ארכיון פוסטים מהקטגוריה "קטלוגים"

אמנות הקיטלוג – מהדורה ראשונית סתיו 2013

22 בינואר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

logo (2)פרופ' אלחנן אדלר וד"ר רחל קדר פרסמו לאחרונה מהדורה ראשונית של הספר האלקטרוני "אמנות הקטלוג".

השינויים בתחום הולידו את הצורך בספר,  כפי שנכתב בהקדמה לספר:

"לפני כמעט עשרים שנה הופיעה המהדורה השלישית של הספר הקיטלוג: ספר יסודות וכללים

שנכתב ע"י הח"מ יחד עם אביבה שיחור, בהוצאת מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

ספר זה נכתב כאשר מחשוב הספריות בארץ היה רק בתחילת דרכו והתבסס על כללי הקיטלוג

האמריקניים AACR2 .

מאז השתנתה גם צורתו של הקטלוג וגם תוכנו, ולאחרונה גם השתנו כללי הקיטלוג האמריקניים

מ- AACR2 לכללי RDA – שינוי מהותי המשקף את האימוץ המודל התפיסתי של FRBR

(דרישות יסוד לרשומות ביבליוגרפיות).

כדי לספק לציבור הספרנים ותלמידי הספרנות בארץ כלי מעודכן המציג את הקיטלוג העכשווי

בישראל ובעולם אנו מתכבדים להגיש בזה ספר קיטלוג חדש: אמנות הקיטלוג. שינוי הכותר בא

להדגיש שבמיוחד היום הקיטלוג הוא לא "מדע" אלא "אמנות" שבה יש מקום לא מבוטל לשיקול

דעתו של המקטלג."

הספר אלקטרוני וחופשי לכול. כאמור זוהי גרסה ראשונית של הספר וכפי שכתבו המחברים הם ישמחו להערות והארות.  בדף של הספרייה הלאומית ממנו אפשר לגשת לספר  נמצא גם קישור לדף בבניה שכולל חומר הדרכה ל-RDA

תודה לילנה אלכסייב על המידע

לספר

נוף המחקר הגלובלי – מקורות מידע

2 ביוני, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מאמר שהתפרסם בגיליון מאי 2013 של College & Research Libraries News כולל רשימה ותיאור של מקורות מידע חופשיים. הרשימה כוללת מקורות מידע כלליים, קטלוגים מאוחדים, כלי חיפוש לאוספים דיגיטליים ותזות .

1להלן מספר דוגמאות למקורות מידע שנכללים ברשימה: ShareILL.orgוויקי שמתוחזק על ידי ספרנים להשאלה בינספרייתית בארה"ב שמטרתו לסייע לאתר מקורות מידע רלוונטיים. האתר כולל גם את רשימת הספריות הלאומיות בעולם .

2Trove-  Australia – פורטל חופשי של הספרייה הלאומית באוסטרליה כולל גם גישה למקורות מידע חופשיים,  3The European Libraryאגרגטור של  מצאי דיגיטלי ופיזי של 48 ספריות לאומיות באירופה ומספר ספריות מחקר ו- 4NDLTDספרייה דיגיטלית של תזות ודיסרטציות

לרשימה המלאה

שילוב קוראים אלקטרוניים בקטלוג הספרייה – פרויקט ה- eReaders באוניברסיטת Duke

15 בנובמבר, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

kindleכנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

קטלוג הספרייה כחלק מהווב הסמנטי

11 באוגוסט, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

סקר בינלאומי בנושא מִכּוּן בספריות

3 במרץ, 2010 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ספריות משקיעות רבות בטכנולוגיה במטרה למכן את שירותי הספרייה. התוכנה לניהול הפונקציות השונות בספרייה – קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה שנגיש לקוראים שידועה בשמה הכולל The Integrated library system – ILS מהווה ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה, ויכולה לסייע או להפריע לספרייה במילוי משימתה לשרת את משתמשיה ביעילות.

סקר שביעות רצון של הספריות מתוכנות ILS שלהן, יכול לסייע לספריות לגבש אסטרטגיות מתאימות בכל הנוגע לבחירת התוכנה שמתאימה להן , במיוחד אם הן חושבות להחליף את התוכנה , כמו כן יש בו לדרבן את החברות השונות יצרניות/ ספקות התוכנות לשפר את מוצריהן.

סקר בינלאומי כזה נערך בתקופה 4 נובמבר 2009 – 11 בינואר 2010 . הסקר בדק את מידת שביעות רצונן של הספריות מהמערכות הממוכנות שלהן, ממידת התמיכה שמקבלות הספריות מיצרני/ספקי המערכות הממוחשבות ואיכותה. כמו כן הייתה התייחסות למידת העניין שיש לספריות במערכות ספרייה open source . התקבלו 2098 תשובות מ- 56 ארצות. ייצוג נכבד היה לארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה.

תוצאות הסקר במלואן התפרסמו ב- Library Technology Guides
ממצאיו העיקריים של הסקר:
• מוצרים וחברות שהתמקדו בספריות קטנות ובנישות צרות יותר זכו לציונים גבוהים יותר מאלו שמעורבים בארגונים גדולים ומשרתים סוגים שונים של בספריות
• Apollo שמשמשת בעיקר בספריות ציבוריות קטנות זכתה לציון גבוה
• מוצרים וחברות שמשרתים ארגונים גדולים ומגוון רחב של ספריות זכו בד"כ לציונים בינוניים אך הטרוגניים. לציונים גבוהים יחסית זכו Millennium, Library Solution ו- Evergreen
• חברות שתומכות במוצרים של Open Source זכו לציונים נמוכים יותר מבחינת שביעות הרצון מאלו שתומכות במוצרים קנייניים.

מעניין מה היו הדעות לגבי Ex-Libris שתומכת באלף 500 ,ב- Voyager ובמערכות ספרייתיות גדולות ומסובכות? התשובות לגבי אלף 500 היו בטווח הבינוני של שביעות הרצון בכל הקטגוריות שנחקרו. 11.11 אחוזים מהספריות הנחקרות ציינו את כוונתן לעבור למערכת ILS חדשה. 45.19 אחוזים מהספריות שמשתמשות באלף 500 מעוניינות במנשק חדש – חדשות טובות בכל הנוגע ל- לפרימו .   Voyager קיבל ציונים נמוכים יותר מאלף 500 בכל הקטגוריות ..

פרטים על מערכות נוספות בשוק והחברות התומכות בהן אפשר למצוא בדו"ח המלא של הסקר

חידושים ב"מפתח למאמרים בעברית" של חיפה

1 במרץ, 2010 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

ihpבבלוג "מידע במידה" מתייחסת אמירה קהת מאוניברסיטת חיפה, לחידושים במפתח המאמרים בשנים האחרונות.

בין היתר היא מתייחסת לפרויקט  JSTOR הישראלי, במסגרתו יש כוונה למפתח לא רק כתבי-עת משנת 1977 ואחורה עד לתאריך הופעתם, אלא גם לסרוק את המאמרים בכתבי-עת אלו ולהעמיד אותם לרשות מנויים העוסקים במחקר בקהילייה האקדמית.
במסגרת פרויקט "JSTOR הישראלי" התקבלו זכויות לסרוק כתבי-עת מסוימים בלבד.
חלקם כבר היו ממופתחים מיום הופעתם, למשל, "אופקים בגיאוגרפיה", "ציון", "היסטוריה" ו"מחקרי ירושלים…".
בשלב זה הסתיים מפתוח כתב העת "מגמות" - מיום הופעתו, ועתה עוסקים במפתוח כתב-העת "תרביץ" . 
פרויקט הקישורים למאמרים בטקסט מלא שהחל ב-1996 ממשיך ונכון להיום במפתח כ-37,000 קישורים לטקסט המלא.

לידיעה המלאה

קטלוג הספריות בדף ה- iGoogle שלך

11 באוגוסט, 2009 מאת הילה בוזגלו, הספרייה המרכזית

ישנה אפשרות להוסיף לתוך דף ה- google שלך קיצור דרך לחיפוש מהיר בקטלוג ספריות אוניברסיטת תל-אביב.
image0013 >> הקליקו על האייקון ופעלו בהתאם  להנחיות. 

screenshot1

את הגדג'ט ניתן גם להוסיף מתוך ה google1 שלך. יש לבחור בקישור Add stuff / הוסף דברים, בתיבת חיפוש להקיש  Libraries Catalog או Library Catalog .

דו"ח OCLC – מהו קטלוג "איכותי" מנקודת מבטו של המשתמש והספרן

27 באפריל, 2009 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

oclcדוח" בן 68 עמודים של מחקר שערך OCLC במישור הבינלאומי בשנת 2008 והתפרסם בימים אלו, ואשר מטרתו הייתה לבדוק מהו קטלוג איכותי מנקודת מבטם של המשתמשים ושל הספרנים.

ממצאים עיקריים :
• הפונקציה של "אספקה" באמצעות הקטלוג חשובה באותה מידה ואולי אף יותר מהפונקציה של ה"גילוי"
• המשתמשים מצפים לתוכן מועשר כולל תקצירים ודפי תוכן.
• קיימת דרישה לחיפוש מתקדם שתומך בהגבלת החיפוש על פי שדות

התגלו הבדלים מהותיים בין ההעדפות של ספרנים ומשתמשים.

העדפותיהם של הספרנים לגבי שיפורים בקטלוג משקפים את תפיסתם בדבר חשיבותו של קטלוג מדויק ומובנה ואת ניסיונם הספרני, בעוד שהעדפותיהם של המשתמשים משקפים את ניסיונם ב-Web. חשוב לאחד את ה"טוב" משני העולמות…

מסקנות הדו"ח מנסות לשלב בין השניים וכוללות המלצות להמשך מחקר.

הדו"ח מעניין מבחינת שיטות המחקר והממצאים, ויכול לספק רעיונות לעושים במלאכה לשיפור הקטלוג.. לדעת מה הם האלמנטים החשובים למשתמשים בהחלטתם לגבי הרלוונטיות של פריטי המידע ואלו שיפורים היו רוצים….

על כך בדו"ח המלא

קטלוג מאוחד לאתור תיזות

14 בינואר, 2009 מאת יהודית שרייבר, הספרייה המרכזית

לאור שאלות חוזרות ונשנות של קוראינו הוחלט  להקים בקמפוס התל אביבי  קטלוג מאוחד לאתור תיזות.
הקטלוג כולל עבודות לתואר שלישי (PHD) ולתואר שני (MA) בעברית ובאנגלית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטת תל אביב.

בקטלוג ניתן למצוא  :
+ עבודות שנכתבו באוניברסיטה.
+ מספר מצומצם של עבודות שנכתבו באוניברסיטאות אחרות בארץ.
+ עבודות לתואר שלישי  שנכתבו בחו"ל ונרכשו ע"י הספריות .

חלק מעבודות הדוקטור שפורסמו בשנים האחרונות מופיעות גם בגירסה אלקטרונית .

ניתן לחפש תיזות לפי מחבר, כותר, נושא (באנגלית בלבד) שם מנחה, מוסד/חוג (בעברית בלבד) ומספר מערכת.

נתונים על התנהגות המשתמש – סוג חדש של "open access"? – נתוני שימוש בקטלוג הספרים של אוניברסיטת Huddersfield חופשיים לכל – מדוע וכיצד?

23 בדצמבר, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ניתוח מגמות בהשאלה יכול לסייע לכל הגורמים – סטודנטים, מרצים וספרנים.

מה טוב היה לו סטודנט היה יכול לבצע שאילתה ב-  Online Public Access Catalog -OPACולקבל תוצאות מדורגות על פי קריטריון פופולריות, שנמדד על פי מספר השאלות על ידי עמיתים מקורסים דומים ברחבי העולם. תוצאות כאלו היו יכולות לסייע גם למרצים בבחירת הספרים שהם ממליצים לסטודנטים.

מה טוב היה לו היה קיים כלי לפיתוח אוספים שהיה מתבסס על מגמות השאלה של ספרים במישור האזורי, הלאומי והבינלאומי.

מה טוב היה לו היה קיים שירות של ספריות להמלצות על ספרים, שמתבסס על המלצות של משתמשי הקטלוג – שירות שלידו שירות ההמלצות של Amazon היה נותר חיוור.

על מטרות אלו חשבו באוניברסיטת Huddersfield כאשר זו פתחה לכל תחת רישיון Open Data Commons/cc0 את נתוני ההשאלה של הספריות שלה.

נתוני השאלה אלו כוללים נתונים על 80,000 כותרים שהופקו ממאגר של כ- 3 מיליון פעולות השאלה בתקופה של 13 שנים. ניתן לסווג את הנתונים על פי שני סוגים עיקריים:
• נתוני השאלה – על פי שנים , בית ספר/חוג , וקורסים אקדמיים. נתונים אלו יכולים בראש וראשונה לעניין ספריות אקדמיות אחרות.
• נתונים על המלצות ספרים. הספריות באוניברסיטת Huddersfield הוסיפו מאז 2005 מספר מאפיינים לקטלוגים שלהם לטובת הסטודנטים. אחד המאפיינים המצליחים ביותר (שני בהצלחתו לאחר בודק האיות) הייתה התוספת בסגנון של Amazon – " מי ששאל ספר זה … שאל גם ספר זה" . הנתונים על המלצות הספרים התבססו על מאפיין זה. כמו כן נכללו נתונים על מספר ההשאלות של הספר המומלץ לפני ההמלצה, בזמן ההמלצה ואחריה.

כאמור נתוני ההשאלה שנפתחו לכל הם רק תת קבוצה מכלל מאגר פעולות ההשאלה. הקריטריונים להכללת נתוני ההשאלה במאגר הפתוח הם: מספר השאלות משמעותיים של הפריט, וקיומו של מספר ISBN ברשומת MARC הרלוונטית. הנתונים פורסמו בצורת קובץ XML.

ומה בדבר הפרטיות – הפרטיות נשמרת והנתונים הם אנונימיים.

פרסום נתונים כאלה במסגרת מצומצמת של אוניברסיטה אחת יכול לכל היותר לעזור לקהילה של אותה אוניברסיטה, אבל ככל שמספר הספריות שיצעדו באותה דרך יגדל ויהיה שיתוף פעולה בתחום – כך ניתן יהיה לצעוד בבטחה לקראת המטרות במישור הבינלאומי שהוזכרו לעיל, ויתכן שמלאכתם של הסטודנטים, המרצים והספרנים במישור הלאומי והבינלאומי כאחד תהיה קלה יותר. אוניברסיטת Huddersfield קוראת לאוניברסיטאות נוספות ללכת בדרכה.

פעולה זו של ניתוח נתוני השאלה היא אחת מיני רבות במסגרת ניתוח התנהגות המשתמש למען שיפור שירותים. כמובן, שבנושא זה, מטבע הדברים, חלוקות הדעות. בסדנה שבה הוצגו הנתונים:
'Sitting on a gold mine' – improving provision and services for learners by aggregating and using 'learner behaviour data'
שהתקיימה ב-12 לדצמבר 2008 נדונו היבטיו השונים של הנושא. 

כתבה בנושא

אוספים דיגיטליים בספריות אוניברסיטאיות ברחבי העולם – אוצר חבוי

16 בנובמבר, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מידע רב מצטבר באוניברסיטאות, והספריות הן הגוף המרכזי שדרכו ניתן לגשת לאוספים.
אוניברסיטאות רבות בארה"ב ומחוצה לה מציעות את האוספים שלהן לכל.
אוספים אלה כוללים ארכיונים דיגיטליים של כתבי יד, אומנות, טקסטים קלאסיים,לימודי דת, מידע רפואי ומשפטי, מפות, מקורות למחקר ועוד.

האוספים הדיגיטליים הם בתחומי ידע שונים לדוגמה:
• אוניברסיטת הארווארד מציעה כתבים עתיקים מתחום ההיסטוריה של הרפואה כגון :
Hawthorne, George Stewart. The prevention and treatment of epidemic cholera :and its true pathological nature, in a series of letters. Cleveland : M.C. Younglove & Co., 1849
• אוניברסיטת ייל מציעה את אוסף התיזות הדיגיטלי שלה מתחום הרפואה – חלק מהחומר חופשי לכל וחלקו לא. אבל ניתן לצמצם את החיפוש מראש לעבודות חופשיות.
• אוניברסיטת ייל מציעה גם אוסף אמנות, בו ניתן למצוא לדוגמה את
תמונת אגרטל הפרחים של פיקסו משנת 1954 – או את תמונת האם וילדה של פיקאסו.
• אוניברסיטת אוקספורד פותחת לציבור את הארכיון שלה, וחלק ניכר מהאוסף פתוח וחופשי לכל כגון: אוטוביוגרפיה של בנימין פרנקלין, Great expectation של צ'רלס דיקנס ועוד..
אוניברסיטת ג'יאורגיה מציעה אוסף נדיר של מפות כגון מפות נדירות ממלחמת האזרחים של ארה"ב.

אלו הן רק מספר דוגמאות שלקוחות מרשימה של 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם, שבה ניתן למצוא אוספים רבים מעניינים נוספים שחלקם הגדול חופשיים לכל.

הבעייה היא שאוספים רבים בעלי ערך רב נותרים חבויים. מהו הפתרון?
בפוסט קודם ה"וויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה" תארתי ניסיון להגביר את המודעות לקיומם של אוספים כאלה באמצעות הוויקיפדיה. אמצעי טוב יותר, ונראה שיהיה מחויב המציאות לאור מספר האוספים החופשיים הגדל, הוא פיתוח מדריכים ייעודיים על פי נושא, או טוב יותר מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

רשימת 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם

LibraryThing נכנס לספריות

7 באוקטובר, 2008 מאת גלוריה המרשלג, הספרייה למדעי החברה ולניהול

librarything.gif

ספקי OPAC למיניהם מנסים כבר שנים להוסיף תכונות Web 2.0  לקטלוגים של ספריות.
אחדים התחילו גם לנסות להכניס Folksonomies .
בסופו של דבר ספריות הן שחקניות שהצטרפו מאוחר למשחק בו Amazon  הוא השחקן הראשי בתחום ביקורת הספרים בידי המשתמשים. קשה להתחרות ב- Amazon.com  כאשר המשתמשים מאמינים כי הוא המקום הראשון והחשוב לחיפוש ביקורות ספרים.
LibraryThing  מספק לספריות פתרון אלגנטי עד שהן יתחילו לעבוד עם קטלוגים מהדור הבא.
LibraryThing מכיל בנוסף למערכת של ביקורות ספרים שנוצרו על ידי משתמשים, אוסף עשיר של user-generated data  על ספרים בפורמט של ענני תגים.
מספר ספריות אקדמיות כגון: San Francisco State University Library כבר הכניסו את LibraryThing  לקטלוגים שלהן. 
כמו כן, ניתן להוסיף את LibraryThing  גם לבלוגים על מנת לשתף את קוראי הבלוג בחוויות הקריאה של הבלוגר .ראו דוגמה ב- Baby Boomer Librarian

אולי נוסיף את LibraryThing בבלוגים שלנו?
 

OpenSIGLE – מאגר רב-תחומי חופשי של ה"ספרות האפורה" באירופה

7 בספטמבר, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

"ספרות אפורה" (Grey Literature) היא ספרות שבדרך כלל אינה רואה אור או רואה אור רק כפרסומים פנימיים במוסדות מחקר, במוסדות שבחסותם נערכו המחקרים או בספריות אקדמיות. ספרות זו כוללת מגוון סוגים של חומרים כמו: דוחות מחקר ודוחות טכניים, אסופות מאמרים שהם סיכומי כנסים (proceedings), תזות ועבודות דוקטורט, דוחות ולוחות סטטיסטיים, קבצי נתונים, פרסומים רשמיים ותרגומים. המידע שכלול בספרות זו חשוב מאוד למחקר, אך כאמור אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים של חומר ספרי. מכאן נובעת החשיבות לרכז חומרים כאלה במאגר אחד.

המאגר OpenSIGLE -Open System for Information on Grey Literature היא יוזמה של מדינות אירופה בכיוון זה. המאגר נועד לרכז את ה"ספרות האפורה" של מדינות אירופה. המאגר מהווה למעשה ריכוז של מקורות ממרכזי מידע ואספקת מסמכים באירופה שמאוגדים ב-EAGLE- European Association for Grey Literature Exploitation. המדינות שנוטלות היום חלק במאגר הן: גרמניה, ספרד, איטליה, פורטוגל, רוסיה, סלובקיה, אנגליה, צרפת, בלגיה וצ'כיה. המאגר הוא המשכו ובמתכונת חדשה חופשית של המאגר SIGLE – מאגר של ה"ספרות האפורה" של מדינות אירופה שהיה פעיל בשנים 1980-2005. ביוזמת INIST חודשה פעילותו של המאגר והוא הפך ל- Open Access תוך שימוש בפלטפורמת DSpace . המאגר OpenSIGLE כולל גם את החומר הישן מ- SIGLE והוא מאגר ביבליוגרפי רב-תחומי ומקיף מספר רב של נושאים מתחומי מחקר שונים כמו מדעי החברה והרוח, רפואה ופיסיקה. במנשק החיפוש קיימות אופציות לדפדוף, לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. ניתן לדפדף על פי אוספים, כותרים, מחברים ותאריך (1950-2008), ניתן לחפש תוך הגבלה לארצות ולקטגוריות על פי מספר שדות: מחבר, כותר, נושא, תקציר, סדרה, ספונסר, מזהה (identifier) ושפה. כאשר בדקתי את המאגר, הפלט שהתקבל כלל רשומות ביבליוגרפיות בלבד ללא טקסט מלא עם הערה: There are no files associated with this item . מהערה זו ניתן להבין שבחלק מהרשומות ישנו טקסט מלא. רצוי למען השבחת המערכת לכלול הגבלות נוספות, שכיום אינן קיימות, שיסיעו במיקוד החיפוש כמו: הגבלה לטקסט מלא ולסוג מסמך. המנשק כולל אופציה להזמנת פריטי המידע.

למרות שהמידע המתקבל בעיקרו ביבליוגרפי ללא טקסט מלא, המאגר חשוב מאחר שהמידע הכלול בו, בשל היותו "ספרות אפורה", לרוב אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים. יוזמות נוספות כאלה במישור לאומי תתקבלנה בברכה.

אל המאגר OpenSIGLE
אודות המאגר, כולל סקירה היסטורית

הודעות טקסט מהספרייה

30 ביולי, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

כמה פעמים ביום ניגשים אליכם סטודנטים בבקשה לקבל עט או דף כדי לרשום פרטים או מיקום של ספר?

בספריית University of Ottawa מצאו לכך פתרון.  בקטלוג הספרייה שלהם נוספה פונקציה המאפשרת לשלוח את שם הספר, שם המחבר ומספר המדף היישר לטלפון הסלולרי או לאימייל.
כל מה שנדרש הוא להקיש על  הקישור  "Send to Phone or Email”  שנמצא בתחתית כל  רשומה.
                      כל כך פשוט וכל כך גאוני.

Open Library – קטלוג חופשי פתוח לציבור, בחלקו בטקסט מלא, בעל מנשק וויקי

3 ביולי, 2008 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 Open Library הוא פרויקט שלא למטרות רווח של ארכיון האינטרנט, שממומן בחלקו על ידי ספריית קליפורניה. הפרויקט שם לו למטרה לקטלג את כל הספרים שאי פעם יצאו לאור – בין אם הם print או out of print, קבצי טקסט או קבצים סרוקים. בכך שונה הוא מפרויקט גוטנברג שכולל טקסטים של ספרים אשר זכויות היוצרים שלהם פקעו. כיום המאגר כולל 13,439,320 ספרים, מהם 234,857 בטקסט מלא. הספרים בטקסט מלא הם ספרים ששייכים לרשות הכלל (public domain) כלומר אינם כבולים בזכויות יוצרים.

שדות החיפוש האפשריים בחיפוש המתקדם הם: כותר, מחבר, נושא, ISBN, מ"ול, ותיאור, עם אפשרות להגביל את החיפוש לטווח מסוים של תאריכים ולספרים סרוקים בלבד. במנשק תוצאות החיפוש ניתן לקבל את כל הפרטים הביבליוגרפיים של כל אחד מהספרים, בד"כ גם תוכן עניינים ותצלום של הכריכה של הספר, גישה לטקסט המלא אם הוא קיים וקישורים למקורות מהם ניתן לרכוש את הספר או להשאילו. אם הספר קיים בטקסט מלא ניתן לחפש בתוך הטקסט המלא של הספר. ניתן לעדן את החיפוש על פי פילטרים שונים: גרסאות טקסט מלא (אם קיימות), מחברים, נושאים, מהדורות ומו"לים.
לדוגמה כאשר חיפשתי "Canterbury tales" קבלתי 757 ספרים, מתוכם 68 ספרים בטקסט מלא. המהדורות של הספרים נעו בטווח תאריכים מלפני 1920 ועד 1999 והם היו מ- 5 מו"לים שונים. יכולתי לעדן את השאילתה על פי הפילטרים שנמנו לעיל. צמצמתי את החיפוש לטקסט מלא. בחרתי באחת המהדורות בטקסט מלא (1860) וקבלתי את הטקסט המלא הסרוק של הספר. ניתן לדפדף בספר עמוד אחר עמוד, לקפוץ לעמוד מסוים או לתחילתו ולסופו של הספר. ניתן גם לחפש בתוך הספר, להוריד אותו ולהדפיסו.  

המנשק הוא מנשק וויקי והציבור הרחב, ספריות, אנשי מקצוע, מו"לים ומתכנתים נקראים לתרום. יש באתר מידע רב על הפרויקט – מידע כללי, הייחודיות של הפרויקט בהשוואה לפרויקטים דומים ושיטות המיון בהם נעשה שימושהטכנולוגיה בה השתמשו, מידע שקשור להיבט  הספרני של הנושא, מידע על הגופים המשתתפים בפרויקט כולל ספריות ומו"לים  והאופן בו ניתן לתרום.
בשל אופיו של הפרויקט שפתוח לציבור הרחב, מקווים מפתחיו שהוא יעודד את השימוש בספרים ובספריות, ותרומתן של הספריות לפרויקט חיונית.

לאתר הקטלוג 

על דור הקטלוגים החדש

18 ביוני, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

דרך ארוכה עברנו  מאז תחילת שנות ה-80 בהן החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה לקטלוג ציבורי מקוון (OPAC – Online Public Access Catalogue). שינוי חל גם בדימוין של הספריות, הדימוי של הספריות כשמרניות ומיושנות הולך ונעלם.
הספרייה כיום, ממוקדת משתמש, מציבה את המשתמש במרכז, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זהו בעצם תמהיל של שירותי ספרייה מסורתית ושירותי רשת מתקדמים.
"דור הקטלוגים החדש"  עשיר בשירותים: דפי שער ותוכן עניינים של ספרים, יכולות אינטראקטיביות, שימור שאילתות,  צורות שונות של פלט, אפשרויות של RSS  ועוד.
כידוע הספריות באוניברסיטת תל-אביב עומדות לעבור בקרוב לגירסה 18 של קטלוג "אלף" שהוא שיפור של הגירסה הנוכחית, אך עדיין זה לא "הדור הבא". (חלק מהספריות האוניברסיטאיות בארץ כבר עברו לגירסה זו).
השינויים המרכזיים מבחינת משתמש הקצה הם:
 ILL גירסה חדשה המייעלת את תהליך העבודה בהשאלה בין-ספרייתית
הגדרת  SDI וקבלת תוצאות במייל או ב-RSS 
Rank-הצגת תוצאות לפי הרלוונטיות שלהם 
EShelf – מאפשר ניהול תיקיות ושמירת פריטים גם אחרי יציאה מהמערכת.

הקטלוגים שהם בבחינת "הדור הבא", נותנים גישה ליותר תכנים ומציעים פונקציות מורחבות המבוססות על התכונות של מנועי החיפוש הפופולאריים כמו גוגל ואמזון ("אמזוגל"): דירוג תוצאות, תיקון טעויות כתיב והיגיון, תצוגה מבוקרת של תוצאות עם deduplication , ביקורות של קוראים, הצעות לחיפושים נוספים, קישור לטקסט מלא וכו'.
קטלוג מהדור החדש, בנוי פחות כמו קטלוג- רשימת מצאי,  ויותר- כמו מאגר מידע.
מתי נזכה גם אנחנו בקטלוג כזה…? זה כנראה עוד יקח זמן ….
להלן מספר דוגמאות של קטלוגים מתקדמים, שרובם נמצאים בגירסת "בטא" ומוצגים באתרי הספריות ככאלה, לצד הקטלוגים הקלסיים.
לחיצה על כל Logo תציג את הקטלוג מתוך אחת הספריות בעולם. 
primo.jpg     endeca.jpg     

worldcat     encore1.gif
aquabrowser     

לקריאה נוספת:

Thinking About Your Next OPAC
Front end focus
Fishing for Information: the Next-Generation OPAC
About Next Generation OPACs
A "Next generation" library catalog

שירות הודעות על פרסומים ישראליים חדשים

27 במרץ, 2008 מאת רחל שיאון, הספרייה המרכזית

הספריה הלאומית מפיקה רשימות של פרסומים ישראליים חדשים הן כערוץ RSS והן כדפי אינטרנט (HTML) רגילים.
לחתימה על ערוץ RSS יש מספר יתרונות (תצוגת הפריטים שנוספו מאז הקריאה האחרונה, מיון הרשימה לפי מחבר, כותר או תאריך קיטלוג) אך פורמט התצוגה מוגבל יותר ואף משתנה מתוכנת צפייה/קריאה אחת לשנייה. דפי HTML מאפשרים פורמט תצוגה משופר ואחיד אך דורשים פעולה יזומה לקריאתם.

כל הרשימות מכילות קישורים לקיטלוגים המלאים ומתעדכנות מדי יום.
+ הרשימות כוללות ספרים (כותרים חדשים וכרכים חדשים), כותרים חדשים של כתבי-עת ופרסומים אור-קוליים היוצאים לאור בישראל, בכל השפות.
+ הפרסומים מופיעים ברשימות מיד עם קבלתם או תביעת הפקדת החובה של הפרסום. המידע הביבליוגרפי בשלב זה עשוי להיות חלקי.
+ פרסומים שטרם התקבלו, אך נתבעו מהמו"לים, מצויינים על ידי המילים "בהמתנה להפקדת חובה".

כתובות הרשימות:

  ערוץ RSS (שבעה ימים אחרונים): http://aleph500.huji.ac.il/list_week.xml

רשימות HTML:
+ שבעה ימים אחרונים: http://aleph500.huji.ac.il/list_week.html
+
שבועיים אחרונים: http://aleph500.huji.ac.il/list_fortnight.html
+
חודש אחרון: http://aleph500.huji.ac.il/list_month.html

הידיעה מתוך: אתר בית הספרים הלאומי

חוקי קטלוג למאה ה – 20

18 בפברואר, 2007 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה
חוקי קטלוג למאה ה – 20
מאמר שהתפרסם בכתב העת האלקטרוני D-Lib מנתח את ההיבטים השונים של הדרישה הקיימת בעולם הספריות לשינויים מרחיקי לכת בחוקי הקטלוג בעידן הדיגיטלי

למאמר המלא