ארכיון פוסטים מהקטגוריה "ווב 2.0"

WEB 2.0 בספריות אקדמיות – טכנולוגיות ומגמות

22 באפריל, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

emaמאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 -   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

us-sמגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

Edublog Awards – כלים ויישומי ווב חופשיים נבחרים

5 בפברואר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

finalistsEdublog Awards הוא תמריץ  שראשיתו בשנת 2004 שמטרתו לקדם  בלוגים , אתרים וכלים בתחום החינוך . מדי שנה נבחרים על ידי קהל משתמשי הווב  בלוגים , אתרים וכלים נבחרים.

באתר  אפשר למצוא גם רשימה של  50  כלים/יישומים  חופשיים  בוווב שזכו לעלות לגמר השנה.  ביניהם יישומים מוכרים  : ,  twiitter  wordpress ,  dropbox , Google Apps for Education , Google Hangouts , Pinterest  ויישומים אחרים פחות מוכרים ביניהם כלים ליצירת וידאו , מצגות, תוכנות גרפיות ועוד

באופן זה Edublog Awards   מסייע לאנשי חינוך להתוודע לבלוגים אתרים וכלים שימושיים חדשים.

לרשימת כלי הווב החופשיים העולים לגמר

Hshtags – מנוע חיפוש חברתי חדש

2 בינואר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Hashtag   היא  דרך    לתייג  פריטי מידע ברשתות חברתיות   כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. השימוש ב-hastags  מקובל מאוד  בטוויטר.

hash4Hshtags   הוא מנוע חיפוש חדש שהושק בספטמבר 2013 . כשמו כן הוא – הוא  מחפש  Hashtags והוא עושה זאת   במגוון פלטפורמות חברתיות:Facebook, Twitter, Instagram, Flickr, YouTube, Vimeo,  Tumblr

את תוצאות החיפוש אפשר לסנן על פי פלטפורמה  או על פי סוג חומר – חומר טקסטואלי, אודיו ווידאו.

על פי דברי מפתחת המנוע  המטרה הייתה לפתח מנוע חיפוש חברתי כולל והיא בחרה להתמקד בחיפוש ה-hshtags , בשל ההכרה ביכולתן של תגיות אלו לפתח שיחה ודיון ולרכז מידע על פי נושא

בתיאורה את המנוע אמרה:   “More than once I’ve heard ‘it’s the Google search of social media,’”  .

ממקצת החיפושים במנוע  התרשמתי שזמן התגובה הוא איטי . אפשרויות הסינון במיוחד על פי סוג חומר מסייעת מאוד.

למנוע החיפוש

שימוש ב- Facebook בספריות – תוצאות מחקר

2 בדצמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

aslibמחקר מעניין  של דר נועה אהרוני  שהתפרסם ב- Aslib Proceedings 2012  בדק את השימוש בפייסבוק בספריות ציבוריות ואקדמיות  בארה"ב במטרה להבין את דפוסי השימוש בפייסבוק בספריות.  המחקר בדק את עמודי הפייסבוק של 20 ספריות בתקופה מאי עד יוני 2010 וכלל ניתוח סטטיסטי תיאורי וניתוח תוכן.

מממצאי המחקר -  נמצאו הבדלים מסוימים בין ספריות  ציבוריות ואקדמיות בשימוש בפלטפורמה – ספריות ציבוריות משתמשות בפייסבוק להודיע למשתמשים על הפעילויות השונות בספרייה  בעוד שספריות אקדמיות מתמקדות בהצגת אוספים, שירותים, טכנולוגיה והספרייה בכלל  .

לצד השינויים נמצאו דפוסי שימוש דומים בספריות   אקדמיות וציבוריות

ספריות משתמשות בעיקר  בסקציית המידע  למידע על הספרייה ובקיר .  במקום שני  מבחינת הפופולריות נמצאת סקציית התמונות. 40% מהספריות האקדמיות ו- 100%  מהספריות הציבוריות משתמשות בערוץ זה . סקציות אחרות בפייסבוק כגון אירועים פופולריות פחות.. .

לאור זאת מומלץ שספריות אקדמית וציבוריות כאחד  ינצלו יותר את הערוצים השונים שמציעה פייסבוק  וישתמשו יותר בפייסבוק  להצגת כלי חיפוש שונים . כמו כן  צוינה האפשרות  להשתמש באפליקציית הקטלוג  VISUAL BOOKSHELF

המחקר מצא עוד שספריות אקדמיות וציבוריות משתמשות בפייסבוק להעברת מידע למשתמשים יותר מאשר ערוץ לדיונים. הומלץ  לעשות שימוש בערוצי תקשורת נוספים שמציעה פייסבוק. לתקשורת ודיאלוג עם המשתמשים.

מידע נוסף במאמר המלא (למנויים)

יום עיון לצוותי ספריות אוניברסיטת תל-אביב: "גוגל, ויקיפדיה ומה שביניהם"

15 בספטמבר, 2013 מאת אדל פאנוס גהשאן, הספרייה למדעי החברה ולניהול

lib_tau

מדיה חברתית בספריות אקדמיות ואוריינות מידע

11 בספטמבר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

 tipsהגיליון האחרון של ARCL Instruction Section מקיץ 2013 מוקדש לנושא מדיה חברתית בספריות אקדמיות.

 מדיה חברתית מוגדרת בגיליון כ" “a collection of internet websites, services, and  practices that support collaboration, community building, participation and sharing"

 בעולם של ווב 2.0  הכלים של מדיה חברתית כוללים מגוון פלטפורמות חברתיות החל מפייסבוק וכלה באתרים לשיתוף קובצי וידאו כגון יוטיוב. כל אחד מהכלים שונה בפונקציונליות ובמנשק אך כולם תומכים בשיתוף.

 השימוש בפלטפורמות של מדיה חברתית נמצא בתאוצה בכלל  כולל במסגרות חינוכיות. בספריות המדיה החברתית משמשת בעיקר לצורכי שיווק- הודעות על אירועים, שירותים ומשאבים  אך  עדיין קצב אימוץ הפלטפורמות החברתיות לצורכי הדרכות לאוריינות מידע  איטי.

 מסמך זה  של ARCL בא לחשוף את הפוטנציאל של מדיה חברתית בהדרכות לאוריינות מידע בספריות.

המסמך  כולל  מגמות  וטיפים כולל דוגמאות של ספריות ואוניברסיטאות שרותמות את המדיה החברתית לצורכי אוריינות מידע . הדוגמאות כוללות פיתוח פורטלים אישיים לנושא מסוים, שימוש בפליקר כהכנה להדרכה על מאגרי מידע ושפה מבוקרת, שיתוף ציטוטים ב- ScoopIt ,  קבוצות ב- Diigo,  פיתוח מדריכים בנושא זכויות יוצרים  ועוד

 הדוגמאות מעידות על כך שספרני ההדרכה בספריות אקדמיות  מתחילים לאמץ את המגמה שמסתמנת בחינוך הגבוה בכול הקשור לשימוש במדיה חברתית  . הדוגמאות במסמך יכולות להוות השראה ולעודד  יצירתיות בשימוש במדיה חברתית לצורכי הדרכה ואוריינות מידע בספריות.

 למסמך המלא

התפתחויות בחיפוש חברתי – עבר, הווה ועתיד

31 ביולי, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

patentב- 23 ביולי 2013  גוגל  רשמה לזכותה פטנט חיפוש נוסף והפעם בתחום החיפוש החברתי . הפטנט אושר  לחברה  על ידי משרד הפטנטים האמריקאי  והוא תומך בסינון מידע חברתי בתוצאות החיפוש. סינון תוצאות החיפוש נעשה על פי הגרף החברתי והנוכחות החברתית של המשתמש כלומר מתבצע זיהוי תכנים שנוצרו על ידי אחד או יותר ממשתמשי הרשת החברתית של המשתמש -  יוצגו תוצאות חיפוש שמתבססות על תכני ווב שנכתבו, שותפו או צוינו ב-  like על ידי אנשים ברשת החברתית של המשתמש, בהקשר זה מן הראוי לציין שהרשת החברתית גוגל פלוס מנתה  במאי 2013 למעלה מ- 500 מיליון משתמשים רשומים מתוכם 225  מיליון משתמשים פעילים.

פטנט זה הוא רק ציון דרך נוסף במגמה של הדמיון המסתמן בין רשתות חברתיות ומנועי חיפוש. בינג בסרגל החברתי שלו משלב מידע מהרשת החברתית פייסבוק כולל המלצות מחברים, גוגל משתמש במידע מגוגל פלוס לדירוג תוצאות החיפוש, ומנוע החיפוש החדש של פייסבוק דולה מידע  מחברים כולל שמות ותמונות.

מסתבר שהאלמנט של החיפוש החברתי היה קיים כבר מראשית דרכם של מנועי החיפוש. אינפוגרף של חברת  Yext ממחיש את התופעה החל מ- 1990 ועד היום. התופעה החלה ב- 1990 בחיפוש ב-Archie   והמשיכה בפונקציות שונות בהן נטל חלק הגורם האנושי /חברתי במנועי החיפוש השונים: Yahoo, Google, TripAdvisor, Digg, Reddit, Yelp, Foursquare  ולאחרונה פייסבוק עם גרף החיפוש.

נוכח מצב זה סביר להניח שהחברה שתצליח לשלב בהצלחה ובצורה היותר טובה מדיה חברתית בתוצאות החיפוש  תזכה בעתיד בציון הגבוה ביותר במדד  ACSI   - The American Customer Satisfaction Index

שביעות רצון מאתרים חברתיים, מנועי חיפוש ופורטלים על פי מדד ACSI

28 ביולי, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

aACSI   - The American Customer Satisfaction Index  הוא מדד כלכלי לאומי של הערכה ושביעות רצון הצרכנים האמריקאים ממוצרים ושירותים. מדד ACSI מיולי 2013 מבוסס על סקר שביעות רצון של 70000   צרכנים מ-230 חברות ב- 43 תעשיות ו-10 מגזרים כלכליים , למעלה מ- 130 משרדי ממשלה, סוכנויות ואתרי ווב. המדד משתמש בסולם של 100 נקודות.

 על פי מדד יולי 2013  האתרים החברתיים הפופולריים ביותר ממשיכים לקבל את הציונים הנמוכים ביותר. Facebook   ו- LinkedIn קיבלו את הציון הנמוך ביותר -  62  נקודות. נראה שנושא שמירת הפרטיות היה בעוכריה של פייסבוק. Pinterest זכתה לציון הגבוה ביותר בין הרשתות החברתיות – 72 נקודות ואחריה Google+      ו- YouTube עם ציון של 71 נקודות. Twitter  עלה בנקודה אחת יחסית לשנה החולפת וזכה לציון של 65 נקודות – ציון שהוא עדיין נמוך מהממוצע בקטגוריה זו. נראה שבעיות יכולת ודיוק בחיפוש  עומדים בעוכריו של טוויטר

 גם השנה וויקיפדיה זכתה בציון הגבוה ביותר מבין האתרים החברתיים – 78 נקודות .

 באופן כללי מנועי חיפוש זכו לציונים גבוהים יותר מהאתרים החברתיים. אך גם כאן המגמה היא של ירידה  . בשביעות הרצון ממנוע החיפוש גוגל נרשמה ירידה של 5 נקודות והציון שקיבל- 77 הוא הנמוך ביותר שלו בהיסטוריה של ACSI  . אך עדיין הציון שלו גבוה משאר מנועי החיפוש והפורטלים- בינג ויאהו – 76 , MSN – 74, AOL – 71  .   באופן כללי הציון לו זכו מנועי החיפוש והפורטלים הוא הנמוך ביותר מאז 2007 . נראה שהתסכול של המשתמשים מאיכות הפרסומות ומהירות תגובה היו אחראים לירידה זו

 לממצאים נוספים ומידע נוסף

Webicine – מנוע לחיפוש מידע חברתי רפואי איכותי בווב

18 ביולי, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

הרבה  חומר רפואי נמצא היום ברשתות חברתיות.   לעתים החומר שנמצא ברשתות אלה חשוב ויכול לסייע הן לחולים והן לרופאים כי הוא בדרך כלל מידע עדכני ודינמי שמושתת לרוב על הניסיון וההתנסות  של החולים והרופאים, אבל  לעתים הוא יכול להיות גם מידע שגוי , לא מהימן ומטעה. לכן חשוב שהמידע יעבור בקרת איכות .

webicineזוהי מטרתו של מנוע החיפוש – Webicine.

על פי מה שנכתב באתר, מנוע החיפוש כולל מקורות מידע איכותיים ומהימנים מיישומי ווב 2.0  – בלוגים, קבוצות בפייסבוק, טוויטר וערוצי יוטיוב. המנוע מכסה נכון להיום 5000   מקורות מידע,  140 נושאים ב- 20 שפות.  אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות – קטגוריות נושאיות, סוגי מקורות ושפות

cuהיעד של המנוע כפי שאופיין על ידי ארגון הבריאות העולמי וכפי שהוצג ב- Yale-, Stanford, Harvard  הוא לאפשר לחולים ולאנשי המקצוע שימוש בטוח ויעיל ברשת האינטרנט. הצוות האחראי על המנוע כולל אנשי מקצוע ויועצים שנחשבים  גּוּרוּאִים ב- e-health בתחומם curation2sוארצותיהם. מיסדה של Webicine  הוא ד"ר  Bertalan Meskó שידוע גם בשם  Dr. Twitter or Dr. House on Twitter ומראיון עימו שפורסם ב- 17 ביוני 2013 אפשר ללמוד על תהליך  העבודה ב-Webicine – תהליך שמטרתו להבטיח איכות.

לאתר

כלי עזר חברתיים לארגון המידע באתרים חברתיים ולהגדלת המוניטין

31 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

רשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי  מהאסטרטגיה השיווקית .  פוסט או ציוץ  בפרופיל  בכלים החברתיים  מגיעים בסופו של דבר לקהל יעד רחב.  למרות  קלות העברת המידע , בשל ריבוי  ערוצי המידע  החברתיים המלאכה  עלולה להיות מתישה.

לשם כך  כדאי להיעזר בכלים ושירותים  חינמיים   שמקלים על המלאכה. בפוסט שהתפרסם ב- 25 בינואר ב- search engine journal   מתוארים 5 כלים כאלה  והאופן בו הם יכולים להקל על המלאכה

הכלים הם:

so1  Hootsuite  – יישום זה מאפשר הרשמה למספר פרופילים ברשתות חברתיות (עד 5)  ביניהם:  טוויטר, פייסבוק, גוגל+ , וורדפרס  לינקדאין  . הרשמה זו מקלה על מלאכת הפצת המידע שכן די בעדכון במקום אחד כדי שכל הפרופילים יעודכנו. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבוע מועד רצוי בעתיד  להופעת המידע ברשתות השונות.

  •  InboxQ ו-  Commun.it -    כלים  יעילים  לזיהוי לקוחות פוטנציאליים שיוצרים קשר ראשוני של התעניינות ברכישת שרות או מוצר
  • so2Topsy ו- Social mention – מנועי חיפוש חברתיים שמאפשרים להגדיל את המשובים החיוביים על החברה באמצעות איתור משובים חיוביים ושליליים במנועים חברתיים אלה ותגובה הולמת.

 מידע נוסף בפוסט

Graph Search – מנוע חיפוש חברתי חדש בפייסבוק

16 בינואר, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

photoGraph Search  שירות חדש בפייסבוק עליו הודיע השבוע Mark Zuckerberg  -  אמור לספק אופציות  חיפוש נוספות  ולעודד משתמשים לשתף יותר

 Graph search   יאפשר למשתמשים להקליד בנוסף לשם בודד או קבוצה כפי שקיים היום גם שאילתה מורכבת יותר בשפה טבעית כגון : 

"Friends who like Star Wars"

"Mexican restaurants in Palo Alto my friends have been to" 

או "Photos of my friends in New York"

 והתוצאה לא קישורים בהם ימצאו התשובות  אלא תשובה ישירה :  רשימה של חברים שאוהבים את הסרט Star Wars  או שורה של מסעדות שעונות על השאלה או תמונה של החברים בניו-יורק.  התוצאות יוצגו ע פי מידת החשיבות שלהן כך למשל מסעדה עם מספר גבוה יותר של  "like"   תופיע בראש הרשימה.

 פיתוח המנוע החל כבר באביב 2011 . גרסה ביתא של המנוע הושקה במחצית ינואר 2013 כאשר הוא  נמצא עדיין בשלביו הראשונים.  כיום מנוע חיפוש זה מסוגל לטפל רק בשאילתות שקשורות לאנשים, תמונות, מקומות ותחומי עניין ופתוח למספר מוגבל של משתמשים. התוצאות לקוחות מתוך  הנתונים של פייסבוק שכן המנוע  אינו  מנוע חיפוש וובי שסורק את הווב אלא מנוע שמאנדקס את הנתונים מפייסבוק, על פי דברי האחראים ייקח עוד זמן רב  כדי לאנדקס את המפה השלמה של הגרף.

 מכול מקום  מנוע חיפוש מסוג זה מרמז על הכיוון העתידי של  החיפוש.

 

דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים

4 בנובמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

mendeley-rהרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

  • התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  
  • פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

23 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

getcitedgetCITED         הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

 

לאתר    

לימודים אקדמיים ברשת

11 בספטמבר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ka2בזמנו כתבתי על  Khan Academy  – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

 יוזמה זו שבאה לשרת את מי שמעוניין לצבור ידע ברשת היא רק חלק מתופעת ה- MOOC    -   Massive Open Online Courses  – תופעה שתופסת לה תאוצה בהשכלה הגבוהה. מדובר בפלטפורמות לימודים ברשת .

 בכתבה מקיפה בנושא שהתפרסמה בדה מרקר  מתוארות בפירוט רב פלטפורמות נוספות    להשכלה גבוהה שקיימות היום ברשת למי שמעוניין לא רק בצבירת ידע אלא גם בהכרה אקדמית :

 Courseracourse1  - פלטפורמה עם למעלה ממיליון משתמשים 

 Udacitycourse2 –מתמחה  במדעים מדויקים, פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב

course3 University of the People  - מיזם לימודים ברשת  ללא כוונות רווח

 נשאלת השאלה האם פלטפורמות אלה מהוות   תחרות ללימודים אקדמיים ?  על כך ענה שי רשף מייסדה של UoPeople -  " אנחנו לא אלטרנטיבה להרווארד וגם לא לאוניברסיטה העברית , אלא לאלה שאין להם אלטרנטיבה, שכן אין הרבה שימושים טובים יותר לאינטרנט מלהפיץ מידע בכל העולם " . 

 מידע מפורט על התופעה אפשר למצוא בכתבה המלאה

Bottlenose – מנוע חיפוש חדש לחיפוש בווב החברתי

31 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bott Bottlenose   - מנוע חיפוש לווב החברתי שהיה מאז דצמבר 2011  בגרסת ביתא פרטית הושק ב-23 ביולי  2012 בגרסת ביתא  לציבור הרחב

היום בעידן החדש של הרשת בה מידע רב נמצא ברשתות  ובאתרים חברתיים יש צורך בכלי חיפוש חדשים לאיתור מידע  איכותי וחשוב בזמן אמת.

זוהי המטרה המוצהרת של  של  Bottlenose   שמפתחיו מגדירים אותו כ- discovery engine   ולא כ- search engine  מכיוון שהוא סורק את ההווה , מה מתרחש עתה ב- stream  ומגלה את החשוב  בו.כפי  שנכתב  באתר:

"Our mission is to organize the world’s attention "

 על פי מה שכתוב  באתר  Bottlenose משתמש בטכניקות מתקדמות של עיבוד בשפה טבעית, ניתוחים סמנטיים  ופרסונליזציה.  הוא מדרג את הנושאים והמגמות  תוך שימוש באלגוריתם שלו – StreamSense . המידע לקוח ממגוון  רשתות  ואתרים חברתיים  כגון  Twitter, Facebook, google +  Youtube, Linkedin    ומנסה לאתר את המגמות העדכניות בכל אחד מנושאי  החיפוש כדברי אחד ממפתחיו:

  “StreamSense helps us assess what the crowd is actually paying attention to right now.”

לכל אחת מהשאילתות במנוע מקבלים דף עכשווי  שכולל נושאים עכשוויים, אנשים , תמונות והערות עדכניות מרשתות חברתיות  והיתרון שלו על פי מפתחיו הוא באיתור מגמות בשלב מוקדם :

There’s a lot of different use cases when knowing information early gives you an advantage.”

מפתחיו משווים מבחינה מסוימת את    דפי התוצאות לדפי ויקיפדיה אלא שהם ערוכים בהתאם למה שההמונים משתפים.

ובהקשר של חיפוש מידע אנציקלופדי בזמן אמת  כדאי לזכור גם את  האנציקלופדיות בזמן אמת ZOMOBO   ו- Mashable

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

דו"ח – Reuter Institute אוניברסיטת אוקספורד 2012 – צריכת חדשות דרך אתרים חברתיים בעלייה

24 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

res2דו"ח 2012 של  Reuter Institute for the Study of Journalism  שבאוניברסיטת אוקספורד בנושא דפוסי צריכה של חדשות  התפרסם לאחרונה. הסקר  נערך באפריל 2012  באנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק וארה"ב .

מבין ממצאיו העיקריים של הדוח :

  • קיימים הבדלים בתדירות  ההתעדכנות בחדשות בין המדינות השונות
  • המעבר המהיר מחדשות בדפוס לחדשות בפורמט דיגיטלי  בארה"ב אינו קיים באותה המידה במדינות אירופה
  • סמרטפונים ומחשבי לוח מתחילים למלא תפקיד משמעותי בצריכת חדשות  
  • למשתנה הגיל  קשר עם  צריכת החדשות  בצורה מקוונת . צעירים  משתמשים בעיקר  באתרי חדשות באינטרנט לעומת קבוצות גיל מבוגרות יותר שצורכים את החדשות באמצעות הטלוויזיה  ונאמנים לפלטפורמות החדשותיות המסורתיות.
  • social2בכל הקשור לאיתור חדשות,  רשתות חברתיות  הופכות להיות למתחרות למנועי חיפוש  בתחום.  באנגליה למשל 30% מאתרים את החדשות בחיפוש בהשוואה ל- 20% שמגיעים לחדשות דרך פייסבוק וטוויטר. גם כאן מסתמנים פערים בין הדורות.  הגישה לחדשות דרך הרשתות והמעגלים החברתיים רבה יותר בקרב הדור הצעיר.  

לדו"ח המלא

ספריות אוניברסיטת תל-אביב – יום עיון – ספרים אלקטרוניים, רשתות חברתיות לאקדמיה

16 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ביום חמישי 5.7.2012  התקיים יום עיון לצוותי ספריות האוניברסיטה.  יום העיון התקיים בראשותה של שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה והניהול, נכחו בו ספרנים מהספריות בקמפוס וגם ספרנים אורחים מספריות אחרות. ההרצאות בכנס  התמקדו בשני נושאים עיקריים: ספרים אלקטרוניים ורשתות חברתיות לאקדמיה ובמהלכן הייתה אפשרות לשאלות, להערות ולדיון.   בהרצאות נחשפנו להיבטים שונים של  הנושאים:

t1-lv      מודלים לתמחור ספרים אלקטרוניים ממבט הספרייה האקדמית. ד"ר לובה  גורנשטיין , האוניברסיטה העברית .  גרסה מעודכנת של הרצאה שניתנה בכנס מידע  2012 .

 ההרצאה  התמודדה עם השאלה האם הספריות האקדמיות מצאו את דרכן לטיפול בספרים האלקטרוניים. נושאים שעלו במהלך ההרצאה – מהו ספר אלקטרוני- הגדרות, יתרונות וחסרונות.  לצד יתרונותיו של הספר האלקטרוני   ובראשן האינטראקטיביות  ואפשרויות חיפוש קיימים גם חסרונות כגון תלות בטכנולוגיה, חוסר שליטה תקציבית בעיית השתלבות בכלי חיפוש מאוחדים  וחסרון בולט שהודגש במהלך ההרצאה היא בעיית הריבוי- ריבוי גורמים שמעורבים בתהליך הרכש, ההפעלה והתחזוקה וריבוי מנשקים ומכשירים.  בהרצאה הוצגו דרכים להתמודדות עם הבעיה. עוד נחשפנו בהרצאה למודלים לתמחור ספרים ורכש ולסיבות להיסוס הקיים בספריות אקדמיות ברכישת ספרים אלקטרוניים.  למצגת ההרצאה

openv      המו"לות  החדשה – הוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בשיטת  Open Access .  קרן אגמון, המכללה האקדמית תל אביב-יפו . גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012.

ההרצאה דנה  במהות הגישה הפתוחה (מתן גישה חופשית לקורא לספרים וכתבי עת אקדמיים ולא אקדמיים עם אפשרות לקרוא, להדפיס להעתיק, להפיץ, לסרוק להעביר נתונים לתוכנות)   והציגה מספר מודלים כלכליים/עסקיים  להוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים במסגרת  הגישה הפתוחה. מודלים שהוצגו במהלך ההרצאה עם  מתן דוגמאות הם:   כותבים/מוסדות משלמים קריאה בחינם,  Do It Yourself – העלאת ספרים לאינטרנט בצורה עצמאית,  פרסום – תמיכה בתוכן הפתוח על ידי הוספת פרסומות,  מודל הגלידה – התאגדות ושיתופי פעולה בין ספריות,  מימון מלא על ידי הקהל,  הוצאה של גופים אקדמיים ללא כוונות רווח,  מודל התרומות המוסדיות - הוצאות אקדמיות אשר מבוססות על קרנות שונות, "שחרור" תוכן לעולם- קריאה לפילנתרופים ולמוסדות לממן עותקים מקוונים, זליגה לכיוון מסחרי – גישה במחיר זניח. .לתקציר ההרצאהלמצגת ההרצאה

v     op רשתות חברתיות באקדמיה – ידע ומידע מדעי וחלון הזדמנויות לספריות. ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל. גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012

רשתות חברתיות לאקדמיה דוגמת academia.edu  הן חלק ממכלול כלים ושירותים במסגרת מה שמכונה science 2.0, בו מיושמות טכנולוגיות שיתופיות של ווב 2.0  למטרות מדעיות ולמחקר. בהרצאה הוצגו דוגמאות של רשתות חברתיות  לאקדמיה -  רב תחומיות וייעודיות לתחומים מסוימים עם דגש על הפונקציונליות שלהן לחוקרים, לכלל המשתמשים ולציבור האקדמי. כמו כן נסקר נושא השימוש ברשתות חברתיות  בעולם בכלל ובארץ  בפרט. במסגרת סקירה זו הוצגו תוצאות סקר  ארצי  שערכה המרצה בנושא וממנו  עולה שהשימוש ברשתות חברתיות  אינו נפוץ, הנושא אינו מוכר דיו, אלה שמשתמשים ברשתות  אלו מרוצים וקיים רצון לקבל הדרכה מהספריות בנושא. לאור זאת, נדון נושא הרשתות החברתיות לאקדמיה  כחלון הזדמנויות לספריות  ולהרחבת התקשורת המדעית. כמו כן   דובר בהרצאה על הרשתות החברתיות לאקדמיה כתשתית לכלים חדשים להערכה מדעית ותרומתן לפיתוח כלים כאלה,   והוצג גם  נושא  הבעייתיות של החומרים ברשתות אלו מבחינת איכות וזכויות יוצרים.  למצגת ההרצאה  - קובץ PDF    

me v מנדליי: שיתוף פעולה ביבליוגרפי. אהבה כהן, המכללה האקדמית  בית ברל , יועצת של מנדליי בארץ

בהרצאה הוצגה הרשת החברתית לאקדמיה   מנדליי  על שני חלקיה התוכנה השולחנית והשירות הוובי. לאחר סקירה היסטורית קצרה על הרשת וייסודה הוצג בפירוט תוך מתן דוגמאות נושא הפונקציונליות של הרשת.  מנדליי, שכללה  נכון ליום ההרצאה  240 מיליון פריטי מידע ,   בנוסף לפונקציונליות שלה כרשת חברתית לאקדמיה משמשת גם כתוכנה ביבליוגרפית שמאפשרת  פונקציות מתקדמות כולל חילוץ מידע ביבליוגרפי של קובצי PDF, שליפת מידע  ביבליוגרפי  מאתרים נתמכים ולכידת מסכים מדפי ווב.  ההרצאה הציגה את יתרונותיה  של הרשת ביחס לשירותים דומים  ואת תרומתה לאנשי האקדמיה  בכל הקשור לניהול מסמכים, שיתוף פעולה  וגילוי ידע. כמו כן ההרצאה נתנה מענה לשאלה כיצד ספריות יכולות לתמוך בסטודנטים, במרצים ובחוקרים באמצעות מנדליי תוך הצגת דוגמאות מעשיות מהשטח.  למצגת ההרצאה

במלאת 6 שנים להשקתו של טוויטר – ציוני דרך

15 ביולי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

twitterב-21  במרץ 2006  מייסד טוויטר  Jack Dorsey שלח את הציוץ  הראשון  מהשירות, אבל  למעשה טוויטר הושק  לציבור ב- 15 ליולי 2006 – בדיוק לפני 6 שנים.

בפוסט מעניין  שהתפרסם ב- abc news   לרגל יום הולדתו השישי של טוויטר אפשר למצוא  מספר ציוני דרך בדרכו של היישום .

מאז השקתו של טוויטר היו מספר התפתחויות במאפיינים שלו  שרובם נוצרו על ידי משתמשים שמספרם הולך וגדל . היום מספר המשתמשים הפעילים ברחבי העולם מגיע ל- 140 מיליון  ומספר הציוצים  שנשלחים ביום מגיע ל- 400 מיליון.

להלן מספר ציוני דרך  בהיסטוריה של טוויטר מבחינת מאפייני המפתח שלו:  המאפיין המרכזי של טוויטר  – ציוצים באורך  מקסימלי של 140 תווים  היה  קיים כבר מראשיתו של היישום ולא השתנה לאורך זמן.   

לעומת זאת בראשית הדרך לא הייתה אפשרות בטוויטר לשלוח  הודעה ישירה למשתמש ספציפי  או לנהל שיחה עם  משתמש אחד.     מאפיין mentions/@replies   שמאפשר לעשות זאת היום  מיוחס  ל- Robert Anderson שהחל להשתמש בו ב- 2 בנובמבר 2006 .

הסימן #  שנקרא בשם hashtag  שבא לציין נושאים בטוויטר  ודרך לאיגוד ציוצים   בקטגוריה  גם הוא  לא היה קיים  בטוויטר המקורי ומיוחס ל- Cris Messina

Hashtag   שאי אפשר להתעלם ממנו הוא followfriday #  שמשתמשים עושים בו שימוש בימי ששי כדי להמליץ לאחרים לעקוב בטוויטר.  כמו מאפיינים אחרים גם   מאפיין זה הוא  רעיון של אחד ממשתמשי טוויטר Micah Baldwin   ולא של טוויטר עצמו.

המאפיין retweet   שמאפשר שיתוף ציוצים ועל פיו  מוסיפים RT       לפני הודעה של משתמש אחר כדי לתת לו קרדיט על הציוץ,  לא היה קיים  לפני  מרץ 2008 , לא ידוע מי החל להשתמש  בו אבל באוגוסט 2009  טוויטר החל לשלב את כפתור ה- retweet   באתר. כפתור זה מאפשר לשתף אוטומטית את הציוץ עם העוקבים של המשתמש תוך מתן קרדיט .  

יישומי מובייל  לטוויטר  כגון Twitdroid   ו- Twittelator  החלו להופיע  רק  ב- 2008 . היום 60% מהמשתמשים הפעילים בטוויטר הם משתמשי מובייל

המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012

21 במאי, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

article3ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

  • מידע ברשת -  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

  • איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

  • ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקיבאיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

  • הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים- ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

  • פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

  • "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

  • Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

  • ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

  • חווית משתמש נכונה במוביל וובאתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

  • ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

  • גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  - קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר - "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

  • שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

  • עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

29 באפריל, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

articleהווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר