OpenFDA וחידושים במיזם

30 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

open2OpenFDA הוא מיזם חדש של ה- FDA    מיוני 2014 שפותח בעקבות המגמה להגדיל את המידע הפדראלי החופשי שנגיש לציבור. מטרת המיזם היא להקל  לחוקרים, מפתחים וצרכנים את הגישה למידע ציבורי  בתחום הבריאות . המידע כולל כ- 4 מיליון רשומות משנת 2004-2013

במיזם זה FDA   מציע נתונים בפורמט מובנה שמאפשר חיפוש בנתונים ושליפה כמויות גדולות של מידע.

הכלי תואר כ:

"a platform that can be queried across many datasets and easily redeployed or altered to fit a variety of purposes" – Sullivan, Government Health IT, 6/2.

לאחרונה החל מיולי 2014  FDA    מציע כחלק מהמיזם API   שמאפשר לחוקרים גישה ישירה למיליוני דוחות על תופעות לוואי  של תרופות וטעויות בטיפול תרופתי  שהתקבלו ב- FDA    מאז 2004.

ה-API   נמצא בגרסת ביתא ואינו בשל עדיין  לניסויים קליניים.

תוכנית Assessment in Action – האימפקט של הספריות על הסטודנט והצלחתו

29 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

assessmentAssessment in Action: Academic Libraries and Student Success”- AiA  - היא תוכנית בת 3 שנים של  ACRL שבא נוטלים חלק 300 מוסדות אקדמיים ומטרתה לבדוק את האימפקט של הספריות באמצעות  הדרכה, יעץ, אוספים, מרחב ועוד.. על תהליך הלמידה והצלחתו של הסטודנט.

הפוסטרים של 75 צוותים שנטלו חלק בפרויקט ותארו את הפרויקטים השונים של הספריות שבוצעו בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הוצגו בכנס ALA  2014 שהתקיים ביוני האחרון

אפשר לקרוא על הפרויקטים בתקצירים ב-  poster guide -pdf

הפרויקטים מגוונים ומהם ניתן ללמוד בין היתר על האימפקט של מודלים שונים של הדרכה על אוריינות המידע של הסטודנטים,  הקשר בין שימוש בספרייה והצלחת הסטודנטים ועוד..

פרויקטים אלה יכולים לשמש דוגמה לספריות אחרות שמעוניינות לבצע מחקרים דומים.

לקובץ תקצירי הפרויקטים

שימוש מושכל במאגר הרפואי PUBMED – מגוון מדריכים ועוד…

20 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

nihבאתר של הספרייה הלאומית בארה"ב  ישנו דף ובו  עשרות קישורים למגוון גדול של מדריכים  שקשורים לשימוש במאגר הביורפואי Pubmed כולל שימוש ב-MESH ,  שימוש ב- My NCBI,  ושימוש  ב- LinkOut  – גם לספרנים וגם למולים . המדריכים כוללים בין היתר גם כיצד לחפש מידע על    רפואה מבוססת ראיות  ב- Pubmed , מידע על מחלות, מידע תרופתי , מגוון סינונים על פי שדות ועוד.המדריכים הם במגוון פורמטים: PDF , קובצי וידאו ומצגות.

modועוד בהקשר  לשימוש ב- Pubmed כדאי להכיר את הכלי  Mesh on demand כלי זה מאפשר למשתמש שאינו בקי  במונחי ה- MESH להזין טקסט של עד 10000 תווים .   המערכת מנתחת את הטקסט בעזרת התוכנה  NLM Medical Text Indexer (MTI) ומציגה  מונחי MESH     רלוונטיים לטקסט שהוזן.  מידע נוסף על כלי זה אפשר למצוא  ב- NLM Technical Bulletin .

מעבר לגוגל – כלים לחיפוש מידע אקדמי

16 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

קיימים ברשת מנועי חיפוש ופורטלים  אקדמיים, חלקם ייעודיים לתחום מסוים שיכולים לשמש למחקר והוראה

רשימות של מנועי חיפוש כאלה התפרסמו בראשית יולי באתר educational technology and mobile learning

scienceהאחת – רשימה של  מנועי חיפוש כאלה בתחום המדעים כוללת 6 מנועי חיפוש/פורטלים  בתחום המדעים . מנועי החיפוש /פורטלים אינם חדשים אך לצרכים מסוימים כדאי לזכור אותם:

Biology Browser -  פורטל חופשי של Thomson Reuters שמתמקד במדעי החיים ,לאחרונה כולל גם חומרים מגוונים בתחום מדעי החברה והרוח. מאפשר גישה חופשית למגוון מקורות: אתרי ווב, תמונות, קובצי וידאו, חדשות וגם למקורות ראשוניים, כולל גם  אינדקס לשמות  אוֹרְגָּנִיזְמִים

SciCentral ,CERN Document Server, Strategian, Science.gov , Analytical Sciences Digital LibraryWorldWideScience -  כולם פורטלים/מדריכים  ותיקים  למקורות מידע מדעיים

רשימה נוספת שהתפרסמה באתר כוללת  מנועים/ פורטלים בתחום ההיסטוריה .

הרשימות כוללות קישורים ותיאור קצר של כול אחד מהכלים.

מדריך Windows 7 2014 למשתמשי Windows XP

16 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

windows7אם החלטתם לשדרג את מערכת ההפעלה מ- Windows XP  ל- Windows 7    יתכן שתמצאו עניין במדריך מקיף בנושא.

במדריך זה אפשר ללמוד על המאפיינים החדשים של Window7    וכיצד להתמודד עם בעיות.

המדריך כולל תיאור של המאפיינים החדשים, טיפים , כיצד להשתמש במראה ובפונקציונאליות של windows XP , מה לעשות במקרים של חומרה או תוכנה לא תואמת, היכן למצוא דרייברים מתאימים  וכיצד להריץ את  window XP –  בתוך ה- virtual machine -  תוכנה שרצה על  Windows 7 ויכולה לארח מערכות הפעלה אחרות כולל  windows XP, ועוד..

המדריך כולל קישורים למקורות מידע נוספים בנושא

למדריך

גידול דרמטי בגישה הפתוחה – יוני 2014

14 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

articlesהחל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

להלן מבחר נתונים  מדו"ח 30   יוני 2014 :

ציון דרך חשוב – למעלה מחצי מיליון מאמרים שממומנים על ידי המוסדות הלאומיים בארה"ב חופשיים בגישה פתוחה.

חל גידול במספר ספקי התוכן ופריטי המידע ב- BASE   . מספר ספקי המידע למעלה מ- 3000     ופריטי המידע  – 62 מיליון.

גידול ניכר חל גם בארכיון האינטרנט –  416  מיליארד פריטי מידע ,ב-  Electronic Journals library כ-45000 כתבי עת חופשיים,ב-  PubMedCentral – למעלה מ- 3 מיליון מאמרים,ב- DOAJ –  כ-1.6 מיליון מאמרים.

הגידול מרשים במיוחד בשירותים חופשיים חדשים יחסית – SCOAP3  ו-  Directory of Open Access Books

גידול נרשם בתקופה האחרונה גם ב- OATP וגם הגידול בצפיות ב-  Peter Suber's MIT Press book Open Access מלמד  על הגידול במגמה

פירוט נוסף בדו"ח

Robot.txt בן 20 שנה – כיצד להימנע מטעויות?

9 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

disallow3ב- 30 ביוני  2014 מלאו 20 שנה ל- Robot.txt  – The Robots Exclusion Protocol – קובץ שמאפשר לבעלי אתרים לבקש  מהרובוטים של מנועי חיפוש לא לסרוק חלקים מסוימים מהאתר   . הקובץ נוצר בשנת 1994 וכול מנועי החיפוש הגדולים מאז ועד היום תומכים , מכבדים ומצייתים לו.

באותה עת בה נוצר הקובץ רוחב הפס היה מצומצם יחסית להיום וקרה לא פעם שהרובוטים של מנועי חיפוש צרכו את כול רוחב הפס והאתרים קרסו  כתוצאה מכך. הקובץ נוצר גם  כדי למנוע מצבים כאלה ולאפשר שחרור של רוחב פס למשתמשים.

היום גם אם מנועי חיפוש מכבדים פרוטוקול זה קיימים מצבים שבהם גם דפים שנכללו בקובץ  יכולים להופיע בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש בשל העובדה שהסריקה ויצירת האינדקס הם שני מנגנונים שונים.  קיימים מצבים אחרים נוספים שכדאי להכירם כדי להשתמש נכונה בקובץ שכן שימוש לא נכון עלול לפגוע בקידום האתר.

על מצבים אלה וכיצד להימנע מטעיות נפוצות בשימוש  ב-Robot.txt אפשר לקרוא בכתבה מעניינת מ- 29 ביוני 2014.

מאגרים מוסדיים – הצד האפל של הגישה הפתוחה בגוגל ובגוגל סקולר?

7 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

opendמאגרי מידע בגישה פתוחה – מוסדיים או נושאיים , הם  כלי מפתח לגישה פתוחה של חומר מדעי. על פי, OpenDOAR קיימים היום למעלה מ- 2600  מאגרים כאלה. מעניין מה מידת הנראות שלהם בגוגל ובגוגל סקולר שמהווה כלי חשוב היום לחומר מדעי רב תחומי.

מחקרים מעטים חקרו את הנושא בעיקר בכול הקשור לארה"ב . מחקר חדש שהתקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת Scientometrics  בדק את מידת  הנראות של מאגרים מוסדיים באמריקה הלטינית בגוגל ובגוגל סולר.

תוצאות מדגם של 137 מאגרים רובם מוסדיים הראו ששיעור הנוכחות של המאגרים המוסדיים באמריקה הלטינית באינדקס של גוגל הוא נמוך , ולמעשה לא קיים בגוגל סקולר.

שיעור נמוך זה של נראות יש ליחס בעיקר  לשימוש בסְכֶמוֹת תאוריות של מידע העל שאינו תואם את גוגל סקולר  ומאפיינים של ארכיטקטורת מידע שאינם מסייעים לרובוטים של מנועי החיפוש לבצע כהלכה את תהליך יצירת האינדקס.

.מסקנת המחקר – גוגל וגוגל סקולר אינם מייצגים נכונה את היקף החומר במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה באמריקה הלטינית  ו"תורמים"  לצד האפל של שימוש בחומר מדעי בגישה פתוחה .הפתרונות לבעיות אלה רובם טכניים .  מגבלה מסוימת של המחקר היא גודלו של המדגם  שיש להרחיבו בעתיד כדי להגיע למסקנות  דֶּפִינִיטִיבִיות יותר.

מבחינתנו – המשתמשים –  המסקנה יכולה להיות שימוש במנועי חיפוש נוספים ייעודיים למאגרים מוסדיים כגון  BASE

מידע נוסף בטקסט המלא של המאמר

Animal Experience – בעלי חיים ורגשות – ספר בגישה פתוחה

2 ביולי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

animalAnimal Experience הוא ספר בגישה פתוחה בעריכתם של  Leon Niemoczynski Stephanie Theodorou  אשר עוסק בחיי הרגש של בעלי חיים. הספר מתמקד בדרכי התקשורת של בעלי חיים  עם יצורים אחרים כולל האדם. על ידי חקר הרגש של בעלי החיים מקווים ללמוד יותר על דרכי האינטראקציה של האדם עם בעלי חיים שמסוגלים לנהל חיים רגשיים.

רגשות שונים כגון צער, בושה, כעס ומבוכה –  כיצד באים לידי ביטוי אצל בעלי חיים , משמעות הרגש והקשר שלו לקוגניציה – על כול אלה בא הספר לענות.

הגישה לחיי הרגש של בעלי החיים בספר היא פלורליסטית מבחינה מדעית ופילוסופית. הספר מציג מחקרים מדיסציפלינות מדעיות שונות – ביורפואה , פרמקולוגיה, מדעי המוח, זואולוגיה ועוד.

הוא כולל ביבליוגרפיה מקיפה שכוללת מקורות ראשוניים ומשניים כולל טקסטים היסטוריים בנושא כגון אלה של   Darwin, Schopenhauer, Descartes

לספר

The State of Reference Collection – מסמך אינפורמטיבי

30 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה  ובעיות תקציב על  הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.

sage2על כול אלה מנסה מחקר של SAGE      שהתפרסם ביוני 2014  לענות.

שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת.  58%  מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות  ו-1% בספריות בתי הספר.

מממצאי המחקר :

ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות.  זאת מכיוון ששירות היעץ  באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר  עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם  "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים  ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.

מה הם מקורות המידע המועדפים:

75%  מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר

לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ  שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים  – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח  ותקצירים-   42%

68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .

עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים  בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.

ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65%  דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.

נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור  מידע  אחר ולא עוד רק כלי  בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.

מידע נוסף במסמך המלא .

המהפכה הדיגיטלית ואנחנו

26 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

makersבכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום

כמה משלמת האוניברסיטה שלך עבור כתבי העת? רכש בחבילות – עסקה טובה ?

22 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

gonפעמים רבות  רכש של כתבי עת אלקטרוניים על ידי האוניברסיטאות מתבצע  בשיטת  חבילות  והמשא ומתן לרכישת החבילות מתבצע מאחורי דלתיים סגורות  בעקבותיו מגיעים להסכם מחירים שהוא חסוי  בדרך כלל.

לאחרונה צוות כלכלנים החליט לחקור  את הנושא.  התחקיר  החל  ב- 2009  והוא הקיף כ- 100 אוניברסיטאות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמִים  בארה"ב . הנושא נחקר ביחס למו"לים  Elsevier, Springer – Wiley  והתייחס למחירים של אותה שנה.  התוצאות  התפרסמו  ב- 16 ביוני  ב- Proceedings of the National Academy of Sciences -PNAS ומאמר בנושא התפרסם בגיליון -20 ביוני 2014  של כתב העת Science

תוצאות המחקר העלו שיש אוניברסיטאות שמשלמות מחיר כפול מזה  שמשלמות אוניברסיטאות אחרות באותו סדר גודל כאשר  המודל הסטטיסטי בתחקיר מושתת  על מספר הסטודנטים הרשומים ומספר תארי ה- PhD   בכול מוסד . .

מצד שני הועלו טענות מצד מו"לים וגם ספרנים שהתוצאות יכולות להטעות שכן יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של המוסד עם המו"ל וגם את מספר ההורדות של המאמרים .

לצד הטיעון שהחבילות מוזילות מחירים לאוניברסיטאות נטען גם  שהחבילות  משרתות גם את המו"לים שכן הן כוללות כתבי עת לא חשובים שלולא היו כלולים בחבילה לא היו נרכשים ואולי בסופו של דבר מודל החבילות לא תמיד משתלם לצרכנים

פירוט נוסף במאמר המלא (למנויים)

קובץ אקסל שכולל פירוט הפרשי מחירים ששלמו 100 אוניברסיטאות (למנויים)

Internet Society – דו"ח האינטרנט הגלובלי 2014

17 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

internetsInternet Society פרסמה ב- 9 ביוני  2014  את  Global Internet Report 2014 .

דו"ח זה שמשתרע על פני 146 עמודים הוא הראשון בסדרה  והוא  שופך אור על מגמות קיימות ועקרונות שימשיכו להבטיח את גידולה של רשת האינטרנט.

הדו"ח מציג מגמות וגידול, תועלת, אתגרים  והמלצות.  הדגש בדו"ח הוא על אינטרנט פתוח ובר קיימה – מה משמעות העניין?, מה היא התועלת שבכך, כיצד להתגבר על סיכונים שמאיימים  מלהפיק את מלוא התועלת  ומה מונע מהלא משתמשים  להיות מקוונים.

כיום יש  כ- 3 מיליארד משתמשים ברשת האינטרנט ברחבי העולם. לרשת יש השפעה על שירותים מסורתיים שסופקו באופן מסורתי על בסיס אחד לאחד או אחד לרבים.  היא הובילה לשירותים חדשים ויישומים על ידי מתן אפשרות לאינטראקציה של רבים לרבים. יש לרשת השפעה מהפכנית על ידי צמצום העלות של ניידות המידע , ומתן אפשרות לשירותים חוצי גבולות. ומשתמשי הרשת נהנים  היום   מהעובדה  שהרשת הפכה פלטפורמה לשירותים ומטרות מגוונות כגון:

פלטפורמה לחינוך – כ- 10 מיליון סטודנטים רשומים ל- MOOCs

בידור ומסחר אלקטרוני, ושירותים ממשלתיים.

בה באמת נוצרו דרכים חדשות לאינטרקציה  באמצעות מדיה חברתית.  ולכול אלה השלכות  חברתיות וכלכליות חיוביות.

למרות  ההצלחה ביצירת פלטפורמה גלובלית  עדיין קיימים פערים בין מדינות בכול הקשור לניסיון המשתמש  שנוצרו מסיבות פוליטיות  ןכלכליות.

המסקנה שהמודל של אינטרנט פתוח ימשיך להיות הדרך הטובה ביותר להבטיח את גידולה של הרשת והיותה ברת –קיימה.

לדוח המלא

HTTPA – דע מי משתמש במידע הפרטי שלך

15 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

פעילות פיננסית ופרטית אחרת רבה מתבצעת דרך רשת האינטרנט ומערכות ההצפנה הוכיחו בדרך כלל עד כה את עצמן.  יחד עם זאת לאור הגידול במידע מקוון  ברשת מתעורר חשש שמידע פרטי חסוי  ינוצל לרעה.

הפתרון יכול להיות בהגבלת גישה. אך הגבלה חמורה מדי של גישה פוגעת  ברעיון של שיתוף מידע. כך למשל תיאום בין גופים שונים יכול להיות המפתח לאיכות של שירות רפואי .

בהתחשב במצב זה חוקרים ב- MIT       שסבורים  שהפתרון  יכול להיות בשקיפות יותר מאשר באלמוניות, מפתחים בימים אלה פרוטוקול שנקרא " HTTP  with Accountability – HTTPA "   שיעקוב באופן אוטומטי אחרי המעבר של מידע פרטי ויאפשר לבעל המידע לבדוק כיצד נעשה בו שימוש.

על פי פרוטוקול HTTPA     כול פריט מידע פרטי יקבל URI -  ביטוי שמזהה נתיב למקור מידע (Resource) באופן חד חד ערכי – מרכיב עיקרי של הווב הסמנטי שיהפוך את הווב מאוסף של קובצי טקסט למאגר מידע גדול. כמו כן המידע ישמר במספר שרתים בין היתר כדי לזהות אם בוצעה פעילות חריגה

ieeבכנס  IEEE's Conference on Privacy, Security and Trust בנושא פרטיות  ואבטחת מידע  שיתקיים ביולי הקרוב  יוצג נייר עבודה  שיסקור את הפרוטוקול החדש ויציג יישום מדגמי  של רשומות רפואיות על מערכת נסיונית.

מידע נוסף בכתבה בנושא

DuckDuckGo – " anti google" search engine – מה התחדש?

12 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

duckduckgo-gsב- 2 ביוני Apple   הצהירה בכנס המפתחים שלה שהיא תכלול את מנוע החיפוש  DuckDuckGO  כאופציה חיפוש מובנית בגרסאות העתידיות של Safari   במערכות הפעלה    .  iOS ו-  OS X

החלטתה של APPLE   להטמיע את מנוע החיפוש DuckDuckGO   כאופציה בדפדפן Safari  יכולה להיות פתרון לפרטיות באינטרנט.

שלא כגוגל ומנועי חיפוש אחרים DuckDuckGO לא עוקב אחרי החיפושים של המשתמשים, והפרסומות באתר מבוססות על מלות מפתח ולא על חיפושים קודמים. שלא כגוגל ובדומה לחברות אחרות כגון אמזון ומיקרוסופט ,  הרווחים של apple  אינם באים בעיקר מפרסומות ולכן שמירה על נושא הפרטיות אינו  מהווה עבורה נטל כלכלי מיוחד.

בנוסף לשמירה על הפרטיות אחד המאפיינים של המנוע הוא  מתן  מענה  על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים . לאחרונה המנוע השיק  גרסה משופרת  שמאפשרת  להגיע בצורה יעילה יותר לשאלות המהירות – מידע  למתכונים, וידאו, ומאות נושאים אחרים. התשובות המהירות של DuckDuckGo הם בקוד פתוח מה שמאפשר לכול אחד לתרום רעיונות.

בשנת 2013  היו למעלה ממיליארד חיפושים ב-    DuckDuckGo מה שמעיד על המגמה להעדפת הפרטיות.  על פי  Statistic Brain יחסית לגוגל מספר החיפושים  ב- DuckDuckGo   עדיין מצומצם- 5 מיליון מדי יום לעומת 5.9 מיליארד חיפושים בגוגל . בעקבות ההחלטה האחרונה של APPLE    צופים שמספר  החיפושים ב- DuckDuckGo  יגדל.

מידע נוסף  על המנוע בפוסט קודם בבלוג

מידע נוסף מתוך ראיון עם מפתח המנוע

למנוע החיפוש

מגמות מרכזיות בספריות אקדמיות 2014 –דוח ACRL

9 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

collegeמדי שנה  ה-  ACRL Research Planning and Review Committee   מפרסמת  מסמך על המגמות הבולטות בספריות אקדמיות. השנה לאחר הרבה דיונים וסקירות ספרות הוועדה החליטה על נושא מרכזי אחד למגמות העכשוויות – שיתוף פעולה עמוק יותר. הוועדה מצאה דוגמאות לשיתוף פעולה בחינוך הגבוה  שהספריות האקדמיות יוכלו להשתתף ולתרום.

הועדה התמקדה בקטגוריות הבאות:

נתונים ומידע – ספריות צריכות לשתף פעולה עם גופים נוספים אחראים בתחום המחקר ומענקי המחקר כדי לתמוך בתהליך המחקר.  התפתחויות אחרונות בכול הקשור ל- big data , open data  מאפשרים פיתוח יוזמות חדשות, שירותים ומשאבים שיכולים לענות על הצרכים בשלבים השונים של המחקר.

לדוגמה : כלי כמו open refine שיכול לסייע לחוקרים לעשות שימוש חוזר בנתונים יכול לשמש גם ספרנים לא רק בסיוע לחוקרים אלא גם לשימוש בספריות

שירותים דיגיטליים מותאמים אוטומטית לכל הפלטפורמות -  עיצוב רספונסיבי מאפשר לאתר אחד  באופן אוטומטי להתאים עצמו לגודל של מסך המשתמש. הרבה ספריות מתקדמות לעבר עיצוב רספונסיבי של אתרים. מגמה זו מהווה תחום הזדמנויות לשיתוף פעולה עם מחלקות לשירותי ווב. כמו כן ספריות צריכות לשתף פעולה בתחום עם ספקים כדי להגיע לעיצוב אתר  מותאם לגדלים השונים של מסכים.

פתיחות בחינוך הגבוה – הגישה הפתוחה – ספריות אקדמיות ממשיכות לתמוך בהוצאה לאור בגישה פתוחה ובנוסף מתחילות לספק תמיכה פיננסית ולקדם מקורות ומשאבים  פתוחים בתחום החינוך OER  . ההתפתחויות בתחום ה- MOOCS  פותחות  אף הן כר נרחב לשיתוף פעולה ותמיכה של הספריות.

הצלחת הסטודנט – ספריות משתפות פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בכול הקשור  למדד הצלחת הסטודנט. מצפים מספריות אקדמיות לראות במדדים שונים שקשורים להישגי הסטודנט והצלחתו כחלק מפעילות ההערכה שלהן .שיתוף פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בנושא מתחייב, ויש בו כדי להציג את ערכה של הספרייה.

למידה מבוססת קומפטנציה – קיים לחץ על מוסדות לצמצם את הוצאות הסטודנט ולפתח מודלים חלופיים להערכה שאינם מבוססים על נקודות זכות של קורסים ומדדים אחרים מסורתיים. . התוצאה שימת דגש על למידה מבוססת כישורים  שמאפשרת לספריות הזדמנות לשלב אוריינות מידע ומיומנויות מחקר בתוכנית הלימודים.

Altmetrics – היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  - מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה., ב- 20  ביוני 2013  NISO – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics. תחום זה פותח בפני ספריות אקדמיות אפשרויות ללמד ולסייע לחוקרים בשימוש נכון במדדים אלו.

Digital humanities – משמעותו  שילוב  מחקרים במדעי הרוח במתודולוגיות מסורתיות עם טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להשיג   מחקר אפקטיבי בתחום מדעי הרוח. ספריות אקדמיות יכולות למלא תפקיד מרכזי בסיוע לפקולטה למדעי הרוח  בתחום המחקר על ידי הוראת מיומנויות חיוניות, זיהוי וארגון מקורות מתאימים וקשר עם יחידות נוספות בקמפוס .

לדו"ח המלא

.

כלים לגילוי ידע ושיווק משאבי הספרייה – מה התחדש ?

5 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

ebscoEDS   - שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

primoPrimo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

summonsySummon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

worldcatWorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

harvardלאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

אפליקציות לקריאת ספרים אלקטרוניים – לבחירתכם

2 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

אם ברצונכם לקרוא ספרים אלקטרוניים ממכשירים ניידים – היום יש מגוון אופציות של אפליקציות ייעודיות לכך  עם מאפיינים שונים  וייחודיים, חלקן חופשיות,   ותוכלו לבחור  את האפליקציה שמתאימה לצרכיו.

ישנן אפליקציות עם חנויות  built in   כך שאפשר בקלות להוסיף ספרים, אחרות תומכות באחסון בענן כגון ב- Dropbox  כך שאין צורך לשמור תכנים פיזית במכשיר ואחרות עוקפות את הבעיה ומאפשרות סנכרון של ספרים במכשירים שונים ואפילו מזכירות לכם לאיזה עמוד בספר הגעתם בפעם האחרונה שקראתם את הספר ביישום זה או אחר

במסגרת המגבלות שקשורות לשימוש בחומרים אלקטרוניים של ה- Digital Rights Management  - DRM    -  טכנולוגיה שאמורה למנוע פירטיות -  ספרים שאפשר לקרוא במכשיר אחד לא ניתנים לקריאה במכשיר שני , כך שכדאי לבחור את האפליקציה המתאימה לצרכים.

כתבה  מ-20  במאי 2014 מציגה ומתארת את המאפיינים הייחודיים של  5 אפליקציות כאלה.

appsהידועה מכולן היא  kindle .   האפליקציות האחרות הן: Aldiko for Android , Kobo , Google Play Books ו- iBooks

אפשר למצוא בכתבה פרטים על הפלטפורמות הנתמכות על ידי כול אחת  מהאפליקציות, ועל המאפיינים הייחודיים והמעניינים של כול אחת מהן

לכתבה

Schema.org – התפתחויות וחשיבות התיוג

1 ביוני, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

schema-sבפוסט קודם כתבתי על Schema.org היוזמה המשותפת של שלושת מנועי החיפוש.  ב- 2 ביוני 2011 שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo הצהירו על Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב

בעזרת Schema.org בעלי אתרים ומפתחים יכולים ללמוד יותר על נתונים מובנים, יכולים להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם

ב- 15 במאי 2014 במלאת כמעט 3 שנים ליוזמה התפרסמה כתבה  מעניינת בנושא בבלוג של מנוע החיפוש bing

הכתבה מסבירה את חשיבות השימוש בתיוג של Schema  והיתרונות לתיוג דפי ווב  כיום במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות כגון אינטרנט של הדברים

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות , הבנה של פריטי המידע , אובייקטים ותכנים חשובה מבעבר. יש לכך השלכות למנועי החיפוש, למשתמשים מחפשי המידע ולאתרי הווב עצמם.

שימוש בשפת התיוג  Schema  תאפשר הבנה של פריטי המידע. הכתבה מציגה דוגמה  של שימוש בשני אלמנטים של schema – itemscope  ו- itemtype

על ההתפתחויות בתחום אפשר לקרוא  בבלוג של schema.org

לכתבה בנושא

מודל " all-you-can-read " בספרים אלקטרוניים

29 במאי, 2014 מאת יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה

cמודל "קרא ככול יכולתך"  בספרים אלקטרוניים הוא מודל חדש יחסית . על פי מודל זה תמורת תשלום חודשי קטן עבור מנוי חודשי אפשר לקרוא מספר לא מוגבל של ספרים אלקטרוניים בפלטפורמות שונות .  שירות מסוג זה  ניתן   על sידי חברות הזנק כגון    Scribd ו- Oyster

שירות זה נתמך לאחרונה על ידי מו"לים גדולים.

HarperCollins   היה המו"ל הראשון שתמך במודל  והנגיש את רוב ספרי ה- back-list  שלו  ל-  Scribd ו- Oyster

בסוף חודש מאי 2014  גם המו"ל  Simon & Schuster   הצטרף והנגיש את ספרי ה- back list שלו לספקי שרותי המנוי של Scribd ו- Oyster.

פי דברי נשיא Simon & Schuster כול הצדדים המעורבים יפיקו תועלת מהמודל :

“Consumers have clearly taken to subscription models for other media, and we expect that our participation in these services will encourage discovery of our books, grow the audience and expand our retail reach for our authors, and create new revenue streams under an author-friendly, advantageous business model for both author and publisher,”

unsyנראה שמו"לים גדולים נוספים-  Hachette , Macmillan, Penguin Random House   שוקלים לאמץ את המודל ויש שמועות שגם amazon  מתעניינת בו