בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

OATD  - Open Access Theses and Dissertation הוא  שירות חדש כולל לחיפוש תזות ודיסרטציות   בגישה  פתוחה. כיום הוא  מאנדקס למעלה מ- 1.5 מיליון תזות  בגישה חופשית  מ- 600 אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים אחרים ב רחבי העולם . התזות עצמן נמצאות באתר המקורי שלהן והשירות רק מאפשר גישה אליהן.

הסטטוס של התזות  שנגישות בשירות זה מוגדרות באתר כתזות בגישה פתוחה במשמעות שהן נגישות לקריאה ולהורדה  ועל פי מה שמוצהר באתר האחראים על השירות מעודדים את המחברים להעניק זכויות נוספות במסגרת הרישיונות הגמישים של  creative commons .

ממנשק התוצאות יש גישה לטקסט המלא, לרשומה ביבליוגרפית מלאה, לפריטי מידע דומים וקיימת גם אופציה ליצוא ישיר לרשתות חברתיות אקדמיות ואתרי סימניות חברתיים

מנשק התוצאות כולל אופציות לעידון השאילתה על פי תאריך, אוניברסיטה, תואר ושפות

השירות תומך בפרוטוקול  OAI-PMH     - פרוטוקול נתמך על ידי רוב הפלטפורמות של מאגרי התזות המוסדיים  כגון  DSpace, Digital Commons, eprints, ETD-db, and ContentDM לכן תהליך האיסוף הוא בדרך כלל פשוט .

הוועדה המכוננת של השירות  כוללת ספרנים מומחים מאוניברסיטאות בארה"ב.

באתר השירות   אפשר למצוא גם התייחסות והשוואה עם שירותים אחרים לחיפוש תזות שקיימים היום כגון: PQDT ,  NDLTD יחודו של השירות החדש הוא שנכון להיום הוא מאנדקס רק תזות חופשיות לקריאה והורדה.

 לאתר

לכתבה בנושא

שנת 2012  הוגדרה כשנת ה- MOOC     - Massive Open Online Courses  – קורסים מקוונים  שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית.

2 גורמים תרמו לתופעה – עלות גבוהה של הלימודים האקדמיים לצד התפתחות מודלים משופרים ללמידה מרחוק.  ראשיתה של התופעה כבר ב- 2011 באוניברסיטת סטנפורד אך שגשוגה של התופעה קשורה  בהקמת פלטפורמות צד שלישי ייעודיות לקורסים אלה:  EDx – חברה שלא למטרות רווח , Udacity  ו- Coursera  חברות שלמטרות רווח.  המשתתפים בקורסים מקבלים תעודות של הפלטפורמות השונות על לימודיהם, אבל כפי שמסתמן עד כה אין הכרה או קרדיט אוניברסיטאי . לעומת זאת נכרת מגמה של שילוב קורסים אלה במערכת ההוראה באוניברסיטאות . על פי מודל זה סטודנטים נדרשים  ללמידה עצמית של קורסים והזמן בכיתה מוקדש ללמידה מסוג שונה  שמסייעת בהטמעת החומר הנלמד. מן הראוי לציין שבקורסים אלה החומרים ומקורות המידע נבחרים על ידי המרצים ובדרך כלל ללא התייעצות עם הספרייה.

מצב זה  מהווה פתח הזדמנויות לספריות להשתלב בתהליך ההוראה בעיקר בתחום אוריינות המידע. החומרים בהם משתמשים הסטודנטים  בקורסים המקוונים המסיביים מטבעם הם חומרים פתוחים ותפקיד הספריות  לסייע למרצים בשילוב מדריכים ומקורות מידע פתוחים בקורסים . התועלת שתצמח מכך היא הגברת המודעות  לספרייה ומשאביה. .

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב- D-Lib Magazine  שופך אור על התופעה עם דגש על ההיבט הספרני ושילוב שירותי הספרייה בה.

למאמר  המלא 

RSP   -  The Repositories Support Project  הוא  יוזמה של JISC   - גוף שאחראי באנגליה על הטכנולוגיה הדיגיטלית למחקר וחינוך.  מטרתו של הפרויקט הוא לקדם את החזון של רשת אינטראופרבילית של מאגרים  מוסדיים למאמרי מחקר, חומרי למידה, ונתוני מחקר  באנגליה.   

 למרות שישנם מוסדות שנמצאים בשלבים מתקדמים של הקמת מאגרים מוסדיים מנוהלים היטב  עדיין יש   מוסדות שחסרים  את הניסיון המשאבים והביטחון לקדם את הנושא ללא תמיכה ועידוד חיצוניים.

 לכן  למרות שקיימים עדיין תחומים מעניינים למחקר תיאורטי בתחום המאגרים המוסדיים המטרה העיקרית של RSP   היא לקדם את  נושא הקמת המאגרים המוסדיים על ידי הגשת תמיכה מעשית  בשלבים השונים של המאגרים עם דגש על עניינים אופרטיביים שקשורים להתקנה , יישום ופריסה של המאגרים המוסדיים.

 במסגרת הפרויקט נבנה  ויקי ייעודי שמטרתו לעודד מנהלי מארגים מוסדיים, ספקי תוכנה ואחרים שלשתף מידע וניסיון בכל הקשור למאגרים המוסדיים .  הוויקי כולל 3 מדורים עיקריים:

 מאגרים מוסדיים -  מנהלי מאגרים מוסדיים מתבקשים לספק מידע על המאגרים אותם הם מנהלים , חדשות על התפתחויות ויזמות מקומיות. לכל מוסד חינוכי שחפץ בכך מסופק דף וויקי משלו.  מדור זה כולל גם מידע על מוצרי תוכנה.

 פתרונות של מיקור חוץ – לא כל מוסד מעוניין להקים ולתחזק לבדו את המאגר המוסדי שלו . מדור זה מיועד לחברות ולארגונים שיעשו את העבודה על בסיס חוזי

 EThOS  -  מדור שמתאר את שירות התזות  של אנגליה, שמהווה נקודת גישה אחת לחוקרים מרחבי העולם לתזות  של המוסדות האקדמיים שחברים בשירות.

 במדור של המאגרים המוסדיים  אפשר למצוא את דפי הויקי של כל אחת מהספריות המשתתפות עם מידע על הניסיון שלה בהקמת המאגר. המידע כולל כתובת המאגר, תוכנה, כוח אדם, מדניות, תכנים ועוד.

כמו כן אפשר למצוא נתונים מסכמים מעניינים:  התפלגויות שימוש על פי תוכנות שבשימוש, נתונים על כוח אדם, מדיניות – האם המאגר כולל טקסט מלא או גם רשומות ביבליוגרפיות, האם קיימת מדיניות שמחייבת את החוקרים להפקיד את הפרסומים שלהם במאגר, סוגי פרסומים במאגר

בקרת איכות האם מקבלים רק חומר שפיט ?

מדיניות כלפי הפקדת תיזות

האחריות על המאגר בידי מי? האם המאגר משולב במערכות ניהול הידע  של האוניברסיטה ?

 להלן מקצת מהנתונים הבולטים:

 התוכנה הפופולרית ביותר לניהול המאגרים המוסדיים היא EPrints – 53.46%  משתמשים בתוכנה זו .

ביחס למדיניות הקשורה לתכנים של המאגר – טקסט מלא או גם רשומות ביבליוגרפיות – 76.1% תומכים במאגרים היברדיים של טקסט מלא ומידע-על.

 ב-43.8% מהמוסדות העלאת החומרים למאגרים המוסדיים היא חובה. ב- 76.4% מהמוסדות קיימת מדיניות של הפקדת תזות  והנתון המעניין –ב- 81.91%  מהמקרים הספריות הן האחראיות העיקריות על המאגרים המוסדיים.

 תמיד אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים  ומבחינה זו ויקי זה עונה על המטרה.

 לנתונים נוספים

בזמנו כתבתי  פוסט על השקתה של  SpringerOpen  ביוני  2010  - פלטפורמה  לכתבי עת חופשייים שכוללת את כל התחומים של STM .  מאז המערכת התרחבה. היא כוללת היום כ- 100 כתבי עת בגישה חופשית בכל התחומים. לאור ההצלחה והדרישה לחומרים בגישה פתוחה,    באוגוסט 2012   הוחלט להרחיב את המערכת  גם לספרים  בגישה פתוחה. המערכת מציעה למחברים בכל תחומי המדעים את האופציה להוציא לאור ספרים בגישה פתוחה. איכות הספרים מובטחת שכן כולם עוברים תהליך שיפוט  – pee review.

זכויות היוצרים נשמרות למחברים  במסגרת הרישיון  Creative Commons Non-Commercial -CC BY-NC.  על פי רישיון זה אפשר למטרות שאינן מסחריות לעשות שימוש חוזר בספרים תוך ייחוס העבודה למחבר .  ההוצאה לאור של הספרים היא על פי מודל article-processing charge-  APC  על פיו מחברים נדרשים לשלם עבור  ההוצאה לאור תשלום  בראשית התהליך. מחברים  שהמוסדות   שלהם  חברים ב- SpringerOpen  זוכים להנחה של 15%. כיום יש ל- Springer Open   426 חברים מ- 50 מדינות ובתוכם גם מכון ויצמן שלנו.

הספרים נגישים דרך SpringerLink  ומופיעים גם במדריך לספרים בגישה פתוחה  DOAB . הם נכללים אוטומטית גם ב-  Springer's eBook Collections  ובכך מובטחת  להם נראות מכסימלית.  כיום יש  9 ספרים כאלה  והמערכת רק בראשית דרכה. מידע נוסף למחברים אפשר למצוא בדף השאלות הנפוצות באתר.  

Figshare  - הוא שירות שמאפשר לחוקרים לפרסם את תוצאות המחקרים שלהם בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי. השירות תומך בפורמטים רבים כולל קובצי וידיאו

השירות  משתמש ברישיון creative Commons. השטח הציבורי שמוקצה למשתמש אינו מוגבל. השטח לשימוש אישי פרטי הוא 1GB.

לאחר הרשמה חופשית באתר אפשר להעלות קבצים מסוגים שונים במגבלה של  250  MB  לקובץ . אפשר לדפדף באתר בכל המאגר או על פי קטגוריות נושאיות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה , מדעי המחשב, מדעי האדמה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, פיסיקה , פסיכולוגיה ,אפשר לדפדף בפריטי המידע על פי מידת העדכון, הצפייה והשיתוף.  אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מסמך ולמיין את הצגת פריטי המידע על פי מידת עדכניות, שיתוף וצפייה.

אפשר גם לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם. בחיפוש המתקדם קיימת אופציה לחפש על פי סוג פריט, להגביל על פי תאריך ולבחור למיין את  תוצאות החיפוש על פי העדכני, המצוטט, המשותף או הנצפה ביותר

בתוצאות החיפוש מקבלים כותר, מחבר, סוג מסמך ותאריך.

לאתר

Thomson Reuters   השיק מחדש ב-13 בדצמבר  2012  את ScienceWatch.com  מקור מידע חופשי שכולל מידע על מגמות במחקר המדעי בהסתמך על נתונים ביבליומטריים.

מאז 1989 האתר סיפק לקהילה האקדמית ולאנשי מדיה מקצועיים נתונים על אנשים, מקומות ונושאים בחזית המדע. בדמותו החדשה  הוא  יספק  חווית משתמש מותאמת אישית.

האתר המחודש  כולל מערכת תיוג חדשה לשיפור והתאמה אישית של תוצאות החיפוש . הוא מסתמך על נתונים מ- Web of Knowledge  וכולל  את מרבית המקורות החופשיים הפופולריים של Thomson Reuters   כולל  Global Research Reports , Citation Laureats -תחזיות על זוכי פרס נובל,  ו- Sci-Bytes – מבט קרוב על נושאי מחקר ואנשי מדע  בולטים.

מאפיינים נוספים באתר הם דעות ופרשנות של מומחים בנושאים  שנמצאים בחזית המדע.

מנשק חדש זה של ScienceWatch.com   יסייע למשתמשיו בקבלת החלטות  וישמש מקור בעל ערך לאנשי תקשורת  שיוכלו להתוודע דרכו למגמות בולטות במחקר המדעי

 לאתר

להודעה על השקתו של האתר

במהלך השנים האחרונות חלו התפתחויות בנושא הפרסומים בגישה הפתוחה , כולל שינויים במודלים העסקיים . מחקר מעניין בנושא ההוצאה לאור בגישה פתוחה על היבטיו השונים התפרסם  ב- 22  לאוקטובר 2012 בכתב העת BMC Medicine.

מטרתו העיקרית של המחקר הייתה למדוד  את כמות המאמרים שפורסמו בכתבי עת בגישה פתוחה בשנים 2000-2011 ,  תוך בדיקה השינויים הפנימיים במבנה ההוצאה לאור בגישה פתוחה  בכל הקשור למודלים הרווחיים, סוגי המו"לים וההתפלגות היחסית בתחומי המחקר השונים.

המחקר עשה שימוש במדגם שכבות של 787  כתבי עת   מתוך DOAJ – המדריך לכתבי עת בגישה פתוחה.  טווח השנים של כתבי העת במדגם היה 2000-2011  .

מתוצאות המחקר: כ- 340000     מאמרים פורסמו במהלך 2011  ב- 6713 כתבי עת בגישה פתוחה . כתבי עת  בגישה פתוחה שדורשים תשלום עבור תהליך ההוצאה לאור  הפכו למודל מקובל, על פיו פורסמו 166700 מאמרים ב- 2011 – 49% מכלל המאמרים בגישה פתוחה.

גידול זה נזקף לגידול במספר המו"לים המסחריים שהפכו במהלך השנים האחרונות לשחקני מפתח בזירת הגישה הפתוחה  והם אחראים ל- 120000 מאמרים שפורסמו בשנת 2011.

היקף ההוצאה לאור בגישה פתוחה היה גדול  בכל תחומי המחקר המדעיים , אך  הגידול  הגבוה ביותר נרשם בתחום הביורפואי. מ- 7400  מאמרים ב- שנת 2000 ל- 120900 ב- 2011

בעשור האחרון ההוצאה לאור בגישה פתוחה הגדילה  ברציפות את חלקה מכלל המאמרים המדעיים בשיעור של 1% מדי שנה . קרוב ל- 17%  מתוך 1.66  מיליון המאמרים שפורסמו במהלך 2011  ב- Scopus  נגישים דרך כתבי עת בגישה פתוחה. 12%  מידית – 5%  ב-delay של שנה.

למאמר המלא

DSpce@MIT      הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT   שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד .  אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של  MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים  ולמשתמשים ברחבי העולם כולו

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT  . האוסף  מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני  הגרסה  שעברה שיפוט   – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט  ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל    

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר  מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף  על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות  באתר  אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009  עם  מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת  שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.  

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש.

לאוסף המאמרים

למאגר המוסדי  כולו

תנועת הגישה הפתוחה  צוברת תאוצה .מעניין מה השפעתה של תנועה זו על הספריות ? מה תפקיד הספריות האקדמיות במסגרת תנועה זו?

נושא זה נדון באפריל 2012  במפגש  שולחן עגול של המ"ול sage  ו- British Library.  בדיונים אלה בהם השתתפו 14 נציגים  מאנגליה, אירופה, ארה"ב והמזרח התיכון נטלו חלק גם ספרנים בכירים.

באוגוסט  2012  פורסם הדוח המלא של הדיונים. והוא כולל מידע  במגוון נושאים:

• מצב  תנועת הגישה הפתוחה בעשור הבא
• השפעת תנועת הגישה הפתוחה על עתיד המחקר ההוראה והלמידה
• השפעת תנועת הגישה הפתוחה על שירותי הספרייה
• השלכות תנועת הגישה הפתוחה על התקציבים
• מיומנויות וכישורים שנדרשים מהספרנים  במסגרת תנועת הגישה הפתוחה
• הגדרת אסטרטגית ספרייה
• תפקיד הספרייה בעתיד

הדיונים והדוח  נסקרו גם  בבלוג של SAGE

מהדוח עולה שבמהלך הדיונים זוהו מספר היבטי מפתח בנושא תפקיד הספריות האקדמיות בעתיד תנועת הגישה הפתוחה.

תפקידי המפתח של הספריות בכל הקשור למידע  יישארו  כפי שהיו עד כה אך יחול  שינוי בדגשים ובדרכים בהם יתבצעו התפקידים.

אספקת שירותי אוריינות מידע ותפקיד מתווכי מידע   יישאר תפקיד חשוב של הספריות האקדמיות. השינוי המשמעותי יהיה בפיתוח אוספים. ככל שהתכנים יהיו חופשיים במסגרת הגישה הפתוחה כן תפחת החשיבות של אחזקת אוספים מוסדיים. תהיה מגמה גוברת לשתף שירותי תמיכה וגילוי בין הספריות והמוסדות . המושג של ספרייה אינדיבידואלית שעומדת בפני עצמה עומד להיעלם.

ספרנים צריכים להיות מעורבים ויצירתיים נוכח דפוסי הצריכה והגישה למידע  המשתנים של החוקרים והסטודנטים. לספריות יהיה תפקיד מפתח בניהול שירותים כגון מאגרים מוסדיים., עזרה ויעץ  לחוקרים  בכל הקשור  לזכויות יוצרים,  שימור וניהול מידע-על  ושירותי המלצה לסטודנטים  בכל הקשור לחומרי הקריאה של סטודנטים אחרים.

לאור זאת אין ספק שהספריות תשארנה   מרכיב חשוב בתהליך המחקר במוסדות שלהם ומעבר לכך.

כפי שנכתב במסקנות הדוח:

With a willingness to be creative and to support users in new ways through communication, collaboration and tools, academic libraries should remain an important component of the research process in their institutions and beyond.

לדוח המלא