google AdSense אשר מתאימה מודעות אל תוכן האתר, ובעל האתר מקבל תשלום בכל פעם שמבקרים לוחצים עליהן.
גוגל דאגה לכותבים והגיעה להסכם עם New Yorker magazine על פיו כל מחבר יוכל להוסיף קריקטורה אחת לכל knol ממאגר הקריקטורות של New Yorker, שכן קריקטורות אפקטיביות להבהרה וחידוד הדברים, אפילו בנושאים רציניים.

המשתמשים יכולים לדרג את המאמרים, להוסיף הערות ולכתוב סקירות. מבחינת מאפייני הווויקי, ב- Knol קיימות שלוש דרגות של שיתוף פעולה שניתנות לבחירה על ידי מחבר המאמר :
 Open collaboration - כל משתמש יכול לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
 Moderate collaboration - זוהי ברירת המחדל – כל משתמש יכול להציע שינויים למאמר מסוים והשינויים יתקבלו רק לאחר הסכמתו ואישורו של בעל המאמר.
 Closed collaboration - רק מחברים שותפים יכולים לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
מבחינת זכויות היוצרים גוגל מעודדת שימוש ברשיון זכויות יוצרים גמיש  והמאמרים מורשים על פי  Creative Commons.

לאור הדברים נראה שהכלי הוא מוצר ביניים בין אנציקלופדיה ובלוג שיתופי. התקווה שהוא יעודד מקוריות, תחושה של בעלות ומידע איכותי.  מבחינתנו,  בשלב זה הוא יכול להיות כלי משלים לוויקיפדיה.

 לאתר Knol

הכתבות המלאות עליהן הסתמכתי בכתיבת הפוסט:
Knol is open to everyone
Share Your Expertise in Google's Knol

ויקיפדיה העברית, הגירסה העברית של האנציקלופדיה החופשית לקריאה ולכתיבה, חוגגת היום את יום הולדתה החמישי. עשר הוויקיפדיות הגדולות ביותר הן ויקיפדיה האנגלית, עם יותר מ-2.4 מיליון ערכים, אחריה גרמנית (771 אלף), צרפתית (680 אלף), פולנית (517 אלף) ויפנית (503 אלף). ויקיפדיה העברית נמצאת במקום ה-26 עם קצת יותר מ-78.5 אלף ערכים, שנכתבו על ידי כ-48 אלף גולשים רשומים ומספר לא יודע של גולשים מזדמנים, ונערכו כ-5 מיליון פעמים, 18.37 עריכות לדף בממוצע, כך לפי נתוני ויקיפדיה העברית.  עשרת החיפושים הנפוצים ביותר, בסדר יורד, הם סקס, בחורות, גוגל, חדשות, SEX, ספורט, GOOGLE, מקושרים, Facebook, וואלה; ועשרת הערכים הנצפים ביותר הם סקס, ישראל, ויקיפדיה, גוגל, ירושלים, מלחמת ששת הימים, ארצות הברית, מלחמת העצמאות, פורים, תל אביב.

מידע סטטיסטי נוסף

כתבתו של רועי  גולדנברג ב"גלובס" ,  כתבתו של עידו קינן ב"כלכליסט"

WikiSlice מאפשר חיפוש יעיל בוויקיפדיה האנגלית. הוא מאפשר יצירת אשכולות נושאיים. כאשר נחפש נושא מסוים נקבל את כל הדפים בוויקיפדיה הקשורים לאותו נושא. בסרגל צדדי מוצגים כל תתי הנושאים הקשורים לנושא. ניתן לחפש באותם דפים שמהווים נתח נושאי מהוויקיפדיה. ניתן גם להוריד את כל הדפים הקשורים לנושאים/תתי נושאים השונים בתנאי שמספר הדפים באשכול אינו עולה על 1000. במסך התוצאות מוצגים בצורת ענן תגיות דפים הקשורים לנושא שנבחרו באקראי. כמו כן בסרגל צדדי מוצגים "נתחים" נושאיים קרובים.
מאפיינים אלה הופכים את החיפוש בוויקיפדיה ליעיל יותר.
כך למשל חיפוש במנוע החיפוש בוויקיפדיה בנושא open access מציג  את הערך המרכזי בנושא בלבד, לעומת זאת חיפוש ב- Wikislice הניב 44 דפים שקשורים לנושא – בראשם הדף שכולל את הערך המרכזי בוויקיפדיה בנושא, ודפים נוספים שכוללים ערכים בנושאים רלוונטיים לנושא כמו:
Open access journal ,Open access publishing ,Public Library of Science, Institutional repository ועוד.. במסך התוצאות מוצגת פסקה או כמה פסקאות פותחות של כל אחד מהערכים. לחיצה על more תציג  את הערך המלא. כמובן שהמאפיינים הנוספים שהוזכרו לעיל מייעלים עוד יותר את החיפוש. מבחינה זאת מנוע זה מצטרף למנוע הסמנטי powerset שבשלב זה מצטמצם לחיפוש בוויקיפדיה.

קישור לאתר המנוע
אודות המנוע ושאלות נפוצות

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה