כלים ואפליקציות לכול דבר

16 בדצמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

apps4מספר האפליקציות ויישומי ווב 2.0    צוברים תאוצה

להלן רשימות של קישורים לכתבות שכוללות רשימות של  אפליקציות וכלים כאלה:

ברשימות אלו אפשר למצוא כלים ייעודיים/אפליקציות   למטרות שונות כגון: גילוי תכנים של מתחרים, מגמות, כלים של mindmapping , אצירה  ופרסום של תכנים, הקלטה והעלאת פודקסטים וקובצי וידאו, הפיכת משימות יומיומיות לאוטומטיות, חיפוש בכול המסמכים  מבוססי ענן, עריכה של מסמכי וורד, סריקת מסמכים, יצירת קולאג'ים, ציור, שמירה של מאמרים לקריאה בשלב מאוחר יותר, אתור מאמרים ושיתופם ועוד.

Nature.com – מאמרים חופשיים לצפייה

8 בדצמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

nature5Macmillan Science and Education  אחד המו"לים המובילים הודיע ב-2 בדצמבר 2014 על יוזמה שתאפשר שיתוף מידע מדעי במישור הבינלאומי.

במסגרת יוזמה זו מנויים ל- 49 כתבי עת ב- nature .com יוכלו לשתף באופן חוקי את הטקסט המלא של מאמרים בעלי עניין עם עמיתים שאין להם מנוי דרך קישור לטקסט מלא בגרסה של קריאה בלבד. על כתבי עת נמנים  כתבי עת המצוטטים ביותר בעולם כולל כול כתבי העת מקבוצת  Nature Publishing Group -NPG ביניהם בנוסף ל- Nature  גם  Nature Genetics, Nature Medicine Nature Physics, ו- 15 כתבי עת יוקרתיים נוספים. יוזמה זו תהיה זמינה ללמעלה מ- 6000 אוניברסיטאות וארגונים ברחבי העולם ותשרת למעלה מ- 10 מיליון  מבקרים מדי חודש ב- nature.com . שיתוף זה הוא לשימוש אישי ולא מסחרי.

מדיניות זו באה להבטיח את חופש המידע לחוקרים לצד שמירת מקור ההכנסה – המנויים של מוסדות ואנשים פרטיים.

עוד במסגרת יוזמה זו תתאפשר גישה לאותם תכנים גם לקוראים של בלוגים  וערוצי תקשורת שונים שמדווחים על ממצאים של מאמרים שפורסמו ב- nature.com. .

הטכנולוגיה  מאחורי יוזמה זו פותחה על ידי Readcube  חברה שפתחה תוכנה מסייעת  להנגשת ספרות מחקרית . Readcube תשמש פלטפורמה לאירוח ולהצגת גרסאות ה-PDF של המאמרים /  .אם היוזמה תהפוך להיות פופולרית העניין יקדם גם את הפלטפורמה Readcube שגם בה Macmillan משקיע.

למרות שהמאמרים הם לצפייה בלבד אפשר להוסיף הערות/הארות ולשתפם. כמו כן אפשר יהיה לשמור את קובצי ה- PDF  על גרסה שולחנית חופשית של readcube בדומה לקובצי מוסיקה שנשמרים ב- iTunes.

Nature Publishing Group    פרסם אף הוא עקרונות ומדיניות חדשה לתמיכה ביוזמה שיתופית זו שתתעדכן בהתאם לשימוש ולמשוב במשך שנה.  התגובות על צעד זה מעורבות אפשר להשתמש ב- scishare # כדי לעקוב אחר ההתפתחויות..

תודה למירה ליפשטיין על המידע

עלות הגישה הפתוחה למוסדות האקדמיים

7 בדצמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מחקרים רבים בנושא הגישה הפתוחה התמקדו בהערכה של התועלת המחקרית של הגישה הפתוחה או השוו בין העלות הכוללת של מסלול הזהב לעומת המסלול הירוק לעומת המודלים מבוססי המנוי.

counting-sלאור הגידול בדרישה של מוסדות מימון ממוסדות מחקר ליישם את מודל הגישה הפתוחה מעניין לדעת מה הן העלויות של מוסדות המחקר במילוי דרישות אלו.

ממשלת אנגליה מובילה בקידום המעבר לגישה פתוחה וזה מהווה גורם מרכזי במדיניות מימון המחקר שלה. Research Councils UK (RCUK)   ו- the Higher Education Funding Councils – שני גופי מימון עיקריים באנגליה הציבו במהלך השנתיים האחרונות דרישות חדשות ממקבלי המימון בכול הקשור לגישה הפתוחה . מדיניות זו מהווה לחץ על האוניברסיטאות למעבר לגישה פתוחה.

מעבר זה  הוא תהליך שכרוך בעלויות וזמן.  מעניין לדעת  מבחינה כלכלית כמה יעלה מעבר זה לאוניברסיטאות?

costsדוח עדכני שפורסם בנובמבר 2014 בא לתת מענה לכך.

על פי הדוח העלות של  ההיענות של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר לדרישות מדיניות הגישה הפתוחה בשנה האקדמית – 2013-2014  הגיעה ל- 9.2 מיליון פאונד להוציא את עלויות ה- APC  - Article Processing Charges שהגיעו ל-11 מיליון פאונד

העלות האדמיניסטרטיבית של הנגשת המאמרים בצורה מקוונת מהווה פחות מ- 10%  מכלל העלויות, 0.8 מיליון פאונד למסלול הזהב ו- 0.1 מיליון למסלול הירוק, זמן יצירתו של מאמר בגישה פתוחה במסלול הזהב הוא למעלה משעתיים בעלות של 81 פאונד לעומת מאמר במסלול הירוק שנוצר במשך 45 דקות בעלות של 33 פאונד.

האחוז הגבוה ביותר של העלויות – 48%  הוא לזמן המוקדש על ידי הסגל לתמיכה יישום וניהול המדיניות – 4.4 מיליון פאונד

פרטים נוספים מעניינים בדוח המלא

מכשירים ניידים – ספרים אלקטרוניים, מוסיקה ותוכנה חופשיים

3 בדצמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

free-aעם ריבוי השימוש במכשירים ניידים כדאי להתעדכן  בחומרים חופשיים שאפשר להורידם למכשירים באופן חוקי וללא תשלום

בכתבה מ- 24 בנובמבר 2014 אפשר למצוא המלצות  לחומרים חופשיים כאלה.

ספרים אלקטרונים – כדאי לזכור את פרויקט גוטנברג  שכולל למעלה מ- 46000 ספרים חופשיים. מקורות נוספים הם גוגל ספרים, Archive.org   , The online books page וספרים אלקטרוניים חופשיים נוספים מהחנויות של KINDLE   ו- Kobo. כמו כן  כדאי להכיר את האפליקציה overdrive  שדרכה אפשר לשאול ספרים אלקטרוניים מהספרייה. כיום למעלה  מ- 30000 ספריות מציעות את שירותי ההשאלה שלהן דרך אפליקציה זאת.

מוסיקה -  האפליקציה של  Tuneln רדיו והאתר  tunein.com מאפשרים גישה למעלה מ- 100000   תחנות רדיו ברחבי העולם כולו. מקור נוסף הוא אפליקציה חופשית  שניתנת להורדה מהאתר Songza – songza.com

תוכנה – Microsoft   וגוגל מציעים תוכנות חופשיות – Microsoft Office Online וגוגל  דרייב  – תוכנות שפועלות בתקשורת אינטרנט כלומר העבודה היא באופן מקוון.

חבילת  תוכנה נוספת שניתנת  להורדה ומאפשרת  עבודה בצורה לא מקוונת הוא Apach's OpenOffice  - openoffice.org . OpenOffice  תומכת בהרבה שפות, מערכות הפעלה וקבצים

חבילת תוכנה נוספת שתומכת במערכות הפעלה Windows, Mac and Linux היא LibreOffice

למשתמשי הסמרטפונים והטאבלטים –  Kingsoft Office היא אלטרנטיבה חופשית למיקרוסופט אופיס .היא מאפשרת ליצור לצפות ולערוך מסמכים מוורד, פוורפוינט ואקסל כולל תמיכה בקובצי PDF   . ניתן לשמור את הקבצים בטאבלט או בסמרטפון או לגשת אליהם משירותי ענן כגון Dropbox, Google Drive, Box ואחרים

סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה –  זמינים באתרים כגון Hulu, SideReel,   iTunes, YouTube , Sony’s Crackle, Yidio, Vimeo’s Films Channel, SnagFilms and PopcornFlix.

האזנה  לפודקסטים ותוכניות רדיו אפשרית דרך    iTunes

לכתבה בנושא

SWIB14 – הווב הסמנטי בספריות

3 בדצמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

swib14לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      - Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDFSchema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

פורטל הנתונים הפתוחים של CERN

1 בדצמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open-dataב-20 בנובמבר 2014  CERN     השיקה את פורטל הנתונים החופשי שלה. פורטל הנתונים הפתוחים מהווה נקודת גישה לנתונים שנוצרים ממחקרים שמבוצעים ב CERN-  . ניתן למצוא בו תוצרים מכלל פעילויות המחקר, כולל תוכנה ותיעוד שנחוצים להבנה וניתוח הנתונים .

משתמשים בנתוני הפורטל מתבקשים לצטט את הנתונים כאשר הם עושים בהם שימוש חוזר. כדי להקל על המשתמשים יש באתר המלצות לציטוטים ופורמטים ליצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

הפורטל הוא פרי של שיתוף פעולה בין CERN , IT-CIS, GS-SIS,  ובשיתוף עם חוקרים רבים מקהילת הפיזיקה של אנרגיות גבוהות .

מצפים שהפורטל יהיה בעל ערך לקהילת המחקר ישמש פלטפורמה לשימור ושיתוף המחקר וישמש גם למטרות הוראה וחינוך כדברי בכירים ב- CERN :

"We hope these open data will support and inspire the global research community, including students and citizen scientists,"

"The development of this Open Data Portal represents a first milestone in our mission to serve our users in preserving and sharing their research materials. It will ensure that the data and tools can be accessed and used, now and in the future"

RECODE וגישה פתוחה לנתוני מחקר

30 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ישנה חשיבות רבה לגישה פתוחה לא רק לתוצאות המחקרים כפי שמתפרסמים במאמרים בכתבי עת אלא גם לנתוני המחקר הגולמיים, שכן לגישה פתוחה לנתוני המחקר השלכות על כול תהליך המחקר.

בדרך לגישה פתוחה לנתונים ניצבים מספר אתגרים שקשורים לבעלי העניין לתשתית ולטכנולוגיה לאתיקה ולבעיות מוסדיות ומדיניות .

recodeפרויקט RECODE – The Policy RECommendations for Open Access to Research Data in Europe  שם לו למטרה לטפל בבעיות/אתגרים  אלו ולספק לבעלי עניין באירופה שמעוניינים לפתח את הנושא מרחב פעולה משותף . ההמלצות שהתקבלו במסגרת הפרויקט והשקה רשמית של RECODE Policy Recommendations  יהיו בכנס שיתקיים באתונה בינואר 2015. הכנס יהווה הזדמנות לבעלי עניין לדון במדיניות גישה פתוחה לנתוני מחקר, שימוש חוזר בנתונים, ואתגרים העומדים בדרך

למאמר בנושא

לאתר הפרויקט

לאתר הכנס

Contributer by Google ומימון המונים – הקץ לעידן הפרסומות?

26 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

contributerהמודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה   Contributer by Google שמושתתת  על מודל של מימון המונים על פיו  למבקרים באתרי תוכן קיימת האופציה לשלם לבעלי האתרים סכום חודשי מסוים ובתמורה אינם רואים את הפרסומות של גוגל באותם אתרים.

מאפיין זה הושק עד כה בשיתוף פעולה עם 10  מפרסמים כולל Mashable, Imgur, WikiHow  ו- Science Daily . .  כאשר משתמש מגיע לאתר של Contributer by Google הוא רואה את רשימת המפרסמים שמשתתפים בגרסת הביתא ויכול לבחור אם הוא רוצה לתרום  דולר, שני דולר או 3 דולר לחודש. לא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים.

התרומה מבוצעת דרך חשבון המשתמש בגוגל ומתבצעת כתוצאה מטריגר כאשר המשתמש מבקר באתר מסוים (כיום שירות זה רלוונטי רק לאתרים בארה"ב) . באופן זה המשתמש תומך רק באתרים בהם הוא מבקר לעתים תכופות.

יהיו כאלה שיראו בשירות זה ניסיון נוסף של גוגל לכלוא אותם בפלטפורמה שלה  בעוד שאחרים יראו בכך דרך ישירה לתמוך בבעלי אתרים ואמצעי לבעלי אתרים  להרוויח מהתכנים למרות  שגוגל אף היא משתתפת ברווחים  ולא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים. לא אחת נשמעת ביקורת על גוגל על ידי בעלי אתרי תוכן שהיא מפרסמת את התכנים שלהם ישירות בתוצאות החיפוש מבלי לקבל הרשאה לכך , בפלטפורמה זו  אפשר לראות מעין סיוע לבעלי אתרים.

בכול מקרה לא ברור מה יהיה גורלו של ניסיון זה. האם המשתמשים בווב יעדיפו לשלם תשלום מסוים תמורת ווב חופשי מפרסומות או שמא המודל  הכלכלי החדש מרמז על גורלו העתידי  של הווב החופשי והפיכתו בהדרגה לווב ממומן?  על כך יענה העתיד.

לאתר   Contributer by Google

PEARLTREE של מנועי חיפוש – למעלה מ-200 מנועי חיפוש מאורגנים על פי פונקציונאליות

24 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

phil3ברשת יש  מגוון עצום של מנועי חיפוש למטרות שונות וקשה באמת לעקוב ולזכור את כולם. אפשר לצורך כך להסתייע באתרים שמארגנים את מנועי החיפוש על פי קטגוריות/סוגים.

תצוגה ויזואלית אחת מעניינת של מנועי חיפוש על פי קטגוריות/סוגים אפשר למצוא באתר  של .   Phil BERDLEY . בתצוגה יש   למעלה מ- 200 מנועי חיפוש  על פי  מגוון קטגוריות כגון:  מנועי על , מדריכים, מנועים לחיפוש חברתי, וידאו, אודיו,  תמונות, חדשות  ועוד…

ברשימת מנועי החיפוש אפשר למצוא מנועי חיפוש מוכרים ואולי מוכרים פחות כגון:  המדריך   הנושאי  FINDELIO,  WikiWorldBook לחיפוש אנשים, Zeekly שתומך בשמירה  על הפרטיות , Findsounds לחיפוש קובצי קול ועוד ..

יש לציין שארגון מנועי החיפוש על פי קטגוריות נעשה בעזרת pearltrees שירות וובי חופשי עם אפשרות להרחבת מאפיינים נוספים בתשלום אשר מאפשר ארגון אובייקטים שונים בצורה ויזואלית

לאתר

מאמרים שפיטים חופשיים – תוצאות מחקר

17 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ecמספר הפרסומים בגישה פתוחה גדל בקצב מואץ.  שאלה שמתעוררת לא אחת ביחס  לפרסומים בגישה פתוחה  היא  מהו אחוז הפרסומים  שהם גם שפיטים  (peer reviewed).

דוח שפרסמה  הוועדה האירופית ב- 22 באוקטובר 2014 יכול לספק לכך מענה. הדוח של הוועדה האירופית  הוא במסגרת מאמציה של הוועדה אירופית לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה והוא  הסתמך על מחקר בנושא של Science-Metrix  שבדקה באמצעות תוכנה אוטומטית מאות אלפי מאמרים מהמאגר Scopus מהתקופה 1996-2013 .

על פי דוח זה למעלה ממחצית  מאמרי המחקר השפיטים שפורסמו בשנים 2007 – 2012 חופשיים להורדה ברשת האינטרנט. זה מהווה שיפור מהמצב בשנה החולפת בה נמצא מצב זהה רק בשנה אחת -   ב- 2011  .

עוד נמצא במחקר  שאחוז  הפרסומים שפורסמו ישירות בכתבי עת בגישה פתוחה מתוך כלל הפרסומים החופשיים היה כ- 13  אחוזים ב- 2012. חלק הארי מהפרסומים החופשיים זמינים בערוצים אחרים  - באתרי המולים לאחר delay או  באתרי מחברים שהעלו את הפרסומים שלהם לרשת.  זה אולי מסביר גם את המסקנה השנייה החשובה במחקר  שחלק נכבד מהחומר הפתוח הוא ישן יחסית. אחוז הפרסומים  החופשיים בשנה שנתיים לאחר הפרסום  הוא נמוך הרבה יותר מהאחוז הכללי  של הפרסומים החופשיים..

יחד עם זאת יש להתייחס למסקנות הדוח  מעט בזהירות ביחס לחומר החופשי בכלל ולחומר בגישה פתוחה במיוחד, שכן התוכנה האוטומטית לא אתרה כול מאמר חופשי  ברשת  והרבה מאמרים חופשיים שנמצאו אינם מתאימים להגדרה הפורמלית של גישה פתוחה, כך למשל אינם כוללים פרטים לגבי ההרשאות לשימוש חוזר בחומרים.

הדוח כולל גם את התפלגות החומר החופשי על פי ארצות ותחומי מחקר. כך למשל המחקר הביו-רפואי  החופשי (71% בשנים 2011 – 2013 )  הוא רב יותר  מאשר בכימיה (39%)   מבחינה גיאוגרפית  בשנים 2008-2013   הממוצע העולמי היה 54%  . אחוז גבוה במיוחד נמצא בברזיל  (76%)

לדוח המלא

לכתבה בנושא

EBioMedicine – כתב עת בגישה פתוחה – מפגש בין הקהילה המחקרית והקלינית

12 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bio-mCell Press  ו- Lancet חברו יחדיו להשקתו של  כתב עת חדש בגישה פתוחה  -  EBioMedicine בהוצאת Elsevier.

כתב העת יפרסם מאמרי מחקר שיכסו את כול תחומי  מדעי החיים והרפואה החל ממחקר בסיסי וכלה בתחומים  הקליני והציבורי של מדעי הבריאות.  מייסדיו מאמינים  שכתב עת זה יהווה נקודת מפגש בין 2 הקהילות – המחקרית והקלינית כדי לאפשר העברה מהירה של תובנות  מחקריות למען שיפור הבריאות   כפי שביטא זו יפה העורך של כתב העת:

"Building a better pipeline between scientific research and improved human health is front and center on the global stage as calls increase for faster translation of publically-funded basic research into effective prevention, diagnosis and treatment of disease. EBioMedicine is designed to be a central player in building this pipeline by creating a forum that brings scientists and physicians together to transform information into action."

לידיעה

גוגל סקולר בן 10 – ראיון עם מי שעומד מאחוריו

10 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

ב-18 בנובמבר 2014 ימלא עשור לגוגל סקולר  שהפך לכלי  פופולרי לחיפוש חומר מדעי .  על פי סקר gsשל Nature השנה 60%  מהחוקרים הנחקרים דווחו על שימוש  בגוגל סקולר  באופן קבוע.  Nature   ערך ראיון עם מי ששותף בפיתוחו  של הכלי -Anurag Acharya . בראיון סיפר Anurag Acharya על  ההיסטוריה של גוגל סקולר וכיצד הוא רואה את עתידו.

על פי דבריו  ההצלחה של גוגל סקולר נזקפת גם לדירוג תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות  לשאילתה ולא על פי סדר כרונולוגי כפי שהיה בזמנו המצב בשירותי חיפוש אחרים.   גוגל סקולר סורק את הטקסט המלא של מאמרי המחקר  למרות שאינו כולל את הטקסט המלא מכול המו"לים.

gs4מבחינת המודל הכלכלי גוגל סקולר לא מניב רווחים . מטרתו העיקרית הוא לתרום לקהילה האקדמית וחברת גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שהשירות לא  יקר במיוחד .

מהריאיון אפשר ללמוד גם על מטרת  שירותי האקסטרה שלו – פרופיל מחברים ומנוע ההמלצות

בקשר לעתיד- היום גוגל סקולר טוב בלסייע למשתמשים למצוא את המאמרים שהם מחפשים ויכולים לתארם. הדבר הבא שגוגל  שואפת אליו הוא לספק למשתמש את המאמרים שהוא צריך אבל אינו יודע לחפש. המטרה לעזור לחוקרים להיות בזירת המחקר מבלי שיצטרכו לסרוק  מאות מאמרים.

ומעבר לאיתור מאמרים,על השאלה מה בדבר מציאת הנתונים המדעיים– השיב Anurag Achary שעדיין לא פותח מודל מתאים שיאפשר זאת

על האפשרות לפיתוח API    השיב שאין גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שעל פי הסכמים עם המו"לים גוגל רשאית לסרוק את המאמרים אבל לא להפיץ את המידע לאחרים.

מידע נוסף בראיון המלא

רשתות חברתיות – כלים שימושיים

9 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

bbsכתבות  שהתפרסמו ב- 24 באוקטובר 2014 וב- 3 בנובמבר ב- business2 community כוללות טיפים ורשימות ארוכות של  כלים  שימושיים  לבעלי רשתות חברתיות שיכולים להיות שימושיים ליצירת  תכנים וקידומם.

social-tהרשימות כוללות  30 כלים, רובם  חופשיים או חופשיים למחצה ,   למטרות שונות כגון: Infogr.am ליצירת אינפוגרפיקות ,  Hoot Suite  לניהול מידע ברשתות החברתיות,  Bit.ly   שידוע לקיצורי כתובות   ושמשמש גם למטרות אחרות , mention  ו- Oktopost שמשמשים לניטור , Topsy   מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות , Pixabay אתר לחיפוש תמונות חופשיות גם למטרות מסחריות  ו- Compfight אף הוא כלי של פליקר שמאפשר לאתר תמונות חופשיות  גם למטרות מסחריות ועוד..

הרשימות כוללות תיאור של הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים.

Internet Librarian 2014

5 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

int-lכנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס

Thingful – מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים

4 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

האינטרנט של הדברים, בו  מכשירים  ודברים מחוברים בדרך כלל  בחיבור אלחוטי ומתקשרים ביניהם, יוצר  למעשה מידע רב.

thingsThingful הוא מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים שכולל אינדקס גיאוגרפי של הדברים המחוברים בעולם בתחומים שונים כולל אנרגיה, מזג אויר, איכות האוויר ועוד..

מנוע החיפוש מאנדקס שירותים ידועים של האינטרנט של הדברים כולל:

Weather UndergroundSmart CitizenUK Met Office Weather Observations WebsiteNetatmo, ThingspeakAir Quality Egg,The International Soil Moisture Network ו The Sea Turtle Conservancy.

על פי מה שכתוב באתר אפשרויות איתור המידע בעזרת מנוע החיפוש  רחבות  לדוגמה: המתעניין באסמה יוכל לאתר מוניטורים לאיכות האוויר בשכונה, אם מבחינים באנייה עוגנת אפשר למצוא מידע עליה על ידי מעקב אחריה ב- Thingful

מנוע החיפוש מאפשר גם לאנשים וחברות לטעון ולאשר בעלות על הדברים שלהם ובכך מאפשר להם דף ווב אחד עם מידע מצטבר מכול ההתקנים שלהם  בקטגוריות  בריאות, סביבה, בית,  תעבורה, אנרגיה, צמחיה ובעלי חיים.  משתמשים יכולים גם להוסיף אובייקטים כדי לעקוב אחריהם ולעקוב אחר הסטטוס שלהם בזמן אמת.

תיבת החיפוש  כוללת 2 חלקים  :  what    ו- where    והשאילתה יכולה להיות בהתאם - נושא ומיקום.

ומה בנוגע לפרטיות ? חשוב לציין , על פי מה שכתוב  באתר אודות המנוע ,  מנוע החיפוש  אינו ניגש למידע ישירות אלא קושר למידע אם המידע הוא ציבורי. המידע שנוצר על ידי האובייקטים השונים   לא נשמר מלבד מידע גיאוגרפי בסיסי, ומידע תיאורי  ידוע .

למידע נוסף

למנוע

האם המאמר המצוטט ביותר שלך הוא גם הטוב ביותר ?

3 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

לאחר כמחצית מאה לשיטת הערכה מדעית על פי ציטוטים עדיין  מרחפות מספר שאלות  האם המאמרים המצוטטים ביותר הם גם החשובים ביותר?  האם המדע מתקדם בעיקר דרך  תהליך האבולוציה או דרך  מהפכה  ? האם שני התהליכים משלימים זה את זה ואילו  מאמרים מצוטטים ביותר משפיעים ?  והאם קשה לפרסם ממצאים מפתיעים ?

Cite2sכדי  לתת מענה לשאלות אלה נשאלו מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי על דעתם לגבי פרסום רב השפעה שלהם . אותרו  400  מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי בשנים 1996- 2011 . מבין המאמרים של כול אחד מחוקרים אלו  שפורסמו בשנים 2005-08 נבחרו 10 המאמרים המצוטטים ביותר והחוקרים התבקשו לדרג  אותם על פי 6 קריטריונים  שאמורים לתת מענה על השאלות שלעיל.  . רק  123 נחקרים ענו על הסקר.

תוצאות הסקר פורסמו בכתב העת Nature  מתאריך 24 באוקטובר 2014 . התוצאות היו מעניינות – 16% מהנחקרים השיבו שהמאמר החשוב ביותר שלהם שהתפרסם בשנים 2005-08  לא נמנה על 10 הפרסומים המצוטטים ביותר  אך רוב הנחקרים השיבו שהפרסום  החשוב  ביותר שלהם אכן נמצא בין הפרסומים המצוטטים ביותר שלהם . כמו כן רוב הנחקרים תארו את הפרסום החשוב ביותר שלהם כאבולוציוני ולא מהפכני.

למידע נוסף

3DShape.es – מנוע לחיפוש אובייקטים בתְּלַת-מֵמַד

2 בנובמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

היום  כאשר אפשר להדפיס במדפסת תְּלַת-מֵמַד מתעורר הצורך במנוע חיפוש בעל יכולת לחפש אובייקטים מסוימים ולא רק סטים של מלים.

OBJECTמנוע החיפוש 3DShap.es שמאפשר לאתר אובייקטים שנוצרו בהדפסת תְּלַת-מֵמַד עושה את המלאכה.

מנוע החיפוש נמצא עדיין בגרסת ביתא . על פי כתבה שהתפרסמה  בנושא אופן החיפוש במנוע הוא כמו בגוגל תמונות  אלא שכאן החיפוש הוא אחר אובייקטים – מודלים. המנוע  מאפשר לחפש מודלים על פי גודל וממד . משתמשים יכולים להעלות מודל שלהם לחיפוש מודל דומה או לבחור באחד מהמודלים במאגר.

צוות הפיתוח של המנוע  סורק  את הרשת כדי לאתר  מודלים בתְּלַת-מֵמַד .כמו כן הצוות משתף  פעולה עם חברות ואתרים כדי לגשת  לאתרי תוכן שדורשים תשלום

המטרה היא לרכז את כול  התכנים בתְּלַת-מֵמַד תחת מטריית חיפוש אחת כך שהגישה אליהם תהיה קלה תוך אפשרות לסינון   על פי מספר קריטריונים כגון גודל  וסוג רישיון

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

ספריות ופרסומים בגישה פתוחה – מימון וקטלוג

30 באוקטובר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כתבי עת בגישה פתוחה  (מסלול הזהב)  שנחשבים כמודל על פיו  המחבר אחראי לתשלום עבור הוצאות ההוצאה  לאור יכולים להיות ממומנים על ידי מספר גורמים שונים בתוכם גם ספריות.

מעניין לדעת מה חלקן של הספריות במימון זה?

pg2סקר  שנערך על ידי  PCG בקרב 150    ספרנים מ- 30 מדינות שונות מצא שהאחריות על מימון  הוצאות ההוצאה לאור  APCs      -  ARTICLE PROCESSING CHARGES    מוטלת עדיין  ברובה על  המחבר  – 47%   וגופי מימון –  38%  , בעוד  שחלקם של המוסדות או הספריות הוא 24%  בלבד.

מכול מקום, קרוב לרבע מהמשיבים השיבו שהספרייה מקצה סכומים ל – APCs    שנלקח לרוב מהתקציב הקיים של הספריות לחומרים. על פי הערכה הקצאה זו מהווה פחות מאחוז אחד מהתקציב למנויים המסורתיים  ו- 19% מהמוסדות  מציבים תקרה ל- APCs שבדרך כלל נעה בטווח של 2- 3 אלף דולר

ומה בדבר קטלוג חומרים בגישה פתוחה?

72%  מהספריות דווחו שהן מקטלגות פרסומים בגישה פתוחה  למרות שהרבה העריכו שפרסומים אלה מהווים רק 1%-5%  מהחומרים המקוטלגים. הספרנים מחליטים אילו כותרים חופשיים לקטלג  והמקורות  העיקריים מהם נלקחים הפרסומים הם: DOAJ  ו- Beall's List of Predatory Open Access Publishers. זאת בנוסף לפרסומים עליהם ממליצים אנשי הסגל.

תוצאות הסקר מאוששות  את ההשערה  שהעניין בגישה הפתוחה בספריות עדיין מצומצם  אבל הוא הולך וגדל …

לכתבה בנושא

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר

26 באוקטובר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

portal-curפורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לרשת .הפורטל  הוקם על ידי עמי סלנט  שמשמש גם העורך הראשי של המיזם הבינלאומי.

על פי מה שכתוב באתר המטרה לספק מידע מעשי רלוונטי.   מקורות המידע באתר כוללים 3 סוגי עיקריים של תכנים: כלים לאוצרות, דוגמאות ומודלים ומדריכים.

מנוע החיפוש באתר והתגיות מסייעות מאוד בניווט באתר והתוצאות  מוצגות בצורה ויזואלית מזמינה. אפשר להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל  ולהתעדכן גם באמצאות RSS

מדברי עמי סלנט על המיזם:

"הפורטל מבוסס על איסוף , סריקה , סינון ותמצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם , כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן , מיזמים , ותהליכי עבודה.

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים , מתודולוגיות לניהול ידע אישי , סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם . "

תודה לעמי סלנט על המידע

לסקירה המלאה של עמי סלנט

לפורטל

ביקור מנהלות הספריות באנגליה בחברת PROQUEST

26 באוקטובר, 2014 מאת נעמה שפטלוביץ', הספרייה המרכזית

במהלך חול המועד סוכות יצאנו ארבע מנהלות ספריות מישראל, שלומית פרי מנהלת ספריית חברה וניהול באוניברסיטת תל אביב, חיה עזנר מנהלת ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון אדית פאלק, ראש מערך הספריות באוניברסיטה העברית בירושלים ואנוכי, לביקור קצר בלונדון וקיימברידג', בהזמנת חברת PROQUEST.

1naama_n1

במסגרת הביקור, השתתפנו ביום העיון:

Improving research outcomes with Early European Books

אשר התקיים באוניברסיטת לונדון בשיתוף עם ארגון  JISC בבריטניה וחברת Proquest.

יום העיון עסק בנושא של שיפור תוצאות המחקר בעזרת מאגר המידע:

Early European Books של חברת PROQUEST.

המאגר הכולל ספרים מהשנים 1475 עד 1700 בפורמט דיגיטלי, נרכש בשנה שעברה על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באדיבות קרן הורודיש.

את יום העיון פתחה מנהלת האוספים הדיגיטליים של ארגון ה JISC, הארגון אשר מנהל ומספק את המאגרים האינטלקטואלים של מערכות החינוך והמחקר, כולל הספריות האקדמיות באנגליה.

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם הספריות והחברות המוציאות לאור, במטרה לקדם את המודלים הכלכליים בשילוב עם דרישות המשתמשים, פיתוח טכנולוגיות ועיסוק בעתיד התוכן הדיגיטלי.

בין המשתתפים ביום העיון היו מנהלי ספריות וספרנים, מנהלי פרויקטים של דיגיטציה מספריות שונות באנגליה וצרפת, וכן חוקרים בתחום ההיסטוריה המודרנית, ההיסטוריה של הספר והיסטוריה של המדעים.

המשתתפים דנו בהיבטים השונים של השימוש במאגרים הדיגיטליים, בהשפעה של המאגרים על המחקר, השימוש במערכת הקטלוג USTC (Universal Short Title Catalogue), מערכת הקשרים שבין חברת PROQUEST, הספריות ותהליכי הדיגיטציה.

לסיום נערך פאנל חוקרים בו דנו בנושא השינויים החלים במחקר ובהוראה בעידן הדיגיטלי וכן מבט לעתיד הדיגיטציה והמחקר.

היום השני כלל ביקור במשרדי חברת PROQUEST בקיימברידג'. לאחר סיור במשרדי החברה המרשימים, התכנסנו  יחד עם כשמונים עובדי החברה שמגיעים מהתחומים השונים בהם עוסקת החברה: מנהלי תוכן, אנשי מכירות, מנהלי מוצר ועוד.

בפני כל הקהל הזה, הצגנו בעזרת מצגות, את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, מבנה הספריות באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב.

סיפרנו בהרחבה על הפעילות האקדמית והפעילות בספריות האוניברסיטאיות בישראל, השינויים שחלו בשנים האחרונות בספריות ועל התפיסה הניהולית בכל אחת מהספריות.

בהמשך, קיימנו  מספר פגישות עם אנשי החברה בנושאים שונים כגון: מאגר עבודות הדוקטורט, פרויקטים דיגיטליים של החברה, וחוויית המשתמש במאגרי החברה.

למרות מזג האויר הסוער, הביקור שהיה קצר אך ממוקד, היה מעשיר ומעניין מאד. זכינו לאירוח נפלא ולמשובים חיוביים ונלהבים מאנשי חברת PROQUEST.

קישור לאחת המצגות אשר הוצגה בכנס >>