חיפוש מידע רפואי בגוגל וגרף הידע

30 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

con1היום כאשר מחפשים בגוגל מצב רפואי מסוים מקבלים מידע אודות, סימפטומים וטיפול,  לעתים המידע מלווה גם באילוסטרציה.   המידע לקוח מגרף הידע של גוגל , היום המידע זמין למצבים רפואיים שכיחים וגוגל ממשיכה  להגדיל את כמות המצבים הרפואיים. דוגמה לערך כזה אפשר לראות בתוצאות החיפוש בדף   https://www.google.com/search?q=concussion

על פי מה שכתוב בדף העזרה של גוגל  בנושא מידע רפואי זה  הוא תוצאה של קומבינציה של אלגוריתמים ואנשי מקצוע ברפואה . בשלב ראשון האלגוריתמים של גוגל מאתרים ומנתחים מידע רפואי מאתרים איכותיים בווב. לאחר מכן צוותות של רופאים בגוגל ומ- Mayo Clinic סוקרים ובודקים בזהירות את המידע הטקסטואלי והגרפי.

יש לציין שהחיפושים נשמרים בהיסטורית החיפושים של המשתמש אם הוא במצב של כניסה לחשבון וניתנים למחיקה מההיסטוריה של המשתמש בכול עת .

העובדה ש- 1 מתוך 20 חיפושים בגוגל הוא למטרות רפואיות  וחשוב לקבל מידע מהיר ואמין עמדה אף היא מאחורי יזמה חדשה זו של גוגל.

גוגל בפוסט הרשמי שלה מ- 10 בפברואר 2015 מציינת  שמידע רפואי בסיסי זה כמובן אינו מייתר התייעצות עם רופא אך הוא מאפשר למשתמש לאתר ביתר קלות מידע נוסף ממקורות אחרים אמינים ולדעת איזה שאלות להפנות לרופא.

koמידע רפואי זה שגוגל מציג הוא במסגרת המאמצים של גוגל להגיע לתשובות ישירות לשאלות בתוצאות החיפוש  ופיתוח פטנטים לצורך כך.

מנוע החיפוש Blekko נסגר

29 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בדצמבר 2010   כתבתי פוסט על מנוע החיפוש Blekko   והטכנולוגיה הייחודית שלו לפילוח הווב תוך שימוש ב-Slashtags  שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- /

בשנים  20122013 ו- 2014 הוא נמנה על מנעי החיפוש הפופולריים יותר על פי דרוג eBizMBA

blekkoב- 27  במרץ 2015  המנוע נסגר וטכנולוגיה מסוימת שלו נרכשה  על ידי  IBM Watson – טכנולוגיה שתוארה כמתקדמת :

Blekko brings advanced Web-crawling," categorization and intelligent filtering technology.  Its technology crawls the Web continually and  gathers information from the most highly relevant and most credible Web pages. It uses classification techniques to create thousands of "topical categories, making that data more useful and insightful

ובאופן מטפורי:

Blekko’s technologies are like oil exploration and production teams that locate the" "high-quality oil, drill, and deliver it to the refinery.

סגירת המנוע הוא הפסד למשתמשיו  . נקווה שהטכנולוגיה שלו תתרום לתחום ה- big data  כפי שצופים ב- IBM Watson .

לכתבה בנושא

הודעה IBM Watson  על הרכישה

אתר מאגרים החדש של האקדמיה ללשון העברית

29 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

אתר מאגרים מציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה  ללשון העברית.

מאגר זה כולל    טקסטים עבריים וקונקורדנציות מדעיות לספרות העתיקה ולספרות החדשה, מן התקופה שלאחר המקרא ואילך.

maagarהטקסטים מגוונים : תעודות מדבר יהודה; כתובות וקמעות; משנה, תלמוד, מדרש ופרשנות; ספרות הגאונים; התפילה והפיוט; ספרות הקראים; ספרות מדעים ובלשנות; איגרות וספרות השו"ת; ספרות ההשכלה והתחייה.

האתר, פתוח לקהל הרחב ללא תשלום בתמיכת תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה והוא מציע מגוון אפשרויות חיפוש ועיון. אפשר לעיין בטקסט שלם ואפשר לחפש מילה או צרוף בחתכים של תקופה , סוגה ומחבר.

לצפייה בסרטוני הדרכה על האתר והשימוש בו

לאתר מאגרים

LouisvilleLectures.org ו- FOAMED – השכלה רפואית בגישה פתוחה

26 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

le2הפקולטה לרפואה באוניברסיטת  Louisville   השיקה את מה שהיא מאמינה שתהיה הקהילה המקוונת בגישה פתוחה הראשונה בארה"ב להוראת הרפואה הפנימית.

LouisvilleLectures.org מספקת סדרת הרצאות ברפואה פנימית שזמינות לכול.   המרצים הם אנשי סגל מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

למעלה מ- 40 הרצאות נמצאות כבר בצורה מקוונת עם למעלה מ- 25000 צפיות מ- 100 ארצות.

foamהפרויקט  הוא חלק מהתנועה הבינלאומית  FOAMED -   Free Open Access Meducation – Medical education for anyone, anywhere, anytime  שמטרתה לקדם את שיתוף המידע הרפואי.

באתר של התנועה יש   קישורים  ל-  GoogleFOAM – מנוע חיפוש ייעודי שמחפש במקורות מידע של  FOAM,  וקישור ל-    FOAM Guidelines – מאגר קישורים ל- guidelines  קליניים מקוונים .

לאתר  סדרת ההרצאות ברפואה פנימית

לאתר התנועה FOAM

יתרונות פרסום מאמרים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

23 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מחקר  שבדק את האימפקט  של פרסום מאמרים בגישה פתוחה פורסם ב- 12 במרץ 2015  ב- scientometrics  והוא זמין כעת חופשי  ב-  Arxiv

במסגרת המחקר נבדקו 1761 מאמרים מכתב העת האלקטרוני Nature Communications   שפורסמו בתקופה 1 בינואר 2012 עד 31 באוגוסט 2013  מתוכם 587 מאמרים בגישה פתוחה ו- 1174  מאמרים שלא בגישה פתוחה.

נתוני השימוש והציטוט של המאמרים נלקחו ישירות מהפלטפורמה של nature.com . ככל כתבי העת של Nature  ,  Nature Communication מספק נתונים סטטיסטיים על כול מאמר מחקרי והנתונים כוללים נתוני ציטוטים, נתוני צפייה ונתוני דיונים  במדיה החברתית –  altmetrics מטוויטר ופייסבוק.

ממצאי המחקר:

citepנמצא יתרון  של המאמרים בגישה פתוחה בכול הקשור למספר הציטוטים, מספר הצפיות במאמרים והאזכורים במדיה חברתית  כלומר היתרון הוא לא רק במספר הציטוטים אלא גם בשימוש במאגר.

יתירה מזאת לא זאת בלבד שלמאמרים בגישה פתוחה יש יתרון מבחינת מספר הורדות אלא שיתרון זה  נשמר לאורך זמן  בניגוד לתקופה קצרה של הורדות של מאמרים שלא בגישה פתוחה.

אחת ממגבלות המחקר היא שנתוני השימוש משקפים רק את השימוש בפלטפורמה של nature .com    ולא בשירותי צד שלישי כגון גוגל סקולר  (קיימת סבירות שמאמרים שנמצאים באתרי בית או ב- Arxiv נסרקו על ידי גוגל)

למאמר המלא

Tangent מנוע מתמטי ייעודי

18 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

t5במנועי חיפוש המסורתיים חיפוש מסמכים בהם מופיעים ביטויים מתמטיים ונוסחאות הוא לא יעיל. לאחרונה חוקרים  ב-  Rochester Institute of Technology   פתחו מנוע חיפוש מתמטי ייעודי   -Tangent      שמסוגל לעשות זאת .

.השאילתות במנוע חיפוש זה הם ביטויים מתמטיים  ומנוע החיפוש מאחזר  מסמכים בהם ניתן  למצוא ביטויים מתמטיים. אתר דמונסטרציה של המנוע נמצא בכתובת  http://saskatoon.cs.rit.edu/tangent/random

את הנוסחאות אפשר להזין בתיבת החיפוש בשפת Latex   או על ידי רישום הנוסחאות עצמן.

האינדקס של המנוע כולל הרבה אוספים ובתוכם גם Wikipedia וחלק מאוסף המאמרים במאגר החופשי arXiv . המנוע כמנועי החיפוש המסורתיים משתמש לאחסון הנתונים בקובץ מהופך אלא שהמידע המאוחסן בו שונה

פירוט נוסף על אופן פעילותו של מנוע החיפוש ומידע נוסף ניתן למצוא בכתבה המלאה

לאתר הדמונסטרציה של המנוע

מקורות מידע בתחום הביורפואי ומקצועות הבריאות

16 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

zilyרשימה מעודכנת  (אפריל 2015)  מקיפה שמשתרעת על פני 36 עמודים של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

פורומים לתמיכה של מומחים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים כגון: מנועי  חיפוש ומקורות אקדמיים , בלוגים ואגרגטורים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש אנשים, כלי  מחקר ועוד  זמינים באתר http://www.zillman.us/white-papers/

לרשימת המקורות בתחום הביורפואי

יישומי הנתונים המקושרים – תוצאות סקר של OCLC

15 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

linked8OCLC     ערך סקר בינלאומי  בתאריכים 7 ביולי – 15 באוגוסט 2014   בנושא יישומי הנתונים המקושרים.  מטרת הסקר הייתה לקבל מידע על פרויקטים ספציפיים ושירותים  שיוצרים מידע על כנתונים מקושרים  ומשתמשים בו.   וזאת מטרה ללמוד ולהפיק לקחים מהניסיון של ספריות/ארכיונים/מוזיאונים .

ענו על הסקר 122 נחקרים מ- 15 ארצות . תוצאות הסקר כללו תיאורים של 76 פרויקטים /שירותים  בתחום הנתונים המקושרים – 25 מהם צרכו נתונים מקושרים, 4 פרסמו נתונים מקושרים, 47 צרכו וגם פרסמו נתונים מקושרים.

ממצאיו העיקריים של הסקר:

הסיבה  העיקרית ליישום פרויקטים בתחום הנתונים המקושרים היא להעשיר את הנתונים של  המיישמים  על ידי צריכה של נתונים מקושרים ממקורות אחרים ולספק חווית משתמש עשירה יותר.

4 המקורות לנתונים מקושרים שבהם נעשה שימוש על ידי רוב המשתמשים הם:  id.ioc.gov , DBpedia , GeoNames ,  VIAF

הסיבה העיקרית לפרסום נתונים מקושרים היא לחשוף את המידע לקהל רחב יותר בווב ולהראות מה ניתן לעשות עם הסטים של הנתונים שלהם כנתונים מקושרים.

4 הסטים הגדולים של הנתונים המקושרים  הם :  WorldCat.org  ,  WorldCat.org Works, Europeana  ,  The European Library

פירוט  והסבר על תוצאות הסקר  ניתן למצוא באתר  בנושאים הבאים:

מי עושה זאת?  כולל רשימה של משתתפי הסקר

נתונים מקושרים – דוגמאות

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות צורכים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות מפרסמים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – פרטים טכניים

נתונים מקושרים – עצות  מהמיישמים

קובץ אקסל  עם תשובות הנחקרים (להוציא מידע אישי)  זמין בכתובת  http://oc.lc/0bglX7 .  מידע נוסף  על פעילותו של OCLC        בתחום זמין בכתובת  http://www.oclc.org/research/themes/data-science/linkeddata.html

לכתבה בנושא

Agriprofiles וניצול הפוטנציאל של VIVO בתחום החקלאות

11 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

vivoVivo הוא יישום וובי סמנטי חופשי בקוד פתוח שמאפשר גילוי ידע מחקרי ברמת המוסד ומעבר לו. היישום פותח כבר ב- 2003  על ידי אוניברסיטת קורנל. . היישום מספק מידע מקושר באמצעות RDF     ובכך הופך את המשתתפים בו לחלק מהווב הסמנטי.

רשת VIVO      בווב היא  רשת לאומית בה משתתפים מוסדות  בעלי התקנה מקומית של VIVO    או בעלי יישומים עם יכולת  לספק מידע סמנטי . כיום חברים בה 7 מוסדות  בארה"ב  והיא פתוחה למוסדות נוספים שירצו להצטרף..

לאחרונה נעשה ניסיון לנצל את הפוטנציאל של vivo  לסקטור המחקר בתחום החקלאות . ניסיון  זה הוליד את Agriprofiles – כלי לגילוי ידע  בתחום החקלאות

למידע נוסף

נתונים מקושרים וספריות – מבחר מצגות

9 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015  התקיים  מפגש /כינוס   בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts  . המפגש התקיים   גם בחסותו  של OCLC      במסגרת סדרת הדיונים    “Collective Insight"

google-getסדרת ההרצאות עסקה  ביישום הנתונים המקושרים בספריות.  5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות  הן:

Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data

BIBFRAME Update – Why, What, When

bfsMaking Library Collections Discoverable on the Web

Linked Data in the Library Workflow Ecosystem

BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild

כמה מסרים מההרצאות:

יישומי נתונים מקושרים  לא יהיו  ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם .  הגדלת נגישות האוסף בגוגל   תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש  כולל   נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business  .  נוכחות כזו חשובה לנראות  ב- knowledge graph של גוגל.  שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש  מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס   יגדיל  אף הוא את נראות האתרים והאוספים.

עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי  חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.

הגדלת הנראות של הספרייה בווב  קשורה גם לקטלוג  ישויות  ויישום כללי RDA

מידע נוסף במצגות ובקובצי ה- pdf

גידול דרמטי בגישה הפתוחה –31 דצמבר 2014

3 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access .

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 בדצמבר 2014:

  • arXivSבמאגר  arXiv  למעלה ממיליון מסמכים
  • גידול של 89%  במספר כתבי העת החופשיים שמספרם מגיע ל- 82,363  . שיתוף הפעולה של הספריות עם  Electronic Journals Library הוסיף 38,865  כתבי עת חופשיים ב- 2014 .
  • ejlSגידול  של 53%  במספר הספרים האלקטרוניים החופשיים ב-  Directory of Open Access Books . נוספו 863   ספרים בגישה פתוחה  שמספרם הכולל מגיע ל- 2,482  ספרים. גידול של 46%  במספר המו"לים.  נוספו 25  ומספרם הכולל הוא 79

גידול ניכר נרשם גם במקורות המידע הבאים:

פריטי המידע השונים בארכיון האינטרנט, Highwire Pressמנוע החיפוש למאגרים מוסדיים  BASE,  PubMedCentral ,   DOAJ, RePECSocial Sciences Research Network (SSRN) , OpenDOAR

למידע נוסף בכתבה

לנתונים המלאים

מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

3 במרץ, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

רשימה מוארת מעודכנת לפברואר 2015 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת:

http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf . הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 68 עמודים .

poweredמקורות המידע  כוללים; מנועי חיפוש בתוכם מנועי חיפוש מותאמים אישית, , מקורות על הרשת העמוקה, מקורות למדריכים,קורסים מקוונים, מאגרים מוסדיים, כתבי עת בגישה פתוחה, חיפוש אנשים,  תזות ועוד. ברשימת המקורות אפשר למצוא קישורים לרשימות דומות ספציפיות יותר של  אותו מחבר כגון רשימה מעודכנת  מה-2 במרץ  2015 שכוללת מקורות מידע על הרשת העמוקה ועוד.

התיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה. סיווג מקורות המידע על פי סוגי  מקורות/ כלים  יכול היה לתרום לניווט ברשימה.

לרשימת מקורות המידע

ספריות אקדמיות 2015 – תחזיות

23 בפברואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

library-journalהרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

  • השכלה גבוהה אלטרנטיבית  -  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
  • תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
  • אוריינות מידע והמסמך של ACRL  - ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
  • מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
  • השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
  • נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
  • חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
  • ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
  • נתוני סטודנטים -  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
  • מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה

גוגל וטוויטר – חידוש ההסכם?

16 בפברואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

twitter5מנועי החיפוש  בינג   ויאהו  נהנים מהסכם עם טוויטר על הכללת מידע מטוויטר בזמן אמת בתוצאות החיפוש  שלהם. לגוגל היה הסכם  דומה עם טוויטר  מאז 2009  אבל ההסכם לא חודש ב- 2011.

על פי דיווח מבלומברג שתי החברות  גוגל וטוויטר הגיעו להסכם לחדש את הכללתו אוטומטית של מידע בזמן אמת מטוויטר בתוצאות החיפוש של גוגל  במחצית הראשונה של השנה.יש לציין שטוויטר סרבה להתייחס לנושא

שיתוף פעולה זה ישחרר את גוגל מהצורך לסרוק את שירותי טוייטר כדי לכלול ציוצים באינדקס – תהליך  שגוזל זמן. ההסכם החדש יאפשר את נראות הציוצים בתוצאות החיפוש  של גוגל מיד לאחר שנכתבו בטוויטר.

העסקה  תהיה חיובית לטוויטר אבל עלולות  להיות לה השלכות שליליות על הרשת החברתית של גוגל – גוגל +.   ישנן פרשנויות שחידוש ההסכם מהווה הנמכת הילוך מצד גוגל ביחס לגוגל פלוס

לכתבה  בנושא

רשתות חברתיות – עשרה כלים שימושיים לבעלי עסקים קטנים ואחרים

15 בפברואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

בעלי עסקים  זקוקים  לכלים כדי לקבל תובנות  לגבי העסק שלהם, לגלות מה אנשים אחרים חושבים עליהם , לשווק את העסקים.  שיווק רב נעשה דרך הרשתות החברתיות.

monitorכתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2015 כוללת רשימה של עשרה  כלים  שימושיים   שממלאים פונקציות שונות  כגון פרסום תכנים ברשתות השונות בצורה יעילה , עריכת סקרים , ויזואליזציה של תכנים , מעקב אחרי  הפעילות  ברשתות חברתיות  בהקשר של העסק , ניהול המידע ברשתות חברתיות ממקום אחד ועוד. יש לציין שלא כול הכלים חופשיים, חלקם מאפשרים התנסות חינמית

ברשימת הכלים נמצאים הכלים:

TypeformBrand24Personapp , Sendible , Everypost,   Mass Planner , HowSociableAutre PlaneteTopsy , Hootsuite

ליד כול אחד מהכלים יש תיאור קצר על הכלי והפונקציונאליות שלו.   הכלים מוגדרים  בכתבה כמיועדים לבעלי עסקים קטנים אבל גם משתמשים אחרים ברשתות חברתיות יכולים להפיק מהם תועלת.

לכתבה

Open Data Barometer – מצב הגישה הפתוחה לנתונים בעולם

3 בפברואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open-data-bהגישה הפתוחה לנתונים  היא חלק נכבד  מהמהפכה הדיגיטלית של הממשלות  אך עדיין קיימים פערים בין המדינות השונות. על פי  הדוח  השנתי השני  Open Data Barometer מינואר 2015, שעקב אחר ההתפתחויות בתחום הנתונים הפתוחים ב- 86 מדינות ברחבי העולם , בראש המדינות data-uk-sשמיישמות מדיניות הנתונים הפתוחים עומדת אנגליה ,שהשיקה ב- 2010 את הפורטל data.gov.uk , עם ציון של 100. אחריה ארה"ב עם ציון של 92.66  , ושוודיה עם ציון של 83.7 .  אך המצב שונה בשאר המדינות כך למשל  ישראל קיבלה ציון של 52.97   כמעט מחצית מזה של אנגליה,  וקולומביה  שנמצאת במקום ה- 40 קיבלה ציון של 32.8. נתונים אלו מעידים על הפערים הקיימים בין המדינות בעולם בתחום.

timוגם במדינות המתקדמות בתחום עדיין יש מה לעשות, ויעידו על כך דברי  Tim Berners-Lee ממציא ה- Web   ומיסדה של   World Wide Web Foundation        - הגוף שעומד מאחורי Open Data Barometer :

"Despite coming top of the rankings, the UK has a long way to go. The release of map data is something where the UK has lagged behind, and you’d think postcodes would be part of the open structure of the UK, but they’re not."

לכתבה בנושא

לדוח המלא

Global Ejournal Library – שירות גילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה

2 בפברואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

global2ביום שלישי 20 בינואר 2015 התקיימה בספרייה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב הרצאה של אילנה מחברת Pro-Book  בה הציגה את הכלי לגילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה   אותו  משווקת החברה  -  Global Ejournal Library .

הפלטפורמה מאפשרת חיפוש ב- 20000 כתבי עת בגישה פתוחה  שכוללים כ- 8 מיליון מאמרים מ- 130 ארצות.  מבחינה זו יש למערכת יתרון על פני ספריות דיגיטליות בגישה פתוחה  כמו DOAJ  כי היא מאפשרת חשיפה גם  לחומרים גם מארצות אחרות.. המערכת כוללת  חומרים ממסלול הזהב של הגישה הפתוחה כלומר אינה מכסה את כול מה שנכלל במאגרים המוסדיים, כמו כן הפלטפורמה מכסה גם כתבי עת מקצועיים. המערכת כוללת כיסוי נרחב של התחום הביורפואי, הנדסה וטכנולוגיה  וכוללת  חומרים גם ממדעי החברה אמנויות ומדעי הרוח. מן הראוי לציין ש- 13000 כתבי עת מתוך 20000 שמכסה המערכת הם שפיטים  (peer reviewed).

החיפוש נעשה עד רמת התקציר.  בתוצאות החיפוש מקבלים את הטקסט המלא.

קיימות במערכת מגוון אפשרויות סינון והצגה ויזואלית. ריכוז המאמרים החופשיים במערכת אחת מאפשר חשיפה לחומרים שהם שייכים   לרשת הלא נראית   גם אם הם קיימים אי שם באינדקסים ובתוצאות החיפוש של מערכות אחרות כולל גוגל סקולר אך המשתמש לא תמיד נחשף אליהם.

העלות של המערכת נמוכה יחסית וספריות בכלל  במיוחד ספריות שאין להם מנוי למו"לים  מובילים של כתבי עת יכולות להפיק ממנה תועלת מרבית.

המערכת פתוחה לניסיון למשתמשי אוניברסיטת תל אביב עד 30   במרץ 2015  בכתובות:

http://54.254.103.93/search/login/

http://login.gejlibrary.com/

למצגת ההרצאה

40 מנועי חיפוש נבחרים לסטודנטים

29 בינואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

באינטרנט  יש  שפע של מנועי חיפוש למטרות שונות  ומסוגים שונים- מנועי אינדקס, מנועי על ומנועי חיפוש ייעודיים

בכתבה ב- 20 שהתפרסמה  ב- Learnu בינואר 2015 יש  רשימה של 40 מנועי חיפוש שמוגדרים כמיועדים לסטודנטים. מנועי החיפוש ברשימה מסווגים  לקטגוריות הבאות:  מנועי חיפוש אקדמיים, מנועי על , מנועי חיפוש לקובצי מדיה (תמונות ווידיאו)  ומנועי חיפוש חברתיים.

infoרבים ממנועי החיפוש ברשימה בוודאי מוכרים . מבין מנועי העל כדאי לציין  את מנוע החיפוש info.com אשר  משלב  בתוצאות החיפוש שלו  תוצאות ממנועי חיפוש המובילים כולל –  Google, yahoo, Bing, Yandex, Ask, Open Directory   . מאחר ואין חפיפה גדולה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש יש בחיפוש זה יתרון. אפשר להגביל   את תוצאות החיפוש לתמונות, חדשות  ועוד.

כפי שמצוין באתר למנוע  יש לו גם תוספי תוכנה _ (plugins)למספר דפדפנים.

mמנוע על נוסף שיכול להקל את מלאכת החיפוש הוא  MsFreckles .

כדאי לזכור גם את מנוע החיפוש לחיפוש חומרים בגישה baseyפתוחה ממאגרי מידע מוסדיים base .

לרשימת מנועי החיפוש

ספרים אלקטרוניים 2015 – מגמות ותחזיות

22 בינואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

kindle-e copyבינואר 2015  התפרסמה כתבה ב-2   חלקים ב- information today   בנושא ספרים אלקטרוניים בשנת 2015 – מגמות ותחזיות.  המידע שלהלן לקוח מכתבות אלו.

cubeבארה"ב – על פי דוח Book Stats של    AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6%  יחסית  ל – 2013

על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014  ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי  הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017.  על פי דברי נשיא KOBO     חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות.

באירופה שלא  כארה"ב המגמה חזקה פחות.  – 8%  מצריכת הספרים הכללית בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה, 1% בשוודיה ונורבגיה  על פי דוח ה- new York times. אנליסטים סבורים שמחירם הגבוה של  הספרים הוא הגורם העיקרי למצב זה . המחיר הממוצע של גרסה אלקטרונית של רומן רב מכר בגרמניה או בצרפת הוא 20$  בהשוואה ל- 9$  בבריטניה.

באסיה יפן היא המובילה בשוק הספרים האלקטרוניים עם 15% מכלל שוק הספרים .

שירותי המנוי לספרים אלקטרוניים נמצאים בעליה.  בתחום זה ראויה לציון Scribd

לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס?    מסתבר שלא. על פי סקר  של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני.

זאת ועוד, מחקר מעניין מצא  שלקריאה מקורא אלקטרוני השפעה שלילית על השינה ואיכותה.

יודעי דבר מאמינים שלקורא בשנת 2020 – 2030 תהיינה שתי ספריות – האחת של ספרים בדפוס והשנייה של ספרים אלקטרוניים.

לכתבה 1

לכתבה 2

DuckDuckGo – גידול ניכר בשימוש ב- 2014

20 בינואר, 2015 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

duckמנוע החיפוש DuckDuckGo מתאפיין בכך  שהוא שומר על הפרטיות של המשתמש. הוא אינו משתף שאילתות של המשתמשים עם אתרים אחרים, אינו שומר היסטוריה של חיפושים ואינו שומר מידע  שקשור למקום/ מחשב  של המשתמש – כפי שעושים מנועי חיפוש אחרים כדי  להגדיל את מאמצי הפרסום שלהם.

duckduckgo copyנתונים סטטיסטיים  השנה מורים על  גידול ניכר במספר המשתמשים שלו. בסוף 2014  נרשמו  כ- 7 מיליון  שאילתות ישירות ביום .  הגידול ניכר בעיקר בסוף השנה  ואחראים בחברה מייחסים זאת  להוספתו כאופצית חיפוש  בדפדפנים של  Apple  ו- Mozilla.  בספטמבר  Apple  הטמיעה את  DuckDuckGO   כאופצית חיפוש בדפדפן   Safari  ( גוגל הוא עדיין ברירת המחדל)  . בנובמבר  Mozilla הוסיפה את DuckDuckGo לדפדפן  Firefox.

נתוני  השימוש ב- DuckDuckGO   מלמדים שצעדים אלה תרמו לגידול.  בעוד שב-8 החודשים הראשונים של שנת 2014  שיעור  הגידול  הממוצע החודשי היה 3.5%  בארבעת החודשים האחרונים של השנה קצב הגידול  היה 10.2%   - כמעט פי 3.

יש להניח גם שהגידול בשימוש ב- DuckDuckGO   מלמד על המודעות הגוברת בקרב משתמשים לבעית הפרטיות במרשתת.

מידע נוסף בכתבה בנושא