בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 נושא השאלת ספרים אלקטרוניים  מעורר בספריות הרבה שאלות שנוגעות לפרטיות, לעלות, לניהול הזכויות הדיגיטליות ולנראות . שאלות אלה קשורות לאופן בו  תמצא הדרך הטובה ביותר לאפשר גישה לספרים האלקטרוניים שמצויים כיום  במגוון פורמטים ומכשירים.

 מאמר שהתפרסם בגיליון  אפריל 2013  בכתב העת The Charleston Advisor  עוסק באתגרים הכרוכים בהשאלת ספרים אלקטרוניים ומשווה את הפלטפורמות של Proquest ebrary   וEBSCOhost-  מבחינת הפורמטים , הכותרים, הגישה וזכויות יוצרים והתמיכה במגוון של קוראים אלקטרוניים ומכשירים ניידים  וההשלכות שיש לכך על הספריות והמשתמשים.

למאמר המלא

FileTube הוא מנוע חיפוש ייעודי לחיפוש קבצים.  הוא כולל באינדקס שלו קבצים מאתרים שיתופיים ואתרים להורדת קבצים כגון : Uploaded.to, Rapidgator.net, Netload.in, 4shared.com, Extabit.com, Turbobit.net, Mediafire.com  ואתרים נוספים אחרים.

באתר יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. בשני המנשקים אפשר להגביל את החיפוש  על פי סוג קובץ. בחיפוש המתקדם יש אפשרות להגבלות נוספות : גם על פי גודל הקבצים , תאריך והאתר ממנו לקוחים הקבצים.

בתוצאות החיפוש מקבלים מידע על הקבצים: סוג קובץ, תאריך גודל  ומידע על המקור ממנו לקוח הקובץ עם אפשרות להורדת הקבצים ישירות מתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש  

בזמנו כתבתי על מנוע חיפוש ייעודי לטבלאות ונתונים סטטיסטיים  ZANRAN

שירות דומה ניסיוני מעניין של גוגל לחיפוש טבלאות הוא google tables . באתר זה אפשר להזין שאילתה בנושא כלשהו ומנוע החיפוש מציג טבלאות שחילץ מתוך דפי ווב  וגם טבלאות פתוחות לציבור מתוך  fusion tables.  את הטבלאות שנמצאו בעזרת google tables   אפשר לייבא ל- fusion tables   לצורך עיבודים נוספים, ויזואליזציה וכו' .  כדאי לציין שבמעט החיפושים שערכתי חלק  מהטבלאות נלקחו  מוויקיפדיה ומבלוגים מקצועיים.

ל-google tables

הודעה על שירות  google tables

 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים.  בנושא זה עסקה הרצאה שלי בכנס המידע 2013 במסגרת יום עיון  בראשותה של שלומית פרי שעסק בנושא ספרים אלקטרוניים .הנושא סוקר גם בכתבה בגלובס   

נתוני שימוש וצריכה

השימוש בספרים אלקטרוניים נמצא   במגמת עלייה. על פי דוח של  AAP    - איגוד  המו"לים האמריקאי  שפורסם באפריל  2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל-2000 מו"ל ים של ספרים  -  קרוב ל-23%  מרווחי המו" לים בשנת 2012 מקורו ממכירות של ספרים אלקטרוניים.  לאורך השנים מסתמנת מגמה קבועה בעלייה ברווחי המו"לים מפלח זה של השוק – מ- 0.05%  ב- 2002,% ל – 0.50  ב- 2006, 3.17% ב- 2009, %16.98 ב- 2011  ו- %22.55  ב- 2012  – גידול של 6.2%  תוך שנה.

 נתונים אלו אינם כוללים את הספרים בהוצאה לאור עצמית .  מחקרים מלמדים שגם בשוק זה  חלקם של הספרים האלקטרוניים נמצא בעלייה. על פי דוח של Bowker^® Market Research בנושא  מאוקטובר 2012  חל גידול של 129 אחוזים בשנת 2011  יחסית ל- 2010 בשוק זה של ספרים אלקטרוניים. 

 סקר מדצמבר 2012 שערך מכון פיו למחקר  בארה"ב  תומך בממצאים אלו. על פי סקר זה שכלל 2252  נחקרים מגיל 16 ומעלה  מסתמנת עליה  בשימוש בספרים אלקטרוניים וירידה בצריכה של ספרים בדפוס.  מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב האמריקאים מגיל 16 ומעלה עלה במהלך שנת 2012  מ- 16%  ל – 23%  . במקביל חלה ירידה בצריכה של  הספרים המודפסים מ- 72%  ל- 67% . המעבר לספרים אלקטרוניים כרוך בעליה באחזקה של  קוראים אלקטרוניים. מספר בעלי קוראים אלקטרוניים כגון KINDLE, NOOK   ומחשבי לוח עלה מ- 18% בסוף 2011  ל- 33% ב- 2012.

 נתונים נוספים  של    Simba Information  שהתפרסמו באפריל 2013   תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information  עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

 מגמה זו של צריכת ספרים אלקטרוניים נותנת אותותיה  גם בספריות. המגמה של  פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי ראשיתה בספריות אקדמיות  והיא ניכרת כעת גם בספריות ציבוריות.

 אוניברסיטת  דרקסל פתחה ספרייה חדשה ביוני 2012 ללא ספרים עם שורות של מחשבים ואוניברסיטת קורנל הודיעה לאחרונה על יוזמה דומה.  ב- 14 בינואר 2013 בסאן אנטוניו הושקה  ספריה ציבורית ראשונה שנבנתה מלכתחילה ללא ספרים. הספרייה שמשתרעת על שטח של 464 מ"ר מצוידת ב- 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50 עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים,25 מחשבי לוח לשימוש בספרייה.  אפשר  להשאיל קוראים אלקטרוניים לשבועיים או להעלות ספרים למכשירים האישיים.   גם הספרייה הציבורית בניו-יורק מתכננת עתיד עם פחות ספרים.  

 מודל רכש ה- PDA

 ההתפתחויות הטכנולוגיות  שהובילו להאצת תופעת הספרים האלקטרוניים   הובילו גם  להתפתחות מודל רכש חדש שמתאים לספרים אלקטרוניים  - מודל  ה- PDA  - המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

 על פי מודל הרכש המסורתי  מו"לים מוציאים לאור ספרים חדשים שנגישים למשתמשים.

חלק מהספרים נבחרים לרכישה על ידי ספרנים על פי שיטות בחירה שונות , הרכישה מתבצעת זמן קצר אחרי ההוצאה הראשונה של הספר והספר מחכה לגילויו על ידי הקורא. משום כך שיטה זו כונתה בשם – JUST IN CASE    

בעולם ה- print כאשר ספרים הפכו לעתים ל- out of print ספריות שחששו שהספרים לא יהיו זמינים כאשר תהיה להם  דרישה בעתיד רכשו את הספרים בסמוך להוצאתם לאור  ולכן מודל מסורתי זה התאים לעולם ה- print  , אך יצר פער בזבוז בין הרכש והביקוש לספרים.

על פי מחקרים והערכות שונות כ- 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו . מודל ה- PDA    בא לסגור פער זה באמצעות הטכנולוגיה והוא מתאים לעולם הדיגיטלי

מודל   PDA  הופך את הקערה על פיה.

למרות שיש מנגנון סינון ראשוני    הספרים לא נשלחים לספרייה אלא מידע העל של הספרים מוצג בקטלוג הספרייה . המשתמש מחפש בקטלוג וכאשר מגיע לרשומה שמעניינת אותו, וכאשר מדובר בספר אלקטרוני הגישה מידית,  המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים – רכישה של הספר,השאלה או השכרה לזמן קצר. על פי מודל זה ספריה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש מצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרוכשת הספרייה והמחיר שהיא משלמת  נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים

משום כך שיטה זו כונתה בשםJUST IN TIME    .

המודל מהווה ריאוריינטציה של יחס הספרייה לחומרים – ספרייה שמושתת על עקרון הגישה במקום רכישה,  באופן זה כותרים שלא היה להם ביקוש  אינם נרכשים.  מאחר והרבה כותרים בספריות אקדמיות מושאלים במידה מועטת או לא מושאלים כלל , מודל ה- PDA   חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים. לקרוא את ההמשך »

FreeFullPDF       הוא מנוע חיפוש  לקובצי pdf  חופשיים  שפותח על ידי KnowMade. על פי מה שנראה הוא מנוע מותאם אישית של גוגל. על פי מה שמוצהר באתר מנוע החיפוש כולל למעלה מ- 80  מיליון פריטי מידע חופשיים בתחומי המחקר השונים : מדעי הרוח והחברה,  מדעי החיים, מדעי הפיסיקה ומתמטיקה .

 את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על פי סוגי חומרים:  מאמרים, פטנטים, פוסטרים ותזות

 למנוע 

לרשת האינטרנט השפעה רבה על  הגישה למידע ושירותי הספרייה. דו"ח  של מכון המחקר פיו שהתפרסם בינואר 2003  כולל את ממצאיו של סקר   שמטרתו הייתה  לבדוק את העולם המשתנה של הספריות  כפי שבא לידי בפעילויות בספרייה ובשירותים שהמשתמשים היו רוצים לראות בה . הסקר הוא במסגרת מחקר מקיף יותר בנושא התפקיד שממלאות ספריות בקהילה . הסקר נערך בתקופה 15 באוקטובר  עד 10 בנובמבר 2012  בקרב 2252   אמריקאים בני 16 ומעלה. ממצאי הדוח כוללים גם דעות של ספרנים.

הסקר בדק  עמדות  וצפיות   מספריות ציבוריות והתמקד בנושא שירותי הספרייה בעולם הדיגיטלי  . נמצא שרבים מהמשתמשים  מעוניינים בהרחבת השירותים הדיגיטליים בספריות, אך הם  עדיין סבורים שחשיבותו של הספר המודפס נשמרת גם בעידן הדיגיטלי.

מממצאי הסקר:

 80%  מהנחקרים  סבורים ששירותי ההשאלה של ספרים הוא שירות חשוב מאוד שמספקות הספריות

80%  סבורים שספרני היעץ  חשובים מאוד בשירותי הספרייה

77% סבורים שגישה חופשית למחשבים ולאינטרנט הוא שירות חשוב מאוד של הספריות.

רבים  מהנחקרים מעוניינים בהרחבת שירותים טכנולוגיים , שירותי הדרכה  ובהרחבת אוסף הספרים האלקטרוניים.

בנושא פינוי ספרים בדפוס לטובת אולמות קריאה ומרחבים בספרייה למטרות אחרות  20%  סבורים שיש לעשות זאת , לעומת 39%  שמתנגדים לשינוי כזה.

הסקר כולל גם נתונים מעניינים על דפוסי השימוש בספריות ובאתרי הבית של הספריות, שימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט בספריות ועוד,  עם התייחסות להווה ועתיד הספריות

 לדוח המלא

תודה לשרון חלבה-עמיר  על העדכון

FindZebra  הוא מנוע חיפוש ייעודי  לאבחון מחלות נדירות שפותח על ידי חוקרים ב-Technical University of Denmark  .  על פי מה שנכתב באתר קיימים כ- 7000 מחלות נדירות    שהוכרו ככאלו על ידי  ארגונים למחלות נדירות.  מנוע החיפוש מתמקד במקורות ייעודיים למחלות כאלה כגון: Online Mendelian  Inheritance in Man,  the Genetic and Rare Diseases Information Center,ו-   Orphanet וסורק נכון להיום למעלה מ- 31000 מאמרים שמתמקדים במחלות נדירות ומחלות גנטיות.  על פי מה   שמוצהר באתר  הוא מיועד בעיקר  לאנשי מקצוע במטרה לסייע להם באבחון מחלות קשות לאבחון, ומכאן גם שמו כפי שנכתב באתר:

The term "zebra" is a medical slang for a surprising diagnosis. Physicians are taught since medical school to concentrate on the more common diseases: "when you hear a gallop, you should think about a horse, not a zebra". FindZebra is designed to help in those cases when the equine turns out to be a zebra  

לאתר

למידע נוסף

לכתבה בנושא

בתאריך 24 בפברואר 2011  גוגל הכניסה שינוי קטן בשם  "Panda"   לאלגוריתם דרוג התוצאות שלה במטרה להציף תוצאות איכותיות למעלה- לראש תוצאות החיפוש. השינוי משפיע על תוצאות החיפוש ויש לו משמעות לגבי האופטימיזציה של מנועי חיפוש וכל העוסקים בכך..

 מאז ועד ינואר 2013  הוכנסו 24 עדכוני Panda בתאריכים מסוימים והשינויים  בעקבות כך בתוצאות החיפוש היו  "חדים" דיים  כדי שנחוש אותם.

 בפוסט מעניין שהתפרסם ב- 13   במרץ 2013  בנושא אפשר למצוא רשימה כרונולוגית של  עדכוני ה- Panda  והשפעתם על תוצאות החיפוש, שניכרה בדרגות שונות מעדכון לעדכון.  

 אלא שעל פי הצהרתו של  Mutt Cutts  , ראש צוות ה- webspam    בגוגל, ב- 13 במרץ 2013 ,  בעתיד השינויים לא יתבצעו ביום מסוים אלא ישולבו בזמן אמת באופן הדרגתי במערך הכללי של האלגוריתמים  ולכן יהיו פחות ניכרים ומשמעותיים מבחינתם של מנהלי האתרים וכל העוסקים באופטימיזציה של מנועי חיפוש.

 בכל מקרה , כדי להגיע  למקום מכובד בתוצאות החיפוש כדאי לשמור על איכות גבוהה של התכנים  ולשם כך  אפשר להיעזר בפוסט מעניין של גוגל  בו מוצגים קריטריונים ברורים שלו  לדירוג תוצאות החיפוש ולזכור אותם בפיתוח התכנים באתר.

  מחקר חדש שפורסם בינואר 2013 בדק את יעילותם של מנועי חיפוש ואתרי שאלות תשובות  בפלטפורמות מובייל.   במחקר נעשה שימוש במדד  חדש  שנקרא: Butler University Q&A Intelligence Index  שמדד את הסבירות שמשתמש יקבל  תשובה נכונה  בזמן נתון  לכל שאלה רנדומלית בשפה טבעית.

 מתוצאות המחקר: מנוע החיפוש ChaCha  הוביל באופן עקבי ברוב השאלות וזכה לציון הגבוה ביותר על פי  מדד Butler University Q&A Intelligence Index  . אחריו הובילו בינג ויאהו . גוגל  נמצא רק במקום השישי  ברשימה.   

 תוצאות המחקר בססו את ההשערה שפלטפורמות של שאלות ותשובות אינן יכולות להתבסס על אלגוריתם של חיפוש בלבד . תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש חסרות הבנה סמנטית של שפה טבעית ולכן אינן יעילות לשאלות זנב ארוך שהוצגו במחקר.

 כדי שפלטפורמות של שאלות ותשובות ישיגו  ציון מעל 50% 60%  במדד  Butler University Q&A Intelligence Index  יש צורך באלגוריתם שידע להפיק תועלת ממידע מובנה או שיגלה הבנה סמנטית  באמצעות אינטליגנציה מלאכותית או בני אנוש.

 המחקר הדגיש את חשיבות תרומתה של ההבנה הסמנטית האנושית והעובדה ש- ChaCha זכתה בציון הגבוה ביותר  במדד הנבחר להערכה היא אינדיקציה שסיוע אנושי לתהליך  הקשור למענה על שאלות יכול לעלות על פתרונות שמתבססות על אלגוריתמים בלבד.

למחקר המלא  

מאמר שהתפרסם ב- EMBO REPORTS        בגיליון מרץ  2013  בשם :

How good is research really?""  כולל ביקורת על 2 המדדים המקובלים להערכה מדעית האימפקט פקטור וה- h-index . טענת הביקורת העיקרית כנגד השימוש במדדים אלו היא  שאי אפשר באמצעותם להשוות חוקרים או כתבי עת מתחומים שונים או מאמרים שפורסמו  בתקופות זמן שונות.  הדבר דומה לחוסר האפשרות להשתמש במספר גולים להערכת ולהשוואת שחקנים בכדורגל ובכדוריד  – מספר הגולים בכדורגל  הוא בסביבות 2 ואלו הכדוריד יכול להגיע ל- 20 . האם שחקן כדוריד שלזכותו נזקפו 5 גולים  טוב יותר מכדורגלן שלזכותו גול אחד ?  

באותה מידה אין אפשרות להשוות ערכים מוחלטים של ציטוטים  ללא נרמול  שמושתת  על  תחום מחקר וזמן  . לבדיקת האימפקט של הציטוטים בצורה נכונה יותר  הוא מציע מדד שמושתת  על המאון– ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו.  כך למשל מאון 20  הוא אותו ערך שמתחתיו נמצאות 20% מהתצפיות.  על פי מדד זה ככל שדרוג המאון של פרסום גבוה יותר  כך הוא קיבל יותר ציטוטים בהשוואה לפרסומים באותו תחום מחקר ובשנת פרסום. ערך של 90 משמעותו שהפרסום הוא בן עשרת הפרסומים המצוטטים ביותר ו- 90%  קיבלו מספר ציטוטים נמוך יותר.

על פי מחקר זה מדד המאון מאפשר להשוות פרסומים בצורה משמעותית, נכונה והוגנת יותר .   

כיצד ומדוע ופרטים נוספים במאמר המלא