ארכיון פוסטים מהקטגוריה "ציטוטים והערכה מדעית"

דירוג האוניברסיטות – עובדות והרהורים

27 בספטמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

rank2דירוג QS לשנת 2014 פורסם  ב- 16  בספטמבר 2014 .

על פי מדד זה נכרת דומיננטיות לארה"ב – 6 מקומות מבין עשרת המקומות הראשונים ולאחריה אנגליה – 4 מקומות ברשימת עשר האוניברסיטאות המובילות .

דירוג האוניברסיטאות בארץ הוא :

rank-israelהאוניברסיטה העברית  במקום ה- 138  עם ציון של 62.7  -ׁעליה מהמקום ה- 141 בשנת 2013,

הטכניון במקום ה- 190 עם ציון של 55.3- ירידה מהמקום ה- 183 בשנת 2013,   ואחריהם אוניברסיטת תל אביב  במקום ה- 195 עם ציון של 54.6-  עליה מהמקום ה- 196 בשנת 2013 ,  אוניברסיטת בן גוריון  במקום ה- 292 עם ציון של 42.3 – עליה מהמקום ה- 331 בשנת 2013  , אוניברסיטת בר אילן ברשימת המוסדות  שנמצאות במקומות 651-700  וחיפה ברשימת ה- 700+  .

המדד כולל גם דירוג  על פי  תחום מחקר.   מידע מפורט לגבי מקומה של אוניברסיטת תל אביב בתחומי המחקר השונים אפשר למצוא בכתובת:  http://www.topuniversities.com/node/9091/ranking-details/university-subject-rankings/2014

rank1דירוג זה  אינו היחיד . דירוג נוסף - Times Higher Education-  THE עומד להתפרסם  ב- 1 לאוקטובר.

דירוג  נוסף  מוכר הוא

rank3of World Universities ARWU -  the Academic Ranking   שהתפרסם ב- 15 באוגוסט 2014 על פיו האוניברסיטה העברית  דורגה במקום ה- 70  ואוניברסיטת תל אביב ברשימת ה- 151 -200

מדדים שונים אלו מעוררים את השאלה על פי איזה קריטריונים  נקבע הדירוג .

דירוג QS     על פי מה שמתועד באתר מתבסס על 6 קריטריונים:

criteriaacademic reputation; employer reputation; faculty/student ratio; citations per faculty; international student ratio and international staff ratio

המוניטין האקדמי שהתבסס על סקר של אנשי אקדמיה על המוניטין של האוניברסיטאות בתחומם מהווה 40%  מהציון המשוקלל והציטוטים לפקולטה שהוא מדד לאימפקט המחקרי מהווה 20%

קריטריונים אלה מעלים הרהורים על מקומו של המחקר לעומת ההוראה בדירוג  ומשמעות הדירוג לגבי סטודנטים שמבקשים ללמוד באוניברסיטאות השונות

בכתבה מעניינת שהתפרסמה  בנושא נטען שבהתחשב בקריטריונים אלה נראה שהמחקר  תופס מקום מרכזי בהערכה ולא  איכות ההוראה. ולכן דירוג זה אינו יכול להוות שיקול בבחירת האוניברסיטה על ידי הסטודנטים

הכתבה מחזקת את העובדה שיש להתחשב בקריטריונים השונים על פיהם נקבע הדירוג ויש שמציעים  בכול מקרה לקחת את הדירוג בזהירות. למה ומדוע  אפשר למצוא בכתבה מעניינת נוספת בנושא

טוויטר וספרות מדעית – ניתוח ציטוטים וציוצים בספרות ביורפואית

22 בדצמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

לאחרונה משתמשים במדדים שמבוססים על נתונים מהמדיה החברתית להערכת האימפקט המדעי בנוסף למדדים המסורתיים המקובלים . מדדים אלה ידועים בשם Altmetrics .

מעניין לדעת האם באמת המדיה החברתית מסיעת בהגדלת האימפקט המדעי ומה מידת הקורלציה בין מדדים מסורתיים להערכה מדעית  והמדדים החדשים  מבוססי מדיה החברתית

twitter-cמחקר מעניין של קבוצת חוקרים מקנדה שהתפרסם לראשונה ב- 26 בנובמבר 2013 בכתב העת  Journal of the American Society for Information Science and Technology   בא לענות על שאלות אלה.  המחקר בדק עד כמה נעשה שימוש בטוויטר להפצת מידע על מאמרים בכתבי עת בספרות ביורפואית.

הניתוח התבסס על 1.4 מיליון פריטי מידע שמכוסים על ידי Pubmed  ו- Web of Sciencesc  בשנים 2010-2012 . נעשה ניתוח של מספר הציוצים שכוללים קישורים לפריטי מידע  אלה בהשוואה לציטוטים , כדי להעריך באיזו מידה  כתבי עת ותחומי מחקר מסוימים מיוצגים בטוויטר  ומה מידת הקורלציה בין הציוצים והציטוטים.

נמצא שפחות מ- 10% מהמאמרים שנבדקו  נכללו   בציוצים בטוויטר. כמו כן  נמצא קשר /מתאם  חלש   בין  מספר הציוצים של מאמר מסוים ובין מספר הציטוטים שלו

ממצאים אלו מאוששים את ההנחה שהמדדים המסורתיים להערכה מדעית שמושתתים על מספר ציטוטים   והמדדים החדשים שמושתתים על מדיה חברתית משלימים אחד את השני אך אינם מהווים תחליף זה לזה.

במאמר המלא אפשר למצוא פרטים נוספים על התפלגות הציוצים בטוויטר בין תחומי המחקר השונים בתחום הביורפואי וכתבי העת השונים ומה הגורמים לוירליות של מאמרים מסוימים

למאמר המלא

חישוב הרלוונטיות בפרימו – יוזמה חדשה

25 בנובמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 ex-libris המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group  הצהירו על יוזמה משותפת להשתמש בשני המדדים – המדד   המנורמל  למאמר   SNIP     והמדד לדרוג כתבי עת  SCImago Journal Rank-  SJR  לצורך חישוב הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש בפרימו

בעבר כתבתי פוסט בבלוג על שני המדדים – שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus ,  מדד SNIP     לוקח בחשבון את העובדה ששכיחות הציטוטים שונה  מתחום מחקר אחד למשנהו .. מדד זה  משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

מדד    SJR     משתמש בכמה גורמים לחישוב  הפרסטיגה של המקור המצוטט , גם הוא  מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

 על פי ההצהרה המשותפת של המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group,   מדדים אלה ייכללו באלגוריתם חישוב הרלוונטיות של התוצאות ב-primo . המדדים יוצגו גם בתוצאות החיפוש כדי לסייע למשתמשים להעריכן.

 יש לברך על יוזמה מבורכת זו    לשיפור הרלוונטיות של התוצאות ב- primo .

 

להצהרה

IEEE ושימוש נאות במדדים ביבליומטריים להערכת פרסומים מדעיים

24 בנובמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Technical professional organization  – IEEEie   מכיר בדאגה שהובעה לאחרונה בקהילה האקדמית משימוש לא מתאים במדדים ביבליומטריים להערכת מחקר וחוקרים ובמסגרת תפקידו כארגון מוביל למצוינות טכנולוגית פרסם לאחרונה הצהרה בדבר שימוש נאות במדדים ביבליומטריים להערכה מדעית בתחומים הנדסה, מדעי המחשב וטכנולוגית מידע.  

 ההצהרה  מספטמבר 2013  IEEE    מדגישה כמה עקרונות שמאמץ הארגון להערכה מדעית והם:

 שימוש במדדים ביבליומטריים משלימים  חשובים להערכה כוללת ומאוזנת של כתבי עת מדעיים.לאחרונה IEEE     אימץ את Eigenfactor   ואת Article Influence   בנוסף לאימפקט פקטור   להערכה מדעית של פרסומים  ומברך על אימוץ מדדים מתאימים משלימים  ברמת המאמר  כגון  altmetrics

מדדים  מבוססי כתב עת אינם מיועדים להערכה של מאמרים בודדים  או חוקרים  מכיוון שערכו המדעי של כתב עת מבוסס על ממוצע  ואין זה נכון להניח שמאמר בודד בכתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה יהיה בהכרח  בעל מדדי ציטוט גבוהים

 הדרך העיקרית להערכת פרויקט מדעי או חוקר בודד הוא תהליך שיפוט peer review   שייקח בחשבון את התוכן המדעי כאספקט החשוב ביותר 

 להצהרה המלאה

דרוג QS של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2013

12 בספטמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 rankדרוג QS    של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2013/14  התפרסם לאחרונה. דרוג זה קיים החל משנת 2004 , במסגרתו נבחנים למעלה מ- 2000 מוסדות ומדורגים למעלה מ- 800.  400 האוניברסיטאות המובילות מדורגות באופן אינדיבידואלי. שאר האוניברסיטאות מדורגות על פי קבוצות .

 אפשר לסנן את תוצאות הדרוג על פי אזור ומקום ועל פי תחום מחקר.

על פי דרוג זה בישראל האוניברסיטה העברית נמצאת במקום ה- 141 , הטכניון במקום ה- 183 ,אוניברסיטת תל-אביב במקום ה- 196 , אוניברסיטת בן גוריון במקום ה- 331 , ואוניברסיטת בר-אילן בקבוצת האוניברסיטאות הנמצאות במקום ה- 661-700

 MIT    ואוניברסיטת הרווארד דורגו במקומות הגבוהים ביותר .. 

 בדרוג נלקחו בחשבון 30 קריטריונים  ב- 8 קטגוריות : מחקר,תעסוקה, הוראה, תשתיות, בינלאומיות, ייחודיות בתחום מסוים , חדשנות ומעורבות.

 

פרטים נוספים באתר  

ביביליומטריקה והערכת חוקרים

1 בספטמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

הצורך למדדים להערכה אינדיבידואלית  של  חוקרים  באוניברסיטאות ובמכוני מחקר גדל . המדד  h-index  שפורסם ב- 2005 נתן לכך תאוצה.

מדד  h- index תואר כמדד מושלם להערכה של חוקר בודד.  אך לאחרונה התגלו במדד זה הרבה חסרונות מלהפוך אותו למדד מושלם . אחד החסרונות העיקריים  הוא שאי אפשר להשתמש בו להשוואה בינתחומית.

אף אחד מהמדדים הביבליומטריים  אינו מתיימר להיות מדד מושלם. עובדה זו מעלה את השאלה כיצד להשתמש במדדים ובמידע סטטיסטי ?

metricsנושא זה נדון במושב מיוחד בכנס ISSI 2013 שנערך ביולי 2013 בוינה . הנושא המרכזי במושב היה כיצד ליישם ולא ליישם מדדים להערכה מדעית של חוקרים, נושא זה חשוב  במיוחד לאור העובדה שמדדים אלו משמשים את הנהלות הממסד האקדמי לצורך קידום חוקרים

נקודת המפתח הייתה נושא האחריות. ברור שהחוקרים עצמם והגופים המעריכים צריכים לשאת בעיקר האחריות לשימוש במדדים. בכול מקרה הם צריכים להסתמך על הנחיות ברורות מהמומחים הטכניים. היכן ימצא האיזון?  האם הדבר יהיה נתון לשיפוט האוניברסיטאות עצמן?  האם association of scientometricians צריכה להעיר על יישומים לא נכונים. . הבעיות לא נפתרו במושב  אבל הושג קונסנזוס שיש צורך ביתר הנחיות והדרכה  מצד אנשי הביבליומטריקה ושלחוקרים תהיה כתובת ברורה לשאלות בדבר יישום אינדיקטורים על ידם או על ידי המעריכים שלהם

doraבהקשר זה חשוב לציין את - The San Francisco Declaration on Research Assessment DORA -יוזמה שתחילתה  בסוף דצמבר 2012 של -American Society for Cell Biology ASCB וקבוצה של עורכים ומולים של כתבי עת אלקטרוניים שהכירו בצורך לשפר את הדרכים להערכת מחקר מדעי . היום  DORA היא יוזמה בינלאומית  שכוללת את כול תחומי המחקר. ארגונים כבודדים שחשובה להם הערכה מדעית מתאימה נקראים לחתום על ההצהרה.

לכתבה בנושא

פרויקט NISO לפיתוח סטנדרטים ל- Altmemetric

25 ביוני, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

nisoהיום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  - מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה.

 altקיימים היום הרבה כלים רלוונטיים לנושא. כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

 ואכן , ב- 20  ביוני 2013  NISO   - The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics.

 על פי התחזיות הפרויקט ימשך כשנתיים. דיווח ומידע על מהלך העניינים במסגרת הפרויקט אפשר יהיה למצוא באתר של NISO  ובעלון החופשי של הארגון

 להצהרה על הפרויקט

 לכתבה ומידע נוסף בנושא

הערכת חוקרים – כלים ליצירת פרופיל אקדמי ומזהה מחבר ייחודי

20 ביוני, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  - שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 myאחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar    

idכלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID -   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

idfAuthor Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

orORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

fוליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me  

לכתבה בנושא

 

המאון – בסיס למדד חדש להערכה מדעית

3 במרץ, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

meonמאמר שהתפרסם ב- EMBO REPORTS        בגיליון מרץ  2013  בשם :

How good is research really?""  כולל ביקורת על 2 המדדים המקובלים להערכה מדעית האימפקט פקטור וה- h-index . טענת הביקורת העיקרית כנגד השימוש במדדים אלו היא  שאי אפשר באמצעותם להשוות חוקרים או כתבי עת מתחומים שונים או מאמרים שפורסמו  בתקופות זמן שונות.  הדבר דומה לחוסר האפשרות להשתמש במספר גולים להערכת ולהשוואת שחקנים בכדורגל ובכדוריד  – מספר הגולים בכדורגל  הוא בסביבות 2 ואלו הכדוריד יכול להגיע ל- 20 . האם שחקן כדוריד שלזכותו נזקפו 5 גולים  טוב יותר מכדורגלן שלזכותו גול אחד ?  

באותה מידה אין אפשרות להשוות ערכים מוחלטים של ציטוטים  ללא נרמול  שמושתת  על  תחום מחקר וזמן  . לבדיקת האימפקט של הציטוטים בצורה נכונה יותר  הוא מציע מדד שמושתת  על המאון– ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו.  כך למשל מאון 20  הוא אותו ערך שמתחתיו נמצאות 20% מהתצפיות.  על פי מדד זה ככל שדרוג המאון של פרסום גבוה יותר  כך הוא קיבל יותר ציטוטים בהשוואה לפרסומים באותו תחום מחקר ובשנת פרסום. ערך של 90 משמעותו שהפרסום הוא בן עשרת הפרסומים המצוטטים ביותר ו- 90%  קיבלו מספר ציטוטים נמוך יותר.

על פי מחקר זה מדד המאון מאפשר להשוות פרסומים בצורה משמעותית, נכונה והוגנת יותר .   

כיצד ומדוע ופרטים נוספים במאמר המלא

Altmetrics Explorer ומדדים חברתיים להערכת מאמרים מדעיים

7 בפברואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

alt2בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על  Altmetrics  – מונח  שמוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה. מדדים אלטרנטיביים אלו נולדו בעקבות הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים שמהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות .

מגוון כלים ויישומים למדדים אלו קיימים היום כגון:  ImpactStoryReaderMeter, ScienceCard ,  PLoS Impact Explorer, PaperCritic, CrowdoMeter .

אחד הכלים החדשים יחסית הוא  Altmetrics Explorer   שאוסף מידע על כל מאמר מטוויטר , פייסבוק, בלוגים מדעיים אתרי חדשות ועוד ונותן ציונים לכל מאמר על סמך תשומת הלב הכמותית והאיכותית לה זכה במקורות אלו כולל נתונים דמוגרפיים כגון היכן פופולרי המאמר ובקרב מי, מאפשר  גם דפדוף וחיפוש במאגר ומאפשר גם מעקב אחרי מאמרים ספציפיים  באמצעות ה- DOIs, PubMed or arXiv IDs

alt1שירותיו של Altmetrics Explorer  הם בתשלום , וקיימת אפשרות גם לתקופת ניסיון חינמית , אך יש לו bookmarklet    חינמי שנתמך על ידי הדפדפנים: Chrome, Firefox ו- Safari. לאחר שמתקינים אותו בסרגל של הדפדפן כאשר נמצאים במאמר מסוים ולוחצים עליו הוא מספק מידע  על המדדים והנתונים החברתיים שלו.  המידע מתבסס בדרך כלל על ה-DOI     של המאמר והמעקב ואיסוף המידע אחרי הפעילות החלה ביולי  2011  ואילך . כך שלא לכל מאמר המידע זמין.על האופן בו מוערך כל מאמר אפשר למצוא באתר

כיצד מוצג המידע  ?  . באתר יש מספר קישורים  למספר מאמרים לדוגמה  שהמידע בהם זמין:  

לאחר התקנת ה- bookmarklet  אפשר להתנסות בו גם על  ידי לחיצה על קישורים אלה.

מידע נוסף  ותשובות לבעיות אפשריות שקשורות לשימוש ב-bookmarklet   אפשר למצוא באתר  מן הראוי לציין של- Altmetrics Explorer יש API חופשי שמאפשר שימוש בנתונים שלו למטרות מחקר. כמו כן כדאי לדעת שספריות שמשתמשות ב-Primo יכולות להטמיע את ה-altmetrics של Altmetrics Explorer בתוצאות החיפוש

ScienceWatch.com ומגמות בולטות במחקר המדעי

1 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Thomson Reuterssciencew   השיק מחדש ב-13 בדצמבר  2012  את ScienceWatch.com  מקור מידע חופשי שכולל מידע על מגמות במחקר המדעי בהסתמך על נתונים ביבליומטריים.

מאז 1989 האתר סיפק לקהילה האקדמית ולאנשי מדיה מקצועיים נתונים על אנשים, מקומות ונושאים בחזית המדע. בדמותו החדשה  הוא  יספק  חווית משתמש מותאמת אישית.

האתר המחודש  כולל מערכת תיוג חדשה לשיפור והתאמה אישית של תוצאות החיפוש . הוא מסתמך על נתונים מ- Web of Knowledge  וכולל  את מרבית המקורות החופשיים הפופולריים של Thomson Reuters   כולל  Global Research Reports , Citation Laureats -תחזיות על זוכי פרס נובל,  ו- Sci-Bytes – מבט קרוב על נושאי מחקר ואנשי מדע  בולטים.

מאפיינים נוספים באתר הם דעות ופרשנות של מומחים בנושאים  שנמצאים בחזית המדע.

מנשק חדש זה של ScienceWatch.com   יסייע למשתמשיו בקבלת החלטות  וישמש מקור בעל ערך לאנשי תקשורת  שיוכלו להתוודע דרכו למגמות בולטות במחקר המדעי

 לאתר

להודעה על השקתו של האתר

Citedin – כלי לבדיקת ציטוטים

19 בדצמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בהרבה מקרים מאמרים מצוטטים  מסייעים באיתור מאמרים וחומר רלוונטי נוסף. בעולם הווב 2.0 פעמים רבות החומר מצוטט גם בבלוגים , בוויקיפדיה ושאר אתרים חברתיים

 Citedin הוא כלי מחקר שמשלב מאגר מידע בר חיפוש ושירות וובי חינמי לחיפוש ציטוטים בספרות, מאגרי מידע ביורפואיים, בלוגים, ספרים וויקי .

 3 סוגי מקורות נכללים ב- Citedin :

  • מקורות עם שירותי ווב  או API    כגון: Wikipedia, Google Books, Google Blog, Connorea שיש להם את הפונקציונליות  לחפש במספרי המערכת של Pubmed.
  • מאגרי מידע
  • מידע משלים למחקרים שפורסמו – מוספים   עם סטים של מספרי Pubmed identifiers

 באתר יש רשימה פרטנית של מקורות המידע  המידע שכלולים ב-  Citedin. המלצות למקורות נוספים על ידי משתמשים מתקבלים בברכה.

 cite2השירות הוא של המחלקה לביואינפורמטיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס  ופיתוחו נעשה במסגרת של פרויקט לכריית טקסט שמומן על ידי NBIC -  Netherlands Bioinformatics Consortium  

 אפשר לחפש על פי  מספר Pubmed Identifier  ואפשר לחפש על פי מילת חיפוש כלשהי ותוצאות החיפוש שמתקבלת היא רשימת מאמרים וליד כל אחד היכן צוטט ברשת.

STELLA 2012 – Science, Technology, and Engineering Library Leaders in Action

6 בדצמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

stella2מפגש STELLA          התקיים  השנה ב- Brooklyn College Library  בנובמבר 9-10  2012 והשתתפו בארגון גם נציגים מאוניברסיטאות נוספות בארה"ב

במפגש שנערך כבעבר בסגנון של  “unconference-style”   נטלו חלק ספרנים ומידענים בכירים, חוקרים  ו"מכורים"  אחרים לנושא המידע  ונערכו בו דיונים במגוון נושאים מעניינים שמעסיקים את הספריות.

 באתר אפשר למצוא את סיכומי הדברים ודעות שהושמעו  בנושאים השונים:

ספרים אלקטרוניים ומודל ה- PDA ,  גישה פתוחה ותקשורת מדעית ,   שימוש   בתוכנות ביבליוגרפיות,  כתבי עת , ביבליומטריקה ומדדים חדשים להערכה מדעית, עתיד הספריות ועוד.

סיכומי דברים מעניינים אלה בנושאים השונים שפכו אור על ההתנסות של הספריות  עם תוכנות, כלים ומודלים ספרניים,  מהווים מקור טוב למידע  ויכולים  לסייע לספריות אחרות  בקבלת החלטות  שנוגעות באותם נושאים. .      

 

מביבליומטריקה ל-altmetrics – הנוף המדעי המשתנה – מקורות מידע

12 בנובמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 altmetricsכאשר יוג'ין גארפילד  הציג לראשונה בשנת 1955 את הרעיון  של מדד האימפקט פקטור  מבוסס הציטוטים כמדד להערכה  מדעית  הוא לא  תיאר לעצמו שיבוא יום והמדד יהפוך לנושא שנוי מאוד במחלוקת.

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  - מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה

 רשימה מוארת מקיפה של כלים ושירותים רלוונטיים לנושא התפרסמה בנובמבר 2012  ב- College and Research Libraries News..

הרשימה כוללת:

 

לרשימה המלאה

CitationFox – מדריכים מפורטים לכללי ציטוט ביבליוגרפיים

25 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

citeבפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע. 

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד  

 לאתר הראשי של המדריכים  

Total impact וכלים אלטרנטיביים חופשיים להערכה מדעית

20 בספטמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

totalמידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm -   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley -  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter

Altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית שמושתתים על הווב החברתי

4 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

impactהגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות.

נושא זה נחקר יותר ויותר ותופס מקום גם בכנסים מקצועיים. גם בכנס  ACM Web Science Conference 2012  שהתקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי  התקיימה סדנה מיוחדת לנושא -  Almetrics12.

המונח Altmetrics   מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה .  החזון מתואר במניפסט  באוקטובר 2010

על פי מניפסט זה של    ALTMETRICS בשנים האחרונות חל גידול בספרות המדעית,  וגידול זה מחייב סינון של הרלוונטי והאיכותי ביותר . למרבה הצער,  שלושת המדדים המסורתיים :  Peer-review , מדדים מבוססי ציטוטים  ו- JIF    -  שמודד ממוצע ציטוטים למאמר  נכשלים במילוי המטרה.

 שיטת ה- Peer-Review   על פיה  מאמר עובר תהליך של שיפוט והערכה על ידי 2 שופטים שרת יפה את הקהילה המדעית אלא שנראה שאותות הזמן מתחילים להיות ניכרים בו.  חיסרון עיקרי הוא העובדה שהתהליך איטי

 מדד הציטוטים הוא שימושי אבל לא מספיק. מדד כמו h-index הוא איטי אפילו יותר מאשר תהליך ה- peer-review. ציטוט ראשוני של עבודה  יכול להימשך שנים, עבודה חשובה יכולה להישאר ללא ציטוטים, מדדים אלה צרים , ישנה התעלמות מאימפקט מחוץ לאקדמיה  ומהסיבות וההקשר של הציטוטים.

 JIF  שמודד את ממוצע הציטוטים למאמר לעתים נעשה בו שימוש לא נכון להערכת האימפקט של מאמרים בודדים.  למרבה הצער הפרטים המדויקים בהקשר למדד זה  נותרו בגדר של סוד מסחרי והאפשרות למניפולציה קלה יחסית.

 היום הרבה חוקרים ואנשי מדע עוברים לווב  שכולל מגוון שירותים רלוונטיים : שירותים מקוונים לניהול רשומות ביבליוגרפיות כגון Zotero ו- Mendeley  שכל אחד מהם כולל עשרות מיליוני מאמרים , טוויטר ובלוגים  מקצועיים/מדעיים.

 בסביבה מגוונת זו Altmetrics  -  מדדים מגוונים אף הם בצורת קישורים , סימניות, דיונים  יכולים להוות מדד אימפקט  מתאים . מדדים אלה מהירים יותר מ- peer review,  שלא כציטוטים  מדדים אלה עוקבים אחר האימפקט מחוץ לאקדמיה , אחרי מאמרים משפיעים שאינם מצוטטים ואימפקט ממקורות שלא עברו את התהליך של השיפוט.

 כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

לאתר altmetrics

 קישורים למאמרים  וכתבות בנושא   

  תודה לד"ר רות נדזל שהסבה את תשומת לבי לנושא זה בכתבה ששלחה לי  

מדדי שימוש – דרך אלטרנטיבית ומאזנת להערכת מחקר

31 במאי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

citation היום בעידן האלקטרוני והיכולת למדוד את מספר ה"הורדות" של חומר אלקטרוני,  ספרנים ומו"לים כאחד יכולים להשתמש במדדי שימוש  במאמרים וחומרים אחרים למטרות שונות:  ספרנים יכולים ללמוד ממדדי השימוש אילו  כותרים שימושיים יותר, הם יכולים לחשב עלות של כל מאמר ,  מה שיכול לספק להם אינדיקציה על  הערך של כתב העת  ובהתאם לזאת לקבל החלטות בנושא רכש והחלטות על ביטולים

 מאחר שמדדי השימוש שונים אצל המו"לים השונים העניין מחייב סטנדרטיזציה. כבר במרץ 2002  הושק פרויקט COUNTER- Counting Online Usage of Networked Electronic Resources- יוזמה בינלאומית בנושא זה . 

כיום שני פרויקטים  שנמצאים  בחזית היישום של מדדי השימוש הם:  Journal Usage Factor (UFJ) project  באנגליה ו- MESUR   בארה"ב.

 חשיבותם של פרויקטים כאלה גדולה בעיקר נוכח המתאם הנמוך שנמצא  במחקרים בין מדדים מבוססי ציטוטים לבין מדדים מבוססי שימוש.

שני המדדים מודדים דברים שונים ומייצגים אוכלוסיות שונות – מדדי הציטוטים מייצגים את הכותבים ומדדי השימוש מייצגים את הקוראים  ושניהם אינם בהכרח חופפים.  למרות שמאמרים מצוטטים יותר בדרך כלל הם גם מאמרים ש"מורידים" אותם יותר היחס אינו דו צדדי.

עוד נמצא במחקרים שהתפלגות הגיל שונה בהורדות ובציטוטים.  מספר ההורדות גדול יותר בתקופה לאחר הפרסום של המאמר לעומת זאת  הציטוטים נמשכים לאורך זמן.

המשתנה תחום מחקר  חשוב אף הוא. – בתחומי מחקר מסוימים מדדי השימוש יכולים לחזות ציטוטים בעוד שבתחומים אחרים המתאם נמוך מדי מכדי לאפשר זאת.

 לאור זאת  נראה שמדדי השימוש ושתי היזמות לסטנדרטיזציה במדדים אלו – Journal Usage Factor (UFJ) project  , MESUR   יספקו למוסדות ולחוקרים  תמונה מאוזנת יותר , וכדאי לעקוב ולראות אילו מדדי שימוש יופיעו בעתיד

 לכתבה בנושא

יום עיון – Research Evaluation Metrics: International and Local Perspectives – סקירה

30 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

researchבזמנו שלחתי דרך הבלוג הזמנה ליום העיון Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives . יום העיון שאורגן על ידי Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן התקיים בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011

יום העיון עסק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן התמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

סקירה על יום העיון אפשר למצוא בגיליון ינואר 2012 של research trends . מטרת הכנס הייתה לעודד דיונים פתוחים ולמידה הדדית בין גורמים ממשלתיים שאחראים על המימון של הפעילות המדעית המקומית והחוקרים באקדמיה. יום העיון התמקד בשלושה היבטים של הנושא: ההיבט התיאורטי, מדיניות המחקר במישור הלאומי והערכה מדעית הלכה למעשה תוך הצגת חקר מקרים ספציפיים. .

מסקנות עיקריות כלליות שנשמעו בכנס: יש תחילה להגדיר את המטרות להערכה מדעית ורק אחר כך לבחור בהתאם את המתודולוגיה המתאימה, ועל פיה לבצע את הניתוח הביבליומטרי לצורך הערכה.

הערכה מדעית במישור הלאומי אינה קלה ואינה יכולה להעשות על פי מדד אחד . בשימוש במתודולוגיות להערכה מדעית יש לקחת בחשבון את היכולות והגישות המדעיות במישור המקומי.

אירועים דומים לכנס זה לעידוד השיח בין גורמים ממשלתיים ואקדמיה מתוכננים לשנת 2012 במקומות אחרים בעולם.

לסקירה המלאה

 

גוגל סקולר ככלי ביבליומטרי – תוצאות מחקר

12 בינואר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

cgGoogle Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה. 
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה. 

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus 

למחקר המלא