ארכיון פוסטים מהקטגוריה "פרסומים"

מאמרים שפיטים חופשיים – תוצאות מחקר

17 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ecמספר הפרסומים בגישה פתוחה גדל בקצב מואץ.  שאלה שמתעוררת לא אחת ביחס  לפרסומים בגישה פתוחה  היא  מהו אחוז הפרסומים  שהם גם שפיטים  (peer reviewed).

דוח שפרסמה  הוועדה האירופית ב- 22 באוקטובר 2014 יכול לספק לכך מענה. הדוח של הוועדה האירופית  הוא במסגרת מאמציה של הוועדה אירופית לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה והוא  הסתמך על מחקר בנושא של Science-Metrix  שבדקה באמצעות תוכנה אוטומטית מאות אלפי מאמרים מהמאגר Scopus מהתקופה 1996-2013 .

על פי דוח זה למעלה ממחצית  מאמרי המחקר השפיטים שפורסמו בשנים 2007 – 2012 חופשיים להורדה ברשת האינטרנט. זה מהווה שיפור מהמצב בשנה החולפת בה נמצא מצב זהה רק בשנה אחת -   ב- 2011  .

עוד נמצא במחקר  שאחוז  הפרסומים שפורסמו ישירות בכתבי עת בגישה פתוחה מתוך כלל הפרסומים החופשיים היה כ- 13  אחוזים ב- 2012. חלק הארי מהפרסומים החופשיים זמינים בערוצים אחרים  - באתרי המולים לאחר delay או  באתרי מחברים שהעלו את הפרסומים שלהם לרשת.  זה אולי מסביר גם את המסקנה השנייה החשובה במחקר  שחלק נכבד מהחומר הפתוח הוא ישן יחסית. אחוז הפרסומים  החופשיים בשנה שנתיים לאחר הפרסום  הוא נמוך הרבה יותר מהאחוז הכללי  של הפרסומים החופשיים..

יחד עם זאת יש להתייחס למסקנות הדוח  מעט בזהירות ביחס לחומר החופשי בכלל ולחומר בגישה פתוחה במיוחד, שכן התוכנה האוטומטית לא אתרה כול מאמר חופשי  ברשת  והרבה מאמרים חופשיים שנמצאו אינם מתאימים להגדרה הפורמלית של גישה פתוחה, כך למשל אינם כוללים פרטים לגבי ההרשאות לשימוש חוזר בחומרים.

הדוח כולל גם את התפלגות החומר החופשי על פי ארצות ותחומי מחקר. כך למשל המחקר הביו-רפואי  החופשי (71% בשנים 2011 – 2013 )  הוא רב יותר  מאשר בכימיה (39%)   מבחינה גיאוגרפית  בשנים 2008-2013   הממוצע העולמי היה 54%  . אחוז גבוה במיוחד נמצא בברזיל  (76%)

לדוח המלא

לכתבה בנושא

מאגרים מוסדיים – מידת הפתיחות

6 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מאגרים מוסדיים  שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים  בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו  או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.

מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?

d-lib2תוצאות מחקר שבדק 25 מאגרים מוסדיים שכוללים למעלה מ- 2 מיליון פריטי מידע התפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2014  של D-Lib

מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו'  בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.

מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.

סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17%  בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים  כגון תזות ודוחות   מידת הפתיחות גבוהה יותר -  76%  ו-63% בהתאמה   .

השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.

פרטים נוספים במאמר המלא

Internet Society – דו"ח האינטרנט הגלובלי 2014

17 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

internetsInternet Society פרסמה ב- 9 ביוני  2014  את  Global Internet Report 2014 .

דו"ח זה שמשתרע על פני 146 עמודים הוא הראשון בסדרה  והוא  שופך אור על מגמות קיימות ועקרונות שימשיכו להבטיח את גידולה של רשת האינטרנט.

הדו"ח מציג מגמות וגידול, תועלת, אתגרים  והמלצות.  הדגש בדו"ח הוא על אינטרנט פתוח ובר קיימה – מה משמעות העניין?, מה היא התועלת שבכך, כיצד להתגבר על סיכונים שמאיימים  מלהפיק את מלוא התועלת  ומה מונע מהלא משתמשים  להיות מקוונים.

כיום יש  כ- 3 מיליארד משתמשים ברשת האינטרנט ברחבי העולם. לרשת יש השפעה על שירותים מסורתיים שסופקו באופן מסורתי על בסיס אחד לאחד או אחד לרבים.  היא הובילה לשירותים חדשים ויישומים על ידי מתן אפשרות לאינטראקציה של רבים לרבים. יש לרשת השפעה מהפכנית על ידי צמצום העלות של ניידות המידע , ומתן אפשרות לשירותים חוצי גבולות. ומשתמשי הרשת נהנים  היום   מהעובדה  שהרשת הפכה פלטפורמה לשירותים ומטרות מגוונות כגון:

פלטפורמה לחינוך – כ- 10 מיליון סטודנטים רשומים ל- MOOCs

בידור ומסחר אלקטרוני, ושירותים ממשלתיים.

בה באמת נוצרו דרכים חדשות לאינטרקציה  באמצעות מדיה חברתית.  ולכול אלה השלכות  חברתיות וכלכליות חיוביות.

למרות  ההצלחה ביצירת פלטפורמה גלובלית  עדיין קיימים פערים בין מדינות בכול הקשור לניסיון המשתמש  שנוצרו מסיבות פוליטיות  ןכלכליות.

המסקנה שהמודל של אינטרנט פתוח ימשיך להיות הדרך הטובה ביותר להבטיח את גידולה של הרשת והיותה ברת –קיימה.

לדוח המלא

נוף המחקר הגלובלי – מקורות מידע

2 ביוני, 2013 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מאמר שהתפרסם בגיליון מאי 2013 של College & Research Libraries News כולל רשימה ותיאור של מקורות מידע חופשיים. הרשימה כוללת מקורות מידע כלליים, קטלוגים מאוחדים, כלי חיפוש לאוספים דיגיטליים ותזות .

1להלן מספר דוגמאות למקורות מידע שנכללים ברשימה: ShareILL.orgוויקי שמתוחזק על ידי ספרנים להשאלה בינספרייתית בארה"ב שמטרתו לסייע לאתר מקורות מידע רלוונטיים. האתר כולל גם את רשימת הספריות הלאומיות בעולם .

2Trove-  Australia – פורטל חופשי של הספרייה הלאומית באוסטרליה כולל גם גישה למקורות מידע חופשיים,  3The European Libraryאגרגטור של  מצאי דיגיטלי ופיזי של 48 ספריות לאומיות באירופה ומספר ספריות מחקר ו- 4NDLTDספרייה דיגיטלית של תזות ודיסרטציות

לרשימה המלאה

גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל

28 באוקטובר, 2012 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ScienceDirectels-bmp  מאפשר גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל 2012שפורסמו בכתבי העת של Elsevier  מתוך הוקרה לתרומתם  למדע  בתחומים רפואה , פיזיקה, כימיה וכלכלה.

למאמרים של    Sir John B. Gurdon ו-   Shinya Yamanaka חתני פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה

למאמרים של   Serge Haroche ו-   David J. Wineland חתני פרס נובל  בפיזיקה

למאמרים של  Robert J. Lefkowitz  ו-   Brian K. Kobilka חתני פרס נובל  בכימיה

למאמרים של  Alvin E. Roth  ו-  Lloyd S. Shapley חתני פרס נובל  בכלכלה

nobel-מידע  נוסף על הזוכים בפרס הנובל אפשר למצוא  באתר  הרשמי בנושא פרסי הנובל

תודה למירה ליפשטיין  על המידע

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

31 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

rights2 קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "

המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.

ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.

כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:
• פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
• אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.

בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:
א. רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
ב. רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת www.opendoar.org
ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo 

נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.
מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:
א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי
ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
ג. באתר www.arl.org/sparc/author

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.
מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר  www.righttoresearch.org
לפרטים נוספים במדריך 

OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard 2011

24 באוקטובר, 2011 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

oecdOrganisation for Economic Co-operation and Development- OECD ,ארגון ששם לו למטרה פיתוח גלובלי ושיפור המצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העולם , מאגד בתוכו היום את רוב המדינות המפותחות בעולם .

אחת לשנתיים הארגון מפרסם את STI Scoreboard ובו אינדיקטורים משווים ברמה הבינלאומית בתחומים: מדע, טכנולוגיה ותעשייה.

השנה מהדורה עשירית של OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard התפרסמה  בספטמבר 2011. מהדורה זו כוללת כ-180 אינדיקטורים שמספקים תמונה על כלכלת הידע ומצביעים על מגמות עולמיות עיקריות בתחום הידע והחדשנות. האינדיקטורים מספקים תמונה על כלכלת הידע – מגמות ומאפיינים, בנית הידע, קשר לידע ושיתוף, חדשנות בחברות, תחומים חדשים ותחרות בעולם הגלובלי. אפשר למצוא מידע על מחקר ופיתוח – הוצאות, שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החידושים, גודל חברות ודינמיקה, מסחר אלקטרוני ופטנטים, השקעות, אוניברסיטאות, בוגרי אוניברסיטאות ובעלי תואר שלישי, משאבי אנוש במדע וטכנולוגיה, תעסוקה של בוגרים ובעלי תואר שלישי, ביוטכנולוגיה ועוד

מהדורה אלקטרונית חופשית של ניתוח זה זמינה בווב ומספקת גישה לפרקים השונים ולמאגרי הנתונים שעליהם התבסס הניתוח. כל אחד מהאינדיקטורים זמין גם כקובץ PDF נפרד.

לגירסה האלקטרונית