עתיד הספריות : מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

1 בספטמבר, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

Horizon Projecthorizon הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא

למתעניינים בצילום – ספרים אלקטרוניים חופשיים

28 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

light2אין ספק שחיפוש בגוגל  ובמנועי חיפוש  אחרים  אחר ספרים אלקטרוניים חופשים בתחום הצילום יניב תוצאות רבות מהן  אפשר לברור את הטובות והמתאימות.

רשימה של ספרים נבחרים  שהתפרסמה באוגוסט 2014 באתר  Light Stalking תוכל לחסוך את העבודה

בספרים אלה יוכלו בעלי עניין למצוא מידע וטיפים בתחום. רשימה זו שהתפרסמה באוגוסט 2014 מצטרפת לרשימה נוספת  של 23 ספרים חופשיים שהתפרסמה ביוני 2014.   רוב הספרים הם בפורמט PDF

PubMed Commons – שיח של חוקרים

28 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

pubmedחוקרים מתקשים היום לעקוב אחר שפע  המאמרים , השיטות החדשות והפרויקטים המעניינים של עמיתים בתחומי עניין שלהם. התופעה מובנת נוכח ריבוי כתבי עת, כנסים, טכנולוגיות חדשות ומרחק גיאוגרפי   שמפריד בין חוקרים.

כדי לסייע בבעיה ולעודד חילופי מידע  NIH’s National Center for Biotechnology Information פיתח לאחרונה את   PubMed Commons – שירות שמאפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח על מחקרים מדעיים 24/7  . שירות זה מאפשר לחוקרים בעלי פרסום אחד לפחות ב- PubMed להביע דעה, להעיר ולהאיר על כל מאמר שמתפרסם במאגר הביורפואי- PubMed.

באופן זה חוקרים יכולים לקבל משוב  על הפרסומים שלהם, להגיע למקורות מידע נוספים לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביורפואי.  שירות זה שהושק לפני מספר חודשים מונה כיום כ- 5000  חברים וכ- 1600   הערות. חוקרים נוספים נקראים להצטרף לפורום זה .

כיצד אפשר להצטרף? האם אפשר להביע דעה בצורה אנונימית? האם יש מגבלה על אורך ההערה? האם ההערות עוברות עריכה? – על שאלות אלה ואחרות  אפשר לקבל תשובה בדף השאלות הנפוצות שבאתר

ל- PubMed Commons

Pinterest וחיפוש תמונות

25 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

pinPinterest הרשת החברתית לשיתוף תמונות יכולה לשמש כמנוע חיפוש לתמונות.  הרשת כשמה כן היא מאפשרת ל"נעוץ" תמונות מבוססות תוכן בתחומי עניין  שונים ולשתף אותם.  אפשר לחפש  ואפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות

Pinterest גדלה וכתבה שהתפרסמה לאחרונה רואה  בה אף מתחרה לגוגל תמונות בשל ייחודה כתמונות מבוססות תוכן .  הכתבה כוללת אינפוגרפיקה שמדגישה את המאפיינים הייחודיים  שהם בבחינת יתרון למערכת על פני גוגל תמונות , כגון: דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, תמונות  פופולריות, קשורות  וכו'

השאלה המתבקשת לגבי השימוש בתמונות  מ- Pinterest  מה עם זכויות יוצרים ? האם הן חופשיות? אין   ב- Pinterest את המאפיין שקיים בגוגל תמונות של סינון תמונות במסגרת creative commons.

החברים ב- Pinterest שמעלים תמונות  הם  האחראים על העלאת התכנים  , ומסכימים  שכל תוכן שהם  מעלים גבי הלוחות שלהם אינם מפרים  את זכויות היוצרים,   כמו  הם  מעניקים  בזמן פתיחת החשבון את הזכות לאחרים להשתמש  בחומר שהעלו  לצורך הצגה הפצה שכפול ושינוי, אבל מסתבר שקיימות בעיות ולכן מומלץ למשתמש שמעוניין להשתמש בתמונות לנקוט בזהירות על פי הכלל  הגונב מגנב אינו פטור. מידע ועצות נוספות אולי יוכלו  לסייע

לאינפוגרפיקה על יתרונות Pinterest באיתור תמונות

מו"לים והגישה הפתוחה – מה התחדש ?

13 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

נראה שמו"לים  מאמצים יותר ויותר את המודל של הגישה הפתוחה  ויעידו על כך ההתפתחויות האחרונות

chemicalRoyal Society of Chemistry  הצהירה ב- 15  ביולי 2014 שכתב העת chemical science  שהוא בבחינת אונית הדגל שלה יהיה חופשי  בגישה פתוחה החל משנת 2015 . כתב עת  בעל impact factor  נכבד של 8.3 משמש את החוקרים בתחום הכימיה ברחבי העולם כולו. החל מינואר 2015 ואילך כתב העת יהיה חופשי לכול וכדי להקל על המעבר הוא יהיה חופשי גם למחברים במשך השנתיים  הראשונות.

Elsevier   הוא מו"ל נוסף שמרחיב בימים אלו את רשימת כתבי העת בגישה פתוחה:

burnב-15  ביולי 2015 הודיע על השקתו של כתב עת חדש בגישה פתוחה – Burnout Research

לתופעת השחיקה השלכות גלובליות על החברה כולה והיא מעניינת לא רק את קהילת המחקר אלא גורמים במישור הממשלתי, הציבורי והפרטי.  Burnout Research  יהפוך למקום מרכזי בו כול הקהילה המתעניינת בנושא יוכלו לשתף מידע  ורעיונות ולהציע כיווני מחקר חדשים. הייעוד שצופים מכתב העת הוא הבנה של הגורמים לבעיה כדי לסייע בפתרונה. הגיליון הראשון של burnout research   זמין ב- ScienceDirect

plantinכתבי עת חדשים בגישה פתוחה עליהם הצהיר Elsevier   הם: New negatives in Plant Sciences  שמטרתו המוצהרת היא:

"The journal aims to avoid publication bias, making all study results widely available to the plant science community. We are delighted to be able to help achieve this aim and are convinced New Negatives in Plant Science will be a strong addition to Elsevier's open access publications."

boneכתב עת נוסף בגישה פתוחה עליו הצהיר Elsevier  ביולי האחרון הוא   Bone Reports שמטרתו פרסום מחקרים וחקר מקרים שעוסקים באספקטים שונים של המטבוליזם של העצם .

מידע נוסף על תוכנית Elsevier  בתחום הגישה הפתוחה אפשר למצוא בכתובת http://www.elsevier.com/about/open-access

הגישה הפתוחה – מגמה – גישה חיובית של מחברים

11 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

הגישה הפתוחה צוברת  תאוצה והעניין בא לידי ביטוי גם בגישה של מחברים כלפי פרסום מחקרים בגישה הפתוחה  – בשני  הערוצים – בכתבי עת  (מסלול הזהב )  ובמאגרים מוסדיים  (המסלול הירוק)

opentהסקר  "Taylor & Francis Open Access Survey, June 2014,"  הוא סקר שנתי שני של Taylor & Francis שבדק את עמדותיהם של מחברים שפרסמו בשנת 2012  כלפי הגישה הפתוחה . הסקר התקיים במרץ 2014 ותוצאותיו התפרסמו ביוני 2014. השנה כ- 8000 מחברים מרחבי העולם ענו על הסקר לעומת 15000    מהשנה שעברה.

ההגדרה של גישה פתוחה על פי הסקר התייחסה לשני המסלולים : הזהב  והירוק באופן הבא:

"Archiving of an article on a website or in a repository. This is often the accepted version of an article, not the final published article. " – green open access

" Publication of the final article (Version of Record). Article is made freely available online, often after payment of an article publishing charge (APC). " – gold open access

ממצאי הסקר: בהשוואה לממצאי הסקר בשנה החולפת הגישה של מחברים לתנועת הגישה הפתוחה חיובית יותר השנה

כך למשל אחוז המשיבים שהסכימו מאוד עם ההיגד שהגישה הפתוחה מאפשרת נראות גדולה יותר של הפרסומים גדל מ- 27%  בשנה שעברה ל- 35%  השנה ואלה שלא הסכימו עם ההיגד שאין תועלת ממשית בפרסום בגישה הפתוחה גדל מ- 30% ל- 39%   השנה.

ממצאים מעניינים נוספים:   – %46  מעוניינים לפרסם יותר מאמרים במסלול הירוק. על 36%  מהמשיבים לסקר מקובל שיעשה שימוש חוזר בעבודתם שלא למטרות מסחריות גם ללא ידיעה  או הסכמה קודמת שלהם בתנאי שיקבלו קרדיט כמחבר המקורי לעומת   34% בשנה שעברה.

הערה: האחוזים מתייחסים למספר המשיבים על השאלה הספציפית שהוא שונה בדרך כלל משאלה לשאלה.

מידע נוסף בדו"ח המלא

Darwin Online – ספריית אונית הוד מלכותו ביגל נוספה לאוסף

10 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

biglמסע החקר המדעי   של דרווין באונית הוד מלכותו ביגל שהחל בשנת 1831  מפורסם  בשל תרומתו  לתורת האבולוציה שלו. אין ספק שגם לאוסף הספרים שבאוניה במסע זה  הייתה השפעה על חשיבתו של דרווין

האוסף עבר דיגיטציה  והועלה לאחרונה לאתר   Darwin Online . אוסף זה של האוניה ביגל כולל למעלה מ- 195000 ספרים ו-   5000 איורים.

bhlאוסף נוסף שהפך לאחרונה למקוון הוא הספרייה המדעית האישית של דרווין  שכוללת 1480 ספרים ונגישה דרך  האתר Biodiversity Heritage Library

פרטים נוספים בכתבה בנושא

מאגרים מוסדיים – מידת הפתיחות

6 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

מאגרים מוסדיים  שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים  בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו  או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.

מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?

d-lib2תוצאות מחקר שבדק 25 מאגרים מוסדיים שכוללים למעלה מ- 2 מיליון פריטי מידע התפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2014  של D-Lib

מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו'  בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.

מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.

סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17%  בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים  כגון תזות ודוחות   מידת הפתיחות גבוהה יותר -  76%  ו-63% בהתאמה   .

השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.

פרטים נוספים במאמר המלא

Figshare – פלטפורמה לשיתוף מחקר

6 באוגוסט, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

figshare2חוקרים יוצרים כמויות אדירות של נתונים בפורמטים שונים והשיתוף נעשה בדרך כלל באמצעות קבצים סטטיים של pdf על כול החסרונות שבכך

Figshare בהיותה פלטפורמה שמאפשרת לחוקרים לאחסן בענן בפורמטים שונים, לשתף ולקבל קרדיט על המחקר שלהם יכולה להוות פתרון.

הפלטפורמה משמשת כיום כ- 100000 חוקרים ומארחת למעלה מ- 1.5 מיליון קבצים

הפלטפורמה הבסיסית היא חופשית.  בתשלום אפשר להשיג שירותים נוספים

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא שם  חומר מחקרי חופשי רב

אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות, ועל פי סוג חומר כגון: פוסטרים, תזות, קוד, תמונות, מצגות, בסיסי נתונים ועוד. כמו כן אפשר לסנן את החומר על פי זה  מידת  הצפייה, השיתוף והעדכון

אפשר גם לחפש באתר חיפוש בסיסי ומתקדם על פי מילה מהכותר, תגיות, מחברים ועוד

בראיון עם המייסד על הפלטפורמה מתאריך 25 ביולי 2014 אפשר ללמוד יותר על הפלטפורמה, היסטוריה ועתיד, יתרונות ומטרות . מהראיון עולה שגם כתבי עת יוקרתיים ומוסדות מחקר מכובדים עושים שימוש בפלטפורמה כפי שיעידו דברי המייסד:

Some of the biggest and most prestigious scientific journals in the world also use Figshare to store and visualise their data, including PLOS, Nature Publishing Group, Taylor & Francis and F1000. "We also partner with some of the largest and most prestigious academic institutions in the world to help them better manage their research data"

לשאלות נפוצות

OpenFDA וחידושים במיזם

30 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open2OpenFDA הוא מיזם חדש של ה- FDA    מיוני 2014 שפותח בעקבות המגמה להגדיל את המידע הפדראלי החופשי שנגיש לציבור. מטרת המיזם היא להקל  לחוקרים, מפתחים וצרכנים את הגישה למידע ציבורי  בתחום הבריאות . המידע כולל כ- 4 מיליון רשומות משנת 2004-2013

במיזם זה FDA   מציע נתונים בפורמט מובנה שמאפשר חיפוש בנתונים ושליפה כמויות גדולות של מידע.

הכלי תואר כ:

"a platform that can be queried across many datasets and easily redeployed or altered to fit a variety of purposes" – Sullivan, Government Health IT, 6/2.

לאחרונה החל מיולי 2014  FDA    מציע כחלק מהמיזם API   שמאפשר לחוקרים גישה ישירה למיליוני דוחות על תופעות לוואי  של תרופות וטעויות בטיפול תרופתי  שהתקבלו ב- FDA    מאז 2004.

ה-API   נמצא בגרסת ביתא ואינו בשל עדיין  לניסויים קליניים.

תוכנית Assessment in Action – האימפקט של הספריות על הסטודנט והצלחתו

29 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

assessmentAssessment in Action: Academic Libraries and Student Success”- AiA  - היא תוכנית בת 3 שנים של  ACRL שבא נוטלים חלק 300 מוסדות אקדמיים ומטרתה לבדוק את האימפקט של הספריות באמצעות  הדרכה, יעץ, אוספים, מרחב ועוד.. על תהליך הלמידה והצלחתו של הסטודנט.

הפוסטרים של 75 צוותים שנטלו חלק בפרויקט ותארו את הפרויקטים השונים של הספריות שבוצעו בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הוצגו בכנס ALA  2014 שהתקיים ביוני האחרון

אפשר לקרוא על הפרויקטים בתקצירים ב-  poster guide -pdf

הפרויקטים מגוונים ומהם ניתן ללמוד בין היתר על האימפקט של מודלים שונים של הדרכה על אוריינות המידע של הסטודנטים,  הקשר בין שימוש בספרייה והצלחת הסטודנטים ועוד..

פרויקטים אלה יכולים לשמש דוגמה לספריות אחרות שמעוניינות לבצע מחקרים דומים.

לקובץ תקצירי הפרויקטים

שימוש מושכל במאגר הרפואי PUBMED – מגוון מדריכים ועוד…

20 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

nihבאתר של הספרייה הלאומית בארה"ב  ישנו דף ובו  עשרות קישורים למגוון גדול של מדריכים  שקשורים לשימוש במאגר הביורפואי Pubmed כולל שימוש ב-MESH ,  שימוש ב- My NCBI,  ושימוש  ב- LinkOut  – גם לספרנים וגם למולים . המדריכים כוללים בין היתר גם כיצד לחפש מידע על    רפואה מבוססת ראיות  ב- Pubmed , מידע על מחלות, מידע תרופתי , מגוון סינונים על פי שדות ועוד.המדריכים הם במגוון פורמטים: PDF , קובצי וידאו ומצגות.

modועוד בהקשר  לשימוש ב- Pubmed כדאי להכיר את הכלי  Mesh on demand כלי זה מאפשר למשתמש שאינו בקי  במונחי ה- MESH להזין טקסט של עד 10000 תווים .   המערכת מנתחת את הטקסט בעזרת התוכנה  NLM Medical Text Indexer (MTI) ומציגה  מונחי MESH     רלוונטיים לטקסט שהוזן.  מידע נוסף על כלי זה אפשר למצוא  ב- NLM Technical Bulletin .

מעבר לגוגל – כלים לחיפוש מידע אקדמי

16 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

קיימים ברשת מנועי חיפוש ופורטלים  אקדמיים, חלקם ייעודיים לתחום מסוים שיכולים לשמש למחקר והוראה

רשימות של מנועי חיפוש כאלה התפרסמו בראשית יולי באתר educational technology and mobile learning

scienceהאחת – רשימה של  מנועי חיפוש כאלה בתחום המדעים כוללת 6 מנועי חיפוש/פורטלים  בתחום המדעים . מנועי החיפוש /פורטלים אינם חדשים אך לצרכים מסוימים כדאי לזכור אותם:

Biology Browser -  פורטל חופשי של Thomson Reuters שמתמקד במדעי החיים ,לאחרונה כולל גם חומרים מגוונים בתחום מדעי החברה והרוח. מאפשר גישה חופשית למגוון מקורות: אתרי ווב, תמונות, קובצי וידאו, חדשות וגם למקורות ראשוניים, כולל גם  אינדקס לשמות  אוֹרְגָּנִיזְמִים

SciCentral ,CERN Document Server, Strategian, Science.gov , Analytical Sciences Digital LibraryWorldWideScience -  כולם פורטלים/מדריכים  ותיקים  למקורות מידע מדעיים

רשימה נוספת שהתפרסמה באתר כוללת  מנועים/ פורטלים בתחום ההיסטוריה .

הרשימות כוללות קישורים ותיאור קצר של כול אחד מהכלים.

מדריך Windows 7 2014 למשתמשי Windows XP

16 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

windows7אם החלטתם לשדרג את מערכת ההפעלה מ- Windows XP  ל- Windows 7    יתכן שתמצאו עניין במדריך מקיף בנושא.

במדריך זה אפשר ללמוד על המאפיינים החדשים של Window7    וכיצד להתמודד עם בעיות.

המדריך כולל תיאור של המאפיינים החדשים, טיפים , כיצד להשתמש במראה ובפונקציונאליות של windows XP , מה לעשות במקרים של חומרה או תוכנה לא תואמת, היכן למצוא דרייברים מתאימים  וכיצד להריץ את  window XP –  בתוך ה- virtual machine -  תוכנה שרצה על  Windows 7 ויכולה לארח מערכות הפעלה אחרות כולל  windows XP, ועוד..

המדריך כולל קישורים למקורות מידע נוספים בנושא

למדריך

גידול דרמטי בגישה הפתוחה – יוני 2014

14 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

articlesהחל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

להלן מבחר נתונים  מדו"ח 30   יוני 2014 :

ציון דרך חשוב – למעלה מחצי מיליון מאמרים שממומנים על ידי המוסדות הלאומיים בארה"ב חופשיים בגישה פתוחה.

חל גידול במספר ספקי התוכן ופריטי המידע ב- BASE   . מספר ספקי המידע למעלה מ- 3000     ופריטי המידע  – 62 מיליון.

גידול ניכר חל גם בארכיון האינטרנט –  416  מיליארד פריטי מידע ,ב-  Electronic Journals library כ-45000 כתבי עת חופשיים,ב-  PubMedCentral – למעלה מ- 3 מיליון מאמרים,ב- DOAJ –  כ-1.6 מיליון מאמרים.

הגידול מרשים במיוחד בשירותים חופשיים חדשים יחסית – SCOAP3  ו-  Directory of Open Access Books

גידול נרשם בתקופה האחרונה גם ב- OATP וגם הגידול בצפיות ב-  Peter Suber's MIT Press book Open Access מלמד  על הגידול במגמה

פירוט נוסף בדו"ח

Robot.txt בן 20 שנה – כיצד להימנע מטעויות?

9 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

disallow3ב- 30 ביוני  2014 מלאו 20 שנה ל- Robot.txt  – The Robots Exclusion Protocol – קובץ שמאפשר לבעלי אתרים לבקש  מהרובוטים של מנועי חיפוש לא לסרוק חלקים מסוימים מהאתר   . הקובץ נוצר בשנת 1994 וכול מנועי החיפוש הגדולים מאז ועד היום תומכים , מכבדים ומצייתים לו.

באותה עת בה נוצר הקובץ רוחב הפס היה מצומצם יחסית להיום וקרה לא פעם שהרובוטים של מנועי חיפוש צרכו את כול רוחב הפס והאתרים קרסו  כתוצאה מכך. הקובץ נוצר גם  כדי למנוע מצבים כאלה ולאפשר שחרור של רוחב פס למשתמשים.

היום גם אם מנועי חיפוש מכבדים פרוטוקול זה קיימים מצבים שבהם גם דפים שנכללו בקובץ  יכולים להופיע בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש בשל העובדה שהסריקה ויצירת האינדקס הם שני מנגנונים שונים.  קיימים מצבים אחרים נוספים שכדאי להכירם כדי להשתמש נכונה בקובץ שכן שימוש לא נכון עלול לפגוע בקידום האתר.

על מצבים אלה וכיצד להימנע מטעיות נפוצות בשימוש  ב-Robot.txt אפשר לקרוא בכתבה מעניינת מ- 29 ביוני 2014.

מאגרים מוסדיים – הצד האפל של הגישה הפתוחה בגוגל ובגוגל סקולר?

7 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

opendמאגרי מידע בגישה פתוחה – מוסדיים או נושאיים , הם  כלי מפתח לגישה פתוחה של חומר מדעי. על פי, OpenDOAR קיימים היום למעלה מ- 2600  מאגרים כאלה. מעניין מה מידת הנראות שלהם בגוגל ובגוגל סקולר שמהווה כלי חשוב היום לחומר מדעי רב תחומי.

מחקרים מעטים חקרו את הנושא בעיקר בכול הקשור לארה"ב . מחקר חדש שהתקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת Scientometrics  בדק את מידת  הנראות של מאגרים מוסדיים באמריקה הלטינית בגוגל ובגוגל סולר.

תוצאות מדגם של 137 מאגרים רובם מוסדיים הראו ששיעור הנוכחות של המאגרים המוסדיים באמריקה הלטינית באינדקס של גוגל הוא נמוך , ולמעשה לא קיים בגוגל סקולר.

שיעור נמוך זה של נראות יש ליחס בעיקר  לשימוש בסְכֶמוֹת תאוריות של מידע העל שאינו תואם את גוגל סקולר  ומאפיינים של ארכיטקטורת מידע שאינם מסייעים לרובוטים של מנועי החיפוש לבצע כהלכה את תהליך יצירת האינדקס.

.מסקנת המחקר – גוגל וגוגל סקולר אינם מייצגים נכונה את היקף החומר במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה באמריקה הלטינית  ו"תורמים"  לצד האפל של שימוש בחומר מדעי בגישה פתוחה .הפתרונות לבעיות אלה רובם טכניים .  מגבלה מסוימת של המחקר היא גודלו של המדגם  שיש להרחיבו בעתיד כדי להגיע למסקנות  דֶּפִינִיטִיבִיות יותר.

מבחינתנו – המשתמשים –  המסקנה יכולה להיות שימוש במנועי חיפוש נוספים ייעודיים למאגרים מוסדיים כגון  BASE

מידע נוסף בטקסט המלא של המאמר

Animal Experience – בעלי חיים ורגשות – ספר בגישה פתוחה

2 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

animalAnimal Experience הוא ספר בגישה פתוחה בעריכתם של  Leon Niemoczynski Stephanie Theodorou  אשר עוסק בחיי הרגש של בעלי חיים. הספר מתמקד בדרכי התקשורת של בעלי חיים  עם יצורים אחרים כולל האדם. על ידי חקר הרגש של בעלי החיים מקווים ללמוד יותר על דרכי האינטראקציה של האדם עם בעלי חיים שמסוגלים לנהל חיים רגשיים.

רגשות שונים כגון צער, בושה, כעס ומבוכה –  כיצד באים לידי ביטוי אצל בעלי חיים , משמעות הרגש והקשר שלו לקוגניציה – על כול אלה בא הספר לענות.

הגישה לחיי הרגש של בעלי החיים בספר היא פלורליסטית מבחינה מדעית ופילוסופית. הספר מציג מחקרים מדיסציפלינות מדעיות שונות – ביורפואה , פרמקולוגיה, מדעי המוח, זואולוגיה ועוד.

הוא כולל ביבליוגרפיה מקיפה שכוללת מקורות ראשוניים ומשניים כולל טקסטים היסטוריים בנושא כגון אלה של   Darwin, Schopenhauer, Descartes

לספר

The State of Reference Collection – מסמך אינפורמטיבי

30 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה  ובעיות תקציב על  הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.

sage2על כול אלה מנסה מחקר של SAGE      שהתפרסם ביוני 2014  לענות.

שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת.  58%  מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות  ו-1% בספריות בתי הספר.

מממצאי המחקר :

ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות.  זאת מכיוון ששירות היעץ  באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר  עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם  "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים  ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.

מה הם מקורות המידע המועדפים:

75%  מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר

לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ  שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים  – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח  ותקצירים-   42%

68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .

עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים  בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.

ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65%  דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.

נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור  מידע  אחר ולא עוד רק כלי  בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.

מידע נוסף במסמך המלא .

המהפכה הדיגיטלית ואנחנו

26 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

makersבכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום